החלטה לפני בקשה מטעם המשיבה בערעור (להלן: "נתיב") להורות על תיקון כתב הערעור, באופן בו יוספו המשיבות 2-4 כמשיבות בערעור (להלן: "המשיבות 2-4"). להלן הרקע לבקשה: המערער (שהינו המשיב 1 בבקשה זו) פרש לפנסיית זקנה ביום 1.2.02. בתקופות שונות במהלך חייו היה מבוטח המערער ב-4 קרנות פנסיה שונות: נתיב והמשיבות 2-4. במועד פרישתו היה מבוטח בנתיב, וממועד פרישתו משולמת לו פנסיה חודשית על-ידי נתיב, בשיעור מירבי של 70%, אשר מבוססת על חישוב משוקלל של הזכויות הפנסיוניות שצבר קודם לכן בנתיב ובמשיבות 2-4 (ארבע קרנות הפנסיה ייקראו יחדיו "הקרנות"). המערער הגיש תביעה בבית הדין האזורי בתל-אביב כנגד נתיב (השופטת אפרת לקסר ונציגי ציבור מר דוד מנחם ומר יצחק כבדיאל; ע.ב. 4444/03), במסגרתה עתר כנגד החלטת ועדת ערעורים לעניין חישוב רציפות זכויות הפנסיה שלו. במסגרת ההליך בבית הדין האזורי, הגישה נתיב הודעת צד ג' כנגד המשיבות 2-4. עיקר טענות המערער בתביעתו בבית הדין האזורי נגעו לאופן חישוב הגמלה המשולמת לו על ידי נתיב, בהתייחס לרציפות זכויות הפנסיה שלו, לחלקן היחסי של הקרנות בחישוב הפנסיה המשותפת, ולאופן חלוקת נטל תשלום הפנסיה בין הקרנות. בפסק הדין מיום 5.8.07 דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער במלואה, וקבע כי חישוב הפנסיה המשולמת למערער נעשה כדין. ביום 22.8.07 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. הערעור הוגש כנגד נתיב בלבד. הטענות העיקריות בערעור הן כי בית הדין האזורי טעה משקיבל את טענות הקרנות לעניין חישוב גמלת המערער, ומשדחה את החישובים שהציג בפניו המערער. בבקשה שבפנינו מבקשת נתיב להורות על תיקון כתב הערעור באופן שהמשיבות 2-4 יצורפו כמשיבות בערעור. טענות הצדדים: נתיב טענה בבקשתה כי צירוף המשיבות 2-4 כמשיבות בערעור מתחייב הן מכללי סדר הדין, והן מבחינה מהותית, מכיוון שהנושאים שבמחלוקת בערעור נוגעים גם למשיבות 2-4. נתיב ביקשה לחייב את המערער בתשלום הוצאות לדוגמא, משהוא התעלם ביודעין מקיומן של המשיבות 2-4 ולא צירפן כמשיבות בערעור מטעמי נוחות גרידא. המשיבה 4 תמכה בבקשת נתיב, ואף הגישה בקשה מטעמה לצירוף המשיבות 2-4 כמשיבות בערעור. כן ביקשה לחייב את המערער בהוצאותיה בגין בקשה זו. המערער טען בתגובתו לבקשה, כי טענתו העיקרית במסגרת הערעור מופנית כנגד נתיב בלבד, אשר לטענתו לא יישמה את תקנונה כראוי, ולא נוגעת למשיבות 2-4. לטענתו, ככל שקיימת מחלוקת בין הקרנות לבין עצמן, עליה להתברר מחוץ למסגרת הליך זה. המשיבות 2 ו-3 לא הגיבו לבקשה, למרות שהתבקשו לכך בהחלטת הרשם מיום 8.4.08. על כן, תינתן החלטה בהיעדר תגובתן. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובכלל החומר שבתיק, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל, מטעמים שיפורטו להלן. תקנה 90 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כך: כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור. 7. כבר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי כאשר נשמעת בערכאה דלמטה תובענה ביחד עם הודעת צד שלישי שהוגשה במסגרתה, אזי גם הצד השלישי הינו בגדר בעל דין באותו הליך, ועל כן הוא משיב בערעור [רע"א 3904/96 סימן טוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.01); ע"א 9785/07 יגאל פלט נ' כהן-פיתוח-דרעד (לא פורסם, 26.2.08)]. לאור האמור, משהמשיבות 2-4 היו צדדים שלישיים בהליך שהתנהל בבית הדין האזורי, היה על המערער לצרפן כמשיבות בערעור זה. 8. אמנם, על-פי תקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, אשר ניתן להחילה על בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, בית הדין מוסמך לוותר על המצאת כתב ערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין. אולם, במקרה הנדון כלל לא ביקש המערער לפטור אותו מהמצאת הערעור למשיבות 2-4 ולא ניתנה כל החלטה המתירה לו לעשות כן. יובהר, כי גם על פי תקנה זו, לא ניתן להשמיט לחלוטין משיב מכתב הערעור, אלא לכל היותר לוותר על המצאת כתב הערעור לאותו משיב. זאת ועוד. במקרה הנדון ממילא לא היה מקום לוותר על המצאת כתב הערעור למשיבות 2-4, שכן הקביעות בפסק הדין בדבר רציפות זכויות הפנסיה של המערער וחלוקת תשלום זכויותיו בין הקרנות נוגעות באופן ישיר למשיבות 2-4. 9. סוף דבר - הבקשה מתקבלת. על המערער להמציא כתב ערעור מתוקן לבית הדין, בו יצרף את המשיבות 2-4 כמשיבות בערעור, ולהמציאו למשיבות בערעור, וזאת בתוך 15 יום. 10. בגין בקשה זו ישא המערער בתשלום שכ"ט עו"ד המערערת והמשיבה 4 בסך של 1,500 ₪ כל אחת, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למערער החלטה זו, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. תיקון ערעורערעור