א. רקע   1. בפני תביעה "לסילוק יד ומניעת מפגעים" . המדובר בסכסוך שכנים ובהסטוריה של טענות הדדיות אחד כלפי משנהו . התובעים מפנים את תביעתם , שהוגשה ביום 3.4.01 , כנגד בני זוג שהינם שכניו (הנתבעים 2 ו3) וכן כנגד עמידר ועירית בית שאן .   2. בתביעתם התובעים טענו : א. הנתבעים 2 עד 3 (להלן הנתבעים) מזה זמן מנסים להשתלט ולתפוס חזקה במקרקעין שלהם , לפלוש לשטחם ולמנוע מהם גישה לחדר מדרגות משותף באמצעות התקנת דלת ומנעול (ס' 8 לתביעה) .   ב. כחלק ממלחמתם עורמים פסולת בשטח חצר הבית המשותף וגורמים מפגע תברואתי , בטיחותי ובריאותי , ומונעים גישה לאינסטלציה המשותפת של הבנין (ס' 9 לתביעה) .   ג. מגישים כנגדם תלונות סרק עקב שימוש בכלי בניה בשיפוצי ביתם , על כן מונעים מהם שימוש סביר בביתם (ס' 10 לתביעה) .   ד. מזרימים שפכים מתחת ביתם , שופכים עודפי מים מעל גג ביתם מצינור מזגן ומסלקים שפכים לחצר ביתם (ס' 11 לתביעה) .   ה. מאיימים על התובעים ונוקטים באלימות כלפיהם .   בהמ"ש התבקש להורות :   א. על סילוק המפגעים .   ב. להצהיר שהתובעים זכאים לבצע "כל שיפוץ" בביתם עם קונגו ופטישון , בשעות המותרות בחוק .   ג. ליתן צו לפיצול סעדים עד "להתגבשות" נזקיהם .   ד. לחייב בהוצאות משפט .   3. בכתב ההגנה ציינו הנתבעים שהמבנה מחולק ליחידות בצורה שאין קשר בין כניסת התובעים לדירתם לבין כניסת הנתבעים לדירתם . הם לא מונעים ממאן דהוא להיכנס לשטח . כמו כן :   א. הדלת שהותקנה בכניסה לחדר המדרגות "המשותף" (המוביל לדירתם בלבד) אינו נעול ואין בו מנעול . אין מחלוקת שבחדר המדרגות האמור נמצא לוח החשמל של הנתבעים (בלבד) ושעוני החשמל (של חברת החשמל) לכל 4 היחידות דיור בבנין (כולל , התובעים, הנתבעים והדייר הנוסף בבנין) .   ב. הנתבעים מכחישים שהם עורמים פסולת ולטענתם הגישה למערכת האינסטלציה של הבנין , (ששופצה) הינה חופשית .   ג. המזגן שמעל הגג של התובעים אינו של הנתבע , כלל אלא של הדייר הנוסף .   ד. התובע הפעיל בעבר , במשך שעות רבות ובמשך תקופה לא מבוטלת , פטיש קונגו והם אכן הגישו על כך תלונות לרשויות כדין ונענו על ידי הרשויות .   ה. הנתבעים צרפו תמונות לכתב הגנתם מיום 1.5.01 , לתמיכה בטענותיהם .     4. הצדדים זומנו לק"מ ביום 27.5.02 אשר לא התקיים לגופו בגין ההשתלשלות של הארועים באותו יום , אשר פורטו בפרוטוקול .   5. ביום 11.7.02 הצדדים הופיעו לק"מ נוסף . במועד זה ההליכים הסתיימו בין התובעים והנתבעת 1 (עירית בית שאן) , בפס"ד מוסכם ביניהם . ב"כ הנתבעת 4 (עמידר) ציין , שככל שהתובעים עומדים על המשך התביעה כנגדה , היא תעמוד על זכותה לדרוש הוצאות . באותו מועד הצדדים הסכימו לפרט בעדות קצרה את טענותיהם ובהמ"ש יצא לביקור פתע מיידי , בשטח . לאחר מכן , הם סכמו את טעוניהם ועל פי אלה , בהסכמה , תוכרע המחלוקת .   