פסק דין זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י. ריבלין) בתיק 11480/04 מיום 19.12.04. על פי דו"ח התנועה אשר נרשם למערער, הוא נסע במהירות של 153 קמ"ש, באזור בו המהירות המותרת הנה עד 90 קמ"ש. בית משפט קמא הרשיע את המערער בביצוע העבירה האמורה לאחר שהמערער כפר בעובדות כתב האישום והתקיימו הוכחות. העונש אשר הושת על המערער היה: קנס כספי בסך 1160 ₪, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, וזאת בהתחשב בכך שהמערער נפסל רישיונו מנהלית למשך 30 יום, וכן פסילה על תנאי של 2 חודשים לתקופה של שנתיים. לעניין הכרעת הדין, טוען המערער, כי היו תהיות רבות היורדות לשורשו של עניין, דבר המחייב מסקנה שונה מזו אליה הגיע בית משפט קמא. ראשית, יש חוסר וודאות בזיהוי המערער על ידי השוטר, שנית, יש טענות לעניין תקינות הפעלת המכשיר. לעניין שאלת הזיהוי, נטען שקשר העין נותק בין השוטרים והמערער בעת שאלה דלקו אחרי רכבו של המערער. לפי חישובי בא כוח המערער, במהירות אשר נמדדה לרכב, הרכב יכול לעבור מרחק של 410 מטר, ובכך הוא יכנס לתוך עיקול וייעלם מעיני השוטרים. באשר לטענה הנוגעת לתקינות הפעלת מכשיר מדידת המהירות בידי השוטרים. הוא המשיך וטען, שבפני בית משפט קמא לא הוצגו מסמכים בדבר היות השוטר, אשר הפעיל את המכשיר, היה מוסמך להפעילו. לדידו, אין די בכך שבית המשפט מסתפק ברישום מספר תעודת מפעיל מוסמך של השוטר בדו"ח. היה עליו לבקש הצגת תעודת מפעיל מוסמך. ועוד בעניין הזה, לא הוגש לבית המשפט יומן הפעלה, ובית המשפט הסתפק ברישום השוטר בדו"ח שהמכשיר נבדק ונמצא תקין. בטיעונים בעל פה, חזר בא כוח המערער על טענותיו והדגיש כי על פי הפסיקה, על התביעה להוכיח כל רכיב עובדתי בכל הקשור להוכחת מהירות מעל המותר, ולכל הקשור לבדיקות הנוגעות לתקינות מכשיר המדידה (יומן ההפעלה). כל ספק באלה צריך להביא לזיכוי הנאשם. לדידו, התגלו "סתירות מהותיות" כדבריו, בכך ששוטר אחד אמר שבדיקה אחת נעשתה בתחנה ושלוש בדיקות אחרות נעשו בשטח, כאשר שוטר אחר אומר, שהוא זוכר שהבדיקות נעשו על ידי השוטר הראשון בתחנה. באשר לטענות על חומרת העונש, הוא מבקש להפחית בעונשו של המערער. מדובר בנהג מאז 1998, עברו נקי וללא הרשעות כלל. המערער משמש כיום איש קבע במג"ב אחראי על כלי רכב. 3. בא כוח המשיבה מתנגד לערעור. לעניין קיומו של קשר עין רציף, הוא מפנה לעדותו של השוטר ע"ת מס' 1 (בעמוד 2 שורות 9-10), שם הוא אומר במפורש שהוא שמר על קשר עין רציף עם הרכב של המערער. באשר לחישובי בא כוח המערער, הוא הצביע על אי דיוק בהודעת הערעור. השוטר לא ציין שעברו 10 שניות, אלא הוא אמר לא לקח יותר מ-10 שניות (עמ' 8, ש' 7). באשר לבדיקות של המכשיר, כל אלה בוצעו כנדרש, כפי שהדבר עולה מהכרעת הדין, הפרוטוקולים ועדויות של המומחים (ע"ת 1 ו-2). באשר למקום ביצוע הבדיקות, העד השני לא היה החלטי בתשובתו, בעיקר נוכח העובדה שעברה שנה מאז האירוע. בא כוח המשיבה הפנה את בית המשפט לתגובתו של המערער אשר נרשמה על גב הדו"ח. הוא אמר שהוא נוסע לתקן את הבלמים של הרכב. זאת לא תגובה של אדם שלא עשה עבירה, זהו תירוץ. 4. דין הערעור על ההרשעה להידחות. באשר לטענה של איבוד קשר עין, הטענה נדחית לאור עדות השוטר רס"ר כהן לפיה: ".. התחלתי בנסיעה מהירה מאוד אחרי הג'יפ, הייתי בקשר עין רצוף עד עצירתו, כל שכן לא היו עוד רכבים, הוא היה רכב בודד עד עצירתו" (עמ' 2, שורות 9-10). משכך, לא היה מקום להעלות טענה שכזו. גם כל הטענות והנתונים הנוגעים לחישובי זמן/מרחק, לא היה להם מקום. כל אשר העידו העדים היה בהערכה: "כמו 40 מטר" ו"לא יותר מ- 10 שניות". לא ניתן לעשות חישוב מדויק ומדוקדק, כפי שעשה בא כוח המערער, עד למרחק של עשרה מטר בדיוק, על סמך הערכות הנראות די גסות על פניהן. באשר לסתירה הנטענת בעדותם של שני השוטרים, גם היא נראית לי מופרכת ואין בה ממש. מאז האירוע עברה תקופה ארוכה ואין לצפות מהשוטרים לזכור את הפרטים הקטנים כגון היכן וכמה בדיקות נעשו למכשיר המדידה. אכן היה מקום להפנות לתגובתו של המערער שעה שנעצר על ידי השוטרים. הוא אמר את הדברים הבאים: "אין לי בלמים הם לא בסדר, אני ממהר לסדנא לסדר אותם". האם יש עוד ספק שהוא מודה שנסע מהר? האם זו התגובה המתאימה של מי שלא ביצע את העבירה. יש לזכור שמדובר במהירות של 58 קמ"ש מעל המהירות המותרת, שהיא מהירות מופרזת ביותר, לפי כל קנה מידה. באשר לטענה הנוגעת לאי הוכחת הסמכתו של ע"ת 1, (סעיף 5 להכרעת הדין), מקובלות עלי קביעותיו של בית משפט קמא, ואין להוסיף עליהן. 5. באשר לערעור על חומרת העונש, נראה לי כי בית משפט קמא התחשב בעובדות אותן מנה בא כוח המערער. העונש איננו חמור כלל, ואף יש בו נטייה לקולא. אי לכך, דין הערעור על העונש להידחות גם כן. לאור האמור, המערער יפקיד את רישיונו עד יום 3.4.05. הקנס ישולם בתנאים אשר קבע בית משפט קמא, כאשר התשלום הראשון יחול ביום 3.4.05. משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות