דחיית בקשת עיכוב ביצוע קנס מנהלי

החלטה לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת אורנית אגסי; בש 90/06). פסק הדין ניתן ביום 8.11.06, והומצא למבקש ביום 19.11.06, כך שהמועד להגשת הערעור היה ביום 3.1.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה על ידי המבקש בעצמו ביום 26.7.07. בפסק הדין מושא הבקשה דחה בית הדין קמא את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע הקנס המנהלי שהוטל עליו בגין עבירה על חוק עובדים זרים התשנ"א-1991, ואת בקשתו להארכת המועד להישפט שהוגשה באיחור של 10 חודשים, וזאת מהנימוקים הבאים: הודעת הקנס נשלחה לכתובת המבקש ואישור המסירה חזר כ"לא נדרש", ולפיכך ההודעה נמסרה כדין; המבקש לא העלה כל נסיבה שבגינה איחר להישפט. הנימוקים בבסיס הבקשה הם: מצבו הכספי הקשה של המבקש לא אפשר לו לטפל בהגשת הערעור. מצבו הרפואי של המבקש ונסיבות חייו האישיים מנעו ממנו לטפל בהגשת הערעור. עורכי הדין שטיפלו בעניינו של המבקש לא דאגו לעניינו כראוי. המבקש אינו חייב בתשלום הקנס, כיוון שמעולם לא העסיק עובד שטחים. המשיבה מתנגדת לבקשה, מנימוקים אלה: המבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת הערעור. יש ליתן משקל לאיחור הרב בהגשת הבקשה. סיכויי הערעור נמוכים. דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן. במקרה הנדון, מבוקשת הארכת מועד להגשת ערעור בהליך פלילי. בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 - "בית המשפט רשאי, לבקשת המערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו- 200." 7. גם בפסיקה נקבע כי בהליך פלילי, בשונה מההליך האזרחי, לא נדרש טעם מיוחד לשם הארכת מועד, ושיקול הדעת הנתון לבית המשפט הוא רחב מזה המוקנה בבקשה להארכת מועד להגשת הליך אזרחי. כמו כן, בשל מעמדו המיוחד של נאשם בהליך הפלילי והצורך בהגנה על זכויות היסוד שלו, יש להקל עם הנאשם אף יותר. [בש"פ 822/99 עודד שכטר נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1)1]. עם זאת, גם כאשר מדובר בהליך פלילי, על המבקש הארכת מועד להראות טעם לאי הגשת ההליך במועד, וכן יש לבחון את סיכויי הערעור. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד בהליך פלילי, יש לאזן בין הנסיבות האישיות של המבקש לבין האינטרס הציבורי של עקרון סופיות הדיון והאכיפה היעילה של הדין הפלילי. [בש"פ 10845/04 - א יוסף מזרחי נ' מדינת ישראל; לא פורסם, ניתן ביום 7.12.2004. בש"פ 11461/04 - א יוסף מזרחי נ' מדינת ישראל; לא פורסם, ניתן ביום 28.12.2004.] 8. ומן הכלל אל הפרט: 8.1. במקרה הנדון, גם על פי אמת המידה להארכת מועד להגשת ערעור בהליך פלילי, המקלה יותר מאמת המידה בהליך אזרחי, דין הבקשה להידחות. 8.2. האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד הוא משמעותי ביותר- למעלה משישה חודשים. 8.3. באשר לטענת המבקש כי בשל מצבו הכלכלי לא התאפשר לו להגיש את הערעור במועד - לא ברור מהבקשה מה הקשר בין מצבו הכלכלי של המבקש לבין האיחור הניכר שחל בהגשת הערעור. המבקש אף יכול היה לפנות ללשכה לסיוע משפטי, ועל פי הבקשה לא עשה כן. כמו כן, לא הובאו די ראיות להוכחת מצבו הכלכלי, ולא הובהר מדוע מנע מצב זה מהמבקש להגיש, למצער, בקשה להארכת מועד בתוך המועד החוקי להגשת הערעור. 8.4. המבקש טען בתצהירו כי בשל מצבו הבריאותי ונסיבות חייו האישיים, לא התאפשר לו להגיש את הערעור במועד, וצירף אישורים רפואיים בתמיכה לטענתו. אולם, האישורים הרפואיים שצורפו לבקשה ולתגובת המבקש לתשובת המדינה, ניתנו החל מחודש יולי 2007 ואילך, זמן רב לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, ולא צוין בהם מה היה מצבו הרפואי של המבקש בתקופה הרלבנטית להגשת הערעור, 45 יום לאחר המצאת פסק הדין למבקש. לפיכך, לא ניתן ללמוד מהם על כך שנבצר מהמבקש לטפל בענייניו עקב מחלה בתקופה הרלבנטית להגשת הערעור. 8.5. גם סיכויי הערעור אינם גבוהים. בית הדין קמא דחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע הקנס המנהלי שהוטל עליו, ואת בקשתו להארכת המועד להישפט שהוגשה באיחור רב, מהטעם שהודעת הקנס נמסרה לו כדין, והוא לא העלה כל טעם סביר המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה להישפט. פסיקת בית הדין, על פניה, מתיישבת עם ההלכה הפסוקה לעניין זה, והמבקש לא הצביע על טעות בפסק הדין המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. 9. סוף דבר - הבקשה נדחית. הואיל ומדובר בהליך פלילי - אין צו להוצאות. עיכוב ביצועקנס מנהליקנס