ב. הדלת בכניסת חדר המדרגות   1. באשר לטענה לענין הדלת בכניסה לחדר המדרגות , הנתבעים מודים שהם התקינו את הדלת ומנעול בשנת 1998 . פעולה זו גרמה לסכסוך (מיני רבות) בין הצדדים בנדון .   2. המדובר בחדר מדרגות הכולל גרם מדרגות העולות לדירת הנתבעים 2 עד 3 בלבד , ככל שדירתם נמצאת בקומה א של הבנין , מעל דירת הקרקע של התובעים .   3. הצורך המשותף לשימוש בחדר המדרגות על ידי" כלל הדיירים" מסתכם בכך ששעוני חברת החשמל של 4 דירות הבנין מותקנים על הקיר הפנימי של חדר המדרגות , מעל הכניסה אליו וזאת כנראה מאז שנבנה הבנין , לפני שנים רבות . כמו כן בתקרה בחלק העליון של חדר המדרגות , הסמוך לדלת הכניסה של דירת הנתבעים , קיים פתח (חור) גישה לגג הרעפים של הבנין .   4. בגין ההתכתבות שהחלה בשנת 1998 אודות הדלת שהתנבעים 2 ו-3 התקינו , הם נדרשו על ידי עמידר (והנתבעת 4) לסלקו . ביום 8.6.99 הנתבע 2 המציא מכתב מטעמו (נ/1) לעמידר בו הוא ציין שבמסגרת הדין ודברים בינו לבין התובעים (על טענותיהם ההדדיות) הוסכם שהדלת תשאר במקומה , כשהיא פתוחה בכל שעות היום .   5. לטענת התובע , מנעול הדלת הוסר "שבועים לפני הדיון הראשון" בתיק זה . כמו כן הוא אינו "מסתפק" בהסרת המנעול אלא תובע את הסרת ועקירת הדלת ממקומו . לטענת הנתבע המנעול הוסר עוד בטרם הגשת התביעה והוא צירף תמונות המצביעות על כך לכתב הגנתו . בביקור בשטח אכן מצאתי את הדלת כפי שהיא מופיעה באותם הצילומים , כשהמנעול עקור מהדלת , והיא בעלת גישה חופשית לכולי עלמה     6. הצדדים מסכימים ששטח חדר המדרגות הינו חלק "מהרכוש המשותף" והנתבעים אינם זכאים למנוע גישה למקום . מאידך אמינה עלי גרסת הנתבעים שהמנעול אכן נעקר והוסר על ידו זה מכבר ולפני הגשת התביעה , ולא "שבועיים לפני הדיון הראשון" , בתיק כטענת התובעים .     7. לענין דרישת התובעים שהנתבע יסיר ויסלק את הדלת כלל , הינני סבורה שמדובר בדרישה קנטרנית לשמה . פרט לגישה הנדרשת לשעוני החשמל , של חברת החשמל ולפתח הכניסה , אין למי מהדיירים , לבד מהנתבעים כל צורך להשתמש בחדר המדרגות . גרם המדרגות מוביל לדירת הנתבעים בלבד ואין גישה אחרת לדירתם . חדר המדרגות על כן משמש את הנתבעים בפועל , באופן שוטף . הדלת מגינה על כניסת זרים ובעלי חיים , למקום לא להם . לא מצאתי שהנתבעים "השתלטו" על חדר המדרגות (כטענת התובעים) אלה שהם משתמשים בו שימוש סביר התואם את השימוש שלשמו הוא יועד , הגישה לדירתם . הנתבעים דואגים לנקיון חדר המדרגות ככל שגרם המדרגות משמש כמבואה וכניסה לביתם . הדלת הקיימת במקום תורמת תרומה קטנה לאיכות מגורי הנתבעים ואינה גורמת כל נזק או מטרד לתובעים או לזכויותיהם . והדרישה לסלקו נובע מצרות עין שאיני מוכנה להיות שותפה לו .   