החלטה 1. במסגרת הערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' זפט) מיום 3.9.03, הוגשה הבקשה הנוכחית למתן סעד זמני בערעור, אשר לפיו נדחתה תביעת המבקשת להצהיר על זכויותיה במחצית הדירה שברחוב סמולנסקין 8/3 בחולון, הידועה כגוש 6020 חלקה 401 (להלן: "הדירה"). הרקע 2. ענייננו בדירה, אשר המשיב 2 (להלן: "מזרחי"), הוא בעלה של המבקשת, רשום בפנקסי המקרקעין כבעלים יחידי של מלוא הזכויות בה. 3. בשנת 1996 שיעבד מר מזרחי את זכויותיו בדירה לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") להבטחת אשראי שניתן על-ידי הבנק לחברת אבני מזרחי ביצוע עבודות בניה ואספקת חומרי בניה (1988) בע"מ. 4. החל מחודש אוגוסט 2002, משמשת הדירה למגורי משפחת מזרחי. בעת שיעבוד הדירה, ומאז ועד אוגוסט 2002, התגוררה משפחת מזרחי בדירה אחרת, שהייתה רשומה על-שם בני-הזוג מזרחי בחלקים שווים. דירה זו שועבדה על-ידי בני-הזוג לטובת חברת ביטוח (דולב) ובעקבות הליכי מימוש שיעבודה של הדירה האחרת, העתיקו בני-הזוג את מגוריהם לדירה נשוא התביעה. 5. בעקבות נקיטת הליכי הוצאה לפועל למימוש משכנתא על הדירה על-ידי הבנק, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה למתן פסק-דין הצהרתי, בו עתרה להצהיר, כי היא זכאית להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירה, וכי המשכנתא הרשומה לטובת הבנק בטלה, ככל שהיא מתייחסת לזכויותיה במחצית הדירה. עוד ביקשה המבקשת להצהיר, כי היא דיירת מוגנת וזכאית לגור בדירה. המבקשת סמכה זכותה הנטענת למחצית הדירה על חזקת שיתוף הנכסים בין בני-זוג, מאחר ובני-הזוג נישאו לאחר תחילת תוקפו של חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי 6. בית-המשפט המחוזי דחה את התביעה, בקובעו, כי מן העובדות, אשר אינן שנויות במחלוקת עולה, כי בעת שיעבוד זכויותיו של מר מזרחי בדירה לבנק, לא שימשה הדירה כדירת מגורי בני-הזוג, ורק בחודש אוגוסט 2002, בעקבות הליכי מימוש השיעבוד על הדירה האחרת שנרשמה בבעלות משותפת של בני-הזוג ושימשה למגוריהם, עברו בני-הזוג להתגורר בדירה נשוא ענייננו, ואין במעבר זה כדי לגרוע מזכויות הבנק, שכאמור נרכשו בשנת 1996. 7. על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, הוגש ערעור, ועיקר הטענות שבו מתמקדות בזכאות המבקשת למחצית הזכויות בדירה על-פי חזקת השיתוף, אשר לטענת המבקשת יש להחילה, במיוחד לאור העובדה, כי הדירה משמשת את בני-הזוג למגוריהם. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת בערעורה, כי לא ידעה על השיעבוד שנעשה על-ידי בעלה, מר מזרחי. את בקשתה למתן סעד זמני סומכת המבקשת על שתיים: ראשית, המבקשת טוענת, כי סיכוייה להצליח בערעור טובים. שנית, לטענת המבקשת, הסעד הזמני יימנע את שינוי המצב לרעה בכך שלא תיאלץ לפנות את הדירה, בשלב זה, שכן אחרת ייגרם לה נזק בלתי הפיך וכך יתייתר הצורך בשמיעת הערעור. דיון 8. לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיובהר להלן. 9. כידוע, בית משפט שלערעור רשאי לתת סעד זמני לתקופת הערעור "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, התשנ"ה), בעמ' 865-867). לעניין זה נאמר "כי צריך טעם מיוחד שבית משפט לערעורים ימנע ממי שזכה בדין להנות מפרי הזכייה. לכן הגשת ערעור כשהיא לעצמה אינה מונעת מבעד לזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול לפי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש שבית המשפט לערעורים ימנע מבעד הזוכה לפעול לפי פסק-הדין ולו רק באופן זמני, נושא בנטל ואין זה קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (ראו בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב, פ"ד מ(1) 668; עע"ם 9177/01 אחים שרבט נ' עיריית תל-אביב, פ"ד נו(2) 163; ע"א 6089/97 תפנית אדריכלות בע"מ נ' משרד הפנים ואח' (טרם פורסם)). 10. מקובל, כי אין נותנים צו מניעה זמני או צו ביניים בערעור אם סיכויי הערעור קלושים וכן אם מתן הצו עלול לגרום לזוכה נזק העולה או אף השווה לנזק שישא בו המבקש אם יזכה בערעור. 11. באשר לעניינה של המבקשת - ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למבקשת בפינוי הדירה בשלב זה, אם לא יינתן הסעד הזמני, לבין הנזק שייגרם לבנק אם יינתן הסעד הזמני, כך שיעוכב פינוי המבקשת מן הדירה עד שיינתן פסק-הדין בערעור, ידה של המבקשת על העליונה. שכן, המבקשת ומשפחתה מתגוררים כיום בדירה הממושכנת לבנק ונראה, כי מימוש המשכון בשלב זה עלול לגרום למבקשת ולבני משפחתה נזק רב מדי, אשר ניתן להטבה על-ידי פיצוי כספי לבנק. 12. יחד עם זאת, מצאתי מקום להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת ערבות בנקאית בסך 20,000 ש"ח על-ידי המבקשת, תוך 7 יום ממועד החלטה זו, להבטחת נזקי הבנק כתוצאה ממתן סעד זה, באם יידחה ערעורה של המבקשת. מכאן החלטתי להיעתר לבקשה למתן סעד זמני בערעור, והתוצאה היא, איפוא, כי הליכי מימוש השיעבוד יעוכבו עד להכרעה בערעור שהוגש על-ידי המבקשת לבית-משפט זה, בכפוף לחיוב המבקשת בהפקדת ערבות, כאמור לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. סעד זמנימחצית דירהערעורמקרקעין