פציעת כדורגל שנגרמה עקב תיקול

פציעת כדורגל שנגרמה עקב תיקול
1. רקע, מוסכמות ופלוגתאות
מר אבי אריפול (להלן: התובע) התבקש על ידי מר משה אסור (להלן: הנתבע 3) להצטרף לנבחרת קט-רגל של משטרת אילת. התובע טוען כי נפצע במהלך משחק קט-רגל שהתקיים ביום 6.12.94 במגרש השייך להפועל - סניף אילת (להלן: הנתבעת 1). בכתב התביעה המקורי, שהוגש כנגד ההתאחדות לתרבות גופנית "הפועל" (להלן: הפועל) וכנגד "איתן" חברה לביטוח בע"מ, נטען כי המגרש עשוי היה מרצפות שבין אחדות מהן הפרשי גובה וכי התובע נתקל בבליטה שנוצרה כתוצאה של אחת המרצפות במגרש. בכתב התביעה המתוקן מס' 1 הוספה הנתבעת 1 ונמחקה התביעה כנגד "איתן". בכתב התביעה המתוקן מס' 2 הוספה כנתבעת גם משטרת ישראל ונמחקה התביעה כנגד הפועל. בכתב התביעה המתוקן מס' 3 צורף הנתבע 3 כנתבע נוסף. כתב התביעה תוקן פעם נוספת, אלא שהפעם נטען בו כי המגרש עשוי בטון בו קיימים "פיצוצים" והתאונה ארעה כאשר חרטום הנעל של התובע נכנס באחד הסדקים, ברכו הימנית התעקמה והוא נפל לרצפה. לכתב התביעה המקורי צורפה חוות דעתו של ד"ר הלל אדמוני שקבע כי לתובע נגרמה נכות של 21% לצמיתות. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה כי יש לדחות את התביעה בהעדר עילה - המגרש נשוא התביעה כלל אינו מרוצף במרצפות אלא מכוסה באספלט ועליו שכבת אקריל מיוחד למניעת החלקה. לחלופין טענה הנתבעת 1 כי יש לדחות את התביעה בהעדר יריבות מאחר והבעלים של המגרש הוא עיריית אילת. בנוסף טענה הנתבעת 1 כי התובע נפגע בעבר בברכו הימנית בעת משחק כדורגל. עוד היא טענה כי העוסק בספורט נוטל על עצמו מרצון ומראש את כל הסיכונים המוגברים הכרוכים בו, המגרש מטופח ומטופל וללא כל מכשול ומהמורה, המגרש בטוח למשחק, התאונה, אם ארעה, ארעה עקב חוסר תשומת לב ו/או חוסר זהירות של התובע עצמו. כן הכחישה הנתבעת 1 את נזקיו של התובע. הנתבעים 2 ו-3 הכחישו כי התובע שיחק מטעמם בקבוצת הקט-רגל וטענו כי אם שיחק הרי שהדבר היה מטעמו ועל דעתו. עוד הכחישו הנתבעים כי הנתבע 3 היה אחראי על קבוצת הקט-רגל של משטרת אילת והכחישו כל חובת זהירות מושגית ו/או קונקרטית בינם ובין התובע. לחילופין טענו כי התאונה, אם ארעה, ארעה בשל רשלנותו ו/או חוסר זהירותו ו/או חוסר איכפתיות מצידו של התובע. כן הכחישו הנתבעים את נזקיו של התובע. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעתו של פרופ' חיים שטיין אשר מצא כי לתובע נכות צמיתה בגובה 10%. פרופ' דוד מנדס, אשר מונה כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט, קבע כי נכותו הצמיתה של התובע 35%.



השאלות העיקריות העומדות במחלוקת בין הצדדים הן:

  1. תיקון כתב התביעה והרחבת החזית.נ
  2. חוות דעת מר לוונטל.ב
  3. תקינות מגרש הקט-רגל.ו
  4. נסיבות התאונה.נ
  5. אחריות הנתבעות.ב
  6. שאלת הנזק.ו


הדיון בתיק זה התארך בשל חילופי שופטים ובשל ישיבות רבות של הוכחות אשר התנהלו בקושי רב. מזלו של תיק זה גרם שלמרות שהסיכומים האחרונים הוגשו ביום 12.10.03, והתיק היה קבוע למתן פסק דין ליום 4.11.03, הובא התיק בפני רק ביום 27.11.03.
2. תיקון כתב התביעה

בכתב התביעה המקורי, שהוגש ביום 12.9.95, היו הנתבעים ההתאחדות לתרבות גופנית "הפועל" ו"איתן" חברה לביטוח בע"מ. בכתב התביעה המקורי מופיע תיאור המגרש בסעיף 4 (ג):
"המגרש עשוי מרצפות כשיש הפרשי גובה בין אחדים מהם (להלן: "המרצפות"), ויש שקעים ושברים במגרש."

