התובע הועסק ע"י הנתבעת מיום 1.11.92 ועד ליום 18.5.9, מועד בו הודיעה הנתבעת לתובע על העברתו למקום עבודה אחר. התובע סירב לעבוד במקום העבודה שהוצע לו. הנתבעת הודיעה לתובע, כי בעקבות סרובו לעבוד, היא רואה בו כמי שהתפטר מעבודתו. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לפיצויי פיטורים. עיקרה של השאלה שבאה בפני בית דין זה, היא האם התפטרותו של התובע היתה בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין, דהיינו כמשמעותו של סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963. 6. טענות התובע התובע עבד לטענתו כמנהל לילה במפעל פולגת ונדרש לעבוד כשומר במרכז לבריאות הנפש בקרית גת. 7. תפקידו של התובע כלל, חתימה על יומני הנתבעת, קצין ביטחון בשעות הלילה, סיור ברחבי המפעל, ביקור במחלקות המפעל. לצורך תפקיד זה, התובע היה פטור מלבישת מדים. 8. עדותו של התובע נתמכה ע"י עובד בפולגת, מר אלכסנדר ליבוביץ. 9. מעמדו של התובע נפגע עם העברתו לתפקיד שומר במרכז לבריאות הנפש וזאת כעולה מעדותו של בני שלומי, מנהל סניף דרום בנתבעת. התובע היה אחראי על יותר אנשים בתפקידו בפולגת מאשר בתפקידו במרכז לבריאות הנפש. 10. הפגיעה בתובע היא לא רק במעמדו אלא גם בשכרו מאחר והתובע עבד במשמרות לילה, שעה שתפקידו כשומר במרכז לבריאות הנפש, כולל עבודה במשך 5 ימים בשבוע וללא משמרות לילה. 11. טענות הנתבעת הנתבעת טוענת, כי בשל הפרות משמעת חמורות בגינן קיבל התובע התראות ואזהרות בע"פ ובכתב, נאלצה הנתבעת להפסיק את עבודתו של התובע בפולגת . למרות שזכאית היתה לפטרו ללא פיצויי פיטורין, הציעה לו מקום עבודה חילופי. 12. להגדרה של מנהל לילה, שהיא נכונה רק למשמרות הלילה , אין כל משמעות. במשמרות היום התובע שימש כסייר או מאבטח. המשמעות שנותנת פולגת לשומר בלילה, אין רלבנטיות מבחינת הנתבעת. גם יומן הנוכחות שהתובע מסתמך עליו (ת/1) , מלא מחיקות ותיקונים והיה על התובע להציג את המסמך המקורי. 13. תפקידו שלך התובע היה לסייר במפעל וכך גם התפקיד שהוצע לתובע במרכז לבריאות הנפש. מדובר בתפקיד של מאבטח המסייר במחלקות השונות ואין משמעות לכך , כי מדובר בפחות מחלקות, שעה שהאחריות נשארת בעינה אם לא גבוהה יותר. התובע היה צריך לעבור הכשרה לצורך תחילת עבודתו במרכז לבריאות הנפש. 14. הנתבעת טוענת, כי התובע עבד בפולגת 7 ימים בשבוע, בעוד שבמרכז לבריאות הנפש היה התובע אמור לעבוד 5 ימים וכן הוצעה לו עבודה נוספת בסופי שבוע. אין שוני במיקום שני המקומות - שניהם בקרית גת, השכר שהוצע לתובע היה אף יותר גבוה במקום 18.59 ₪ לשעה, היה אמור התובע לקבל 19 ₪ לשעה. 15. ההרעה שהתובע טוען לה, היא בבחינת חשש, ולא היתה מבוססת על עבודה בפועל, ולכן לא מדובר בהרעה מוחשית. העד מטעם הנתבעת מר ניסים מלכה, בדק את השכר, את השעות, אופן העבודה ויתר התנאים ומצא שלא היתה בהם פגיעה. 