להלן פסק דין בסוגיית חתימת הורה על צ'ק (חתימת אב על צ'ק של בנו): פסק דין רקע עובדתי ראובן, אביו של שמעון, משך שיק בחתימתו, שיק המשוך על חשבונו של שמעון. האם שמעון חב בפרעון השיק. זו הסוגיה שבפני בית המשפט. בפניי תובענה לתשלום בגין שיק על סך 15,000 ₪ שנמשך מחשבונו של הנתבע (להלן: "הנתבע"). התובעת "כל נץ בע"מ" (להלן: "התובעת") הינה הנפרעת בשיק. השיק חולל באי פרעון, בשל הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבע. התובעת הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתיק מספר 6-99-60001-01, והנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיק ובקשתו התקבלה. בדיון בפני כבוד השופטת ריבה ניב מיום 21/10/01 הוסכם בין הצדדים כי לא הנתבע חתם על השיק כמושכו, אלא מי שמשכו הינו אביו של הנתבע. התיק הועבר לדיון בפני. המחלוקת בין הצדדים הינה האם לאביו של הנתבע הרשאה לפעול בחשבונו של הנתבע ולמשוך השיק. גרסת התובע הינה כי אביו של הנתבע חייב כספים לתובעת וכי שילם את חובו באמצעות שיקים המשוכים על חשבונו של בנו - הנתבע - ובהרשאתו. הנתבע טוען כי לא נתן הרשאה לאביו לפעול בחשבון וכי אביו פעל שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו. דיון הכלל הבסיסי בדיני שטרות הינו כי חבותו השטרית של אדם, קמה מכח חתימתו על גבי השיק (סעיף 22 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). אולם, רשאי אדם להרשות לאחר לחתום תחתיו (סעיף 92(א) לפקודה), כאשר סעיף 24 לפקודה קובע, כי חתימה בתוקף הרשאה מחייבת את המרשה, רק כאשר פעל המורשה בגבולות רשותו ממש. מכאן השאלה האם אכן היתה הרשאה של הנתבע לאביו למשוך שיקים בחתימתו כמושך ולמוסרם לתובעת. נטל ההוכחה לקיום הרשאה לפעול בחשבון הנתבע מוטל על כתפי התובעת, שכן מקום בו החתימה על השטר אינה חתימת הנתבע, על התובעת מוטלת החובה להוכיח את תקינותו של השטר. לעניין זה ראו ספרו של ד"ר זוסמן, דיני שטרות, בעמ' 258: "אדם שחותם על שטר, חזקה עליו שבעד ערך חתם, אבל אין חזקה על אדם שחתימה על שטר, חתימתו היא. חתימת "פלוני" המצויה בשטר, אין חזקה על הנתבע שהוא חתם אותה, אפילו זה הוא שמו ואחת היא אם התובע אוחז כשורה או אוחז סתם. כפר הנתבע בחתימתו, הראיה על התובע". על פני הדברים נדמה כי לא היתה הרשאה מפורשת של הנתבע לאביו לחתום על השיק נשוא התובענה. הנתבע בעדותו הודה כי כשנה וחצי לפני תאריך השיק נשוא תיק זה, משך הוא עצמו מספר שיקים מחשבונו לכיסוי חובותיו של אביו לחברת "כל אלום בע"מ", שהינה חברה נוספת בעלותו בעלי מניות של התובעת, וכי שיקים אלה נפרעו כמעט במלואם. אולם מכאן אין עדין ללמוד כי הנתבע נתן לאביו הרשאה לפעול בחשבונו כל העת. השיקים הקודמים שניתנו כשנה וחצי לפני השיק נשוא התובענה, הינם שיקים המשוכים על ידי הנתבע בחתימתו שלו ונמסרו על ידי הנתבע לאביו על מנת לכסות חובו של אביו. לגבי שיקים אלה לא ניתנה הוראת ביטול והם נפרעו כמעט במלואם. לעומתם, השיק נשוא תיק זה, הינו חלק מסדרת שיקים שלא הנתבע חתום עליהם אלא אביו. אילו רצה הנתבע גם הפעם לתת שיקים לאביו, לא היתה מניעה שהנתבע ימשוך אותם בחתימתו ידו כפי שעשה בסדרת השיקים הקודמת. סעיף 25(א) לפקודה קובע כדלקמן: "מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מילים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מלים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית". אביו של הנתבע חתם על השיק ולא הוסיף לחתימתו מילים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג של הנתבע, כאמור בסעיף 25(א) לפקודה. פקודת השטרות איננה מכירה בשליחות שטרית נסתרת. כך נקבע בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5) 799, בעמ' 809: "אם שמעון הוא שלוחו של ראובן, ושמעון מבצע פעולה שטרית (משיכה או היסב) במסגרת אותה הרשאה, אך חותם את שמו ("שמעון") הרי שאין הפעולה מחייבת את ראובן בחבות שטרית". משכך, חתימתו של אביו של הנתבע על השיק אינה מחייבת את הנתבע. יתרה מזאת, בסדרת השיקים השניה, אשר השיק נשוא תיק זה הינו אחד מהם, נתן הנתבע הוראת ביטול לכל השיקים כאשר נודע לו על משיכת השיק מחשבונו, ואכן לא נפרע כל שיק מהסדרה השניה וזאת להבדיל מסדרת השיקים הראשונה, אשר כאמור, נמשכה על ידי הנתבע עבור אביו ונפרעה כמעט במלואה. טוענת התובעת, כי שני שיקים מסדרת השיקים אשר נחתמו על ידי האב נפרעו, וכראיה לכך. הציגה התובעת קבלה (נ/2) המעידה על קבלת שני שיקים על סך 11,500 ₪ כל אחד. לטענת התובעת, העובדה ששיקים אשר נחתמו על ידי אביו של הנתבע אכן נפרעו, מהווה ראיה לכך שאכן ניתנה הרשאה מהנתבע לאביו לפעול בחשבון. דא עקא, בדיון בפני הציג הנתבע פירוט פעולות בחשבון הבנק שלו מהתאריכים הרלבנטים לתובענה (נ/1), ומעיון בהם מתברר, כי השיקים הנזכרים בקבלה נ/2 לא נפרעו - אחד מהשיקים מופיע כשיק שחזר לאחר שניתנה לגביו הוראת ביטול, והשיק השני כלל לא הופקד בחשבון. מדפי החשבון נ/1 ניתן אף ללמוד, כי השיק נשוא תיק זה אכן הוחזר ללא פרעון לאחר שניתנה לגביו הודעת ביטול, וכך הדבר גם לגבי יתר השיקים מסידרת השיקים שנחתמו על ידי אביו של הנתבע. בנוסף, יש לציין כי בחקירתו בבית המשפט, הבעלים של התובעת, מר רפי כהן, כאשר נשאל אילו שיקים מתוך סדרת השיקים שנחתמו על ידי אביו של הנתבע נפרעו, ענה: "אני כרגע לא מסוגל לומר אילו מהשיקים נפרעו בנ/2", וגם בהמשך עדותו: "עכשיו אני לא מסוגל להגיד מי מהשיקים בנ/2 נפרע" (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 3/6/03 בשורות 14-15 ושורה 18). הרשאה יכולה להיווצר על ידי התנהגות. הבעת רצון של המרשה כלפי המורשה, יכולה להיות בעל פה או בכל דרך אחרת, ולעיתים, גם חוסר מעשה של המרשה יכול ללמד על הבעת רצון מצידו. כך הדבר כאשר היה על המרשה, כאדם סביר, לקום ולעשות מעשה, אילו היה רצונו שונה - והוא לא עשה כן, ובמחדלו זה נטע בלב המורשה את האמונה כי הוא בעל הרשאה לפעול בשמו (א' ברק, חוק השליחות, ירושלים, תשנ"ו, עמ' 570). על כן, מאחר והנתבע הראה כי נתן הוראת ביטול לשיקים שנמשכו מחשבונו ללא ידיעתו וללא הרשאתו, וזאת מיד כשנודע לו על הפקדתם, לא ניתן לטעון כלפיו כי בהסכמתו שבשתיקה נתן לאביו הרשאה לפעול בחשבונו. מן האמור עולה, כי אביו של הנתבע פעל ללא הרשאתו של הנתבע ומאחר ודיני השטרות מטילים את סיכון החריגה מההרשאה, או העדר ההרשאה, על התובעת, על כן התביעה של התובעת כנגד הנתבע נדחית ועל התובעת להיפרע, במסגרת התביעה השטרית, מאביו של הנתבע בלבד. המורם מהמוטעם שדין התביעה להדחות. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל. שיקיםמסמכים