להלן פסק דין בסוגיית שכר טרחת עורך דין כונס נכסים: פסק-דין 1. המבקש - עורך דין וכונס נכסים למכירת דירה בתיק הוצאה לפועל, עותר להרשות לו לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל באשקלון. הנושא הינו התחולה הרטרואקטיבית של תקנות הוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) התשס"ב - 2002 (להלן: "התקנות"). המבקש מעוניין במתן החלטה עקרונית בנושא פרשנות התקנות. עוד הוא מצביע על כך שראשי ההוצאה לפועל באשקלון חלוקים בסוגיית הפרשנות האמורה. לדידו מצב זה דורש תיקון שכן לא יתכן קיומו של חוסר עקביות בנושא שכזה. 2. בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין ערעור בזכות. מוענק שיקול דעת רחב לערכאת הערעור. שיקול דעת משמעו שלפעמים יש להיעתר לבקשה מעין זו, ולעתים יש לדחותה. הנימוקים שמעלה המבקש: סוגייה משפטית עקרונית שמתעוררת במספר לא מועט של תיקים, וחוסר אחידות בהכרעה בין ראשי הוצאה לפועל שונים באותו בית משפט - והוגשו דוגמאות לבסס את הטענה, אכן מצדיקים, על פני הדברים, מתן רשות ערעור. 3. התקנות הרלוונטיות הינן תקנות 2, 5 ו-9. תקנה 5, וליתר דיוק תקנות 2-5, קובעות שכר כונס נכסים בשלבים שונים של ההליך. תקנה 2 קובעת שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתא. תקנה 9 עניינה תחולת התקנות. תקנה זו אומרת: "תקנות אלו יחולו לגבי שכר טרחת כונס נכסים, גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתן, ובלבד שטרם הוכרז על קונה לרכישת הדירה ושטרם נפסק שכר טרחה על ידי ראש ההוצאה לפועל". מוסכם כי במקרה זה יש מקום להחיל את התקנה רטרואקטיבית בכל הקשור לשכר כונס נכסים. בעניינו, תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1996, והדירה נמכרה באמצעות כונס הנכסים אחרי 2002 - המועד בו נכנסו התקנות לתוקף. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביבה שכר טרחת עורך דין. תקנה 5 מוגדרת: "שכר כונס נכסים". על פי לשון התקנה, "נמכרה הדירה בידי כונס הנכסים, יהיה כונס הנכסים זכאי לשכר הכולל את שכר הטרחה כקבוע בתקנה 2, בתוספת שכר ואחוזים מהתמורה" - על פי תחשיב שנקבע. כאמור, תקנה 2 קובעת שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתא, וזאת בשיעור של עשרה אחוזים מחוב הפיגור, עם סכומי תקרה ורצפה. בהחלטה מנומקת קבעה ראש ההוצאה לפועל ששכר הטרחה של המבקש כעורך דין יקבע לפי תקנה 2. לגישתה, אמנם תקנה 9 מחילה את ההוראה רטרואקטיבית על כונס נכסים בלבד, אך בשל הקשר בתקנות 3-5 בין שכר כונס נכסים לבין תקנה 2, שקובעת שכר טרחת עורך דין, לומדת ראש ההוצאה לפועל שיש לקבוע את שכר הטרחה של עורך הדין לפי תקנה 2, ולא לפי הכללים שקדמו לתקנות שכר טרחה. ניתן להציג את העמדה באופן הבא: התחולה הרטרואקטיבית חלה על שכר טרחת כונס נכסים, והתקנות בנושא זה מביעות עמדה באשר לשכר טרחת עורך דין. מכאן, יש קשר ענייני בין השניים - על פי מבנה התקנות - ואין מקום לנתק בין שני סוגי שכר הטרחה. ראש ההוצאה לפועל מסכימה שניתן לפרש את התקנות בשתי הדרכים, אך לנוכח מטרת התקנות - להקל עם החייבים על ידי צמצום שכר הטרחה של כונס הנכסים ועורך הדין - יש לפרש את הסוגיה באופן שמיטיב עם החייב. הלה, הוא המשיב, אשר הינו היחיד שהגיב לבקשה, דוגל בפרשנות זו. 4. דעתי שונה. לא ניתן להתעלם מכך שתקנה 9 מתייחסת לשכר טרחת כונס נכסים בלבד. ודוק: תקנה 9 אינה מתייחסת ל"תקנות שכר טרחת כונס נכסים" אלא ל"שכר טרחת כונס נכסים". הווה אומר: יש הפרדה בין תחולת התקנות על שכר טרחת כונס נכסים לבין תחולתן על שכר טרחת עורך דין - עניין שלא מופיע בתקנה 9. פרשנות לפיה אין לנתק בין השניים הינה אפשרית אך לא הכרחית, ונדמה שעמידה על קשר בין השניים כאשר אחד מהם כלל לא מוזכר בתקנה 9 - שכר טרחת עורך דין - הינה מלאכותית. ושמא תאמר שהפרשנות התכליתית תומכת בעמדה של הרחבת תחולת התקנה, בכדי להקל עם החייב. אשיב בצורה הבאה: גם כאשר קיימת בחוק או בתקנות תכלית