8. הנתבעים 2 ו-3 מסכימים שיש להבטיח ליתר הדיירים גישה חופשית לחדר המדרגות והם הסירו את המנועל שהיה מותקן בדלת ואכן הנני מצווה שהדלת תשאר ללא מנעול והנתבעים 2 עד 3 יבטיחו גישה חופשית של שכניהם ונציגי חברת החשמל לחדר המדרגות .   ג. מטרדי פסולת וגרוטאות   1. לטענת התובעים הנתבעים מערימם ערימות פסולות וגרוטאות בחצר המשותפת וגרמו בעבר למפגעים תברואתיים ובטיחותיים . חלק מהמפגעים סולקו וחלק נותרו במקום .   2. הנתבעים טוענים שאכן קיימים יונים , עכברים , נחשים באזור אך אין בהמצאותם באזור כל קשר לחפצים , בודדים (ולא גרוטאות) שהם מחזיקים בחצר אשר אינם מהווים מטרד .   3. התובעים הפליגו להאשים את הנתבעים בכך שבנם ננשך בעבר ע"י עכברוש שנכנס לחלון ביתם "בעקבות" פסולת וגרוטאות של הנתבעים . לטענתם העכברוש נכנס לדירתם מחלון המטבח הצמוד לחלק מהחצר "המוחזק" ע"י הנתבעים . הם הכריעו לעצמם את "הקשר הסיבתי" , אולם אני לא מצאתי כל תימוכין לטענה זו והנני סבורה שהיא נובעת מנטיית התובע 1 להאשים את הנתבעים "בכלל צרותיו" .   4. בביקורי בשטח מצאתי ששטח החצר של התובעים , המיועד על פי החוזה עם עמידר להיות רכוש משותף , גודר על ידיהם בקיר , גדר רשת ושער ברזל נעול עם שרשרשת ומנעול . לטענת התובעים "הוסכם" לפני שנים (עם השכנים דאז) שיוקנה לו זכות שימוש בלעדי בחצר והשימוש וחזקה והחזקה שלו , נעשית כדין . הנתבעים לא העלו טענות כנגד התובעים בנדון .   השטח הנוסף ונפרד של החצר , המוביל לכניסה לדירת הנתבעים (ודירה נוספת שאין לתובעים קשר אליה) נמצא על ידי כשטח פתוח לגישה לכל . מצאתי שהתובעים בעצמם , מחזיקים בחצר שגודר על ידיהם , הסמוך לדירתם , חפצים שונים כגון : רהיטים ישנים , כסאות , שולחנות , מדפים , חומרי בניה ועוד .ניתן היה לראות מצב דומה בחצרות של הבתים הסמוכים , בשכונה .   5. לא מצאתי שהנתבעים מחזיקים בחצר הסמוך לכניסה לביתם חפצים מרובים ולא מצאתי "ערימות פסולת וגרוטאות" , כנטען . אותם החפצים המועטים שהנתבעים מחזיקים בשטח אינם שונים באופיים או בכמותם מהחפצים השונים שהתובעים בוחרים להחזיק בחצר בו הם מחזיקים והסמוך לדירתם .   6. מביקורי הקצר בשטח אין ביכולתי לקבע באם אחזקת החפצים השונים בשטח החצר , ע"י התובעים והנתבעים יחדיו , מהווה "מפגע סביבתי" . באם מדובר בגרימת מטרד "סביבתי" הרי שמדובר במטרד כללי שכונתי שרבים מדיירי השכונה חוטאים בו .   7. במקרה דנן , אחזקת מספר חפצי מטלטלין (שאינם גרוטאות) בחצר , שאינם מפריעים לשימוש סביר ברכוש המשותף ע"י הצדדים אינו מהווה "מטרד ליחיד" פלישה" והתובעים נוהגים לנקוט , בעצמם , באותן הפעולות .   