ה ח ל ט ה השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור גב' תמר אביב ומר בני אלעני; עב 7399/02), בו נדונו תביעה ותביעה שכנגד ונפסק כי המבקש חייב לשלם למשיבה סכומים שונים בקיזוז הסכומים להם היה זכאי על פי דין. 2. המשיבה הינה חברה העוסקת בייצוג חברות אלקטרוניקה מחוץ לארץ בארץ ומיבאת רכיבי אופטיקה ואלקטרואופטיקה מתוצרתן. המבקש הועסק על ידי המשיבה החל מיום 1.3.01 ועד ליום 18.6.02. כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי המבקש הביע כוונה ועמדה מפורשות לנתק את יחסי העבודה, זאת במסגרת הודעת ההתפטרות הראשונה ובמסירת הודעת ההתפטרות המחודשת. על רקע זה הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי המבקש התפטר מעבודתו במשיבה ובכך הביא את יחסי העבודה ביניהם לכלל סיום. עוד קבע בית הדין האזורי כי מאחר והמבקש לא הוכיח כי התנהגות המשיבה היא שהובילה להפסקת יחסי העבודה בין הצדדים, נדחתה תביעתו לפיצויי פיטורים כמו גם לתמורת הודעה מוקדמת. שאר תביעתו של המשיב לסעדים כספיים התקבלה באופן חלקי. אשר לתביעה שכנגד, העדיף בית הדין האזורי את גרסתה של המשיבה על פני גרסת המבקש וקבע כי מדובר בהלוואות שהעניקה המשיבה למבקש כחלק ממדיניותה ובמסגרת יחסי העבודה ולכן היא זכאית להשבתן. כמו כן קבע בית הדין כי המבקש לא הוכיח כי סוכם עימו שישולמו לו עמלות כלשהן כחלק מתנאי העסקתו. שאר רכיבי התביעה שכנגד שהגישה המשיבה בגין נזקים שנגרמו לה - נדחו. כפועל יוצא, לאור הקביעות בתביעה ובתביעה שכנגד, חייב בית הדין האזורי את המבקש לשלם למשיבה 160,000 ש"ח בקיזוז הסכומים להם היה זכאי על פי דין. 3. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי בהחלטה מיום 26.9.06, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו. 4. בבקשתו טוען המבקש, על יסוד התשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין האזורי, כי לא היה מקום לקבוע שהוא התפטר מעבודתו. לעניין מאזן הנוחות טוען המבקש, כי הנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מאי עיכוב ביצועו של פסק הדין הינו גדול ורב שיעור. זאת בהתחשב בכך שאין בידו לשלם את הסכום הפסוק למשיבה מבלי שיאלץ למכור את דירת המגורים בה מתגוררת משפחתו, אשר מכירתה תגרום לפגיעה קשה ביכולתה של משפחתו להתקיים. מנגד, טוען המבקש כי למשיבה לא יגרם כל נזק מעיכוב ההליכים, שכן מדובר בחברה וותיקה ומבוססת כלכלית וההשלכה היחידה לגביה הינה רישום חשבונאי בספריה. 5. המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתה, מדובר בחוב (הלוואות שניתנו למבקש מתוך כוונה טובה ואמון) שהיה עליו להחזירו לפני למעלה מארבע שנים. המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור של המבקש הינם קלושים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שבאו בפניו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. מוסיפה המשיבה וטוענת כי המבקש לא הצביע על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. נגד המבקש נפתחו הליכי הוצאה לפועל וככל שיש בידיו טענות בקשר למצבו הכלכלי ויכולתו לפרוע את החוב - עליו לטעון אותן בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת ההליכים המתאימים ולא בבית דין זה. הכרעה 6. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והערכת הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי עיכוב ביצוע פסק הדין גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178). 7. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות העניין, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. בנסיבות העניין, סבורים אנו כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים ימצא ביטוי בכך שהמבקש יפקיד בבית דין זה, ערבות בנקאית בגובה מחצית מסכום החיוב או ערובה אחרת להנחת דעתה של רשמת בית דין זה. אם לא תופקד הערבות תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו, כי אז יהיה על המבקש לשלם למשיבה את סכום החיוב על פי פסק דינו של בית הדין האזורי. 8. סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת בחלקה כאמור בסעיף 7להחלטה זו. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועתל אביב