תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005 בתוקף סמכותי לפי סעיף 32(א)(3א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), לפי הצעת הרשות, אני קובע כללים אלה: 1. הגדרות בכללים אלה - "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "ועדת חריגים" - ועדה שתוקם בחברה ממשלתית גדולה והרכבה כולל: סמנכ"ל החברה האחראי על תחום משאבי אנוש, אשר יכהן כיושב ראש הוועדה, היועץ המשפטי של החברה, ופקיד בכיר בחברה, כמשמעותו בסעיף 32(א)(4) לחוק; "חברה" - חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק; "חברת השמה" - חברה שעיקר פעילותה בהצבת עובד לעבודה אצל מעסיק בפועל או חברה העוסקת בבחינת התאמתו של עובד להעסקה על ידי המעסיק; "חברה ממשלתית גדולה" - חברה ממשלתית בסיווג 9 או 10 , כפי שקבעה הרשות לפי הגדרת דרגה בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות הממשלתיות), התשנ"ד-1994, אשר מיתקניה פרוסים בכמה מקומות בישראל; "קרוב משפחה" - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבת משפחה שנוצרה עקב אימוץ או קרבת משפחה חורגת; "קשרי עבודה" - כל אחד מאלה: (1) עבודה משותפת לצורך קבלת החלטה, מתן המלצות, קביעת נוהלים, ביצוע מטלה או פרויקט; (2) קרוב משפחה ממלא תפקיד באגף כוח אדם, יחידת החשב, ביקורת פנימית, יחידת משמעת או יחידה אחרת שיש לה תפקידים דומים; (3) קרוב משפחה משמש חבר בוועד העובדים. 2. העסקת קרובי משפחה לא תקבל החברה אדם לעבודה, אם עובד באותה חברה קרוב משפחה שלו - (1) המועסק בה בתפקיד בכיר כמשמעותו בחוק או בתפקיד המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה בכל סולם שכר הנוהג בחברה; (2) כשהתפקיד המוצע לו הוא תפקיד בכיר כמשמעותו בחוק או תפקיד המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה בכל סולם שכר הנוהג בחברה. 3. סייגים על אף האמור בתקנה 2, רשאית חברה להעסיק אדם שמתקיים בו האמור באותה תקנה אם ראתה כי הוא המועמד המתאים ביותר למשרה, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) העובד נבחר בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי, אשר הודעה על קיומו פורסמה זמן סביר לפני המועד להגשת מועמדות, בעיתון יומי נפוץ בשפה העברית, ונוסף על כך פורסמה באמצעות אחד מאלה: חברת השמה או באתר האינטרנט של החברה, אם קיים; (2) בעת הגשת מועמדותו להעסקה בחברה הצהיר האדם בדבר קרובי משפחה המועסקים בחברה לפי טופס הקבוע בתוספת; (3) המנהל הכללי של החברה ויועצה המשפטי אישרו, בחתימתם, את תקינות ההליך הפומבי והנימוקים לבחירה, ודיווח על כך נמסר לדירקטוריון החברה; (4) בחברה שבה, לפי קביעת הרשות, אין מידע שלם על העסקת קרובי משפחה בהתאם לדרישות שנקבעו בחוזרי הרשות, או בחברה שבה שיעור קרובי משפחה עולה על 15% מכלל עובדי החברה, או בחברה שבה השיעור האמור עולה על 10% לאחר שלוש שנים ממועד תחילת תקנות אלה, תאשר גם ועדת הביקורת של דירקטוריון החברה את תקינות ההליך הפומבי והנימוקים לבחירה, ודיווח על כך יימסר לדירקטוריון החברה. 