ביטוח פיצוצים בצנרת מבוא: 1. בפני תביעה לפיצוי כספי אשר הגישו התובעים בגין נזקים בביתם, שנגרמו, לטענתם, כתוצאה מליקויים בדוד חשמל שהתקין הנתבע בביתו.   2. הנתבע הינו שנים רבות (כשלושים שנה) בעל עסק, המכונה: "פאר - מרכז הדודים עמוס ראובן", למכירת והתקנת אביזרי אינסטלציה, לרבות דודי שמש וציוד נלווה. התובעים הינם בעלי דירות דו-פלקס בת 5 חדרים, בשתי הקומות העליונות של הבית ברחוב בר-כוכבא 10, נתניה. עובדות רלוונטיות: 3. ביום 17.03.1998 מכר הנתבע לתובעים דוד לחימום מים וציוד נלווה [להלן: "הדוד"], והתקינו בדירתם. בקשר למכירה זו הוציא הנתבע לתובע תעודת אחריות, שהיא נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע [להלן: "תעודת האחריות"]. בתעודת האחריות הצהרה כי מחמם מים חשמלי תוצרת פאר עומד בתקן הישראלי, וכן התחייבות ואחריות הנתבע לטיבו ולפעולתו התקינה, הכוללת בין היתר אחריות בגין גוף החימום, הטרמוסטט והעוגן (פלנג') למשך שנה. אחריות זו מסוייגת בהגבלות שונות, בין היתר למקרה בו מחמם המים תוקן או שהוכנסו בו שינויים על ידי אחר, וכן למקרי קלקול בזדון ועוד.   4. בימים 16.03.1999, 29.03.1999 ו- 12.03.1999 הזעיק התובע שירותי שרברבות לתיקון פריצות מים במקומות שונים בבית. שירותים אלה ניתנו על ידי שרברב בשם משה קריסי, ובמסגרת פוליסת ביטוח דירתי של "כלל חברה לביטוח בע"מ" בה היו התובעים מבוטחים (קריסי הוא עד תביעה 1, והינו קבלן משנה של קבלני שרברבות בשם "אנשים בכחול", אשר ביצעו תיקונים לפי הפוליסה עבור המבטחת). על פי רישומי קריאות אלה, ביום 16.03.1999 היתה דליפה / נזילה באמבטיה של התובעים, ביום 29.03.1999 "נזילה חוזרת בקופסא", וביום 12.04.1999 נזילה נוספת [ראה מוצג נ/1 והדוחות המצורפים בו]. 5. בשלב מאוחר יותר, כאשר אירעה דליפה רביעית, התרשמו האינסטלטור קריסי והתובע כי קיים במערכת האינסטלציה בבית נזק כלל מערכתי, ואז החליטו התובעים כי יש לבצע בביתם תיקון יסודי אשר יחייב תיקון צנרת ושיפוץ כללי בקשר לכך, כולל החלפת מרצפות, ארונות וכו', הכל אף כפי שפורט בחוות דעת שצירפו התובעים לתביעתם. התובעים ייחסו נזק זה, שהתגלה, לטענתם, בפריצת המים הרביעית בביתם, לאירוע, אשר על פי טענתם אירע ביום 12.03.1999 בדירתם, כאשר בנם של התובעים, ביקש להתקלח, לאחר שהדוד פעל מספר שעות. כאשר פתח הבן את ברז המים במקלחת יצא ממנו קיטור [להלן: "האירוע"]. יציאת הקיטור מהברז לימדה את התובעים כי בדוד היו ליקויים, שבגינם התאפשרה רתיחת המים ונגרמו הנזקים. בבדיקות שערכו התובעים, ואשר בקשר אליה אף הגישו חוות דעת מומחים לבית המשפט, נקבע כי לא הותקנו בדוד שסתום בטיחות (המונע יציאת קיטור), שסתם אל חזור (שאיננו מאפשר חזרת מים חמים לצנרת המים הקרים), ואילו הטרמוסטט שהותקן בו לא היה