פסק דין זו היא בקשת חייב להכריזו כפושט רגל. ביום 13/8/01 ניתן צו לכינוס נכסיו של החייב וזאת על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 2,709,062 ₪ ל- 32 נושים שונים. ביום 12/6/01 הגיש כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") את חוות דעתו לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"). נכון למועד עריכת חוות הדעת הוגשו כנגד החייב תביעות חוב בסכום של 2,471,993 ₪ ע"י 21 נושים. מתוך סכום זה נתבע ע"י מס הכנסה בדין קדימה סך של 416,821 ₪. לאסיפות הנושים התייצב החייב. ארבעה נושים התייצבו לאסיפת הנושים הראשונה ונושה אחד בלבד לאסיפה השניה. בסיכום חוות דעתו ביקש הכנ"ר לדחות את הבקשה מאחר והחייב לא הרים את נטל ההוכחה ולא הוכיח כי יצר את חובותיו בתום לב. בטרם אתייחס לטיעוני הצדדים יצוין כי למעשה אין זו בקשתו הראשונה של החייב להכריזו כפושט רגל. בקשתו הקודמת שהוגשה בתיק פש"ר 310/98 נדחתה בפסק דינו של בית משפט זה שניתן ע"י כב' השופט עודד גרשון ביום 9/6/99. אז נדחתה בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ובית המשפט ציין בפסק דינו כי החייב ובני משפחתו משכו כספים רבים מהעסק שניהל וכי לעסק והחברה הנ"ל לא היו ספרי חשבונות מבוקרים, דבר המונע את בדיקת טעמי הסתבכותו הכספית ומונע מהחייב להוכיח כי הסתבכותו נבעה מפעילות עסקית בתום לב. פסק דין בתיק פשיטת רגל אינו יוצר מחסום דיוני מחייב להגיש בקשה חדשה. כך אכן עשה החייב. ואולם סבור אני כי גם אם אין הוראה מפורשת בפקודת פשיטות הרגל יש לפרש זכות זו להגשת בקשה חדשה בתוך פרק זמן קצר ממועד שניתן פסק דין בבקשה קודמת כזכות המותנית בהצגת עובדות חדשות. כל פירוש אחר מוביל אל תוצאה בלתי הגיונית ולפיה יכול חייב לפנות בבקשה חדשה מיד כאשר נדחית בקשתו הקודמת ובדרך זו ליהנות מתקופת חסד נוספת של עיכוב הליכים, וזאת ללא סוף. בהעדר הוראה על סופיות דיון יש לפרש את ההיתר להגיש תביעה חדשה כמותנה בהצגת נתונים חדשים ושינוי מצב המצדיק, למעשה, שינוי החלטה קודמת של בית משפט. הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק דין יוצר מעשה בית דין והשתק. עקרון סופיות הדיון הינו עקרון בסיס בשיטת המשפט. בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית משפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב. כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסיים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון. כוונת החקיקה אשר אפשרה פתיחה מחודשת של הליך פשיטת רגל היתה לאפשר לחייב אשר בקשתו נדחתה להעלות שוב בקשה וזאת בשים לב לאפשרות שמצבו הכלכלי יתדרדר שוב. ואולם, אין לראות את כוונת החקיקה לאפשר בקשה חוזרת גם ככוונה לחתור תחת העקרונות הבסיסיים של סופיות הדיון. הפרשנות התכליתית צריכה להוביל אל המסקנה כי פתיחת הליך חדש, לאחר שבקשה קודמת נדחתה, תהיה אפשרית רק בשינוי נסיבות המצדיק הליך פשיטת רגל חדש. במקרה זה אין בפני כל נתון חדש שלא היה בפני בית המשפט בהליך פשיטת הרגל הקודם. מעבר לכך, מתברר כי בסמוך לפתיחת הליך פשיטת הרגל הקודם העביר החייב את זכויותיו בדירת המשפחה לאשתו ללא תמורה, על פי פסק דין של בית דין רבני. העברת הזכויות בדירה בוצעה ביום 11/8/98, ארבעה ימים לאחר סגירת העסק שנוהל על ידו. החייב טוען כי אין מדובר בהעברה ללא תמורה של הדירה מאחר ואשתו משלמת, לטענתו, את תשלומי המשכנתא לבנק. יחד עם זאת לא ניתן הסבר מניח את הדעת לממצאי החקירה ולפיהם מתגורר החייב בבית גרושתו. בנסיבות אלו מתעורר יותר מחשש כי מדובר בעסקה למראית עין שכל מטרתה הוצאת נכס מנכסי החייב כדי שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו. כמו בפסק הדין הקודם גם בחוות הדעת שבפני ציין הכנ"ר כי לחייב אין דוחות מבוקרים של העסק שניהל. כמו אז, כך גם היום, לא ניתן להוכיח בהעדר דוחות מבוקרים את נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב ובנסיבות אלו לא יכול החייב להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. החייב לא מספק הסבר סביר בדבריו שנמסרו לבית המשפט בנוגע לטענות הכנ"ר בעניין העברות כספים מהעסק שנוהל על ידו לחשבונות הבנק של בני המשפחה. גם נושא זה פוגם ביכולתו לשכנע בתום ליבו. על כל אלו יש להוסיף את היקף חובותיו למס הכנסה, חובות המעידים לכאורה על ניהול עסק ללא ספרים וללא הגשת דוחות במועד, דבר אשר לכשעצמו מהווה התנהגות חסרת תום לב והגובלת בפלילים. אלא שהחייב המציא אישור ממס הכנסה ולפיו נחזה כי אין לו כלל חובות אצל מס הכנסה. יחד עם זאת לא הוגשה לכנ"ר כל בקשה לביטול תביעת החוב שהגיש מס הכנסה. לו היה עניין החוב למס הכנסה המכשלה היחידה העומדת בפני החייב הייתי דוחה את מתן ההחלטה כדי לאפשר לו למצות את ההליכים בשלטונות המס כך שתוגש לכנ"ר הודעה על ביטול תביעת החוב של שלטונות המס. ואולם, בשים לב למכלול הנתונים שבפני, סבור אני כי ממילא יש לדחות את הבקשה מאחר והחייב לא מרים את הנטל להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית הנה בתום לב. בסיכומו של דבר, אני סבור כי לא עולה בידי החייב להרים את הנטל להוכיח כי הסתבכותו נבעה מפעילות עסקית בתום לב. בנסיבות אלו, מהטעמים שפורטו בחוות דעתו של הכנ"ר ומהטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית בקשתו של החייב. בהתאם - הבקשה נדחית. צו הכינוס, צו עיכוב היציאה מהארץ, וכל הצווים הנלווים שניתנו במסגרת הליכי פשיטת הרגל - מבוטלים. פשיטת רגל