16. העברתו של התובע נעשתה באשמתו בשל הפרות המשמעת שביצע, ולכן אינו זכאי לפרס בשל מעשים אלו. 17. לחילופין, טוענת הנתבעת , כי אין לחייבה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורין, עקב מחלוקת של ממש בעניין זכאותו לפיצויי פיטורין. 18. הכרעה סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963, עוסק בהתפטרות עובד "מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה", שיראו אותה לעניין חוק זה כפיטורים. השאלה אימתי נקלע עובד למצב שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה ממשית, אינה קלה למענה והיא דורשת התייחסות למכלול הנסיבות, שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להחשב כפיטורים. ראה: יצחק לובוצקי, סיום יחסי עבודה, עמ' 131. 19. במקרה שלפנינו, נבהיר כבר בתחילת הדיון , כי אנו סבורים , כי אין בהצעתה של הנתבעת לעבוד במרכז לבריאות הנפש משום פגיעה בשכרו. שוכנענו, כי הגם שמדובר בעבודה במשך 5 ימים בשבוע בשעות היום, הרי שתעריף השכר לשעה הוא יותר גבוה, וכי הוצע לתובע לעבוד במקום עבודה אחר בסופי שבוע על מנת שיוכל להגיע למכסת ימי עבודה של 7 ימים בשבוע, כפי שעבד בפולגת. יצויין, כי התובע לא הוכיח בפנינו, כי בעבודתו בפולגת עבד רק במשמרות לילה. 20. לכן, השאלה העומדת לדיון בפנינו, היא האם שינוי מקום עבודתו, וזאת מבחינת מעמדו ותפקידו היה בהם משום הרעת תנאים. 21. משמיעת העדויות בתיק זה, התקבלה תמונה אשר ניתן להבין ממנה, כי תפקידו של התובע נתפש בשני אופנים שונים, ע"י הנתבעת וע"י התובע. מבחינת הנתבעת, שימש התובע שומר, אשר במסגרת תפקידו סייר במפעל, בדק שערים, עבר במחלקות ובדק אם יש ארועים חריגים, ובמידת הצורך, עוזר למנהלי המחלקות. הוא גם היה מסייר במפעלים אחרים כמו פולגת (כך עולה מעדותו של מר בני שלומי, המשמש כמנהל סניף דרום בנתבעת). מבחינת התובע, הוא היה ממלא מקומו של קצין הביטחון בפולגת בשעות הלילה. לגרסתו, טיפל בבעיות משמעת של עובדים, היה מטפל במריבות וזאת בהתאם להנחיות שקיבל מפולגת. יצויין, כי בעניין תפקידו כממלא מקום של קצין הביטחון, לא קיבלה גרסה זו חיזוק מצד מוטי נצר, המשמש כמנהל משאבי אנוש בפולגת. מר נצר, לא ידע לומר אם הקב"ט נתן הוראות לתובע. 22. הרושם שקיבלנו הוא, כי מדובר בתפקיד הדורש סיור במחלקות , סיור בכלי רכב , כאשר כל מה שהוא מעבר לכך, אם נעשה הרי שהיה מיוזמתו של התובע ולכל היותר, ואם בכלל, על פי בקשת נציגי פולגת אך ודאי שלא במסגרת הגדרת התפקיד של הנתבעת. בנקודה זו, נציין, כי השם "מנהל לילה", אשר בו השתמש התובע כדי להגדיר את תפקידו, לא מעלה או מוריד דבר. החשוב הוא התוכן שנוצק לתפקידו גם אם יחשב שומר, סייר או מאבטח. 23. התפקיד במרכז לבריאות הנפש, לפי עדותו של מר בני שלומי, הוא מאבטח שצריך לעבור בין החדרים שמספרם 8 - 10. 