האם ניתן לבקש ביטול צו הריסה ? להלן אחת הסקירות המרחיבות ביותר המצויות כיום באינטרנט בסוגיית ביטול צו הריסה: 21. סעיף 1 לחוק התכנון והבניה מגדיר "בנין" - "כל מבנה בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר לרבות - (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל. " סעיף 238 א' (א) לחוק קובע כי אם הוקם בנין חורג לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יו"ר הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר מ- 60 ימים לפני יום הגשת התצהיר. סעיף 238 א' (ח) לחוק קובע כי לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. בית המשפט ציין בפסיקתו כי בשל אופיין הייחודי של עבירות בניה - החשש להנצחתה של התנהגות עבריינית מקום שמבנה בלתי חוקי ממשיך לעמוד על תילו - אין די בענישה הפלילית המקובלת. בנוסף לסנקציה הפלילית הרגילה קיים צורך לסלק את הבניה הבלתי החוקית או לחלופין להכשירה. לתכלית זו העניק החוק סמכויות לועדה המקומית ולבתי המשפט לפעול כנגד הבניה הבלתי חוקית גופה. כזו היא הסמכות הנתונה ליו"ר הועדה המקומית בהוראת סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה לצוות צו הריסה מינהלי. יו"ר הועדה רשאי להפעיל סמכותו זו בהתקיים תנאים מוקדמים אלה ואחרים והצו מכונה צו הריסה מינהלי. תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 א' שלחוק התכנון והבניה ליתן בידי הועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא "בחיתוליה". צו הריסה מינהלי - מתחילתו ומעיקרו נועד למנוע היווצרותן של עובדות מוגמרות בשטח ולקדם פני מצב של "נבנה ונשמע" מכאן סמכותו של יו"ר ועדה מקומית לתקוף כאשר הבניה נמצאת בשלביה הראשונים. תכלית צו ההריסה המינהלי בא לידי ביטוי בהיקפה הרחב והעמוק של הסמכות אשר הופקדה בידיו של יו"ר הועדה המקומית, סמכות שמכוחה יכול הוא להורות על פגיעה משמעותית ומהותית בקניינו של הפרט ללא כל צורך בצו שיפוטי. המחוקק הכיר בסיכונים הנלווים לצו שלקיומו אין הוא נדרש לאישור מוקדם של בית משפט ועל כן ראה לתחום את גבולות הסמכות להוצאותו של צו מעין זה והליך הוצאתו של הצו רצוף ערובות וסייגים מינהליים שיעודם להבטיח כי ישמרו עיקריו של המשפטי המינהלי לעת פגיעה בקנין הזולת. ערובות וסייגים אלה באים לידי ביטוי במנגון המפורט שנקבע בהוראת סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה. צו הריסה מינהלי נועד איפא, לשמש אמצעי יעיל ומהיר למיגורה של בנייה בלתי חוקית או, למצער, לצמצום ממדיה, כאשר היא בשלביה הראשונים. צעד זה "מעין עשיית דין עצמית" של הרשות המוסמכת בקניינו של אדם, הוא הסדר יוצא דופן וייחודי בשיטה שבה מרבית הסמכויות והפעולות שניתן לבצען לצורך החזרת מצב לקדמותו מחייבות מעורבות ואישור ערכאה שיפוטית. אופיו המיוחד של צו ההריסה המנהלי ויחודו ביחס לאמצעי אכיפה מקובלים, הובילו לתיחומו והתנאתו בסייגים קשים המתבטאים בין היתר במנגנון שנקבע להוצאותו, כל זאת, כדי ליצור מערכת פיקוח ובקרה אשר תמנע אגב הוצאתו פגיעה בלתי מידתית בזכויות הקניין של הפרט. סעיף 238 א' (ח) לחוק - "עובדה מוגמרת" כי בית המשפט הוגבל מבחינת הטעמים שבעטיים יכול הוא לבטל או להתלות את צו הריסה מינהלי לשניים, כאשר בהתקיים אחד מהם קמה לו הסמכות להפעיל את שיקול דעתו ולבטל או להתלות את הצו. שתי העילות הינן אם הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או אם הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. נקודת המוצא הראשונית של המחוקק הייתה, כי אין הורסים אלא על פי צו הריסה שיפוטי הסמכות המנהלית נתווספה כדי לאפשר תגובה על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות. על כן הוספה כאמור הסמכות להורות על פעולה מנהלית הבאה למנוע על אתר עובדה מוגמרת. מן הבחינה הנדונה כאן גדל ההצדק הענייני בהפעלת הסמכות ככל שהבניה מתקדמת יותר ומתקרבת לסיומה. ככל שהבניה מתקרבת להשלמת מטרתה הסופית, כך גדל החשש, כי באים לקבוע עובדה מוגמרת, וכך גם מתחזקת ההנחה הגלויה לעין כי אין מקום לשקול את ביטול הצו או את התלייתו בשל כך, כביכול, שהוא אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. הדברים בשטח מדברים בעד עצמם והתקדמות הבניה מצביעה בעליל על כך, שאם לא ינקטו הצעדים על אתר ישיג הבונה - העבריין את מטרתו הבלתי לגיטימית.. סעיף 238 א' הן מבחינת הלשון והן מבחינת התכלית נודע לקטוע באיבה בניה בלתי חוקית. על מנת להגשים מטרה זו ועל מנת שזריזים בהפרת החוק לא יצאו נשכרים, נקבע בסעיף כי הרשות מוסמכת להוציא צו הריסה מנהלי גם כשהבנין כבר הוקם ואף כשמדובר בבנין שהקמתו "נסתיימה לא יותר משישים ימים לפני הגשת התצהיר". המסקנה המתבקשת מכך היא כי בנין העונה לתנאים אלה אין לראותו כ"עובדה מוגמרת". העובדה שהמבנה שהקים המבקש נמצא בשלבים סופיים של הקמתו אינה יוצרת איפא עובדה מוגמרת שהצו אינו דרוש למניעתה. עיקרו של דבר הסעיף אינו מדבר רק על קיום עובדה מוגמרת אלא על מניעת עובדה מוגמרת ומי שמבקש למנוע הקמת בנין שלא כדין - מוטב שיעשה זאת בתחילת הדברים ולא בסופם. אולם ככל שהבניה מתקרבת להשלמת המטרה הסופית - כך גדל גם החשש שבאים לקבוע עובדה מוגמרת.... ובענייננו גם מתוך התמונות וגם מדברי המערער עצמו ברור כי הצו היה דרוש כדי למנוע קביעת עובדות השטח וכדי למנוע יצירת עובדה מוגמרת. דהיינו כדי למנוע מהמערער לסיים את המבנה ולהעביר לשם את המתפרה שבבעלותו. הנפגע מצו הריסה מנהלי רשאי להעלות בפני בית משפט השלום עילות או פגמים נוספים על אלה שבסעיף 238 א (ח) ובלבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצו לבטל מעיקרו. ממילא אם הפגם אינו חמור ספק מה תהא הצדקה לביטול הצו. צמצום העילות לביטול צו הריסה מנהלי כפי שהוא בא לידי ביטוי כהוראת סעיף 238 א (ח) לחוק התכנון והבניה הוא ענין שבמהות ואינו ענין פרוצדורלי ומטעם זה מתן גישה לבית משפט השלום להעלאת טענות לתקיפת צו ההריסה לא נועד לפתוח פתח רחב לביקורת השיפוטית על הצו. בית המשפט הוגבל מבחינת הטעמים שבעטיים הוא יכול לבטל או אפילו להתלות את צו ההריסה המנהלי לשניים בלבד ואם התקיים האחד מן השניים קמה לבית משפט הסמכות להפעיל את שיקול דעתו ולבטל או להתלות את הצו. הריסת מבנהצו הריסהצווים