פ ס ק - ד י ן זהו ערעור על קולת העונש שהשית בית הדין קמא נגד המשיב, סמ"ר, שהצטמצם בקנס של 250 שח, בגין עבירה לפי תקנה 22 א לתקנות התעבורה בשל אי ציות לתמרור המחייב עצירה. אכן, עבירה אזרחית היא עבירה של ברירת משפט שמצטמצמת באפשרות של תשלום קנס ללא שפיטה. אולם, כבר אמרנו פעמים רבות כי שפיטתה של עבירת התעבורה במסגרת הצבא שונה לחלוטין משפיטתה של אותה עבירה במסגרת אזרחית. במסגרת הצבאית נדרש ציות ברמה גבוהה יותר ולו רק במסגרת הצבאית הדרושה והמשמעת בצבא. בעניינים דומים אף אמרנו בבית דין זה כי ראוי להוסיף לקנס המוטל בגין העבירה גם עונש הרתעתי נוסף. זו מדיניות ראויה שיש לאמצה. אף אני התלבטתי לא פעם כמו שהסנגור המלומד עו”ד שכטר אמר בדיון זה כי לא לכל עניין צריך לבוא לבית הדין לערעורים. סופו של דבר, שיש לנו מסגרת מיוחדת שיש לכבד בה גם את הפסיקה של בית הדין לערעורים לכן יש מקרים שחרף ההנחייה שניתנת לבתי הדין קמא על ידי ערכאת ערעור זו, שיש להתחשב בהם ולא להטיל עונשים נוספים, אם בית הדין קמא רואה לנמק ולפרט מדוע אין הוא הולך באותו מסלול שהטווה בית הדין לערעורים, אולם כאשר פסק הדין של בית הדין קמא אינו מפרט נימוקים מיוחדים, בית דין זה אינו יכול להבין מדוע בית הדין אינו הלך בדרך שהתווה בית הדין לערעורים. משכך הדבר, אין מנוס מללכת במדיניות העונשית שקבע בית הדין לערעורים וזאת נקבעה בפסקי דין לא מעטים. מקובל עליי שלא בכל מקרה צריך לערער ואני מבקש לתת את הכבוד הראוי לפרקליטות הצבאית שהיא שוקלת כל העניין ומביאה לבית הדין הזה רק מקרים שראויים לערעור, וכך אני מקבל. בנסיבות העניין הקונקרטי, נראה לי לקבל את הערעור ולהוסיף לקנס פסילת רישיון צבאי ואזרחי על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים. משפט תעבורהאי ציות לתמרורתמרורים