4. יחסי כפיפות, ניגוד ענינים או קשרי עבודה (א) ככלל ועל אף האמור בתקנה 3 לא יועסק עובד בחברה, אם מתקיים אחד התנאים שלהלן: (1) ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות, ישירים או עקיפים, או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחה שלו העובד בחברה; (2) ההעסקה עלולה לעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר בחברה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת החריגים בחברה ממשלתית גדולה ליתן היתר מנומק להעסקת קרובי משפחה שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ג), ובלבד ששוכנעה כי העסקה כאמור לא תפגע בטוהר המידות ובתקינות פעילות החברה, ורשאית היא להתנות תנאים להעסקתם או להעסקת אחד מהעובדים, כך שייימנעו, לפי העניין, יחסי הכפיפות, קשרי העבודה וניגוד העניינים, בלי לרוקן מתוכן את משרותיהם של העובדים. (ג) בבוא ועדת החריגים להחליט בבקשה למתן היתר לפי סעיף קטן (ב), תשקול, בין השאר, את אלה: (1) דרגת קרבת המשפחה; (2) הליך קבלת העובד לעבודה; (3) מספר המועמדים אשר היו למשרה; (4) רמת המשרה של קרובי המשפחה; (5) מקום גאוגרפי של המשרות; (6) מספר קרובי המשפחה מדרגה ראשונה המועסקים באותה חברה; בכלל זה, "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" - בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, אח, אחות, בן, בת; (7) מספר קרובי המשפחה המועסקים באותה חברה; (8) תקופת ההעסקה המבוקשת בעבור העובד החדש; (9) חיוניות המשרה והצורך באיוש המשרה בדחיפות ועל ידי אדם מסוים; (10) מצב התעסוקה במקום שבו מתבקשת ההעסקה; (11) האפשרות למנוע את יחסי הכפיפות, קשרי העבודה וניגוד העניינים בין קרובי המשפחה, בלי לרוקן מתוכן את משרותיהם; (12) מימוש זכויותיהן של נשים להעדפה מתקנת וייצוג הולם. (ד) ועדת החריגים תדווח, מדי רבעון, לדירקטוריון החברה על כלל ההחלטות שהתקבלו על ידה ונימוקים להחלטות אלה. 5. חובת דין וחשבון לרשות בדין וחשבון של יושב ראש הדירקטוריון, המוגש לרשות בהתאם לסעיף 25 לחוק, תכלול החברה פירוט של מספר קרובי משפחה של עובדי החברה שנקלטו בשנה החולפת ותפקידיהם בחברה, קרבת המשפחה של כל אחד מהם לעובד בחברה ותפקידו וכן המספר הכולל של עובדים שהם קרובי משפחה המועסקים בחברה, למועד דוח הדירקטוריון. 5א. מסירת מידע בידי עובדי החברה (א) עובד חברה המועמד לתפקיד אחר בחברה או מועמד לקידום בדרגה, ימסור לחברה הצהרה בדבר קרובי משפחה המועסקים בחברה לפי טופס הקבוע בתוספת; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מחובת העובד למסור מידע לחברה לפי כל דין. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, החברה לא תקדם בדרגה, ככל שהדבר נתון לשיקול דעת החברה, או בתפקיד, עובד החברה שלא ימסור מידע כנדרש בהתאם לאמור בסעיף קטן (א). 6. תחילה תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם. 7. סייג לתחולה כללים אלה לא יחולו על קרובי משפחה שהיו מועסקים באותה חברה ערב תחילתם של הכללים, לרבות קרובי משפחה אשר ערב תחילתם של הכללים היה אחד מהם מועסק באותה החברה באמצעות גוף אחר, הפך לעובד החברה בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, או בהתאם להסכם הקיבוצי, ובלבד שלא נתקיימו ביניהם יחסי כפיפות או שקיים חשד לניגוד עניינים, כאמור בתקנה 4 ובלבד שלא נתקיימו ביניהם יחסי כפיפות או שקיים חשש לניגוד ענינים, כאמור בתקנה 4. תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור), תשל"ז-1977 בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(ג)(3) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 (להלן - החוק), בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: פרשנות 1. הגדרות בתקנות אלה - "נציג נבחר" - נציג שנבחר מקרב עובדי החברה המוצע להתמנות כדירקטור; "דירקטור" - נציג נבחר שמונה כדירקטור לפי החוק; "היום הקובע" - יום היבחרה של ועדת הבחירות; "ארגון העובדים היציג" - הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בחברה; "חברה" - חברה ממשלתית או חברת-בת ממשלתית. 