נסיבות התאונה מופיעות בסעיף 4(ד):
"ביום 06.12.94 (להלן: "מועד התאונה") ובמקום התאונה במהלך המשחק נפל התובע כאשר נתקל בבליטה שנוצרה כתוצאה של אחד המרצפות אשר היה במגרש (להלן: "הבליטה")."

ביום 7.5.96 התקבל כתב תביעה מתוקן בו "איתן" נמחקה כנתבעת והוספה כנתבעת ההתאחדות לתרבות גופנית "הפועל" סניף אילת. תיקון נוסף התקבל ביום 14.8.96 ובו נמחקה הנתבעת ההתאחדות לתרבות גופנית "הפועל" והוספה משטרת ישראל. תיקון שלישי במספר התקבל ביום 3.11.96 בו נותרו הנתבעים כפי שהיו בתיקון השני אולם בוטל סעיף שנגע, כפי הנראה, להתאחדות לתרבות גופנית "הפועל" שכבר לא הופיעה כנתבעת. למעלה מ-4 שנים לאחר תיקון כתב התביעה בפעם השלישית, ביקשה ב"כ התובע לתקנו פעם נוספת וזאת על מנת לצרף כנתבע נוסף את מר משה אסור, שלטענת התובע צירפו לקבוצת הקט-רגל. בהחלטתה מיום 6.1.00 אישרה השופטת שטמר את תיקון כתב התביעה וזה הוגש ביום 16.1.00. בקשה חמישית לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 27.9.00, אז ביקשה ב"כ התובע לשנות את סעיף 4(ג) לכתב התביעה כך שירשם כי:
"המגרש עשוי ביטון כשבמגרש קיימים פיצוצים".

כן ביקשה לשנות את נסיבות התאונה כך שיתאימו לתיאור המגרש:
"ביום 6.12.94 (להלן: "מועד התאונה" ו"במקום התאונה") במהלך משחק קט-רגל על המגרש חרטום הנעל של התובע נכנס באחד הסדקים הברך התעקמה ובגלל זה אבד שווי המשקל ונפל לרצפה ונגרמו לו הנזקים המנויים להלן."
בהחלטתי מיום 29.10.00 התרתי את תיקון כתב התביעה בתנאי שהתובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. ביום 10.12.00 ביקשו נתבעים 2 ו-3 לקבוע כי כתב התביעה לא יתוקן מאחר והתובע לא שילם את ההוצאות בהן חוייב. מסתבר שבאת כוחו שלחה את ההמחאות לפקודת "משטרת ישראל" ו"משה אסור" ולא לפקודת "מדינת ישראל" כמתחייב בסעיף 3 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח - 1958, ההמחאות הושבו לב"כ התובע ולא נשלחו ע"י ב"כ התובע המחאות חלופיות. בהחלטתי מיום 13.3.02 קבעתי כך:
" לגבי תיקון כתב התביעה , הוגשה בקשה בבש"א 23101/00 ביום 10.12.00 ולא הוגשה תגובה של ב"כ התובע עליה. לפיכך, אני מצווה על ב"כ התובע להחליף את השיקים כך ששמות הנפרעים יהיו פרקליטי הנתבעים, ומאריך את המועד לתשלום ההוצאות שהם תנאי לתיקון התביעה בעוד 21 יום מהיום. אם לא ישולם סכום ההוצאות בתוך 21 יום מהיום, יעמוד כתב התביעה הקודם לדיון ולא כתב התביעה המתוקן."

לטענת הנתבעים שלא נסתרה, התובע לא שילם את ההוצאות שנקבעו בהחלטותיי ועל כן יש לראות את כתב התביעה כאילו לא תוקן. מכאן, שכל טענותיו של התובע באשר לתיאורו של המגרש כעשוי אספלט ושינוי נסיבות התאונה הם בגדר הרחבת חזית, לה התנגדו הצדדים בישיבה מיום 27.1.03. לענין זה, ב"כ התובע בסיכומיה טוענת כי:
"לחילופין, בכל מקרה החזית הורחבה וכל הדיונים נוהלו על סמך העובדות הבאות שהוכחו על ידי התובע..."

