בקשת עיכוב הליכים - ביטול עיקולים

פסק דין 1. בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ש.פומרנץ מיום 4.2.01 לפיה דחתה כב' הרשמת את בקשת המערערת לעיכוב הליכים ולביטול עיקולים בתיקי ההוצל"פ הנזכרים בהודעת הערעור. לטענת המערערים שגתה כב' הרשמת בכך שקבעה בהחלטתה כי לא ניתן לראות בהחלטת כב' הרשמת ערקובי מבית משפט השלום בבת ים מיום 26.10.00 משום "הסכם פשרה" בין הצדדים. כמו כן טוען ב"כ המערערת כי שגתה כב' הרשמת בקובעה כי כי משתי החלטותיה של כב' הרשמת ערקובי (בכ"א מתיקי ההוצל"פ) עולה כי בחלוף 45 ימים שצויינו בהחלטה מבת ים משלא הוגשו בקשות לביטול ההחלטה או ערעור על ההחלטה יש לראותן כחלוטות. 2. ביום 20.2.01 התקיים דיון במעמד שני הצדדים. ב"כ המשיבים ביקש להגן על החלטת כב' הרשמת וטען כי המערערת החמיצה את ההזדמנות לערער על החלטת כב' הרשמת ערקובי וכי יש בבקשה לעיכוב ההליכים שהוגשה עם הערעור, משום ניצול ציני של הליכי ביהמ"ש. ב"כ המשיבים סבור כי בהחלטת כב' הרשמת ערקובי נפלה טעות בכך שרשמה כי הבקשה צריכה להיות מוגשת לביהמ"ש השלום בחיפה כאשר לטענתו למעשה הייתה צריכה המערערת להגיש ערעור לביטול החלטת הרשמת בפני בימ"ש המחוזי בת"א. 3. הצדדים הסכימו כי הטעונים בבקשה לעיכוב מימוש הערבויות הבנקאיות ישמשו גם לגופו של ערעור ושינתן פסק דין. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו נראה לי כי הדין עם המערערת וכל כן יש לקבל את הערעור. אבהיר מסקנתי זו. 4. אין חולק כי המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר בשני תיקי ההוצל"פ כנגד שני שיקים שהוגשו לביצוע אשר נמסרו על ידה למשיב 1 הוא הזוכה. בהחלטת כב' יו"ר ההוצל"פ, הרשמת ערקובי נרשם כי ההתנגדות לביצוע שטר בשני התיקים נדחית וכן כי "ההליכים....יושהו למשך 45 יום על מנת לאפשר למבקשת לקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום השיקים עד לגמר ההליכים שתוגש על ידה בתיק בחיפה מס' 24151/00". ואמנם ב"כ המבקשת הגיש בבית משפט השלום בחיפה בקשה לעיכוב הליכים במסגרת תיק האזרחי הנ"ל. הבקשה הובאה בפני כב' הרשמת ש. פומרנץ אשר בהחלטה מיום 3.12.00 הורתה על העברתה לתגובת המשיבים. בתאריך 20.12.00 נרשמה החלטה נוספת ע"ג הבקשה לפיה: "עד לקבלת תגובת ב"כ המשיבה אני מעכבת זמנית את הליכי ההוצל"פ. עם קבלת התגובה אדון מחדש בבקשה לעיכוב הליכים". 5. העולה מן המקובץ הוא כי ביום 28.12.00 מועד קבלת החלטת כב' הרשמת ערקובי, אין זה נכון לומר כי לא הייתה קיימת החלטה בדבר עיכוב הליכים שכן כאמור לעיל, ההליכים עוכבו על ידי כבוד הרשמת ש. פומרנץ ונכון יהיה לומר שהחלטה זו לא הונחה בידי הצדדים בפני כבוד הרשמת ערקובי. נכון כי היתה זו חובתו של בא כח המערערת להמציא את ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים לתיקים שבהם מבוקש העיכוב, דהיינו תיקי ההוצל"פ הנ"ל. אולם, חובה שכזו קיימת גם על בא כח המשיבים והיא נובעת מחובת תום הלב שבנקיטת הליכים משפטיים. לפיכך, אם החלטת כבוד הרשמת פומרנץ היתה בידיו של בא כח המשיבים הוא חייב היה להגישה בפני כבוד הרשמת ערקובי לפני שניתנה החלטתה ביום 28.12.00. אילו כך נעשה קרוב לוודאי החלטת כב' הרשמת ערקובי הנשענת בעיקרה על כך כי המועד של 45 ימים חלף ולא ניתנן עיכוב הליכים לא הייתה ניתנת. ההחלטות שניתנו לאחר מכן ניתנו בגין אותה החלטה מיום 28.12.00 ויש לראותן באותה מסגרת. 6. ככלל צודק ב"כ המשיבים כי ערעור על החלטה הדוחה התנגדות לביצוע שטר הינה לבימ"ש המחוזי. דא עקא במקרה זה שבפני עולה מתוך פרטיכל הדיון של כב' הרשמת ערקובי כי ההחלטה ניתנה על יסוד טיעוני הצדדים אשר למעשה הגיעו להסכמה כי תוגש בקשה לעיכוב ההליכים בחיפה במסגרת ת.א. המהווה את התיק העיקרי בבקשה שבה ניתנה ההחלטה נשוא הערעור. הסכמה זו מחייבת את הצדדים ולמעשה מאפשרת לביה"ש בחיפה לדון בעיכוב ההליכים בבת ים. במאמר מוסגר, ומבלי להתיחס לסיכויי ההצלחה, אעיר כי ייתכן והרציונל שעמד מאחורי ההסכמה הנ"ל היה כי המערערת יכולה היתה לבקש עיכוב מימוש הערבויות וזאת גם אילולא היתה הסכמה בין הצדדים, כפי שעולה מן האמור לעיל וזאת בדרך של בקשה לעיקול עצמי על פי תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- שבה נאמר במפורש כי תובע יכול לעקל נכסים של עצמו. על השתלשלות גיבוש החידוש שבתקנה זו ראה רע"א 5169/93 בלוך נגד גילאור פ"ד מח(2) 608. התקנה עצמה תוקנה בתיקון מספר 2 תשנ"ו (קובץ תקנות 5756 מיום 30.5.96 עמוד 932). 7. כב' הרשמת ש. פומרנץ נתנה החלטתה נשוא הערעור ביום 4.2.01 כאשר למעשה במהלך כל התקופה לרבות במהלך מתן החלטות נוספות על ידי כב' הרשמת ערקובי בבת ים קיים עיכוב הליכים זמני של ביהמ"ש השלום בחיפה מיום 20.12.00 שלא בוטל אלא בהחלטה של כבוד הרשמת מיום 4.2.01, נשוא הערעור. סיכומו של דבר הערעור מתקבל והעניין מוחזר לכב' הרשמת ש.פומרנץ אשר תזמן את הצדדים ותדון בבקשה לעיכוב הליכים לגופו של עניין. עד למתן החלטת כב' הרשמת לגופו של עניין יעוכבו הליכי ההוצל"פ בתיקי ההוצל"פ בבת ים וזאת מכח ההחלטה המקורית של כב' הרשמת ערקובי מיום 26.10.00. תנאי להמשך עיכוב ההליכים, הוא הפקדת ערבות בנקאית ע"י המערערת/המבקשת בתיק בש"א 3840/01 ע"ס 7,500.- ש"ח ללא תנאי וצמודה למדד לטובת המשיב 1 וזאת להבטחת כל נזק שיגרם למשיב 1 (הזוכה בתיקי ההוצל"פ) במידה והבקשה לעיכוב הליכים תדחה לגופו של עניין או שהתביעה בתיק העיקרי תדחה, אם ינתן עיכוב ההליכים. בנסיבות ולנוכח האמור לעיל בנוגע לאי המצאת החלטת כב' הרשמת ש. פומרנץ לתיקי ההוצל"פ בבת ים וכן האופן בה הוגשה הבקשה לעיכוב ההליכים יחד עם הערעור ושלא במסגרת תיק בשא נפרד, אינני עושה צו להוצאות וזאת על אף התוצאה. עיכוב הליכיםעיקול