ביטול החלטת ועדה רפואית עליונה

להלן פסק דין בנושא ביטול החלטת ועדה רפואית עליונה (ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה): 1. התובעת (להלן:"הקרן") הגישה תביעה כנגד הנתבעים להצהיר על בטלות החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 29.5.02, אשר קבעה, כי מועד תחילת הנכות של הנתבע 1 הינו - 4/97. עוד עותרת התובעת למינוי מומחה רפואי בלתי תלוי , אשר יבחן את מצבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").   2. הקרן הינה אגודה שיתופית המפעילה ומנהלת בין היתר תכנית פנסיה מקיפה, ואשר מבטחת עובדים בענף הבנייה מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף ומכוח צו ההרחבה שהרחיבו.   3. הנתבע בוטח בקרן לסירוגין בין השנים 71-59 ו 97-92.   4. הנתבעות 2-3 הינן נתבעות פורמליות. 5. עניינה של התביעה נדון בגלגול קודם בפני בית דין זה בתיק ע.ב 1266/00 . מאחר וקיים קשר המשכי בין התביעה הקודמת , פסק הדין שם והתביעה הנוכחית, נביא מפסק הדין שם את הפרק העובדתי במלואו.   6. במהלך חודש 6/97, פנה הנתבע וביקש להעמידו בפני ועדה רפואית של הקרן.   7. הועדה הרפואית של הקרן התכנסה ביום 18.8.97 ובדקה את הנתבע, עיינה בתיקו הרפואי, קבעה לנתבע אי כושר לעבודה בבנין לצמיתות וכן קבעה כי הנתבע "מסוגל לעבודות שאינן דורשות הרמת משאות כבדים או כיפופים תדירים". החלטת הועדה מצורפת לכתב התביעה וסומנה שם כקרן 2.   8. בעקבות הקביעה האמורה, נשלחה לנתבע ב 1.9.97, הודעה לפיה זכויותיו בקרן אינן מקנות לו זכות לגימלה. העתק ההודעה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 3.   9. בעקבות פניית הנתבע, נבדקו זכויותיו בשנית ואותרו זכויות אותן צבר בתקופה 71-95. בעקבות זאת, נשלחה לו הודעה ב 17.12.97 ולפיה הוא זכאי לפי התקנות למענק שיקום. העתק ההודעה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 4.   10. בחודש 9/97, הגיש הנתבע ערעור על החלטת הועדה הרפואית של הקרן לוועדת הערעורים לרציפות זכויות. העתק הערעור צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 5.   11. בדיון מיום 16.3.98, החליטה ועדת הערעורים להעביר את ענין בחינת מצבו הרפואי של הנתבע לועדה הרפואית העליונה. העתק ההחלטה מיום 16.3.98, צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 6.   12. בתאריך 21.7.98, קבעה הועדה הרפואית העליונה, לאחר עיון בתיקו הרפואי של הנתבע, עיון בבדיקת MRI עדכנית מיום 11.6.98 וכן לאחר בדיקה ע"י אורטופד ורופא פנימי, כי הנתבע לא מתאים לכל עבודה גופנית לצמיתות.   13. בהתאם לכך, קבעה ועדת הערעורים לרציפות זכויות בהחלטה מיום 5.8.98 שהנתבע אינו כשיר לעבוד בבנין ומאחר ואינו עומד בתנאי התקנות בכל הקשור במשך תקופת הביטוח הנדרשת, הוא אינו זכאי לגימלת נכות מקצועית. מאחר והתובע לא צבר מספיק זכויות בקרן נכות מקצועית, הוא לא היה זכאי לגימלה, אלא, למענק שיקום בלבד. העתק ההחלטה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 7.   