איני מקבל את טענת ב"כ התובע. לענין זה התיחסתי בהחלטתי מיום 27.1.03 וקבעתי כי:
"כל הטענות בדבר הרחבת חזית שמורות לצדדים והם יוכלו לטעון אותם במסגרת הסיכומים."

על כן, לא היתה הסכמה להרחבת חזית, ומהמקובץ לעיל עולה, כי כתב התביעה לא תוקן וגירסתו של התובע באשר לנסיבות התאונה היא זו המופיעה בכתב התביעה המקורי ולפיו המגרש עשוי מרצפות שביניהן הפרשי גובה והתאונה ארעה כאשר התובע נתקל בבליטה שנוצרה כתוצאה מהבדלי גובה אלו.נ
לאור האמור, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה מאחר והתובע לא הוכיח את תביעתו. היה עליו להוכיח כי נפגע בשל "הפרשי גבהים" בין המרצפות במגרש, וכזאת לא הוכיח ולכן יש לדחות את התביעה. אכן, התובע לא הוכיח את "הפרשי הגבהים" הנטענים על ידו בכתב תביעתו. יתרה מזאת, התובע אף הציג תצלומים בהם נראה בבירור כי המגרש עשוי אספלט ולא מרצפות שבין אחדות מהם הפרשי גבהים. מסגרת הדיון נקבעת על פי כתב התביעה וכתבי ההגנה, ועל הנתבעים להתמודד רק עם הטענות שבכתב התביעה ולא עם טענות עובדתיות סותרות ושונות הכלולות בכתב תביעה קודם. לא ניתן להגיש כתב תביעה בטענה עובדתיות מסוימת ושעליה מוגשים כתבי הגנה ולהוכיח עובדות אחרות, בלי הסכמה לשינוי חזית, ולבקש לקבל את התביעה על פיהן. הדבר פוגע בזכויות הנתבעים להתמודד עם הטענות העובדתיות שלדעת התובע מקימות את עילת תביעתו. העובדות המקימות את העילה בכתב התביעה לא הוכחו, ולמעשה הוכח, אף על ידי התובע, אחרת, ועל כן דין התביעה להידחות בשל אי הוכחת עילת התביעה.

אמשיך ואדון בתביעה שבפני בהנחה שכתב התביעה היה מתוקן, למרות שהוא לא תוקן, וזאת מחמת הספק שנותר בליבי, שמא היו לנתבעים הזדמנויות מספיקות להתיחס גם לטענה העובדתית שלא נטענה בכתב התביעה, ומאחר שהגעתי למסקנה שגם בטענה זו, דין התביעה להידחות.

3. חוות דעת המומחה מטעם התובע

מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של מר אלי לוונטל לפיה:
"במגרש קיימים פיצוצים (סדקים) שגרמו לכך שהרצפה בה שחקו לא תהיה חלקה, בטוחה ונקיה ממכשולים...אסור לשחק קט-רגל במגרש כנ"ל מאחר וקיימת סכנה של התקלות במקום הפיצוצים ונפילה במהלך הריצה."

ב"כ הנתבעים 2 ו-3 טוען כי המומחה כתב את חוות דעתו על סמך התמונות בלבד. כך אכן עולה מחוות דעתו של מר לוונטל. מר לוונטל העיד כי הכיר את המגרש מאחר ואימוני טרום העונה של קבוצת הכדורגל אותה אימן נערכו באולם הספורט הצמוד למגרש (פרוטוקול מיום 25.12.00, עמוד 13, שורות 21-24). אולם, כלל לא ברור מתי ראה מר לוונטל את המגרש, האם היה שם בתקופה הסמוכה למועד התאונה של התובע, או האם ביקר שם בחלוף מספר שנים מיום התאונה? כמו כן לא ברור האם מר לוונטל ביקר במקום לקראת הכנת חוות הדעת או שהסתמך על פרטים מזכרונו. צודק ב"כ הנתבעים בטענתו כי אין לתת כל משקל לחוות דעת שהוכנה על סך תמונות שצולמו שנים לאחר האירוע, ביחוד כאשר מדובר בטענה לסדקים ופיצוצים במגרש, אשר מטבע הדברים, אם הם קיימים, הם מתרחבים בחלוף השנים.
יתרה מזאת, בעדותו בפניי העיד מר לוונטל:
"לא אמנתי את קבוצת אגד באילת. גם לא שיחקתי עם אגד באילת. לא שיחקתי אף פעם במגרש נשוא התביעה." (שם, שורות 20-21).
אולם, שני עדים של הנתבעות טענו כי ראו את מר לוונטל משחק באותו מגרש. מר אסור העיד:
"ראיתי אותו מאמן את קבוצת אגד אילת או יותר נכון אחראי קבוצת אגד אילת ולפחות במשחק אחד ראיתי אותו משחק עם קבוצת אגד אילת." (פרוטוקול מיום 27.1.03, עמוד 48, שורות 7-8)