שתסייע לפרשן להכריע בסוגיות שונות, אין כוחה של התכלית כה רב בכדי לחייב את הפרשנות שהולמת אותה בכל סוגיה וסוגיה. חוק או תקנות שנושאים עמם תכלית ברורה, עדיין הם בנויים על איזונים שונים. למשל, תחולה רטרואקטיבית - שאינה הכרחית, לא חייבת להתייחס לכל סוגי שכר הטרחה. ההבחנה בין שכר כונס נכסים ושכר טרחת עורך דין הגיונית. הסיבה לכך היא שבניגוד לכונס נכסים שכר טרחת עורך דין נקבע בתחילת ההליך, עם הגשת הבקשה לביצוע משכנתא. משמע שעם הפעולה נקבע שכר טרחה לעורך דין על פי התעריף המינמלי של לשכת עורכי הדין. נדמה שהחלטה לבטל את שכר הטרחה, שכבר נקבע, הינה פגיעה בזכות הקניין שקשה להצדיקה. יתכן וניתן היה להצדיק תקנה שחלה רטרואקטיבית גם על שכר טרחת עורך דין, על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואולם, יודגש שוב, תקנה 9 לא מתייחסת לשכר טרחת עורך דין. על כן פרשנות מרחיבה כזו, על אף החסר בלשון התקנה, הופכת לטעמי לפגיעה לא מוצדקת בזכות הקניין של עורך הדין. זאת משום שלא בנקל ניתן להצדיק ביטול שכר טרחה שכבר נקבע. שונים הדברים לגבי האפשרות לקבוע שכר טרחת עורך דין בסוף ההליך. נקודת זמן כזו, בהנחה שהיא מאוחרת לתחולת התקנות - 21/07/02 - ראויה, שכן אין מחלוקת בדבר תחולתה. יוצא שנוצר מעין איזון פנימי. שכר הטרחה הראשון שנקבע, המכונה בפסיקה שכר טרחה א', ימשיך להיות בתוקף, ואילו שכר הטרחה שטרם נקבע ייבלע בתוך הסכומים שיפסקו על פי התקנות. רובד נוסף של מלאכת האיזון הוא בין שכר כונס נכסים לבין שכר טירחת עורך דין. התקנה שקובעת תחולה רטרואקטיבית חלה על שכר כונס נכסים שהוא שכר בשיעור גבוה יותר משכר טירחת עורך דין (השווה תקנה 2 לתקנה 5). כב' סגן הנשיא דוד בר-אופיר הגיע למסקנה דומה בעניין עורך דין ובר-כונס נכסים נ' אדמסקי ואח' (בר"ע 3015/02, תק-מח 2003(1), 1972). המשיב מדגיש שהנסיבות באותו מקרה שונות, ההכרעה היתה מבוססת על תשתית עובדתית שונה, ודברי בית משפט באותו עניין היו בגדר אמרת אגב. ואולם הדברים שנאמרו שם ברורים. צוין שמוטב היה לו המחוקק המשנה "היה מנסח תקנה זו (תקנה 9) בצורה יותר בהירה, ומורה לנו במפורש מה דינו של שכר טרחת עו"ד שכבר נפסק לפני תחילתן של התקנות האמורות, וכיצד הוא משתלב עם הדין החדש". יחד עם זה, קבע כב' השופט בר-אופיר ששכר טרחת עורך דין שנפסק "מוסיף לעמוד בעינו באותם תיקים שבאים בגדרה של הוראות המעבר. נראה לי שבנסיבות של עניין זה ודומיו, יעמוד בעינו שכר הטרחה הראשון בלבד אשר נקבע עם פתיחת התיק, לפי התעריף המינימלי המומלץ. שכר הטרחה השני יבוטל מכיון שלא יהא זה נכון וצודק...". 5. לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. החלטתי להעניק רשות ערעור בשל ההיבטים המשפטיים שיש להם השלכות על לא מעט תיקים. זאת חרף העובדה שהסכום השנוי במחלוקת בתיק זה פעוט. למעשה הצדדים אינם חלוקים על שכר הכונס, פרט למחלוקת תחשיבית, בינם לבין עצמם ובינם לבין ראש ההוצאה לפועל, בדבר כמה מאות שקלים - שאינה דורשת התייחסות במסגרת בר"ע זו. באשר לשכר טרחת עורך דין, ראש ההוצאה לפועל קבעה בסופו של דבר מעין החלטת ביניים העומדת בין הסכום שנקבע לפי התקנות לבין שכר הטרחה שנקבע למבקש מלכתחילה. הפער בין שכר הטרחה כפי שנקבע לבין הסכום שנפסק על ידי ראש ההוצאה לפועל מצטמצמם לכ- 3,500 ש"ח. במצב הרגיל נטייתי היתה שלא להתערב בהחלטת ראש הוצאה לפועל בשל סכום כזה, אך כאמור הצורך לדון בסוגיה העקרונית הכריע את הכף. 6. סוף דבר. הערעור מתקבל באופן הבא: שכר כונס נכסים שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל, בסך 26,805 ש"ח יעמוד בעינו. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עורך דין בסך 10,692 ש"ח, תחת הסכום של כשבעת אלפים ש"ח - כפי שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל. בנסיבות העניין, ובשל כל האמור לעיל, אין צו להוצאות. שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהכינוס נכסיםעורך דין