להלן פסק דין בסוגיית הכשלת בדיקת שכרות (הכשלת בדיקת ינשוף): פסק - דין פתח - דבר 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י' ריבלין), מיום 31.3.08, בתיק פל 517/07 - במסגרתו הורשע המערער, לאחר שנוהלו הוכחות בעניינו, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות משנקבע שהמערער הכשיל את בדיקת הינשוף. בית משפט קמא השית על המערער העונשים הבאים: שנתיים פסילה בפועל; 3 חודשי פסילה על תנאי ל- 3 שנים; 21 ימי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וכן 360₪ קנס. הכרעת דינו של בית משפט קמא 2. בהכרעת דינו התייחס בית משפט קמא לכל הטענות אותן שוב העלה ב"כ המערער בפניי. בפרק העובדתי, קיבל בית משפט קמא העדויות מטעמה של המשיבה והמסמכים אשר הוגשו מטעם עדיה. לפי חומר הראיות שהיה מונח בפני בית המשפט, ברגע שהמערער התבקש לבצע את בדיקת הינשוף, הוא השתולל, קילל וגידף בצורה ובמידה אשר חייבה הזמנת יס"מ למקום על מנת להשתלט עליו. באשר לנשיפה קבע בית משפט קמא, בהסתמך על העדויות מטעמה של המשיבה והמסמכים אשר הוגשו בעניין, כי המערער הכשיל את בדיקת הינשוף פעם אחר פעם (כתשע פעמים - ראו עדות של השוטר רס"ל ישעיה קסאדו, עמ' 7, ש' 1-7) כל פעם שהתבקש. קסאדו ציין, כי "כל פעם שנכשל הוא [המערער] חייך הוא עשה ממנו צחוק" (שם, ש' 6, ראה גם ש' 11). לפי עדותה של רס"ל דניאלה אליה, סגן קצין יחידת פיקוח במשטרת התנועה, גם כאשר הוצע לו לעבור בדיקת דם הוא סירב לעשות כן תוך שהוא אומר: "אני לא מוכן שייקחו ממני דם, אני מפחד ממחטים ואני גם לא מוכן לחתום על זה (על טופס הסבר והבהרה) אני יודע שזה נגדי" (עמ' 1, ש' 9-10 לפרוטוקול). בית המשפט דחה טענתו של המערער בדבר אי הסברת משמעות הסירוב לעבור את הבדיקה. קביעתו של בית משפט קמא לעניין שכרותו התבססה גם על התרשמותם של העדים מטעמה של המשיבה (5 שוטרים) מהתנהגותו של המערער. עדת תביעה מס' 5 סמדר אברהם, אשר נכחה בביצוע בדיקת הינשוף, ציינה כי המערער התפרע, היה עליז מדי, התנהג בצורה לא רגילה, דיבר שלא לעניין ולא הבין דברים פשוטים. בנוסף לכך, ריח של אלכוהול נדף ממנו (ראה עמ' 10 לפרוטוקול). בית משפט קמא לא קיבל את טענת המערער כי לא יכול היה לנשוף במכשיר משום שנגמר האוויר בריאותיו, שהרי המערער אישר שאינו סובל מבעיה רפואית כלשהי. 3. בית משפט קמא גם דחה טענתו של המערער בדבר מעצר בלתי תקין היות שהשוטר, אשר עצר את המערער, היה מתנדב, תוך שאזכר את תקנה 6(א)(2) לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ"ו - 1996, המקנות לשוטר מתנדב סמכויות כאשר הוא פועל בנוכחות שוטר מן המניין. אין חולק כי היו בסביבה שוטרים (בלשון רבים) מן המניין, כך שקביעת בית המשפט בדין יסודה. בסך הכל, העדיף בית משפט קמא גרסתה של המשיבה על פני גרסתו של המערער לעניין נסיבות האירוע והכשלת בדיקת הינשוף בזדון וכן סירובו לבצע בדיקת דם. טענות הצדדים לערעור 4. ב"כ המערער נמק הערעור בארבעה ראשים: האחד, הליך המעצר איננו תקין; השני, לא הייתה הכשלה מצדו של המערער לבדיקת הינשוף; השלישי, לא הוסברה למערער משמעות הסירוב, והרביעי, אין ראיות להוכחת השכרות. ב"כ המערער האריך מעל ומעבר במתן הסברים לטענות האמורות, תוך שפרט העובדות שתומכות כביכול בטענותיו, כפי שהדבר משתקף בהודעת הערעור ובפרוטוקול הדיון. לחילופין בקש ב"כ המערער להתערב בעונשו של המערער ולהקל עמו ולא "להכות ולהצליף בו באופן שכזה", כלשונו. 5. ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. לדבריו, המדובר בערעור עובדתי והמערער מבקש למעשה, שערכאת הערעור תסיק מסקנות שונות מאילו שנקבעו בבית משפט קמא. ערעור כזה - דינו להידחות. אין מקום להתערב גם ברכיבי עונשו של המערער שהרי המדובר בעונש הקבוע בחוק. דיון 6. דין הערעור, על שתי חלופותיו, להידחות. המדובר בערעור עובדתי גרידא. בית משפט קמא התייחס לכל אחת מטענותיו של ב"כ המערער והשיב להן. ב"כ המערער חזר וציין בפניי כל אותן טענות אשר נידונו בבית משפט קמא ונדחו על ידו, הגם שתשובותיו של בית משפט קמא משכנעות ומעוגנות היטב בדין ובעדויות. המדובר בהכרעת דין מפורטת שלא הותירה טענה ללא התייחסות. הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות ואינה נוהגת להחליף דעתה של הערכאה הדיונית בעמדתה היא ללא נימוקים המחייבים בדבר. ההלכה ידועה גם לב"כ המערער, כעולה מהפתיח של הודעת הערעור. 7. ובאשר לעונשו של המערער - המדובר בעונש ראוי לדידי, הנוטה אף לקולא נוכח התנהלותו הנלוזה והראויה לכל גנאי של המערער. 8. סיכומם של דברים - הערעור נדחה בזאת. טרם הפקיד המערער רישיונו, עליו לעשות כן עד יום 26.10.08. טרם שולם הקנס, ידאג המערער לשלמו עד יום 26.10.08. באם יש למערער הסתייגויות לעניין התייחסותם של אנשי המשטרה אליו, עליו לפנות בתלונה בנדון למח"ש. משפט תעבורהשכרותבדיקת שכרות (אלכוהול)