1א. החלטה בדבר מינוי נציג נבחר השרים רשאים, על פי שיקול דעתם, ולאחר התייעצות ברשות, להחליט כי יש לקבוע נציג נבחר, ומשהחליטו כך יחולו הוראות תקנות אלה. פרק שני: הוראות כלליות 2. סוגי החברות נציג נבחר ייקבע כדירקטור רק בחברה המעסיקה לפחות מאה עובדים והיא אינה בנק כמשמעותו בפקודת הבנקאות, 1941. 3. מספר הדירקטורים מספר הדירקטורים מקרב עובדי החברה יהיה שניים. 4. בחירות לנציג נבחר (א) החליטו השרים כאמור בתקנה 1א, יקויימו בחירות לצורך בחירת הנציג הנבחר. (ב) שיטת הבחירה של נציג נבחר תהיה כללית אישית חשאית וישירה. 5. הזכות לבחור הזכות לבחור נציג תהיה לכל עובד אשר ביום הקובע היה לפחות בן 18 שנים ובעל ותק של לפחות שנה אחת בעבודה בחברה. 6. כשירות להיות מועמד כל מי שהוא בעל זכות בחירה זכאי להיות מועמד לבחירה בכפוף לתנאים אלה: (1) הוא בעל ותק של שלוש שנים לפחות בעבודה בחברה; (2) הוא אינו ממלא אחד מתפקידים אלה: מנהל כללי או משנהו; עובד בלשכת המנהל הכללי; היועץ המשפטי; המבקר הפנימי; החשב; הגזבר; מזכיר החברה; מנהל המנגנון; סגן או עוזר למנהל המנגנון; קצין בטחון או חוקר בטחון; מהנדס או טכנאי ייצור, הקובע נורמות; עובד שמסמכותו לקבל ולפטר עובדים או לקבוע תנאי עבודה; נהג המנהל הכללי; חבר או מזכיר של גוף נבחר מייצג של עובדים בחברה; (3) הוא אינו מכהן כדירקטור במשך תקופה העולה על חמש שנים; (4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון. 7. נציגים נבחרים (א) בוחר רשאי להצביע בעד מספר מועמדים, ובלבד שלא יעלה על ארבעה; הצביע בעד יותר מארבעה מועמדים, תיפסל הצבעתו. (ב) ששת המועמדים שזכו במספר הקולות הגדול ביותר יהיו הנציגים הנבחרים; השרים ימנו את הדירקטורים מבין הנציגים הנבחרים. 8. מינוי דירקטור במקום דירקטור שפקעה כהונתו פקעה כהונת דירקטור לפי סעיף 22 לחוק לפני תום תקופת הכהונה רשאים השרים למנות למשך יתרת התקופה דירקטור אחר מבין הנציגים הנבחרים. 9. מילוי מקום הושעה דירקטור לפי סעיף 23 לחוק רשאים השרים למנות מבין הנציגים הנבחרים, ממלאמקום לתקופת ההשעיה. פרק שלישי: הבחירות 10. מועד הקמת ועדת הבחירות בחברה שבה טרם כיהן דירקטור החליטו השרים כאמור בתקנה 1א, יקבעו ביחד עם ארגון העובדים היציג ולאחר התייעצות עם הרשות, את המועד להקמת ועדת בחירות בחברה פלונית שבה טרם כיהן דירקטור; לגבי חברתבת ממשלתית טעונה קביעה כאמור התייעצות גם עם הדירקטוריון של חברתהאם. 11. בחירת ועדת בחירות (א) תוך שלושים ימים מהמועד שנקבע על פי תקנה 10, או, אם החליטו השרים כאמור בתקנה 1א, 120 ימים לפחות לפני תום תקופת כהונתו של דירקטור על פי כתב המינוי, יזמן ועד העובדים אסיפה כללית של עובדי החברה שתבחר את ועדת הבחירות. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בחברה שבה קיים גוף נבחר מרכזי והיא מעסיקה יותר מאלפיים עובדים, או שהיא מעסיקה פחות מאלפיים עובדים אך אלה אינם מרוכזים במקום אחד, יבחר הגוף הנבחר המרכזי את ועדת הבחירות; לענין זה, "גוף נבחר מרכזי" גוף נבחר מקרב עובדי החברה המייצג את כלל עובדי החברה והמונה לפחות 31 איש. 12. מספר חברי ועדת הבחירות מספר החברים בוועדת הבחירות יהיה חמישה, שבעה או תשעה. 13. שיטת בחירת ועדת בחירות ועדת הבחירות תיבחר בהרמת ידיים, אולם לפי דרישת עשרה אחוזים לפחות מהנוכחים יקויימו בחירות חשאיות. 