14. הנתבע ערער על החלטת ועדת הערעורים לרשות שיפוט ארצית וזו פסקה ביום 5.1.99, כדלקמן:   "הענין מוחזר לועדת הערעורים לענייני רציפות זכויות כדי שזו תבקש מאת הועדה העליונה לזמן את הנתבע שוב בפניה ולאחר זאת להשיב האם הנתבע אינו מסוגל ולא יהיה מסוגל לשום עבודה תמיד או שמא הוא אינו מסוגל להמשיך בעבודה במקצועו לצמיתות עפ"י אישור רפואי".   כן נאמר בהחלטה שאם הועדה הרפואית העליונה תקבע שהנתבע מסוגל לעבודה כלשהיא - תציין לאיזה סוג או סוגי עבודות הוא מסוגל. העתק פסק הדין צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 8.   15. בהתאם לפסק הדין האמור, הפנתה ועדת הערעורים לענייני רציפות זכויות את הנתבע שוב לועדה הרפואית העליונה. העתק ההחלטה האמורה מיום 11.4.99, צורף לכתב התביעה כקרן 9.   16. בתאריך 16.5.99 השיב יו"ר הועדה הרפואית העליונה, כי אינו רואה תועלת בזימונו של הנתבע לועדה באשר: "הועדה הרפואית שלנו המורכבת מרופאים מומחים בכירים במקצועות הרפואה אינה מסוגלת לקבוע התאמה לאיזה מקצוע אחר מתאים פועל בנין (רצף) בן 60 אשר גופנית לא מסוגל עוד לעבודה גופנית. אפשר לחשוב, אם יש כישורים כגון: פקידות, מנהלה".   העתק ממכתב יו"ר הועדה הרפואית צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 10.   17. בתגובה למכתב האמור, החליט יו"ר המותב ברשות השיפוט הארצית בתאריך 26.5.99, כי על הועדה הרפואית לזמן הנתבע בכל זאת לבדיקה ולאחריה להשיב לשאלות שהציגה בפניה רשות השיפוט הארצית בפסק דינה מ- 5.11.99. העתק ההחלטה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 11.   18. בעקבות כך, זומן הנתבע שוב לועדה הרפואית העליונה ב 27.6.99. מסקנות הועדה היו כדלקמן:   "בבדיקה היום חברי הועדה בדעה שאינו מסוגל להמשיך העבודה במקצועו לצמיתות. מחלתו אינה מחלת מקצוע ולא תאונת עבודה".   העתק ההחלטה ופרוטוקול הועדה צורפו לכתב התביעה וסומנו כקרן 12.   19. בעקבות כך, רשות השיפוט הארצית החליטה ביום 25.8.99, להחזיר הענין לועדת הערעורים לענייני רציפות זכויות כדי שזו תגרום לכך שהועדה הרפואית העליונה תחווה דעתה בשאלה האם הנתבע אינו מסוגל ולא יהיה מסוגל לשום עבודה לתמיד ואם הוא מסוגל לעבודה שהיא - לאיזו עבודה. העתק ההחלטה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 13.   20. בתאריך 16.1.00, החליטה הועדה לערעורים לענייני רציפות זכויות, כי הנתבע הינו נכה מוחלט הזכאי לגמלת נכות. העתק ההחלטה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 14.   21. התובעת הגישה תביעה כאמור בתיק ע.ב. 1266/00 שהיא ערעור על ההחלטה מיום 16.1.00 וכן בקשה לקבוע, כי הנתבע הינו נכה מקצועי כהגדרתו בתקנות הקרן. העתק כתב התביעה צורף לכתב התביעה הנוכחי וסומן כקרן 15.   22. בתאריך 9.8.01, ניתן פסק הדין בתביעה זו, אשר קבע, כי הדיון יוחזר לועדת הערעורים אשר תורה לועדה הרפואית העליונה, לקבוע אם הנתבע מסוגל לעבוד בעבודה כלשהיא בהתחשב בגילו ובמצבו הרפואי. במידה והועדה תמצא, כי הנתבע יכול לבצע עבודות כלשהן, תציין באופן כללי במה כרוכות עבודות אלו מבחינת הנתבע. העתק פסק הדין צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 16.   