תקין ולא פעל. לפי הערכות המומחים מטעם התובע, הנזק לצנרת בבית התובעים נגרם מקריסת המחברים בצינורות המים הקרים, זאת כתוצאה ממים רותחים שחדרו לצינורות, חדירה שהתאפשרה מתהליך חימום לא מבוקר של המים החמים, אי פליטתם דרך שסתום בטיחות וזרימתם לצנרת המים הקרים בשל העדר שסתום אל-חזור.   6. נוכח טענת התובעים כי נגרמו לדירתם נזקים כתוצאה ממחדלים להם אחראי הנתבע, בין מכוח תעודת האחריות ובין מטעם אחר, פנה התובע לנתבע בדרישה לפיצוי.   התובע טוען כי כבר בסמוך לאחר האירוע פנה לנתבע, ואילו לטענת הנתבע פנה אליו התובע לראשונה בסוף מאי 1999 (וגם אז לא הציג דרישה לפיצוי אלא ביקש לקבל טרמוסטט ושיבר על מנת לטפל בדוד בעצמו). בהמשך לפניה זו של התובע לנתבע, וכנראה אף פניות נוספות בעקבותיה, שלח ב"כ התובע מכתב דרישה בענין פיצויים, עלות עריכת שיפוצים בבית התובעים לנתבע ביום 06.07.1999, ובהמשך לו הוחלפו מכתבים וטענות בין באי-כח הצדדים.   7. ביום 13.07.1999 הגיע הנתבע ביחד עם ארבעה שרברבים נוספים, המומחים בהתקנת דודי שמש, לדירת התובעים, לבחינת טענותיהם. במהלך פגישה זו הציג התובע לנתבעים קטע צנרת דרך חור באריח באמבטיה, קטע אשר נפגם, לטענתו, כתוצאה ממעבר המים החמים. אחד המומחים (עד מטעם צד ג' - שמעיה) ביקש אז לבדוק הדוד והטרמוסטט והתובע סירב לאפשר זאת.   8. מכל מקום, הנתבע דחה טענות התובעים לגבי קיומם של נזקים ואחריותו להם, ולפיכך הוגשה התביעה שבפני. בתביעה תובעים התובעים פיצוי בגין עלות תיקון הנזקים בביתם, לפי חשבוניות שונות שאספו, ואף על פי חוות דעת שמאי מטעמם, מר עמוס אבטליון. תובעים הם סך 46,486 ש"ח בגין הוצאות התיקון, וכן פיצוי בגין אובדן השתכרות, עוגמת נפש והוצאות עתידיות, ובסך הכל תבעו סך של 124,424 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (06.01.2000). התביעה בוססה, בין היתר, על הפרת הסכם, רשלנות, הפרת חובה חקוקה, בין היתר מפאת אי עמידה בתקינה המחייבת התקנת שסתם בטחון ושסתום אל חוזר בדוד החשמל.   הנתבע הכחיש בהגנתו את האירועים הנטענים ואת והנזק, וכן התגונן בטענה לפיה פקעה אחריותו על פי כתב האחריות, אם בשל חלוף הזמן ולחילופין בשל תיקון על ידי אחר - זאת למד מכך שהתובעים רכשו ממנו זמן קצר לפני הגשת התביעה טרמוסטט ושיבר לצורך תיקון הדוד. כן טען כי התקין דוד תקני ותקין, וכי ככל שהוכח כי בדוד חסרים התקנים שהיו בו או קיימים ליקויים, הרי זה באשמתו של התובע, וכתוצאה ממעשי חבלה מכוונים שחיבל בדוד לצורך הצלחת תביעתו. כן טען הנתבע כי הנזק אשר נגרם, נגרם בגין אי תקינות צנרת המים בבית התובעים, שהינה מסוג CPVC ואיננה עמידה בחום.   9. הנתבע ביטח עסקו אצל צד ג', חברה לביטוח, בביטוח מורחב הכולל חבויות בית העסק. לטענתו, ככל שהינו חב באחריות כלשהי כלפי התובע, קיים כיסוי ביטוחי לחבות זאת אצל צד ג'. צד ג' הכחיש חבותו נוכח אי חלות הפוליסה, שלטענתו איננה מכסה אחריות למוצרים פגומים, אחריות מקצועית או התחייבות חוזית. לפיכך, הוגשה הודעת צד ג' אשר אף היא התבררה בפני במסגרת התביעה.   