החלטה זהו ערעור של נושה (בנק הפועלים) על החלטת הנאמן אשר דחה בקשה להגיש תביעת חוב באיחור. החייבים (בני זוג) הוכרזו כפושטי רגל ביום 6.9.00 ועו"ד ראובן שרגיל מונה לנאמן. כללי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן, "הפקודה") קובע כי תביעת חוב ניתן להגיש תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, כאשר ניתנת הסמכות לכנ"ר או לנאמן (אם יש) להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שירשמו" ובמידה ושוכנע כי לא יכל הנושה להגיש את תביעת החוב במועדה. במקרה דנן, מדובר על נושה שהיה לחייבים עוד טרם מתן צו הכינוס, כאשר נושה זה ניהל הליכים בהוצל"פ כנגד החייבים. עם זאת, המדובר בנושה אשר נכנס בנעלי נושה קודם (בנק אמריקאי ישראלי בע"מ). בנוסף, מדובר בחוב אשר נובע מצ'קים שמסרו החייבים לחברת "רנט א קאר", כאשר ניתן כבר בעניין זה פס"ד בהסכמה לפיו התחייבו החייבים לשלם 6,435 ש"ח. החייבים נתבעו עקב היותם מושכי המחאות לטובת עודד תורג'מן שנתבע ביחד עם החברה הנ"ל. תביעת החוב הוגשה ביום 7.3.01 בעוד שהמועד האחרון להגשת תביעות חוב לפי הפקודה היה ביום 26.11.99 (שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס). טענות המערער ראשית, טענתו לגבי חוב זה היא כי לא ניתן לגבות חוב זה מכל גורם אחר. המערער טוען כי האיחור בהגשת תביעת החוב נבע מחוסר ידיעתו על צו הכינוס שניתן נגד החייב. לדבריו, המשיך לפעול בהליכי הוצאה לפועל ובמסגרת זו נודע לו על הצו. משום שלא ניתנה למבקש הודעה על מתן צו הכינוס אבדה זכותו הקניינית של המערער "במידה בלתי סבירה". הנושים יכלו לדעת על קיום החוב האמור משום שהיה פתוח תיק בהוצאה לפועל. לעניין הפרסום, טוען המערער כי החלטת הנאמן אינה מציינת באילו אמצעים פורסמה ההודעה בדבר מתן צו הכינוס, אם בכלל. בהמשך טוען המערער כי הארכת מועד הגשת תביעת החוב אינה גורמת נזק של ממש לגורמים האחרים הנוגעים להליכי פשיטת הרגל משום שעוד לא חולק כל דיבידנד ולא אושר כל הסדר עם הנושים. כמו כן, מדובר בתביעת חוב אשר אינה דורשת בדיקה מסובכת משום שמסתמכת על חוב פסוק. תגובת הנאמן ראשית, טוען הנאמן כי הטענה לגבי הפרסום הנה תמוהה משום הפרסום נעשה כדין, לפי הפקודה והתקנות, כאשר מפרט הנאמן את מראי המקום לפרסומים שנעשו. שנית, המערער לא נתן הסבר משפטי לאיחור בהגשת תביעת החוב. הנאמן מביא את ע"א 6610/97 בתמיכה לטענתו כי אי ידיעת הנושה בדבר הליכי פשיטת הרגל אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכן את ע"א 673/87 שם נאמר כי טעם מיוחד צריך להיות תלוי מצב חיצוני למערער. בהתאם, מבקש הנאמן לדחות את בקשת הבנק. דיון בטענות כאמור, מבקש הבנק לאשר לו את הארכת מועד הגשת תביעת החוב לפי סעיף 71(ב) לפקודה. כל שיש לבחון למעשה הוא, האם הנימוקים אותם הביא המערער בטיעוניו עולים כדי ה"טעמים המיוחדים" אשר באמצעותם ניתנת הארכת מועד להגשת תביעת חוב. ידוע כי נושה אשר איחר בהגשת תביעת חובו יכול להיפגע מתוצאות סעיף 71(ב), אך כפי שנאמר על ידי כבוד השופטת אלשיך, בפש"ר (ת"א) 239/97, לבידי זהב שיווק נ' מרדכי שדה, תק-מח 2001(3), 10878, ישנם טעמים מהותיים לכך. ראשית, אפשרות כל הצדדים לגבש תמונת מצב מוגדרת ושנית, מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. לכן, לא די בטענת נושה כי נגרם לו נזק. גם אם נוקטים בפרשנות מקלה יותר של חריג ה"טעמים המיוחדים", יש לכבד את רצון המחוקק ולהתירם בגדר חריג. הנטייה היא לראות "טעם מיוחד" כאשר ישנה הטעיה פוזיטיבית מטעם החייב או כאשר האיחור נובע מנסיבות שאינן בשליטת בעל הדין (ראה: ע"א (ב"ש) 1005/00, אוליאל רוזמרי נ' שרון רחל, תק-מח 2000(2), 8556). בכל מקרה אחר, הכלל הוא כי פרסום צו הכינוס ואסיפות הנושים בילקוט הפרסומים ובעיתון יומי מקים כנגד הנושים חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" (ראה: פש"ר (ת"א) 239/97 לעיל). הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע לגופים ממוסדים, כגון בנקים, להם מחלקה משפטית אשר באפשרותה לעקוב אחר הפרסומים (ראה גם החלטה בענין דומה של בית משפט זה בבש"א (חיפה) 17904/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יעקב זיסמן, תק-מח 2002(1), 8580). מעבר לכל האמור לעיל סבור אני כי למעשה לוקה הבנק בתשתית העובדתית עליה מבסס הוא את טיעוניו. מבדיקת תביעות החוב שהוגשו לנאמן עולה כי בנק הפועלים הגיש תביעת חוב כנגד המשיבים והמתייחסת לחוב בסניף אחר של הבנק. מכאן ניתן לראות כי היתה לבנק הידיעה בדבר הליכי פשיטת הרגל. תאגיד אשר לו מחלקה משפטית המרכזת את כל פעולותיו, אינו יכול לטעון להעדר ידיעה בדבר הליך פשיטת רגל כאשר זרועו האחת מגישה תביעת חוב במועד וזרועו השניה מאחרת. הידיעה שהיתה בחזקתו של הסניף האחד של הבנק הינה ידיעת התאגיד ויש לראותה כידיעה בפועל של כל שלוחותיו של הבנק. בהתאם, אין בסיס לטיעוני הבנק בדבר העדר ידיעה בענין הליכי פשיטת הרגל והאיחור שבהגשת תביעת החוב הינו איחור חרף ידיעה וללא כל הסבר סביר שיש בו כדי להוות טעם מיוחד. מכל האמור לעיל, לא מצאתי בטיעוניו של המערער משום "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת תביעת החוב ומכאן גם שלא מצאתי כל טעם להתערב בהחלטת הנאמן. אשר על כן אני מורה על דחית הערעור. המערער ישלם לנאמן את הוצאותיו בסך 2,000 ₪ + מע"מ כחוק שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תביעת חובערעורחוב