23. בתאריך 11.9.01 החליטה ועדת הערעורים להעביר את עניינו של הנתבע לבחינה מחודשת בהתאם לפסק הדין. העתק החלטת הועדה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 17.   24. בתאריך 1.1.02 בדקה הועדה הרפואית העליונה בפעם נוספת את הנתבע 1 רשמה את תלונותיו ועיינה במסמכים ובתעודות רפואיות שהמציא והחליטה כדלקמן:   "לאור התפתחות מצב מתקדם של סחרחורת, אי שיווי משקל על רקע מאורע מוחי בעבר ויתר לחץ דם, הוא לא מסוגל לכל עבודה, לצמיתות, זאת בנוסף לליקויים שנקבעו בזמנו".   העתק ההחלטה צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 18.   25. בתאריך 4.2.02, פנתה הקרן לועדת הערעורים כי תנחה את הועדה הרפואית העליונה לקבוע את מועד תחולת הנכות המוחלטת. העתק פניות הקרן מיום 4.2.02 צורפה לכתב התביעה וסומנה כקרן 19.   26. בתאריך 17.2.02, פנתה ועדת הערעורים לועדה הרפואית העליונה בבקשת הבהרה להחלטתם האחרונה. העתק פניית ועדת הערעורים צורף לכתב התביעה וסומן כקרן 20.   27. בתאריך 28.2.02 כתבה הועדה הרפואית העליונה , כי אי הכושר לעבודה ולכל עבודה של התובע הוא מ 4/97. העתק החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 28.2.02. צורפה לכתב התביעה וסומנה כקרן 1-א.   28. בתאריך 27.3.02 פנתה הקרן לועדת הערעורים וביקשה לזמן דיון נוכח סתירות בהחלטת הועדה הרפואית העליונה. מכתב הקרן צורף לכתב התביעה וסומן שם קרן / 21.   29. בתאריך 29.5.02, התכנסה ועדת הערעורים והחליטה כדלקמן:   " בעקבות החלטת בית הדין האזורי לעבודה ב"ש ביום 09/08/01 , (תיק ע"ב 1266/00), החליטה ועדת הערעורים לקרנות הפנסיה בישיבתה ב- 11/09/01, לדון שוב בערעורו של מר מורי מאיר וקבעה כי על הועדה הרפואית העליונה לקבוע אם התובע מסוגל לעבוד בעבודה כלשהיא בהתחשב בגילו ובמצבו הרפואי. במידה והועדה תמצא כי הנתבע יכול לבצע עבודות כל שהן, תציין באופן כללי במה כרוכות עבודות אלה. ועדת הערעורים העליונה במכתבה מיום 02/12/01, שהיא כבר ענתה בשעתו עפ"י בדיקה את המערער כשהיה בן 60, שהוא לא מתאים לכל עבודה גופנית לצמיתות.   בישיבת הועדה של הועדה הרפואית העליונה ב- 01/01/02, רשמה הועדה את תלונותיו , עיינה במסמכים ובתעודות הרפואיים וכן נבדק המערער , וקבעה כי "לאור התפתחות מצב מתקדם של סחרחורת, אי שווי משקל על רקע מאורע מוחי בעבר ויתר לחץ דם, הוא לא מסוגל לכל עבודה, לצמיתות, זאת בנוסף לליקויים שנקבעו בזמנו". הקרן במכתבה מיום 04/02/02, ביקשה את ועדת הערעורים לקבוע את תחולת מועד הנכות וכך נהגה ועדת הערעורים. זאת בהסכמת הצדדים, הועדה הרפואית העליונה במכתבה מיום 28/02/02 , כותבת "עברנו על כל החומר המתועד אצלנו ואנו מחזקים עבודה גופנית לצמיתות וכך היה ב- 04/97 . הממצאים הבראותיים החדשים מהפרטיכל שלנו מ- 01/01/02 הם בנוסף לליקויים שנרשמו בבדיקה ב- 21/07/98. לסכום: המסקנה היא לאי כושר לעבודה ולכל עבודה הוא בתחילת 04/97.   לטענת הקרן שיש סתירה בין החלטות הועדה הרפואית העליונה בעבר ולבין החלטת ועדה רפואית עליונה ב- 28/02/02, אנו קובעים: אין ועדת הערעורים מוסמכת לחלוק על מחלוקת רפואית שבין ועדת הערעורים העליונה לבין עמדת הקרן בנושא. אין אנו מוסמכים לקבוע אם מועד הממצאים שנמצאו בבדיקת המערער בישיבה של הועדה הרפואית העליונה ב- 01/02/02, הם הרלוונטים לגבי מועד הנכות או הארוע המוחי בעבר שהממצאים בבדיקה הם על רקע זה.   