8. מן הראוי שהאזור הצמוד לחלון המטבח של התבועים יהיה פנוי מחפצים ובמועד ביקורי בשטח , אזור זה אכן היה פנוי . על הנתבעים לדאוג שלא להניח שם חפצים כדי להבטיח בטיחות וכניסת אור ואוויר לחלון דירת התובעים .   ד. תלונות הנתבעים על שימוש התובעים במכשירי בניה כבדים 1. אין מחלוקת שהנתבעים התלוננו לרשויות על שימוש מרובה שהתובע עושה בכלי בניה ובמיוחד קונגו , בביתו .   2. תלונותיו נבדקו ע"י הגורמים המוסמכים , אשר אף הוציאו הנחיות בנדון באשר לשעות השימוש המותרות .     3. אוסיף ואציין שהשימוש ע"י התובעים בכלים שכאלה , במסגרת עבודות בניה , בדירתם אף אם השימוש נעשה כדין ובשעות מקובלות , עלול להוות מטרד שלא כדין , כלפי הנתבעים , באם השימוש ימשיך להתבצע למשך שעות ארוכות , במהלך תקופה ארוכה ובלתי סבירה .   4. מכל מקום , הנתבעים היו זכאים בדין להגיש תלונות לכל רשות מוסכמת בנדון , על מטרדי הרעש שנטענו על ידיהם ואין מקום לאסור עליהם מלהגיש תלונה ולבקש שהיא תבדק , לגופה . כך הם עשו גם כשהם סברו שהתובעים עשו מעשה לא תקין בהעברת קו חשמלי . הם פנו לעמידר וכאשר קבלו תשובה שהתובעים אכן זכאים לפעול כאמור , הם ראו בזה סוף פסוק . הנתבעים גם הסתפקו בתשובות שהם קיבלו מהרשויות המוסמכות לענין מכשיר "הקונגו" .   5. ניתן להתרשם שעוד מראשית הדרך תביעה זו נועדה למנוע מהנתבעים "להתערב" או להעיר על בניה ופעולות שהתובעים עושים בדירתם . הנני סבורה שחלק לא מבוטל מהטענות שהועלו בתביעה זו באו על פתרונן בטרם הגשתה "וצורפו" לטענות התובעים , שלא לצורך , בכדי לשרת את המטרה האמורה .   6. אכן התובעים זכאים לבצע עבודות ואינם זקוקים לכל צו של בימ"ש בנדון . מאידך , במסגרת ביצוע עבודות אלה מוטל עליהם שלא להזיק לרכוש הזולת ולהתחשב , ככל שניתן , בזכויותיהם של שכניהם , בכדי לא לגרום מטרדים מיותרים או בלתי סבירים .   ה. מערכת הביוב , מזגן , והמרפסת   1. הנתבעים מודים שהם בצעו בעבר שפוץ שכלל הוצאת צינור ביוב נוסף מביתם ולא חיברו את הצינור באותו מועד למערכת הביוב הכללית , שמתחת לבית .   2. פעולה זו בוצעה לפני שנים רבות , ומשנודע על כך לעמידר הבעיה תוקנה וטופלה תוך כחודשיים . הנתבע 2 הודה שבאותה תקופה (לפני 4 עד 5 שנים) הוא נכנס לתכנית גמילה מסמים ולא טיפל מיידית בבעיה .   3. אין מחלוקת שמאז שהצנור טופל , הביוב זורם בצנורות המחוברות למערכת העירונית ואין היום כל מפגע בנדון .   4. התובעים מודים שהמזגן הנמצא מותקן מעל גג ביתם אינו המזגן של הנתבעים אלא של שכן אחר והתובעים ציינו זאת עוד בס' 4 למכתבם "לכל הגורמים" מ 14.9.98 . בנסיבות אלה הטענות בקשר למזגן זה שהועלו בתביעה , אינן רלוונטית כלל ועיקר למחלוקת בין התובעים והנתבעים . לא ברור למה הם צויינו בתביעה , מלכתחילה .   5. המזגן היחיד שיש לנתבעים , הינו מזגן חלון ישן והוא אכן מטפטף טיפות מים מועטות לחצר שמתחתיו . המדובר בפינה שבשטח החצר , שנסגרה וגודרה ע"י התובעים . בשטח זה מצאתי חבלי כביסה ארוכים ומורבים של התובעים , בחזית ביתם ופונים לרחוב . לא מצאתי שיש לתובעים כל צורך לתלות את הכביסה דווקא מתחת למזגן בשעת ההפעלה . הנתבעים הינם זכאים להשתמש במזגן שבביתם וטיפות המים המזעריות הנוטפות ממנו לאדמה בחצר אינם מהווים מטרד שעל פי מבחן מאזן הנוחות יש למנעו באמצעות צו שהנתבעים יפסיקו להשתמש במזגן או ירכשו דגם חדיש ומשופר . יתרה מכך , "בצמחיית הפרא" שראיתי בחצר לא ראיתי כל סימן להשקייה מרובה יותר של האדמה שמתחת למזגן האמור , בהשוואה ליתר האדמה בשטח החצר (שאינו מתחת למזגן) . הנתבע 2 אף לא הביע התנגדות להתקין צנור להובלת המים כלפי מטה עד לאדמה , באם הדבר ניתן לביצוע, בפועל .   6. הנתבעת 3 שוטפת את רצפת המרפסת הקטנה של ביתה התלויה (לרוע המזל) מעל החצר שהתובעים "סיפחו" לביתם . הבניה הינה ישנה ואין כל מעקה לרצפת המרפסת , על כן אין דרך להתקין בה מרזף . לא ראיתי באדמה ובצמחיה שמתחת למרפסת סימנים של שפיכת מים מרובים במקום ולא ראיתי גידולים מרובים או שונים מגידולי הפרא המפוזרים ביתר חלקי שטח החצר הסמוך . יש בעובדה זו להצביע על כך שאין המדובר בשפיכת מי שטיפה בצורה מוגזמת ומטרידה .   7. אין ספק שמן הראוי ששכנים התלויים זה בזה באיכות החיים אכן יתחשבו אחד בשני .   8. לא שוכנעתי שהנתבעים "שופכים מים בצורה בלתי מבוקרת מבחינת תדירות או כמויות ולא שוכנעתי שהם פועלים בנדון בכדי להציק לתובעים .   9. אין לאסור על הנתבעים לנקות את המרפסת ביתם . מאידך אין מחלוקת שאין צורך בשימוש במים מרובים לשטיפת המרפסת . כמו כן , מן הראוי שהנתבעים יודיעו ויתאמו מראש עם התובעים באיזה ימים ושעות קבועות בשבוע בכוונתם לשטוף את המרפסת . הנני סבורה שיהיה בכך כדי להפחית את המתח התמידי המיותר שבין הצדדים .   ה. איומים ותקיפות   1. לטענת התובעים , הנתבעים מאיימים עליהם ועל בני ביתם ומקללים אותם . כמו כן התובע טוען שהנתבע 1 חשף את אבר מינו , בפני ילדיו .   2. הנתבע 2 מכחיש את האמור וטוען כי הינו מתנהג באיפוק , על אף טרדותיו הרבות וחוזרות של התובע 1 .   3. הצדדים הגישו תלונות הדדיות במשטרה ואלה נבדקות ויטופלו על פי דין .   4. אין ספק בליבי שהצדדים הספיקו במהלך השנים להחליף מילים לא ראויות ביניהם . הם מתקשים לשמור על קור רוח והתקשו לעשות כן , אף בפני . נאלצתי להעיר לצדדים על כך התובע (יותר מהנתבע) המשיך להתקשות בהפגנת שליטה עצמית , הן במועד הדיון והן בעת הביקור בשטח .   