10. צד ג' ביקש לשלוח הודעת "צד ד'" לחברת ביטוח אשר ביטחה את דירת התובעים. הודעה זו נמחקה בהסכמה, אך בקשר להליך זה הומצאו על ידי צד ד' לבית המשפט מוצגים רלוונטיים שבהם תיעוד של פניות התובע לביצוע תיקונים בדירתו [סומנו ת/1].   דיון: 11. האם אחריות הנתבע מכח תעודת האחריות היתה בתוקף בעת האירועים נשוא התביעה? לטענת התובעים, האירוע שגרם לנזק היה ביום 12.03.1999, דהיינו קודם לחלוף שנה מאז רכישת והתקנת הדוד. הגם שטענה זו הוכחשה על ידי הנתבע, אשר טען תחילה כי לראשונה פנה אליו התובע בענין נזקיו רק ביולי 1999, ואחר כך טען כי הפניה היתה במאי 1999, הוכח מתיעוד שהוגש לתיק על ידי צד ד' (המתעד את פניות התובעים לשרברבים מטעם מבטחת דירתם), כי כבר ביום 16.03.1999 פנו התובעים פניה ראשונה בגין נזק דליפת מים בדירתם. בכך ראיה לכך שהנזק אירע קודם לחלוף שנה (לפחות יום אחד לפני תום השנה), ולכן הוכח כי בעת קרות הנזק היתה תעודת האחריות בתוקפה.   לפיכך עומדת לכאורה לתובעים טענה כלפי הנתבע לתיקון כל נזק, ככל שהינו חב בו על פי תעודת האחריות.   12. האם הוכח האירוע אשר גרם לנזק הנטען בתביעה? מטבע הדברים, לאירוע הדלקת הדוד למשך שעות, אשר לו מייחסים התובעים את קרות הנזק, לא היו עדים שאינם בני משפחת התובעים. לכן, סביר כי עדות יחידה בענין זה תהיה מפי התובעים ובני ביתם. ואמנם, התובע העיד בענין זה וטען כי ביום 12.03.1999, עת שהה בקומה הראשונה בביתו, בנו קרא לו מהמקלחת וטען שיוצא קיטור, ואז פעל בכדי לשחרר קיטור מברזים אחרים, ואף בדק את הדוד וראה שלא הותקן בו שסתום בטחון המיועד לשחרור מים מעל לחץ מסויים. כן טען כי מצא שבדוד לא היה שסתום אל-חוזר (המונע כניסת מים חמים לצנרת המים הקרים), ובדיעבר אף גילה כי הטרמוסטט לא פעל.   כן העיד בנם הבכור של התובעים, רן תמם, וטען כי אחיו הצעיר הדליק הדוד כמה שעות לפני כניסתו למקלחת, וכי כאשר נכנס למקלחת ופתח את המים יצא מהם קיטור. הן התובע והן בנו התייחסו בעדותם אף לכל האירועים שאירעו לאחר אותו אירוע, לרבות השיפוצים שנערכו בבית, וכן לאירועים קודמים - התקנת הדוד ונוהל הדלקתו קודם לאותו לאירוע.   