גם מר מלכה העיד, בבירור ובבטחון, שראה את מר לוונטל משחק על המגרש הן במסגרת משחקי הליגה למקומות עבודה בקבוצת אגד והן כמאמן הפועל אילת (פרוטוקול מיום 28.4.03, עמוד 72, שורות 21-27, עמוד 73, שורות 11-25). אף אם ניתן להטיל ספק בעדותו של מר אסור, שהוא נתבע במשפט, כפי שיפורט להלן, עדותו של מר מלכה עשתה עלי רושם אמין, ואם אכן עדותו אמת, ומר לוונטל לא רק אימן קבוצת כדורגל על המגרש אלא אף שיחק שם בעצמו, הרי שלא אמר את האמת בעדותו בפני, וכך אני קובע.
בכל האמור יש כדי לערער על אמינותו של המומחה מטעם התובע וודאי על אמינות ומהימנות חוות דעתו. אולם, אף אם נבדוק את חוות הדעת גופה, הרי שמר לוונטל לא הציג כללים או תקנות, שהיו תקפים בתקופה הנדונה במשחקי קט-רגל. מר לוונטל הציג את "חוקי משחק הכדורגל באולמות - תקף לגבי משחקים בין קבוצות לאומיות ספטמבר 1995". אין ספק שכללים אלו לא חלים בענייננו, גם אם אקבל את עמדתו של מר לוונטל כי אין כל הבדל בין משחק קט-רגל ומשחק כדורגל באולמות הרי שכללים אלו לא חלים מאחר ואין מדובר כלל במשחק בין קבוצות לאומיות אלא בליגה למקומות עבודה והכללים תקפים מספטמבר 1995, בעוד שהתאונה ארעה בדצמבר 1994. מעבר לכך, בכללים שהציג מר לוונטל מופיעה המלצה לשימוש בעץ או חומר סינטטי, ומודה מר לוונטל כי לעיתים, למשל בליגות למקומות עבודה משחקים קט-רגל במגרשים ולא באולמות. בחקירתו החוזרת השיב מר לוונטל כי כדורגל אולמות משוחק אך ורק באולמות ורוב החוקים זהים למשחק קט-רגל. כלומר, מר לוונטל עצמו מסכים כי מדובר בשני ענפי ספורט שונים. יש לזכור גם כי מר לוונטל לא היה מאמן קט-רגל בתקופה הנדונה אלא החל לאמן בשנת 1995 (פרוטוקול מיום 25.12.00, עמוד 13, שורה 18). בחקירתו אף הודה לוונטל כי אינו בקיא "בהנדסת חומרים ובציפויים ובתקנים של חומרים של מגרשי קט-רגל" (שם, שורות 28-29). מתיאור מוחיותו עולה שהוא טוען למומחיות במשחק עצמו ולא בתנאים לקיומו, וגם זו נרכשה מנסיון ולא בהכשרה פורמלית כלשהיא. לסיכום, על פי האמור לעיל, אין ליתן לחוות דעתו של מר לוונטל כל משקל, ואין לבסס עליה ממצא כלשהוא באשר לתקינות המגרש שעליו שיחק התובע.

4. תקינות המגרש

מר לוונטל ציין בחוות דעתו כי במגרש קיימים פיצוצים שגרמו לכך שהרצפה בה שיחקו לא תהיה חלקה, בטוחה ונקיה ממכשולים ולכן אסור לשחק במגרש זה. קבעתי כבר שאין לסמוך על חוות דעתו של מר לוונטל, אך אוסיף ואדון בענין זה. לטענת התובע מצב המגרש עם ה"פיצוצים" היה מסוכן למשחק. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעתו של מר נתן אקרשטיין הקובע כי בשנת 1994 (השנה בה ארעה התאונה) כלל לא היו תנאים, נהלים או דרישות ממגרשים ששיחקו עליהם קט-רגל. גם על חוות דעתו של מר אקרשטיין לא ניתן לסמוך שכן הכשרתו הפורמלית אינה במשחקי קט רגל ובאשר לנסיון מעשי, ולבחינת המגרש עצמו, זה תפקידו של רכז מתקנים לבדוק את המגרשים ולא שלו (עמ' 45 לפרוטוקול) ולפי דבריו, בעמ' 36 ו- 38 כל מה שהוא אומר מתיחס למחוז תל אביב וכל מה שנעשה בשאר הארץ אין הוא יודע.