14. תפקידים, נהלי עובדה ובחירת יושבראש של ועדת הבחירות (א) ואלה תפקידי ועדת הבחירות: (1) להכין את רשימת בעלי זכות הבחירה, לפי סדר א"ב של שמות המשפחה ולפרסמה ביום ה14- לאחר היום הקובע; (2) לפרסם את הרשימה הסופית של בעלי זכות בחירה לפי סדר א"ב של שמות המשפחה, שתוקנה בהתאם להחלטות בהשגות ובעררים - ביום ה40- לאחר היום הקובע; (3) לפרסם רשימה של שמות המועמדים, לפי סדר א"ב של שמות המשפחה, ביום ה60- לאחר היום הקובע; (4) לפרסם את הרשימה הסופית והמתוקנת של שמות המועמדים לפי סדר א"ב של שמות המשפחה, שתוקנה בהתאם להחלטות בהשגות ובערערים - ביום ה85- לאחר היום הקובע; (5) לקבוע את סדרי הקלפי ונוהל הבחירות ולפקח על קיומם; (6) לפרסם את תוצאות הבחירות למחרת יום הבחירות; (7) להביא לידיעת השרים ואירגון העובדים היציג את שמות הנציגים הנבחרים. (ב) ועדת הבחירות תבחר את יושב-ראש הוועדה מבין חבריה. (ג) ועדת הבחירות תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה ותנהל פנקס פרוטוקולים. (ד) פרסום לפי תקנה זו ייעשה בדרך הצגה במקום בולט לעין על לוח המודעות במקומות העבודה. 15. הצעת מועמדים לנציגים נבחרים שמות מועמדים יוגשו לוועדת הבחירות תוך 14 יום לאחר פרסום הרשימה הסופית של בעלי זכות בחירה; ואלה רשאים להגישם: (1) הגוף הנבחר הרחב ביותר מקרב עובדי החברה; (2) קבוצה של עשרה אחוזים לפחות מעובדי החברה הזכאים לבחור, ובלבד שעובד לא יוכל להצטרף ליותר מקבוצה אחת. 16. יום הבחירות הבחירות יתקיימו בשעות העבודה ביום ה90- לאחר היום הקובע. פרק רביעי: השגה וערר 17. השגה (א) עובד החברה רשאי להגיש השגה לוועדת הבחירות, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת בעלי זכות הבחירה, על הכללתו או אי-הכללתו ברשימה או על הכללת הזולת או אי-הכללתו. (ב) עובד החברה רשאי להגיש השגה לועדת הבחירות, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת שמות המועמדים, על הכללתו או אי-הכללתו ברשימה או על הכללת הזולת או אי-הכללתו. (ג) ועדת הבחירות תחליט בהשגה ותודיע למשיג את החלטתה תוך חמישה ימים מתום המועד להגשת ההשגות. 18. ערר (א) על החלטה של ועדת הבחירות בהשגה לפי תקנה 17 ניתן לערור לפני מוסד הביקורת של ארגון העובדים היציג תוך חמישה ימים מהיום שבו הודע על ההחלטה. (ב) הכרעת מוסד הביקורת של ארגון העובדים היציג בערר כאמור תינתן תוך חמישה ימים מתוך המועד להגשת עררים. (ג) העתק כתב ערר לפי סעיף קטן (א) והעתק הכרעת מוסד הביקורת לפי סעיף קטן (ב) ימסרו ליושב-ראש הדירקטוריון של החברה. פרק חמישי: שונות 19. הארכת מועדים ודחיית בחירות (א) ועדת הבחירות או עשרים וחמישה אחוזים מבעלי זכות הבחירה רשאים לפנות לארגון העובדים היציג בבקשה להאריך מועד מהמועדים הקבועים בתקנות 14, 15, 17 ו-18 או לדחות את מועד הבחירות, וארגון העובדים היציג יכריע בבקשה תוך יומיים מיום שהוגשה. (ב) החליט ארגון העובדים היציג להיעתר לבקשה, יקבע מועדים חדשים בתיאום עם ועדת הבחירות. 