לכן אנו פוסקים על פי החלטת הועדה הרפואית העליונה כי מעוד תחולת הנכות הוא 04/97. " (ההדגשות הן במקור - א.ס.).   החלטת הערעורים צורפה לכתב התביעה וסומנה כקרן 1.   30. טענות הקרן   לטענת הקרן, בהחלטת הועדה הרפואית העליונה נפלו שלושה פגמים משפטיים:   30.1 בהחלטתה האחרונה של הועדה הרפואית העליונה צויין, כי לפני שלוש או ארבע שנים עבר הנתבע ארוע מוחי קל ומאז התפתח אצלו מצב מתקדם של סחרחורת ואי שווי משקל. מכאן מתחזקת ההנחה, שמדובר בהחמרת מצב מאוחרת לבדיקה קודמת שנעשתה ב 98' ועל כן ודאי שאין להחיל את קביעת הנכות רטרואקטיבית לשנת 97' , אלא למועד מאוחר לה.   30.2 בהחלטת הועדה קיימת סתירה לוגית מאחר ובמקום אחד אישרה את קביעת הועדה מ 98', לפיה מצבו הרפואי של הנתבע אינו מתאים לכל עבודה גופנית החל מ 4/97 ובמקום אחר ציינה, כי לנוכח הממצאים החדשים שהתגלו, הנתבע אינו כשיר לכל עבודה שהיא ולא רק לעבודה גופנית מ 4/97.   30.3 החלטת הועדה הרפואית העליונה חתומה ע"י יו"ר הועדה וככל הנראה נערכה על ידו מבלי לשתף את שאר חברי הועדה אשר השתתפו במתן ההחלטות הקודמות.   31. טענות הנתבע   הנתבע טען ואף הגיש בקשה נפרדת, כי יש לדחות על הסף את התביעה מכל אחד מהנימוקים הבאים:   31.1 בתיק ע.ב. 1266/00 נקבע, כי רק לועדה רפואית שמונתה מכוח תקנות הקרן לקבוע ענין שבמומחיות רפואית ואין לבית הדין סמכות כזו , כפי שנדרש בתביעה הנוכחית. על כן מאחר והפלוגתא הוכרעה, אין מקום לדון מחדש בכך.   31.2 לבית הדין אין סמכות למנות מומחה רפואי מאחר ובתקנות הקרן לא נקבעה סמכות כזו .   31.3 בהתאם לתקנות הקרן , החלטת הועדה הרפואית העליונה הינה סופית בעניינים רפואים וכל טענותיה של הקרן כעולה מכתב התביעה , הינן במישור הרפואי ולא במישור המשפטי.   32. הממצאים שהיו בפני הועדה ב 1.1.02, לא נולדו ביום אחד בשנת 2002, אלא היו קיימים מאז 1996 כאשר התובע עבר ארוע מוחי. אלא שרק הועדה האחרונה נתנה את המשמעות המתאימה לממצאים אלו.   33. הנתבע טוען, כי יו"ר הועדה הרפואית העליונה חתם על ההחלטה בשם כל חברי הועדה כאמור במכתבו. מה עוד, שבעבר קיבלה הקרן מכתבים כאלו ולא השיגה על תוקפם.   34. ה כ ר ע ה   חלק חמישי של תקנות הקרן העוסק בועדות רפואיות מקדיש את חלקו השלישי לערעורים (נספח קרן / 22 לכתב התביעה) :   "1. חבר, שלא ישלים עם מסקנות הו ועדה הרפואית בעניינו, יוכל לערער לפני ועדת הערעורים לענייני הקרן, שע"י רשות השיפוט בהסתדרות ( להלן: "ועדת הערעורים") תוך 45 יום מהתאריך שבו קיבל בכתב את המסקנות.   2. ועדת הערעורים תהיה מוסמכת להפנות את החבר אל ועדה רפואית עליונה לענייני קרנות הפנסיה, שע"י בית החולים בילינסון ( להלן:"ועדה רפואית עליונה").   3. ועדת הערעורים תדון בממצאי הוועדה הרפואית העליונה שהחלטתה בעניינים הרפואיים תהיה סופית ובלתי ניתנת לערעור.   