פסק - דין 1. בפני תביעה כספית בסך 132,890 ₪ נכון ליום הגשת התביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת. תחילה הוגשה התביעה נגד הנתבעת דנן בלבד, כשלטענת התובע, הזמינה ממנו הנתבעת במהלך שנת 1996 שירותי הטסת עובדים זרים לישראל וממנה חזרה לארצותיהם. התובע סיפק את השירות, והגיש לנתבעת חשבוניות על סך של 188,062 ₪. לצורך תשלום מסרה הנתבעת לתובעת המחאות מעותדות שחלקם, בסך 89,185 ₪ נפרע, ואילו החלק האחר (מוצגים ג/1 - ג/20), בסך 98,877 ₪ הוחזר ע"י הבנק מבלי שכובד, בתוספת ההערה "מוגבל". לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת, ובו טענה, בין היתר, כי מי שהזמין את השירות היתה חב' משמרות ניהול פרויקטים (סעיף 4(א) לכתב ההגנה מיום 29.6.99), הגיש התובע כתב תביעה מתוקן ולפיו הנתבעת וכן חב' משמרות ניהול פרויקטים (1989) בע"מ (להלן: "משמרות ניהול פרויקטים") שהוספה כנתבעת 2, נשלטות ע"י אותם אנשים, האחים מיכאל ורפאל חדד, וכל אחת מהן מסתתרת מאחורי השם המסחרי "משמרות - שירותי כח אדם". בשנת 1996 הזמינה משמרות ניהול פרויקטים את השירות מהתובע, והוא סיפק אותו, אלא שהנתבעת ומשמרות ניהול פרויקטים, החליטו, מטעמים שלהם שהנתבעת תיקח על עצמה את ההתחייבות לסילוק מלוק החוב כלפי התובע, הודיעו לו כאמור, והנתבעת מסרה לתובע את השיקים, שחלקם, כאמור, חוללו, ותמורתם לא שולמה ע"י מי מהחברות. 2. הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן ולפיו בשתי הפעמים הבודדות שהזמינה שירות מהתובע שולמה לתובע התמורה, ובכל יתר המקרים מזמינת השירות היתה משמרות ניהול פרויקטים. מאחר ומשמרות ניהול פרויקטים נקלעה לקשיים כספיים סוכם עם התובע ושתי החברות כי הנתבעת תעביר לתובע מראש שיקים לכיסוי חובה של משמרות ניהול פרויקטים ובתנאי, שבגין כל שיק שיפרע ע"י הנתבעת, על משמרות ניהול פרויקטים להעביר לנתבעת את התמורה בגינו, ובמידה ומשמרות ניהול פרויקטים תחדל להעביר לנתבעת את התמורה, תהיה הנתבעת רשאית שלא לכבד את השיקים הנותרים. לטענת הנתבעת היא לא קיבלה ממשמרות ניהול פרויקטים את התמורה לשיקים שלא נפרעו על ידה לתובע, ועמדה לבטל אותם אולם בינתיים, חשבונה בבנק הוגבל ולא היה עוד צורך לבטל את השיקים. כן הכחישה הנתבעת כי היא משתמשת בשם מסחרי כלשהו או כי בעלי השליטה בה הם כאמור בכתב התביעה. כאמור לא כפרה הנתבעת בכך שהיא משכה את השיקים ומסרה אותם לתובע. 3. במועד ההוכחות התברר שהנתבעת 2 לא קיבלה מסירה כדין של כתב התביעה ובמועד, ובהסכמת התובע נמחקה התביעה נגדה. 4. ראשית, בנסיבות איני סבורה שיש צורך להיכנס לשאלת הקשר בין הנתבעת לבין משמרות ניהול פרוייקטים. כאמור, הנתבעת אינה כופרת בעצם מתן ההמחאות. 5. סעיף 20 (א) לפקודת השטרות קובע: "חזקה במסירה (ג) שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". מכאן שהטוען כי מסירת השטר היתה על תנאי חייב להתמודד עם חזקת המסירה כדין ולפיה השטר נמסר ללא תנאי, ועליו נטל השכנוע לקיום תנאי (ת.א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מג(4) 680; י. קדמי על הראיות הדין בראי הפסיקה עמ' 1297). התובע היה רשאי להגיש את התביעה הן עפ"י עסקת היסוד והן עפ"י השטרות שניתנו ע"י הנתבעת. נתבע החפץ להוכיח חוסר תמורה חייב גם להוכיח מה היתה עסקה שבעבורה חתם על השטרות ולהראות שעסקה זו לא העמידה תמורה. בענייננו כל שטוענת הנתבעת הוא קיומו של תנאי, דהיינו היא תקבל את התמורה ממשמרות ניהול פרויקטים. 