20. תחילה תחילתן של תקנות אלה שלושים יום לאחר פרסומן ברשומות. תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר אופן בחירת פקידים בכירים), התשס"ה-2005 בתוקף סמכותי לפי סעיף 32(א)(3א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), לפי הצעת הרשות, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "חברה" - חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית; "פקידים בכירים" - כמשמעותם במעיף 32(א)(4) לחוק. 2. נוהל מינוי פקידים בכירים (א) דירקטוריון החברה יקבע, בתוך 60 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה, נוהל בדבר תנאי הכשירות ואופן הבחירה של פקידים בכירים בחברה (להלן - נוהל), שייערך על פי הוראות תקנות 3 ו-4. (ב) העתק מהנוהל יוגש לרשות. 3. תנאי הכשירות בנוהל ייקבעו הוראות בדבר תנאי הכשירות הנדרשים מכל פקיד בכיר בחברה לרבות - (1) דרישות בדבר השכלת המועמד הרלוונטית למשרה המוצעת; (2) היקף הניסיון המקצועי הרלוונטי; (3) כישורים מקצועיים ועסקיים; (4) דרישה לעמידה בריאיון אישי ובמבחני התאמה מקצועיים; (5) כל דרישה אחרת העשויה, לדעת דירקטוריון החברה, להיות רלוונטית לתפקיד. 4. אופן בחירת הפקידים הבכירים בנוהל ייקבע אופן בחירת הפקידים הבכירים, ובכלל זה: (1) הגדרת גוף המופקד על ניהול כל שלבי הליך הבחירה; (2) איתור המועמדים הפוטנציאליים, בין בתוך החברה ובין מחוצה לה, אם באמצעות פרסום מודעה בעיתונות, פניה לחברות השמה, או פניה ישירה למועמדים פוטנציאליים ואם בכל דרך אחרת הנהוגה בחברה; (3) מיון המועמדים הפוטנציאליים, ובכלל זה, הגדרת קריטריונים קבועים מראש, וזאת נוסף על תנאי הכשירות, המפורטים בתקנה 3. 5. אישור העסקת פקידים בכירים (א) מינוי של פקיד בכיר יובא בידי המנהל הכללי של החברה לאישור הדירקטוריון. (ב) בבואו לאשר את המינוי, ייתן דירקטוריון החברה את דעתו, בין השאר, לאלה: (1) תקינות הליך האיתור, ובכלל זה קיום הליך שוויוני ותחרותי; (2) קיומם של קריטריונים קבועים מראש לבחירת המועמדים הפוטנציאליים; (3) נימוקים למיון שנעשה בשלבי הביניים של הליך הבחירה, וכן נימוקים לבחירה הסופית של המועמד או מספר המועמדים, והכל בהתייחס ליישום הקריטריונים שנקבעו מראש, כאמור בתקנה 4(3); (4) חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951. 6. חובת דין וחשבון לרשות בדין וחשבון שמגיש יושב ראש הדירקטוריון לרשות, לפי סעיף 25 לחוק, תכלול החברה פירוט בדבר מספר הפקידים הבכירים שנקלטו בתקופת הדוח ותפקידיהם בחברה, וכן התייחסות לאופן יישום נוהל מינוי הפקידים הבכירים בחברה. 7. תחילה תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. תקנות החברות הממשלתיות (כהונה כדירקטור ביותר משתי חברות), תשל"ו-1976 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17(ב) ו-71 לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 (להלן - החוק), בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. מינוי ביותר משתי חברות (א) אדם בשירות המדינה למעט מנהל כללי של משרד ממשלתי, שהוא דירקטור בשתי חברות, מותר למנותו דירקטור בלא יותר משתי חברות נוספות אם תחומי פעולתן נמצאים בתחום אחריותו ועיסוקו העיקרי בשירות המדינה והרשות אישרה זאת. (ב) אדם שעיסוקו כדירקטור מהווה עיסוקו הקבוע היחידי או העיקרי, מותר למנותו דירקטור בשלוש חברות, בנוסף על השתיים כאמור בסעיף 17(ב) לחוק. (ג) אדם המכהן כדירקטור בחברות, בין כאמור בסעיף 17(ב) לחוק ובין כאמור בתקנות אלה, מותר למנותו דירקטור גם בכל חברת בת של כל אחת החברות שהוא מכהן בהן, ובלבד שהרשות אישרה כי מבחינת מהותן, היקף עסקיהן ומנגנוני הניהול שלהן, פועלות החברות כיחידה תפעולית