עם זאת מסכים מר אקרשטיין, והדבר מובן לא רק לגבי מגרשי קט רגל, שכאשר ישנם סדקים המאפשרים לחרטום הנעל להיכנס אסור לשחק במגרש מאחר וזה אינו בטיחותי (פרוטוקול מיום 27.1.03, עמוד 34, שורות 22-24). כמו כן הוגש תצהירו של מר יעקב מלכה, מזכיר הנתבעת 1 בתקופה הרלוונטית, בו מצהיר מר מלכה כי המגרש הינו מגרש חוקי העומד בקריטריונים. הוא אמנם מודה כי במקומות אחדים היו סדקים אך טוען כי מדובר בסדקים קלים ושפתי הסדק היו צמודות וללא הפרשי גובה ביניהן. מכאן, שאף מר מלכה מסכים שאם שפתי הסדק לא צמודות ויש הפרשי גובה זהו מגרש לא תקין. אני מקבל את עדותו של מר מלכה שאין למשחקי ומגרשי קט-רגל כל תקן מחייב, לפחות במועד הרלבנטי, וניתן לשחקו בכל מיני סוגים של מגרשים כאשר הדרישה היחידה היא שיהא משטח שטוח ללא בליטות ושקעים ובמידות המתאימות. על כן, יש לבחון איפוא האם הסדקים היו גדולים באופן המאפשר לחרטום הנעל להכנס בהם. בסיכומיה הפנתה ב"כ התובע לפסק דינו של השופט גריל בבית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 4161/98 צ'יזיק נ' עירית חיפה שם נקבע שהמגרש בגן דניאל בחיפה לא היה תקין מאחר שבמשטח האספלט היה ליקוי שגרם לעצירתו הפתאומית ומעידתו של המערער. לא ברור מפסק הדין איזה ליקוי היה, שכן העדים אמרו דברים שונים, היה מי שראה חריץ, היה מי שראה בליטה, היה מי שראה סדק והיה מי שראה מהמורה. למרות שיש סתירה בין בליטה לחריץ, ראה בכך השופט גריל דווקא אות למהימנות הגירסה. אף אני מאמץ את הרעיון העומד מאחורי קביעתו של פסק דין זה, ולפיו, במקרה שיש סדק וחריץ או שיש בליטה, אפשר שיקבע הליקוי. ואולם, מגרש ספורט המשמש למשחקי קט רגל, אין לצפות שיהיה לגמרי מיושר בפלס, בלי בליטות ובלי סדקים. מדובר בחומר טבעי, ולא פרקט או לינוליאום, ויש בו סדקים ובליטות. במקרה שלפני מדובר בסדקים. השאלה היא רק אם מדובר בסדקים העשויים לגרום למעידה ונפילה.
התובע צירף תצלומים של המגרש ובהם נראים סדקים על גבי המגרש, אולם לא ידוע מתי צולמו התמונות, וכאמור סדקים הם ענין מתפתח. כן לא ברור מה גודלם של השקעים והאם חרטום נעל יכולה להתקע בתוכם. מבחינה בלתי מקצועית, עולה כי רוחב הסדק במקום שסומן כמקום האירוע הוא פחות מ- 1 ס"מ. בסדק כזה לא ניתן להכניס את חרטום הנעל ולא ניתן למעוד. זאת ועוד, בניגוד למה שהיה בפסק צ'יזיק הרי במקרה שלפני העיד מר מלכה כי במגרש התקיימו מאות משחקים מאז פציעת התובע (פרוטוקול מיום 28.4.03, עמוד 71, שורה 18-19) וכי לא קיבל כל תלונה על אנשים שנפלו או נחבלו כתוצאה מפגם במגרש (שם, עמוד 71, שורות 9-11). לפיכך, אני קובע כי התובע כלל לא הוכיח שבמגרש היו סדקים שהפכו את המשחק בו למסוכן ועצם העובדה שבמקום נערכו מאות משחקים מיום הפציעה ועד היום והמגרש לא נפסל למשחק למרות שבסמכות שופט הכדורגל לעשות כן, יש בה כדי להעיד כי המגרש היה תקין ולא היו בו סדקים כאלה שסיכנו את השחקנים המשחקים. על כן, אני קובע כמימצא שהמגרש היה תקין ולא היה בו ליקוי.