מצאתי בעייתיות רבה בעדויות עדים אלה, שהיו מגמתיות ביותר וכפי שעוד יובהר להלן, התעורר בי חוסר אמון לגבי טענות רבות שטענו. עדים אלה לא ידעו להסביר שוני בין טענות בכתב התביעה (שנערך באופן מפורט כתצהיר עדות ראשית), לפיהן הבן הגדול (רן תמם) הוא אשר הדליק הדוד, ואילו בתצהירים לפתע נטען כי הבן הקטן (שלא העיד) הוא אשר עשה כן. עדים אלה מסרו בתצהיריהם גרסה כבושה לגבי המכה אשר קיבל הדוד תוך כדי התקנתו, גרסה שהועלתה רק בתצהירים ולא בא זכרה בכתב התביעה המפורט ובחוות דעת המומחים שהתייחסו לנזק ולגורמים לו. במהלך חקירתם אף הוברר כי אין כלל עדות ישירה לנפילה זו, ולכאורה לא באה העדות אלא למתן הסבר לעיקומו של הטרמוסטט, נושא אליו עוד אתייחס להלן. כן הוכח שטענת נפילת הדוד איננה מתיישבת עם מראה הדוד, כפי שהוכח בתמונות, שאין בו פגם או כיפוף. התובע ובנו העידו כי במשך חודשים לאחר האירוע המשיכו בני המשפחה להשתמש בדוד הפגום, גרסה תמוהה משהו, ואף בכך תהייה לגבי קרות האירוע הנטען. כן העידו כי בשנה שקדמה לאירוע השתמשו בדוד ללא כל תקלה, למרות שלכאורה היה כבר פגום, ושוב, מעורר הדבר תמיהות. התובע ובנו מסרו גרסה לא ברורה דיה לגבי התיקונים שנערכו בביתם, מועדם והיקפם, ובתשובותיהם לשאלות רבות נראו כמי שמאלתרים תשובות ועובדות לצורך התאמתן לטענות - כך, למשל, דברי הבן לגבי מידת שהייתו בבית בעת עריכת השיפוצים; ועדות התובע לגבי כך שלא היה שינוי בחשבונות המים המעיד על דליפות כטענתו, לגבי נסיבות קבלת הטרמוסטט והשיבר מהנתבע, ועוד.   התרשמותי משמיעת העדויות, שהתחזקו שוב עם קריאתי המחודשת של הפרוטוקול, הינה כי יש להתייחס בזהירות רבה לעדויות התובע ובנו, וככל שאיננה נתמכת בראיה אובייקטיבית אין לבסס עליה כל ממצא.   נוכח כך, ספק רב בליבי באם אמנם קדם לפיצוצים הנטענים בצנרת בית התובע אירוע מסויים, במועד ובאופן כנטען, אשר הוא שהביא לנזק. בכל זאת, למרות שהתובעים לא עמדו בנטל להוכיח אירוע נטען זה, אין לקבוע כי יש בכך בכדי לדחות התביעה, שהרי אין מחלוקת כי אמנם נגרם נזק כלשהו לצנרת, כי נזק זה עשוי היה להיגרם ממים רותחים שזרמו בה, ואירוע כאמור אמנם עשוי להיגרם כתוצאה מהמחדלים והפגמים הנטענים בדוד.    13. האם הוכחו ליקויים בדוד? הצדדים חלוקים בשאלה בדבר מצב הדוד בעת התקנתו ובשאלת הגורמים לנזק הנטען, והביאו ראיותיהם להוכחת טענותיהם במחלוקות אלה.   הצדדים הביאו ראיות שונות להוכחת הנזק והגורמים לו. התובע העיד מטעמו את המהנדס כרמון, שהגיש חוות דעת [מוצג ת/7] מיום 10.06.1999, בה נקבע כי: "לפני כחודשיים" אירע פיצוץ בצנרת המים החמים והקרים, כי הדבר תוקן וכי אחר כך נתגלו נזילות נוספות שגרמו לנזקים, וכי קיימת סבירות רבה שתופעת הנזילות נגרמה על ידי חסרונם של שסתום חד כיווני ושסתום הבטחון.   כן העידו התובעים את השמאי אבטליון עמוס [חוות דעתו - מוצג ת/3 מיום 22.06.1999], המתבססת על חוות דעת כרמון, והאומדת נזקים בסך העולה על 70,000 ש"ח. בנוסף העיד מטעמם נציג מכון התקנים, אשר בחוות דעתו מיום 22.08.1999 נקבע, בין היתר, כי קנה הטרמוסטט מעוקם ומכופף בזוית של 80 מעלות ולכן איננו כלל מתפקד, כי אין שסתום בטיחות וסתום חד-כיווני, וכי כל אלו בניגוד לתקנים המחייבים. אף העד קריסי העיד מטעם התובע אודות התיקונים שערך בדירתו מחודש מרץ 1999 ואילך.   משמיעת עדויות אלה הוכח כי באוגוסט 1999, כחצי שנה לאחר האירוע, לא היו מותקנים בדוד שסתום אל-חוזר, שסתום בטיחות וכן הטרמוסטט לא פעל בשל כיפוף גס שהיה בו. כן הוכח מעדות עד תביעה 2, המומחה מטעם מכון התקנים, כי כיפוף זה נגרם כתוצאה מחבלה. העד הבהיר כי במקום בו נגרם הכיפוף ונוכח מצבו, לא יכול היה הוא להיגרם מנפילת הדוד. כך אף התרשם בית המשפט למראה הטרמוסטט שהוצג ולמשמע ההסברים המפורטים בהרחבה בפרוטוקול יום 04.06.2001, בין היתר בעמודים 36, 37 סיפא ובעמ' 41 סיפא. המומחים כרמון ואבטליון לא בדקו בעצמם את הדוד. המומחה אבטליון סמך על קביעת המומחה כרמון, ואילו המומחה כרמון הסתמך בממצאים העובדתיים על טענות התובע. אף העד קריסי לא בדק בעצמו את הדוד.   14. אף הנתבע וצד ג' העידו עדים מטעמים. הנתבע הביא לעדות, בין היתר, שניים מבין ארבעת האינסטלטורים שביקרו עימו ביום 13.07.1998 בדירת התובעים, וצד ג' העיד מטעמו אינסטלטור שלישי מתוכם. כן הובאה חוות דעת השמאי מגידיש מטעם צד ג', שבה הערכת נזקים בלבד והעמדתם על סך 10,000 ש"ח. המומחים מטעם ההגנה התייחסו בעיקר לטיב הצנרת בבית התובעים, צנרת מסוג CPVC, והיותה הסיבה האפשרית לקרות כל נזק. האינסטלטורים המומחים מטעם ההגנה מסרו, בין היתר, עדות לגבי המפגש בבית התובע, כאשר הן הם והן הנתבע העידו אודות סירובו של התובע לאפשר את בדיקת הדוד על ידם. הנתבע העיד כי התקין בדוד מלכתחילה את כל ההתקנים החוקיים, אישר כי חייב היה בהתקנת שסתום בטחון ושסתום אל-חוזר, אך גם חזר וטען כי התקין צינור מחזור תחתון, אותו הינו נוהג להתקין כאמצעי בטחון שמטרתו פריקת לחץ המים במקרה של התחממות יתר (כמטרת שסתום הבטחון).   15. לאחר שמיעת ראיות אלה, הגעתי למסקנות המפורטות להלן:   15.1 כבר אקבע, לאחר שמיעת המומחים, לרבות עדי ההגנה, כי לא הוכחה טענת ההגנה על פיה ככל שנגרם נזק, נגרם הוא בשל אי תקינות הצנרת בבית התובעים. למדתי אמנם כי קיימות מחלוקות לענין טיבה של צנרת מסוג CPVC שבבית התובעים, אך גם מפי חלק ממומחי ההגנה למדתי כי אין פגם בצנרת זו, ולא שוכנעתי בנטל הנדרש כי אמנם הצנרת היא אשר גרמה לנזק הנטען.   15.2 שוכנעתי כי הנזק הנטען (דהיינו פיצוצים בצנרת כתוצאה מזרימת מים חמים בצינורות הקרים) היה נמנע לו היה הטרמוסטט תקין (שאז המים לא היו מגיעים למצב רתיחה) ולו הותקנו ופעלו שסתום בטיחות ושסתום אל-חוזר.   בכל זאת, לא שוכנעתי בנטל הנדרש כי בעת שהותקן הדוד לא הותקנו בו השסתומים הנ"ל, וכי היה פגם כלשהו בטרמוסטט.   