5. אין למי מהצדדים הזכות להעליב את השני , או לאיים עליו . הוראות החוק אוסרות על כל אחד מהצדדים להטריד מילולית את משנהו . באם אין ביכולתם של הצדדים לשמור על קור רוחם , הרי שישכילו להתרחק אחד מהשני . שמיכה או כרית הנופלת מהמרפסת של הנתבעים לחצר המגודר של התובעים , יש להחזיר לנתבעים בצורה מכובדת וראויה כך מוטל על התובעים לפעול . הנתבעים מצידם , אינם זכאים לעשות "קיצורי דרך" ולקפוץ מהמרפסת לחצר התובעים , להשבת החפצים , אלא בהסכמתם .     6. טענותיהם ההדדיות באשר לאיומי ומעשי העבר נמצאים בטיפול המשטרה , ואין מקומם בתביעה "למניעת מטרדים וסילוק יד". ציינתי כבר לעיל שאין למאן דהוא מהצדדים זכות לאיים או להעליב ומי שיבחר שלא לשלוט בעצמו , בוודאי ישלם על כך בדין .   ז. סיכום 1. האמת תאמר , התובע המחפש אחר "שלות נפש" , סבור שבהמ"ש יוכל להעניק לו שלום עם שכנו . עליו להבין שלא ניתן יהיה להשכין שלום בין הצדדים , לעולם אלא אם הם ירצו בכך וישכילו להבין שהמצב דהיום אינו תורם למי מהם מאומה .   2. באשר לעילת התביעה "לסילוק יד ומניעת מטרדים" , הרי שחלק לא מבוטל מהמטרדים ופלישות שנטענו , לא נמצאו על ידי בפועל ואחרים סולקו זמן רב לפני הגשת התביעה .   3. בהסכמת הצדדים הנני מורה שלא יותקן כל מנעול בדלת הכניסה לחדר המדרגות והנתבעים יבטיחו זכות גישה חופשית למקום . איני נעתרת לדרישה למתן צו לסלוק הדלת ככל שהבסיס לדרישה הינו "פלישה השתלטות ומטרד" ולא מצאתי שהתקנת הדלת מהווה אף אחד מאלה .   4.                   על שני הצדדים לפעול לאחזקה תקינה וראויה של החצרות להבטחת מניעת מטרדים ושמוש סביר במקרקעין על ידיהם ועליהם לקיים כל הוראה שיקבלו מהרשויות המוסמכות בנדון .     5. שמוש בכלי בניה ע"י עבודות שיפוצים או בניה שיעשו על ידי הצדידם , יעשו אך ורק על פי דין ותוך כדי נקיטת הצעדים הדרושים למניעת מטרדים מיותרים ובלתי סבורים .   6. לא קיים היום מטרד בגין צנור הביוב והתייחסותי למזגן ומרפסת ניתנה בפרק ה' דלעיל .   7. ככל שישכילו הצדדים לכבד כל אחד את זכויותיו של משנהו , תבוא עליהם הברכה.   8. לאור כל האמור וכן בהתחשב באחריותם המשותפת של התובעים והנתבעים 2 ו3 למערכת היחסים המצערת שנוצר , אין צו להוצאות ביניהם וכל צד ישא בהוצאותיו .   9. הנתבעת 4 טענה מראשית הדרך שאין מקום למתן צו כלשהו כנגדה , ככל שמדובר בסכסוך שכנים וככל שהיא פעלה וטפלה בכל נושא שהתעורר והנוגע לאחריותה כבעלת המקרקעין , ללא דיחוי . דעתי , כדעתה . דין התביעה כנגדה להדחות והנני מחייבת את התובעים בהוצאותיה בנדון בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ . סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל .   ניתן היום ג' באלול, תשס"ב (11 באוגוסט 2002) בהעדר הצדדים המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים   עיריה מרדכי שופטת  מטרד רעשסכסוך שכניםסכסוךמטרד