5. נסיבות התאונה

אפילו אילו טעיתי, והיה במגרש ליקוי, בצורה של סדק שניתן למעוד בו, יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הליקוי לבין התאונה שאירעה בפועל (וראה למשל ע"א 8263/98 צים נ' מויאל פ"ד נה(3), 666). לטענת התובע ארעה התאונה כאשר נתקל בחרטום רגלו בחריץ אשר היה באספלט, עקב כך הסתובבה ברכו והוא איבד את שווי משקלו ונפל. הנתבעים 2 ו-3 טוענים כי התאונה ארעה לאחר "תיקול" עם שחקן אחר. לטענת מר אסור בתצהירו התובע החזיק בכדור כאשר שחקן מהקבוצה היריבה לקח ממנו את הכדור. לטענתו, אף נשרקה כנגד אותו שחקן עבירה על אף שלדעתו כלל לא נעברה כל עבירה.
בכתב הגנתם הכחישו הנתבעים 2 ו-3 את התאונה. אולם, בתצהירו של מר אסור נכתב כי פציעתו של התובע ארעה כתוצאה מעבירה שביצע אחד השחקנים על התובע במהלך המשחק. בחקירתו בפני תיאר מר אסור את השתלשלות העניינים -
"שחקן הקבוצה היריבה הגיח מהצד, הוציא את הכדור מהרגל של אבי כאשר הרגל של אבי הייתה בתנופה לבעיטה ואבי בעט באוויר והרגל הסתובבה לו." (פרוטוקול ישיבה מיום 28.4.03, עמ' 61, שורות 25-27)

הנתבע 3 העיד כי היה כ- 8-10 מטרים מאחורי התובע בעת הפציעה כאשר ביניהם לא היה אף שחקן. לטענתו ראה את צידו השמאלי ומרכז גבו של התובע ולא את החזית שלו (עמוד 62, שורות 6-7). כשנשאל האם קרה לו פעם שבעט באוויר ונפצע עקב כך, השיב אסור כי לא קרה לו כלום כי הרגל שלו בריאה. זאת בניגוד לתובע שאכן לפי המסמכים הרפואיים נפצע באותה רגל שנה וחצי קודם לכן. איני מקבל את גירסתו של מר אסור. נניח לרגע כי אכן גירסתו היא הנכונה - התובע הניף את רגלו הימנית לאחור על מנת לבעוט בכדור, שחקן אחר הוציא את הכדור משליטתו של התובע (ללא כל מגע עם התובע) והתובע בעט באוויר במקום בכדור. אם זהו המצב לא ברור כיצד נגרמה פציעתו של התובע. במצב דברים כזה יכול להיות שהתובע ייפול לאחור מעוצמת הבעיטה, שכן כאשר הרגל עוברת קדימה לבעיטה מרכז הכובד של הגוף עובר אחורה. אולם, כלל לא ברור כיצד יכלה ברך רגלו הימנית להסתובב. על מנת שזה יקרה יש צורך בכוח שינגוד את כיוון הרגל. על ידי מגע באוויר בלבד לא יכולה הברך להסתובב.
ואולם, גם גירסתו של התובע אינה אמינה יותר. זאת, מכל הטעמים הבאים:
א. התובע עצמו לא יודע איך נפל. כפי שהוא אומר בעמ' 10 לפרוטוקול שורות 20-21:
" אני מסמן את הנקודה שבה נפלתי. כשקמתי לא ראיתי כלום מהנפילה הרגשתי זעזוע. לא זכור איך ידעתי שנפלתי כתוצאה ממכשול. כל מה שראיתי היה את הרגל מסובבת ואת הדם רותח."

