החלטה 1. זו היא בקשה לפי סעיף 57ב' לפקודת התעבורה, להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי מיום 07.12.06, אשר נמסרה לגבי רכב מס' 14-558-61 (להלן: "הרכב"), בו נהג מבקש מס' 1 (להלן: "אברהים"), על פי הנטען, כשהוא בפסילה ואף התחזה לאחר בעת שהתבקש להזדהות. 2. המבקשים טוענים, כי אף שהרכב רשום על שמו של אברהים, אלא שהוא למעשה נרכש על ידי חברה בע"מ בשם "סאלח זבידאת חופרי א.ע.מ בע"מ" (להלן: "החברה") שהינה בבעלותו של מבקש מס' 2 (להלן: "סאלח"), שהינו אביו של אברהים. סאלח טוען, כי הרכב הועבר על ידי אברהים מרחבת הבית, לבית סמוך בו מתגורר הנהג אשר מסיע את הפועלים לעבודתם וכי הנ"ל נעצר במרחק של 30 מ' מהבית. סאלח מדגיש כי הוא הבעלים של הרכב אשר נרכש מכספו ומשמש אותו להסעת הפועלים שלו. לתמיכה בטענה זו הוגשה חשבונית מס בדבר רכישת הרכב ואשר ממוענת לחברה. 3. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי הרכב משמש להסעת פועלים מדי יום כאשר לנהג לא היתה זיקה לאוטו, למרות שהוא רשום על שמו. 4. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וציין, כי הנהג ידע על הפסילה וכשנעצר, התחזה לאחר. עוד נטען, כי היה על האב, שמסר לבנו את הרכב, לדעת שאם יתפס בנו, ישא הוא בתוצאות נהיגה זו. התובע הוסיף, כי למרות שמדובר ברכב הרשום על שם החברה, סביר להניח שאותו רכב משמש גם את הבן. 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהונח בפניי, החלטתי לדחות את הבקשה. 6. יאמר מיד, כי דין הטענה שהועלתה בתצהיר של סאלח, כאילו אברהים נהג ביודעו שיש בידו רשיון תקף, להדחות. מהחומר שהונח בפניי עולה, כי הנהג (אברהים) התחזה לאחיו בשם עלא זבידאת וכשנשאל על הסיבה לכך, ענה, שהרשיון של אחיו "יותר נקי" משלו. אברהים אף מציין בחקירתו במשטרה, כי הוא היה בפסילה בחודש יוני בגלל נקודות. עיון בטופס ההחלטה של משרד הרישוי מגלה, כי בתאריך 04.05.06 נפסל אברהים לנהיגה לתקופה של 3 חודשים, שתחילתה ביום 15.09.06 ורשיונו אף הופקד. משרד הרישוי הוציא רשיון זמני עד למועד תחילת הפסילה ואותו אברהים חתום הן על ההחלטה של משרד הרישוי והן על תצהיר לצורך הפקדה בו נטען שרשיונו אבד. 7. יש, אפוא, ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לנהג, שהינו גם הבעלים הרשום של הרכב. עוד יצויין, כי על פי דו"חות הפעולה של השוטרים, הרכב לא הוזז לחצר של בית סמוך, אלא שהשוטרים עקבו אחרי הרכב עד לכניסה של טבעון והוא נעצר על ידם באמצעים מזהים. עובדות אלה סותרות את טענותיהם של המבקשים לעניין מרחק הנסיעה ומטרתה. 8. העבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה חמורה מן החמורות שבפקודת התעבורה, שכן טומנת היא בחובה זלזול ופגיעה באושיות החוק והדין ונהג אשר נוהג בפסילה כאמור, מעיד על עצמו כי הוא מסוכן וכי כיבוד החוק אינו נר לרגליו, על אחת כמה וכמה כשאותו אדם מתחזה לאחר. לא בכדי נכללה העבירה של נהיגה בזמן פסילה בעבירות אשר בגינן ניתן לאסור מנהלית את השימוש ברכב. 9. ראוי בהקשר זה להפנות לדברי ההסבר של הצעת החוק אשר הרחיבה את הסמכות בדבר איסור שימוש מנהלי ברכב, הכוונה להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 56) (איסור שימוש ברכב של עבריין תנועה), התשס"ב - 2002. בהצעת החוק נאמרו בין היתר דברים אלה: "במקרים רבים, למרות שלילת רשיון הנהיגה, בין אם בדרך מנהלית ובין אם על ידי בית המשפט, ממשיכים נהגים שרשיונם נפסל לנהוג, תוך זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם. כדי למנוע מצב זה מוצע לקבוע הסדר, שימנע באופן פיזי מנהג כזה להשתמש ברכבו, הסדר שיש בו גם כדי להוות הרתעה משמעותית יותר בשל חומרתו". דברים אלה יפים גם לעניין הבקשה דנן, שכן אברהים בחר במודע לנהוג ברכבו חרף הפסילה עליה ידע והגדיל לעשות כשהתחזה לאחיו שרשיונו "נקי". 10. באשר לטענה כי אומנם הרכב רשום על שמו אך הוא משמש את אביו בעסקיו ואף נרכש על ידי החברה בע"מ של האב, אין בטענה זו כדי להועיל לו. תחילה, רישום הרכב על שמו של אברהים אומר דרשני ואין לטעון כי הינו בבעלות אחר, גם אם החשבונית הונפקה על שמה של אישיות משפטית נפרדת כדוגמת החברה. מאידך, גם בהנחה שהרכב משמש בני משפחה אחרים בעסקיהם או לצרכיהם, הרי שהמחוקק היה ער לאפשרות זו של פגיעה בבני משפחתו של הנהג העבריין, אך למרות זאת הוחלט על הרחבת הסמכות הנ"ל. 11. מדובר ברכב שהוא בשימושו ובבעלותו של אברהים, אשר גם אם שימש את אביו סאלח או את החברה שבבעלותו, אין בכך כדי להביא לביטול הודעת איסור השימוש, שהינה מידתית ומאוזנת בנסיבות העניין, חרף הפגיעה הנטענת בעסקיו של האב. למעלה מן הצורך אציין, כי הטענה לפיה אין זיקה בין הרכב לבין אברהים למרות שהוא רשום על שמו, ראויה להדחות על הסף. 12. העולה מכל הנ"ל, שהחלטתי לדחות את הבקשה. 13. מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. איסור שימוש