6. הנתבעת לא עמדה בנטל זה שכן בחרה לנהל הגנתה תוך התעלמות מסדרי הדין וללא שהגישה כלל תצהירי עדות ראשית מטעמה. לא למותר לציין כי ההמחאות לא נשאו רישום כלשהו המורה כי במסירתן נקבע תנאי כלשהו. 7. יתרה מזו, כעולה מחומר הראיות שבפני לא נמסרו השטרות על תנאי. עד התביעה, דוד הרמן צבי מכחיש בחקירתו הנגדית קיומו של תנאי כזה: "ש: אם אומר לך שבעצם כל הפגישה הזאת שבה נמשכו שיקים של חברת שירותי סיעוד הותנו שכל שיק יפרע ע"י הנתבעת 1 אך ורק אם נתבעת 2 תעביר לה התמורה והשורה האחרונה היתה שבמידה ונתבעת 2 שידעת שהיא בקשיים לא תעביר את הסכום השיקים לא יכובדו. ת: שלילי בגדול. אם הייתי שומע כזאת התנאה לא הייתי מסכים". (עמ' 13 שורות 14 - 21 לפרוטוקול). לא הובאו ראיות לסתור עדות זו. יתרה מזו, לטענת הנתבעת הסכים התובע לתנאי מחוסר ברירה בשל מצבה של משמרות ניהול פרויקטים. גרסה זו אינה סבירה בעיני: אם יכלה משמרות ניהול פרויקטים לשלם את התמורה לנתבעת, ורק בתנאי זה הסכימה הנתבעת לתת את השיקים, יכלה משמרות ניהול פרויקטים לשלם את התמורה ישירות לתובע. דווקא במקרה בו לא תוכל משמרות ניהול פרויקטים לשלם את התמורה היה הגיון בהסדר אליו הגיעו הצדדים ולפיו נטלה על עצמה הנתבעת, מסיבותיה שלה, את החוב כלפי התובע. העדפתי את גרסת התובע הן בשל עדותו של דוד הרמן צבי, הן בשל מראה השיקים שלא היה בו סימן לתנאי כלשהו, והן משום שהיא סבירה יותר בעיני, כאמור לעיל. 8. התובע לא התייצב לדיון ותצהירו, לכן, אינו חלק מהראיות שבפני, אולם בתצהירו של עד התביעה, דוד הרמן צבי (סעיף 12) פורטו נסיבות מתן ההמחאות וניתן הסבר לגובה הסכום הנתבע בהתאם להמחאות שניתנו ע"י הנתבעת. לכך מצטרפת העובדה שהנתבעת נמנעה מלהגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה ולהעיד את מיכאל ורפי חדד. הלכה פסוקה היא כי אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה לזמנו. דין המנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה היא היתה פועלת לחובת הנתבעת (ראה: ע"א 641/87 קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים פ"ד מד(1) 239; י. קדמי שם בעמ' 1342), ואני מסיקה כי באי הופעת הנתבעת או מי מנציגיה יש חיזוק לגרסת התובע (ראה: ע"א 216/73 סולומונוב נ. אברהם פ"ד כח(1) 184, 194). עוד יש להוסיף כי מאחת מההזמנות שצורפה לתיק המוצגים מטעם התובע כנספח ז' עולה כי לפחות משמרות ניהול פרויקטים שחותמתה הוטבעה בתחתית אותו מוסמך השתמשה בנייר מכתבים ובו צויין שמה כ"משמרות שירותי כח אדם", ויש בכך להוות תמיכה בגרסת התובע כי שתי החברות השתמשו בשם זה כשם מסחרי. עוד יש לציין כי מיכאל ורפאל חדד הינם בעלי השליטה בשתי החברות (אם כי בנתבעת בעל השליטה הוא רפאל חדד ואילו מיכאל חדד מחזיק במניה אחת בלבד, ואילו במשמרות ניהול פרויקטים בעל השליטה הוא מיכאל חדד ואילו רפאל חדד מחזיק בשתי מניות בלבד. כן עומדת לחובת הנתבעת העובדה שהשיקים לא בוטלו אלא חוללו בשל כך שחשבונה בבנק הוגבל. 9. לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 132,890 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (9.3.99) ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט, לרבות אגרת בימ"ש בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה ע"י התובע ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. חובשיקים