החלטה השופט שמואל צור 1. המבקש מס' 2 (להלן - המבקש) הינו מנכ"ל ובעל מניות של המבקשת מס' 1 שהיא חברה בע"מ (להלן- החברה) אשר עסקה, בזמנים הרלוונטיים, במתן שירותי ניקיון בקבלנות למספר מלונות בים המלח. 2. בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אילן סופר; פ 1017/01) הרשיע את החברה בעבירה של העסקה שלא כדין של עשרים ותשעה עובדים זרים לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחות תנאים הוגנים), תשנ"א- 1991 ובהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו- 1996. המבקש הורשע כנושא משרה בחברה בגין אותן עבירות בהן הורשעה החברה. בית הדין האזורי הטיל על החברה קנס כספי בסכום של 3,000,000 ש"ח בעשרים תשלומים חודשיים שווים. כמו כן, על המבקש הוטל קנס כספי בסכום של 300,000 ש"ח, בעשרים תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 15.3.07. בנוסף חייב בית הדין האזורי את המבקש לחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות המפורטות בכתב האישום במהלך 3 השנים הבאות. במועד מתן גזר הדין דחה בית הדין את בקשת המבקשים לעכב את ביצוע גזר הדין. עם זאת, החליט בית הדין להגדיל את מספר התשלומים בגין הקנס שהוטל על המבקשים (מ- 20 תשלומים ל- 50 תשלומים). מכאן בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע גזר הדין שהוגשה לנו ביום 18.3.07 במקביל לערעורם על הכרעת הדין וגזר הדין (ע"פ 16/07). 3. המבקשים טוענים כי טובים סיכוייהם לזכות בערעור. לטענתם, טעה בית הדין האזורי בקובעו כי החברה תיווכה בין בתי המלון לבין קבלן כוח האדם אשר דאג להבאת העובדים הזרים לישראל ולפיכך היא עונה להגדרת "מעביד" לפי חוק עובדים זרים. כן טוענים המבקשים כי טעה בית הדין בכך שקבע כי החוזים שנחתמו בין החברה לבין בתי המלון, בהם עבדו העובדים הזרים, מעידים על כך כי החברה היתה מעבידתם של העובדים. עוד נטען כי לא יהיה בידי המבקש ובידי החברה שבבעלותו לעמוד בתשלום הסכום הגבוה של כ- 66,000 ש"ח מידי חודש, כפי שגזר עליהם בית הדין האזורי. במצב דברים שכזה, יאלצו המבקשים לפטר, תוך חודשים ספורים, את עשרות העובדים המועסקים על ידם ולסגור את החברה. מוסיפים המבקשים וטוענים כי הם מודעים לכך שבית הדין לא ידחה בנקל ביצוע עונשי קנסות מן הטעם שאין המדובר בפעולה בלתי הפיכה. עם זאת, טוענים המבקשים, כי דחיית בקשתם תביא לקריסת החברה ולפיטורי מאות עובדיה, מצב שלא ניתן יהיה להשיב לקדמותו. לטענתם, עצם הרשעת החברה בעבירות על חוק עובדים זרים פגעה פגיעה קשה במהלך עסקיה בכך שהיא איננה כשירה להתמודד במכרזים למתן שירותי ניקיון ואבטחה. בנסיבות אלו, כך טוענים המבקשים, יש מקום לעכב את ביצוע גזר הדין שהוטל עליהם ולחילופין להגדיל את מספר התשלומים מ- 50 תשלומים (שווים של 66,000 ש"ח) ל - 120 תשלומים (שווים של 27,500 ש"ח). כן מציינים המבקשים כי בעקבות קביעת בית הדין האזורי שילמו הם למשיבה את התשלום הראשון, בסכום של 66,000 ש"ח. 4. הבקשה לעיכוב ביצוע נשלחה לתגובת המדינה, אך זו לא הגיבה עד היום, למרות שהתבקשה לעשות כן בהחלטה מיום 19.3.07. 5. ככלל, אין מקום לעכב תשלום קנס שנגזר על נאשם, שכן "בניגוד לעונש מאסר, שריצויו אינו הפיך, קנס ששולם ניתן להשיב, אם יוחלט על ביטולו המלא או החלקי" (ע"פ 1467/01 ג'אזי ווזווז נ' מדינת ישראל, תק-על 2001 (2), 885; רע"פ 2802/03 אלי סדון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003 (4); בש"פ 8574/96, ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, תק-על 96(4), 61; רע"פ 2802/03 סדון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4), 623). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו (ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ - דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4) 572). יתרה מזאת, כבר נקבע, כי חשש זה אינו מתקיים כאשר מדובר בחיוב כספי לטובת המדינה, שחזקה עליה כי תשיב למבקש את כספו אם יזכה בערעורו" (ע"א 6197/00 עו"ד אביגדור פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי נצרת (לא פורסם); בש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, 405). 6. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הננו מחליטים שלא לעכב את ביצוע תשלום הקנס שהושת על המבקשים. המבקשים הורשעו בהעסקת 29 עובדים זרים וכל אחד הורשע בשתי עבירות לפי חוק עובדים זרים. עוד מתואר בגזר הדין כי ההעסקה נעשתה ברציפות ובמשך זמן ממושך. הקנס שהושת על המבקשים נפרש על פני תקופה ממושכת (50 תשלומים). זאת, בהתחשב בצער שהביע המבקש על מעשיו ובעובדה שהוא והחברה תורמים רבות לקהילה. טענת המבקשים כי תשלום הקנסות יגרום להתמוטטותה של החברה ולפגיעה קשה במשפחות רבות, בשל פיטורי עובדיה, אינה מהווה הצדקה לאי תשלום קנס המוטל על פי דין. לא למותר לציין כי מדובר בקנס המשולם לקופת המדינה, וככל שהמדינה תחוייב בהשבת הקנס, כולו או חלקו, תבצע זאת כדין. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום לחרוג מן הכלל האמור ולהורות על עיכוב ביצוע פסק הדין. בשולי הדברים נוסיף, כי הדיון בערעור לגופו נקבע ליום 7.6.07 ובמהלכו יוכרעו לגופן טענות המבקשים כנגד חיובם בדין לרבות שיעור הקנסות שהוטלו עליהם. 7. סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות. עיכוב ביצועקנס