4. לפני הפניית החבר אל הוועדה הרפואית העליונה, כאמור בסעיף 2, תודיע לו ועדת הערעורים, כי החלטתה הנוגעת לבעיותיו הרפואיות הנה סופית, לפי חוק הבוררות תשכ"ח - 1968 ותקבל הסכמתו בכתב להופיע בפניה. לא נתן הסכמה - תפסיק ועדת הערעורים לדון בערעורו.   5. לא יתן חבר הסכמתו, כאמור בסעיף 4, תפסיק ועדת הערעורים לדון בעניינו והחבר יהיה רשאי להגיש תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה, לא יאוחר מ- 45 יום מהתאריך, שוועדת הערעורים הפסיקה בעניינו. "   כאמור בהתאם לסעיף 3, החלטת הועדה הרפואית העליונה בעניינים רפואיים, הינה סופית ובלתי ניתנת לערעור.   35. ההשגה הראשונה שמעלה הקרן קשורה לאפשרות שמצבו של הנתבע החמיר באופן הדרגתי ועל כן יתכן שמצבו של הנתבע היה אולי יותר טוב ב 97' מאשר ב 98' וב 98' יותר טוב מאשר ב 99'. טענה זו שהינה החמרת מצב הינה טענה רפואית ביסודה ועל פי תקנון הקרן, כאשר הכריעה הועדה הרפואית העליונה בשאלת כושרו של הנתבע לעבוד - כענין רפואי כמובן - אין עוד מקום לערער על כך. נוסף על כך נציין, כי היא מבוססת על הנחה, שאין לה בסיס קליני, הנשען על מסמכים רפואיים בפני הועדה. זוהי השערה ומשלא הובא דבר לתמוך בה, לא ניתן לקבלה. בכל מקרה ואין מחלוקת כנטען ע"י הנתבע, הארוע המוחי קדם ל 4/97, שכן היה ב 1996.   36. זאת ועוד. הועדה מיום 6.1.02, קבעה הועדה הרפואית העליונה, כי בשל ארוע מוחי בעבר הנתבע אינו מסוגל לכל עבודה, לצמיתות וזאת בנוסף לליקויים שנקבעו קודם לכן. בהבהרה להחלטה זו מציינת הועדה הרפואית העליונה ב 28.2.02, כי הנתבע לא היה כשיר לעבודה גופנית כאמור בהחלטת הועדה מ 21.7.98 שהיתה נכון ל 4/97.   37. קביעה זו של הועדה מבוססת על התרשמותה מהנתבע ועל הממצאים הרפואיים שהיו בפניה, כאמור בפרוטוקול מיום 6.1.02. מכאן שהקביעה שכבר ב 97' הנתבע לא היה כשיר לכל עבודה , הינה רפואית ועל כן לא ניתן לערער עליה כשהיא באה מהועדה הרפואית העליונה.   38. איננו רואים גם כל סתירה לוגית בהחלטה מיום 28.2.02 מאחר ונאמר במפורש שהממצאים הבריאותיים החדשים הם בנוסף לליקויים שנרשמו בבדיקה ב 21.7.98. הליקויים הם גם בין השאר מה שיוצא מהם - חוסר יכולתו של הנתבע לעבוד בעבודה פיזית. בנוסף לכך קובעת העובדה, כי הנתבע אינו יכול לכל עבודה. לשם כך, הרי הוחזר הדיון לועדה הרפואית ע"י ועדת הערעורים.   39. אשר לטענה השלישית של הקרן, לפיה פרוטוקול הועדה מיום 28.2.02 חתום רק ע"י יו"ר הועדה ד"ר יצחק מור ומכך יש להניח, כי לא שיתף את שאר חברי הועדה. ראשית, לא הוכח בפנינו, כי על פי התקנון צריכים כל חברי הועדה הרפואית העליונה לחתום על הפרוטוקול . הרי באותו אופן ניתן לפסול את פרוטוקול ועדת העררים החתום רק ע"י יו"ר הועדה ולא הוא.   זאת ועוד. הסתכלנו בפרוטוקול קודם של הועדה הרפואית העליונה וראינו, כי גם שם ד"ר מור גם חותם לבד על הפרוטוקול (קרן/ 18). מה עוד, שמהמכתב מיום 28.2.02, ניתן להבין מפורשות משני המשפטים הראשונים המנוסחים בגוף ראשון רבים, כי מדובר בהחלטה של כלל חברי הועדה.   40. על כן ומכל המקובץ עולה, כי דין התביעה להידחות.     41. התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך - 3000 ₪, בתוספת מע"מ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.  רפואהועדה רפואית