להלן פסק דין בנושא "חזקת המסירה" לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי: פסק - דין 1. לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' חן), מיום 18.9.06, בתיק ת 13751/06 - במסגרתו הורשע המערער, בהיעדרו, בעבירה של נהיגה במהירות גבוהה מזו המותרת, בניגוד לתקנה 54א לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961. על המערער הושת קנס בסך 750₪. השתלשלות ההליכים בתיק 2. המערער הואשם כאמור, ביום 20.2.06, בעבירה של נהיגה, בדרך שאינה עירונית - בה המהירות המרבית המותרת הנה 80 קמ"ש, במהירות של 107 קמ"ש. המדובר בעבירה של ברירת משפט ובהתאם, ביקש המערער להישפט, ושגר בקשה מתאימה לכך, ביום 1.3.06. בית משפט קמא קבע מועד לדיון בעניינו של המערער, אך המערער לא התייצב לדיון. משכך, גזר בית משפט קמא דינו של המערער, בהיעדרו, תוך שציין, כי "הנאשם הוזמן לדיון כדין, התובע הגיש אישור על המצאת הזמנה לנאשם. הנאשם לא התייצב ולא השיב בכתב לכתב האישום. אני רואה בכך הודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום". 3. כשקיבל המערער הודעה בדבר גזר דינו, שלח מכתב לבית משפט קמא, ביום 15.10.06 - בו ציין, כי לא קיבל כל זימון בכתב למועד הדיון. בית משפט קמא (כב' השופט י' ריבלין), אשר נדרש לבקשה ביום 16.10.06, ציין, כי אם יומצא אישור מרשות הדואר - לפיו לא קיבל המערער הזימון שנשלח אליו - או אז ידון בבקשתו של המערער. בו ביום הורה השופט ריבלין על ביטול החלטתו באומרו, כי בתיק מזכר מסיסי, מזכירה במדור תביעות תעבורה - במסגרתו נכתב, כי שוחחה עם המערער וזימנה אותו לדיון ביום 18.10.06. על כן, כך קבע כב' השופט ריבלין, ברור שהנאשם עשה דין לעצמו משלא התייצב וכן "יש לומר במשתמע הנאשם מסכים שלא זומן בכתב משמע מסכים שזומן בע"פ". על כן קבע בית משפט קמא, כי אין מקום לביטול פסק הדין מיום 18.9.06. טענות הצדדים 4. בטיעוניו בפניי אישר המערער כי זומן לדיון, טלפונית, מספר ימים לפני מועד הדיון, וכן אישר מספר הטלפון, אשר הופיע על גבי המזכר, שערכה המזכירות בעניין זימונו. המערער ציין, כי אינו יודע מי היא זו ששוחחה עימו והבהיר, כי לא קיבל כל דואר רשום בנדון. 5. ב"כ המשיבה ביקשה לדחות הערעור, תוך שנשענה לצורך העניין על המזכר - לפיו זומן המערער לדיון טלפונית, כבר ביום 7.9.06. גם המערער אישר דבר זימונו כאמור. בדיון בפניי ביקשה ב"כ המשיבה להוסיף ולבדוק העניין, ובהודעתה מיום 12.2.07 ציינה, כי נשלחה למערער הזמנה לדיון, בדואר רשום, כבר ביום 2.6.06, לכתובת אשר מסר המערער. לדידה של ב"כ המשיבה נעשה הדבר לאור הוראות תקנה 43 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד - 1974 (להלן: תקנות סדר הדין הפלילי), ולחיזוק דבריה צירפה ב"כ המשיבה העתק מרשימת הדואר הרשום של המטה הארצי. עוד טענה ב"כ המשיבה, כי בהתאם להוראת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, יש לראות הודעה על הזמנה למשפט, לעניינה של עבירת קנס, כאילו הומצאה כדין, גם באין אישור מסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה ההודעה באמצעות הדואר הרשום. נוסף לאמור, וכפי שצוין, נמסרה למערער הודעה טלפונית אודות מועד הדיון, כאשר ממועד זה ועד למועד הדיון בפועל, יכול וצריך היה המערער לבדוק היכן עומדת בקשתו להישפט. דיון 6. ב"כ המשיבה הפנתה לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, שעניינה "חזקת מסירה", כלהלן: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". הוראת תקנה 44א מגלה, כי אם נשלח הזימון לדיון באמצעות הדואר הרשום וחלפו 15 ימים מיום שנשלח הזימון, אזי קמה חזקת מסירה כדין ואין להידרש לחתימת הנמען על אישור המסירה. בהתאם, אילו הוצג בפניי טופס אישור המסירה מרשות הדואר, היה ביכולתי לקבוע, כי המערער קיבל זימון כדין וכי אין להתערב, בהתאם, בפסק דינו של בית משפט קמא. דא עקא, ב"כ המשיבה הציגה בפניי מעין דו"ח אודות כל דברי הדואר הרשום, אשר יצאו מן המטה הארצי לנמענים שונים ברחבי הארץ. יש בזאת כדי להוכיח כוונתו של המטה הארצי, לשלוח למערער זימון כדין, באמצעות שירותי הדואר הרשום. ברם, לא די בזאת כדי להוכיח, כי נעשה כן בפועל. המערער אישר אמנם זימונו טלפונית לדיון, אך מלשון התקנה האמורה ברור, כי לא די גם בזאת. כבר ציינתי בעבר, כי כל קבלת אישור אחר, בשונה מאישור המסירה הסטנדרטי של שירותי הדואר הרשום, אינו מספק ומחטיא מטרתה של החובה לשלוח הזימונים כאמור באמצעות הדואר הרשום במובחן מן הרגיל או בכל דרך אחרת (ע"פ (י-ם) 30201/06 שפריר נ' מדינת ישראל). על יסוד האמור יש לקבוע, כי לא הוכחה עובדת זימונו של המערער לדיון, כדין. 7. סיכומם של דברים - דין הערעור להתקבל, כך שפסק דינו של בית משפט קמא בטל בזאת. התיק יושב לבית משפט קמא, לצורך קביעתו לדיון מחדש. משפט פליליסדר דין פלילי