שוכנעתי כאמור כי הטרמוסטט חובל בזדון. הטרמוסטט היה כל העת בשליטת התובעים (עד לאוגוסט, עד נמסר למכון התקנים), והם לבדם בדקוהו עד למסירתו למכון התקנים. התובעים אף לא מסרו למומחים מטעמם, שבדקו ביוני 1999 את דירתם, את הדוד לבדיקה. התובע מנע מהנתבע והמומחים מטעמו לבדוק את הדוד והטרמוסטט קודם לאוגוסט 1999 (קיבלתי עדויות ההגנה לענין זה). התובע הינו חשמלאי מוסמך הבקיא בנושא דוד החשמל, כך נלמד מעדותו. התובע רכש או קיבל מהנתבע טרמוסטט במועד שלאחר קרות האירוע ובנסיבות לא ברורות, וכל עדותו בנושא זה לא ברורה כלל. התובע ובנו מסרו עדות כבושה, לענין נפילת הדוד, עדות שהוברר רק בחקירה הנגדית כי איננה עדות ראיה. לא קיבלתי עדות זו כעדות מהימנה, והסקתי ממנה כי התובעים חשו בצורך למצוא הסבר, אפילו שקרי, למצבו המעוות של הטרמוסטט. לתובעים היה אינטרס להוכיח כי הנזקים נשוא תביעתם מקורם בדוד, ואף היה להם האינטרס להוכיח את האירוע. לו הוכח כי אין פגם בטרמוסטט, היה מתעורר ספק לגבי קרות האירוע, ולכן היה לתובעים אינטרס להוכיח אי תקינות של פעולת הטרמוסטט. אין גורם נוסף רלוונטי אשר היה לו אינטרס כלשהו לפגוע בזדון בטרמוסטט. אוסיף לכך את הרושם הכללי השלילי מעדות התובע, ונוכח כל אלה שוכנעתי כי הטרמוסטט חובל על ידי התובע או מי מטעמו.   15.3 זאת ועוד. לא שוכנעתי כלל כי מצב הדוד, כפי שתואר על ידי עד תביעה 2 - נציג מכון התקנים, באוגוסט 1999, אמנם שיקף את מצב הדוד בעת התקנתו. הגם שלא נמצאו על הדוד שסתום בטחון ושסתום אל-חוזר, הוכח כי אלה ניתנים להסרה והתקנה בקלות, ולכן, אף אם היו מותקנים בעבר, אפשר והוסרו.   לענין העדר שסתומים אלה עוד קודם לאוגוסט 1999, נשמעו ראיות, לכאורה ישירות, רק מפי התובע. יתר עדי התביעה לא בדקו את הדוד, וכל ידיעותיהם בענין זה נלמדו מאת התובע. כבר קבעתי לעיל כי לא אוכל לסמוך ממצאים על עדות התובע לבדה, זאת בשל ספקותיי לגבי מהימנות עדות, וזאת על אחת כמה וכמה לאחר ששוכנעתי כי חיבל בטרמוסטט. יש אף לציין כי מול גרסתו של התובע עמדה גרסת הנתבע, על פיה התקין השסתומים בדוד. אמנם אף מגרסת הנתבע עלו לא מעט תמיהות (בעיקר נוכח העובדה שהתקין צינור מחזור תחתון), ואולם לא ראיתי מקום להעדיף איזו מהגרסות על פני השניה.   לפיכך, לא אקבע כי הנתבע לא התקין בדוד שסתומים כנדרש בתקנים המחייבים.   16. די בקביעותיי אלו בכדי להביא לדחיית התביעה, שכן לא שוכנעתי כלל כי היו מחדלים כלשהם של הנתבע בהתקנת הדוד, ואף לא שוכנעתי כי הפר התחייבות כלשהי בקשר להספקתו והתקנתו. נוסיף לכך כי מצאתי שהסייגים שבתעודת האחריות התקיימו - הן טיפול בדוד על ידי אחר והן קלקול בזדון, וממילא לא קמה כל חבות לנתבע מכוח תעודת האחריות. יש לראות סייגים אלה בתעודת האחריות גם כהסכם המבטל אחריות כלשהי של הנתבע מכוח כל דין אחר (ולא רק מכוח חבות הסכמית). יש אף מקום לדחות התביעה, מטעמים של פגיעה ושיבוש ראיות על ידי התובע וטעמים שבתום-לב.   