טעות קטלוג תיק בית דין לעבודה

החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (דמ 1656/05). פסק הדין ניתן ביום 16.2.2006, והומצא לב"כ המבקשת ביום 22.2.2006. ביום 26.3.2006 נעשה ניסיון להגיש ערעור על פסק הדין. הערעור לא התקבל לרישום, לנוכח העובדה שעל פסק דין בהליך בדיון מהיר ניתן לערער ברשות בלבד. נימוקי הבקשה הם: עקב טעות טכנית של ב"כ המבקשת, קוטלג תיק בית הדין קמא תחת הקטגוריה של תיק עב ולא תחת הקטגוריה של תיק דמ. טעות זו הביאה את ב"כ המבקשת לחשוב כי ניתן להגיש על פסק הדין ערעור בזכות בתוך 30 יום. סיכויי הערעור טובים. המשיב התנגד לבקשה, מנימוקים אלה: המבקשת ניצלה את העובדה שלא היה מיוצג בהליך וניסתה להטות את הדין לטובתה. כך למשל, בשל העדר השכלה משפטית לא ידע שעל המצהירים מטעמו להתייצב לחקירה על תצהיריהם, והמבקשת עמדה על מחיקת תצהירי העדות מטעמו. פסק הדין ניתן לאחר שהוגשו סיכומים בכתב מטעם שני הצדדים. פסק הדין מפורט ומנומק ואין עילה להתערב בו. אין לקבל את טענת ה"טעות", כאשר המכללה מיוצגת על ידי עורכי דין. בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור "מטעמים מיוחדים שיירשמו". אכן, בעבר, ההלכה היתה כי טעות של בעל דין או של בא כוחו אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. אולם, כפי שנפסק במספר פסקי דין של בית המשפט העליון "לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה מחמת טעות שבדין, וכי מקום שעצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת המועד. כך יהיה, למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור או עתירה לדיון נוסף. לעתים, חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה. .. כל מקרה ונסיבותיו". רע"א 9073/01 יהודית פרנקו - סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דינים עליון כרך סא 32. 6. במקרה הנדון, מדובר בפסק דין שניתן בהליך של דיון מהיר. לעניין הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך של דיון מהיר, נקבע בעא"ח 51/05 גולנרה חיימובה נ' אלכסנדר אלקין ואח' (מיום 28.3.2005) כי בפסיקת בית דין זה נקבע כי טעות של עורך דין בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן במסגרת תביעה שנדונה בדרך של דיון מהיר, אם נעשתה בתוך הזמן הקבוע לכך בתקנות בית הדין לעבודה, היינו 30 יום, היא "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. זאת, אם יוכיח עורך הדין, כי ההליך בבית הדין האזורי לא התנהל בדרך בו מתנהלת תביעה המתבררת בהליך של דיון מהיר, ומסתבר כי בפסק הדין לא צוין המועד הקובע להגשת בקשת רשות הערעור. (ההדגשה במקור). ראו גפ: עא"ח 27/03 מוריץ את טוכלר בע"מ נ' רוני מטלון (פסק דין מיום 5.2.2004). בש"א 1049/02 מאיר אמויאל נ' מוסך שלום דיין בע"מ (עבודה ארצי כרך לג (96) 31). בש"א 373/03 דברת רעננה בע"מ נ' נוה רון (החלטה מיום 1.9.2003). בש"א 1187/00 דאובר נ' סופר פארם (החלטה מיום 29.9.00). 7. עיון בפסק הדין מעלה כי לא צוין בו המועד להגשת בקשת רשות ערעור. כמו כן, כעולה מתגובת המשיב, הדיון בהתנהל בדרך בה מתנהל דיון רגיל - הוגשו תצהירי עדות מטעם הצדדים והוגשו סיכומים בכתב. כמו כן, הודעת הערעור הוגשה בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למבקשת. בנסיבות אלה, בהתאם לפסיקת בית דין זה, יש מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור. 8. המשיב העלה טענות בנוגע לאופן ניהול ההליך על ידי המבקשת בבית הדין קמא ולסיכויי הערעור. משקיים טעם מיוחד מובהק המצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, הרי גם אם טענות אלה נכונות - ואיני קובעת דבר לעניין זה - אין בהן כדי לשלול מתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. 9. סוף דבר - הבקשה מתקבלת. בתוך 10 ימים מהמועד בו תומצא לה החלטה זו, תסדיר המבקשת תשלום אגרה נוספת בגין בקשת רשות הערעור, ותמציא שני עותקים מהבקשה. בכפוף לאמור לעיל, המזכירות תפתח תיק בקשת רשות ערעור. 10. בשל העובדה שהמשיב נגרר להליך נוסף עקב מחדלה של המבקשת, יש מקום לחייב את המבקשת בהוצאות. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא למבקשת, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. בית הדין לעבודה