ב. מהתמונות שהציג התובע לא נראה כי הסדקים במגרש היו כאלו שחרטום רגלו של התובע יכלה להיכנס בתוכם.
ג. התובע נחבל בברכו הימנית שנה וחצי לפני התאונה. הוא הסתיר זאת מהמומחה שבדק אותו, והמומחה קבע שבפגיעה הקודמת נותרה פגיעה קלה. מאחר שאיני קובע אחריות, לא אתיחס בהרחבה לחוות דעתו של המומחה פרופ' מנדס, אך היא לקתה בליקויים שאינם מאפשרים לסמוך עליה, ומכל מקום עולה מהמסמכים הרפואיים בצירוף עדותו של פרופק מנדס כי מדובר בפגיעה משמעותית שהותירה פגיעה קלה עד בינונית בכושרו של התובע. על רקע הפגיעה הקודמת, אפשר שסיבוב הברך של התובע לא היה עקב תאונה.
ד. התובע לא אמר אמת כאשר הכחיש מכל וכל, בנוסף על עברו הרפואי, גם את העובדה ששיחק במגרש זה לפני כן (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 16). הסיבה להסתרה היתה ההקשר שהתובע הבין שאם שיחק הרי ראה את פגמי המגרש הנטענים על ידו. ואולם בעמ' 7 שורה 17 ואילך, אישר התובע תחילה שהיה לו משחק אחד קודם על המגרש ואחר כך, שהמשחקים ששיחק עם קבוצת המשטרה, והיו יותר מאחד, היו גם הם על אותו מגרש ולפני האירוע הנדון.
ה. התובע העיד בעדותו הראשית שבשל הפגיעה ברגלו אין הוא יכול לעבוד לאחר שופוטר מכמה מקומות עבודה. אלא אקבע מסמרות בענין השאלה כמה עובד התובע ואניח זאת לראש ההוצאה לפועל, אבל הסיבה לאי עבודתו כפי שהעיד בפני ראש ההוצל"פ ביום 11.2.03 (נ/ 19) היא שעושים לו עיקולים במשכורת. מנגד, בחקירת יכולת שנה לפני כן העיד שהוא עובד בחנות לאביזרי רכב בשכר מינימום. מאידך העיד בעמ' 3 לפרוטוקול שהוא מובטל לאחר שהיה לו עסק עצמאי בשם אבי גינון (וגינון היא עבודה פיזית קשה בעסק שאותו התחיל בקרית אתא לאחר התאונה). כאשר אומת עם העובדה שהעסק ממשיך להתפרסם בדפי זהב גם לשנים 2000-2001 העיד שהם ממשיכים לבד בפירסום והוא סגר את התיק במס הכנסה. חזקה על חברות פירסום שאינן מפרסמות בחינם, אלא לפי בקשה ותשלום (או התחייבות תשלום) של המתפרסם, ואם התובע פירסם את עסקו בדפי זהב בשעה שהוא מובטל, הרי הוא מתכוון להיות עסוק בעבודה כאשר הוא מובטל. כללו של דבר, לתובע גדירסאות מתחלפות, סותרות ובלתי מתיישבות עם ההגיון גם בנושא זה.
על כן, על פי כל אלה, בצירוף התרשמותי האישית מעדותו של התובע שהיתה מגמתית, בלתי תלויה באמת וזאת על אף התערבויות ב"כ התובע בחקירתו הנגדית ומתן הערות באופן המפריע להתרשמות שאלו הם דברי העד ולא דברי באת כוחו (וראה לדוגמא בעמ' 7), איני מאמין לעדות התובע ולא ניתן לקבוע על פיה ממצאים כלשהם.
ב"כ התובע טוענת בסיכומיה כי יש להציב לחובתן של הנתבעות את אי הזמנת עדים נוספים שראו את המקרה בנוסף על מר אסור. הדבר פועל דווקא לרעת התובע, שעליו נטל ההוכחה. אכן, במשחק השתתפו שוטרים נוספים מלבד מר אסור, וביניהם אף השוטרים שפינו את התובע מהמגרש, ובכל זאת לא הראתה באת כוחו של התובע כי ניסתה להעידם ולא נתנה הסבר מדוע לא העידו לטובת התובע. לסיכום, קבעתי לעיל כי המגרש היה תקין וכי לא היה בו סיכון מיוחד. עתה אני קובע כי התובע לא הוכיח את נסיבות האירוע ואת הקשר הסיבתי בין הסדקים הצרים שהיו במגרש לבין הפגיעה ברגלו של התובע. לפיכך, אני דוחה את גירסת התובע כאילו רגלו נתקלה בחריץ אשר היה באספלט וכך נגרמה לו פגיעתו.
 
6. סיכום

לאור מסקנותי דלעיל, אין צורך לדון בשאלה של האשם התורם, שבפסק דין צ'יזיק נקבעה על 50% בידי מי שקבע אחריות. אין צורך לדון גם בשאלה מי חב בשל פגיעה שנגרמה עקב אי תקינות המגרש, ואין צורך לדון בשאלת הנזק. אשר על כן, על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות המשפט לפי תקנה 512, ובהתחשב בצורך בקיום מספר רב של ישיבות הוכחות, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים 1 ו- 2 וכן לנתבעת 3, לכל צד בנפרד, שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים
ניתן היום ל' בכסלו, תשס"ד (25 בדצמבר 2003) בהעדר הצדדים.ב