24. התרשמנו, כי מדובר בתפקידים אשר הם שונים במהותם. האחד בפולגת, יותר כרוך בתנועה, בסיור והשני, במרכז לבריאות הנפש, יותר סטטי. אין ספק, שמידת ההחשפות לאנשים היא רבה יותר כאשר מדובר במפעל גדול כמו פולגת, הכולל 40 מחלקות ומאות עובדים. אולם, התוספת הכביכול ניהולית שהיתה בתפקיד לגרסת התובע, שכללה לגרסתו אחריות על המשמעת וכיו"ב, היא אינה חלק ממה שנתבקש ע"י הנתבעת, ואם עשה זאת, עשה לבקשת פולגת וודאי שגם אם נהנה מכך, אין זה עדיין הופך את התפקיד לכזה. טענתו של התובע, כי הסתובב ללא מדים, שאושרה ע"י עובדי פולגת בעדויותיהם, עדיין אינה עושה את ההופעה הזו כמוצדקת. נהפוך הוא. על פי נספח א' לתצהירו של מר בני שלומי, התנהגות זו אינה ראויה. 25. מקובלת עלינו הגישה, כי בכל אחד מהתפקידים בפולגת ובמרכז לבריאות הנפש, קיימת אחריות אלא שבכל מקום האחריות היא אחרת. אם בפולגת מדובר יותר בסיור, שמירה, הרי שבמרכז, הבעיות הן אחרות, שונות, קשורות לאופי האוכלוסיה המגיעה למרכז. 26. זכותה של הנתבעת כמעבידה לשנות תפקידים ומקומות עבודה של עובדיה, בתוקף היותה מי שעיסוקה באספקת שרותי שמירה. זוהי חלק מהפררוגטיבה הניהולית, המוקנית למעביד ואת השימוש בה, מוסמך ביה"ד לבחון אם נעשה בתום לב ומשיקולים ענייניים. ראה: דב"ע נ"ו/127-3 אוריינט קולור בע"מ נ' פנחס מזרחי, עבודה ועוד עבודה ארצי כרך לב (2) 5). 27. במקרה שלפנינו, ברור הוא שהשינוי לא נעשה כדי לפגוע בתנאי העבודה של התובע או במעמדו. לכאורה, אם מבחינת הנתבעת, עבר התובע עבירת משמעת, זכותה להעבירו מתפקידו. אין זה אומר, כי היא רשאית להעבירו לתפקיד נחות יותר מתפקיד הקודם, או תפקיד שהשכר בו נמוך יותר. במקרה שלפנינו, קבענו כבר, כי לא מדובר בשינוי תנאי השכר. אנו מוצאים, כי השוני שבין התפקידים, לא היה בו די כדי לשכנע אותנו, כי מדובר בהרעת תנאים מוחשית. על התובע היה לפחות להגיע לעבודה שהוצעה לו, לראות כיצד נראה יום עבודה, היכן הוא עובד בסופי שבוע, וזאת כדי לבוא ולומר, שאינו ממשיך לעבוד מחמת הרעת תנאים. 28. לא שוכנענו, כי לתפקיד שמילא התובע , היה אופי ניהולי, כשמו "מנהל לילה". ברור היה לנו, כי לתובע היו סמכויות שהן מעבר למה שהנתבעת קבעה לו, והן היו בהתאם למה שנציגי פולגת קבעו וייתכן ואף מדובר בתפקיד בעל אחריות מוגברת, אך באותה מידה יכול היה להגיע למרכז לבריאות הנפש ולראות מהן הדרישות הנוספות של המרכז ממנו כמאבטח , נוסף לאלו של הנתבעת. יכול להיות שהדרישות המוגברות האלו, היו יוצקות לתפקיד תוכן אחר שאין בו כל הרעת תנאים, כפי שהתובע משער. לפיכך, אנו קובעים, בהתחשב בכל האמור לעיל, כי התפטרותו של התובע, לא היתה על רקע של הרעת תנאים. 29. אשר על כן, דין התביעה להידחות. 30. בהתחשב בחריגתה של הנתבעת מהיקף הסיכומים שנקבע ע"י ביה"ד, התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד מופחתים בסך 750 ₪, בתוספת מע"מ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ניתן היום יג' בתשרי, תשס"ב (30 בספטמבר 2001) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. נ.צ. - בלה מאיס אילן סופר - שופטפיצוייםשאלות משפטיותפיטוריםפיצויי פיטוריםהתפטרות