אחת. 2. עובד בחברה ממשלתית (א) עובד בחברה ממשלתית מותר למנותו דירקטור בשתי חברות בת של החברה, בנוסף על השתיים כאמור בסעיף 17(ב) לחוק, ובלבד ששליש לפחות מבין כלל חברי הדירקטוריון בחברות הבת לא יהיו עובדי החברה או עובדי המדינה. (ב) המשנה והסגנים של המנהל הכללי של חברה ממשלתית מותר למנותם דירקטורים בשלוש חברות בת של החברה, בנוסף על השתיים כאמור בסעיף 17(ב) לחוק. (ג) מנהל כללי של חברה ממשלתית מותר למנותו דירקטור בכל חברות הבת של החברה, בנוסף על השתיים כאמור בסעיף 17(ב) לחוק. 3. חברות אחזקה בחיסול או במעבר על אף האמור בתקנה 1, מותר שאדם יכהן כדירקטור בחברה בנוסף על כהונתו כדירקטור בחברות אחרות אם אישרה הרשות אחת מאלה: (1) מטרתה העיקרית היא אחזקת נכסים; (2) החברה הפסיקה את פעילותה העסקית או החליטה על חיסול עסקיה; (3) הזכות למנות דירקטורים בחברה בידי המדינה או בידי חברה ממשלתית באורח זמני בלבד. תקנות החברות הממשלתיות (הצהרת רכוש של מנהל כללי), תשל"ו-1976 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 38 ו-71 לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, אני מתקין תקנות אלה: 1. מועד הגשת הצהרה על רכוש מנהל כללי יגיש הצהרה לפי סעיף 38 לחוק - (א) אם התמנה לפני תחילת החוק - לא יאוחר מיום כ"ט באדר א' תשל"ו (1 במרס 1976). (ב) אם התמנה לאחר תחילת החוק - תוך שלושים יום מיום מינויו. 2. טופס ההצהרה ודרכיה ההצהרה תיערך לפי הנוסח שבתוספת ותוגש על-ידי המנהל הכללי ליושב ראש הדירקטוריון במעטפה סגורה, שעליה יחתום המנהל הכללי בנוכחות היושב ראש; היושב ראש יטביע עליה חותמת החברה, יוסיף חתימתו ויציין את התאריך. 3. שינויים חלו שינויים מהותיים בנתונים שעליהם הוצהר כאמור בתקנה 2, יגיש המנהל הכללי הצהרה חדשה בדרך ובצורה שנקבעו בתקנה 2, תוך שלושים יום מאירוע השינוי. 4. שמירת המעטפות הצהרות יישמרו במעטפות הסגורות במקום נעול שקבע יושב ראש הדירקטוריון; מותר לפתוח מעטפה רק לפי הוראות היועץ המשפטי לממשלה או בית משפט. תקנות החברות הממשלתיות (ערעורים), תשל"ז-1977 בתוקף סמכותי על פי סעיף 46 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, וסעיף 13(ב) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. מועד להגשת ערעור ערעור על תוכנה של תעודת הרשות לפי סעיפים 8 או 12 לחוק יוגש לבית-המשפט המחוזי בירושלים תוך ארבעים וחמישה יום מיום הגשתה לרשם החברות. 2. המשיבים בערעור (א) הרשות והחברה הנוגעת בדבר יהיו משיבות בערעור. (ב) נתקבלה תעודת הרשות שעליה מערערים בעקבות פנייה בכתב של אדם כלשהו, יצויין אותו אדם כמשיב בבקשה נוסף על המשיבות האמורות בתקנת משנה (א). 3. עתקים (א) כתב הערעור יוגש בששה עותקים; עותק יומצא לרשות, לחברה הנוגעת בדבר ולרשם החברות. (ב) עותק נוסף של כתב הערעור יצורף ויומצא לכל משיב נוסף על האמורים בתקנת משנה (א). 4. בקשה להצטרף הרואה עצמו נפגע או עלול להיפגע מההחלטה בערעור רשאי לבקש מבית-המשפט לצרפו כמשיב או כמערער, לפי הענין. 5. הדיון בערעור הערעור יוגש ויתברר בצורת המרצת פתיחה והוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, יחולו על הערעור והדיון בו, בשינויים המחוייבים. 6. המצאת ההחלטה העתק מהחלטת בית המשפט יישלח, בנוסף לצדדים לדיון, גם לרשם החברות. 7. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום העשירי לאחר פרסומן. דיני חברותתקנות החברותתקנותחברה ממשלתית