בכל זאת, למען הזהירות אדון עוד בקצרה בטענות נוספות.   הנזק והגורמים לו: 17. נוכח מסקנותיי לעיל, ונוכח כך שהתקשיתי לקבל את גרסת התביעה בכללותה, לא ניתן לקבוע האם הנזק הנטען לדירת התובעים, ואשר פורט בחוות דעת המומחה אבטליון, נגרם לפני החבלה בטרמוסטט או לפניו. בהמשך לכך, אף לא שוכנעתי כי הנזקים המתוארים בחוות דעת המומחים כרמון ואבטליון הם נזקים הקשורים לאירוע הנטען. אציין שוב כי אף בקיומו של האירוע כפי שתואר לא שוכנעתי.   אציין בהקשר זה כי גרסת התובעים, לפיה נזקיהם נגרמו כתוצאה מהאירוע אשר נגרם בגין מחדלים שהיו בדוד כבר בעת התקנתו, איננה מתיישבת עם העובדה שהנזק התרחש רק כשנה לאחר רכישת הדוד, ואף לא מתיישבת עם כך שחודשים לאחר קרות הנזק המשיכו להשתמש במערכת החימום ללא תקלות נוספות.   18. טיעוני התובעים וראיותיהם לענין הנזקים היו מבולבלים ומסובכים. בכל אחת מחוות הדעת מטעמם נטען לנזק שונה. אף הנזק אשר נגרם לתובעים בפועל, כפי שפורט בתצהיר התובע, שונה מכפי שפורט בחוות הדעת. לצורך הוכחת נזקי עלות התיקונים בדירה צירפו התובעים קבלות וחשבוניות רבות, לרבות של פריטים שאינם קשורים כלל לנזק הנטען [ראה בסיכומי ההגנה], ואשר אינם מבוארים דיים. כמו כן, מהחשבוניות שהוצגו ומעדות העד קריסי, עד תביעה 1 (הקבלן שתיקן את התיקונים שהוצאותיהם נתבעות), קשה ללמוד מתי בוצעו התיקונים, מה היה היקפם ומה הקשר בינם לבין הנזק הנטען [ראה, בין היתר, טענת קריסי לגבי תיקון פיצוץ בצנרת מים חמים, שאיננה מתיישבת עם הטיעון לגבי היות הנזק בצנרת המים הקרים].   נוכח אלה ועוד, מצאתי אף את תביעת תיקון הנזק, על כל מרכיביה, בלתי משכנעת.   19. סיכום פסיקתי לגבי התביעה. לאחר שדנתי בראיות הצדדים ובטיעוניהם, הנני קובעת כי לא הוכחו כלל הפרות של הנתבע אשר יש בן בכדי להטיל עליו אחריות, בין מכח כתב האחריות ובין מכח כל דין. לא הוכח אף קשר סיבתי כלשהו בין הפרות, אם היו, לבין הנזקים הנטענים. זאת בין מהטעם שלא הובררו הנזקים, לא הובררה הסיבה להם, ואף הוכח כי התובע חיבל בראיות הנדרשות להוכחת הנזקים, ומנע בכך היכולת להוכיח תביעתו. מצאתי אף את הנזקים הנטענים לא מוכחים דיים.   20. לפיכך, הנני מורה על דחיית התביעה.   21. התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התביעה וכן בהוצאות אגרת הודעת צד ג' ששלח הנתבע, וכן בשכ"ט ב"כ הנתבע - בסך 15,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק.   הנתבע יישא בהוצאות צד ג' ובשכ"ט בא-כוחו בסך 6,000 ש"ח.   22. מתנצלת אני בפני הצדדים על האיחור במתן פסק זה, אשר נבע בחלקו מעיכובים בקבלת סיכומים שהגיעו לאחר מעברי לבית משפט במחוז אחר, עומסים בלתי מתוכננים שם, העברת מסמכים בין בתי המשפט, ועוד. נזקי מיםפיצוץ בצנרתביטוח הצפה