מנחם רניאל, שופט      








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כדורגלנים

  2. בור במגרש כדורגל

  3. עורך דין כדורגל

  4. פיצויי פיטורים לכדורגלן

  5. הכשרת מגרש כדורגל

  6. צ'ק עמותת כדורגל

  7. ביטוח אימון כדורגל

  8. יחסי עובד מעביד - כדורגל

  9. פגיעה במשחק כדורגל

  10. נפילה במשחק כדורגל

  11. ביטוח שחקן כדורגל - נכות

  12. תקיפה במגרש כדורגל

  13. פציעה באימון כדורגל

  14. הצתה של אוהדי כדורגל

  15. פציעת קטין שחקן כדורגל

  16. זכויות מאמן כושר קבוצת כדורגל

  17. צו הרחקה לאוהדי כדורגל

  18. סיבוב ברך במשחק כדורגל

  19. פציעה תוך כדי משחק כדורגל בצבא

  20. ביטוח שחקן כדורגל - פציעה בברך

  21. רישיון עסק למגרש כדורגל

  22. פציעה בברך - שחקן כדורגל

  23. חדלות פרעון - ההתאחדות לכדורגל

  24. תאונה בקורס אימון כדורגל

  25. מס על משכורת שחקני כדורגל

  26. מעצר על מכירת משחק כדורגל

  27. פציעה במשחק כדורגל אולמות

  28. אספקת ציוד לקבוצת כדורגל

  29. דחיית משחק כדורגל בגלל חג

  30. פציעה ביד של שחקן כדורגל

  31. משכורת שחקנית כדורגל נשים

  32. רשלנות בייצוג שחקן כדורגל

  33. ההתאחדות לכדורגל - מפרקים זמניים

  34. מיקרוטראומה - שחקן כדורגל

  35. פציעה באימון כדורגל נערים

  36. ביטוח תאונות אישיות כדורגל

  37. פיצויי פיטורים לשחקן כדורגל

  38. התקף לב במשחק כדורגל בישראל

  39. חבילת כדורגל בחו"ל - תביעת פיצויים

  40. תביעה על עבירה קשה נגד שחקן כדורגל

  41. קרע ברצועה בברך במשחק כדורגל

  42. תאונת דרכים או פציעת כדורגל ?

  43. טורניר קט רגל - ביטוח קט רגל – פציעה

  44. פציעת כדורגל שנגרמה עקב תיקול

  45. שחרור שחקן כדורגל בקבוצת נוער

  46. סכסוך בין מאמן כדורגל לקבוצתו

  47. תביעת נזיקין בגין תאונת כדורגל

  48. שחקן כדורגל נפצע בתאונת דרכים

  49. פציעת ילד במהלך משחק כדורגל בבית ספר

  50. בוררות בין קבוצת כדורגל לשחקן

  51. פציעה בגלל דחיפה במשחק כדורגל

  52. בניית מגרש כדורגל באזור מגורים

  53. פציעת שחקן כדורגל - ביטוח לאומי

  54. מוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  55. פוליסת ביטוח קבוצת כדורגל - מכבי תל אביב

  56. ביטול החלטת איגוד השופטים בכדורגל

  57. פציעה במשחק כדורגל בזמן חופשת מחלה

  58. כסף מביטוח לאומי לשחקן כדורגל שנפצע

  59. פציעה במהלך משחק כדורגל ליגה למקומות עבודה

  60. אישור ממקום העבודה לעסוק בשיפוט כדורגל

  61. תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל

  62. כסף מביטוח לאומי על פציעה במשחק כדורגל

  63. ייצוג שחקני כדורגל - זכויות שחקן כדורגל

  64. פציעה במשחק כדורגל ללא צוות רפואי במקום

  65. יחסי עובד מעביד בין שופט כדורגל להתאחדות

  66. פציעה עקב השתוללות במשחק כדורגל בבית ספר

  67. הסכם עקרונות להעברת בעלות על קבוצת כדורגל

  68. פגיעה בשיעור ספורט בבית הספר במשחק כדורגל

  69. ניסיון "להלביש" פציעת כדורגל על תאונת דרכים

  70. נפילה על צינור ברזל לאחר הכשלה של שוער כדורגל

  71. פרישה של שחקן כדורגל בגלל פציעה במשחק אימון – ביטוח

  72. פציעה במשחק כדורגל - האם אפשר לקבל פיצויים ?

  73. תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל - ערעור על הרשעה

  74. קטיעת קריירה של שחקן כדורגל מבטיח עקב תאונת דרכים

  75. במהלך משחק כדורגל, התובע נפגע ברגלו בקרסול שמאל ובברך שמאל

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון