החלטה 1. התובע בת.א. 843/00, להלן: "המשיב", הגיש תביעה לפיצויים לנזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה ממעשיה או מחדליה הרשלניים של הנתבעת בתיק העיקרי, מדינת ישראל (בית החולים רמב"ם), להלן: "המבקשת". בית המשפט שמע את הראיות בתיק העיקרי וניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב. ב"כ המשיב הגיש את סיכומיו ואילו ב"כ המבקשת לא הגיש את סיכומיו עד עצם היום הזה, למרות שעבר הזמן להגשתם, מעבר לאורכה שניתנה לו. במקום להגיש את סיכומיו הגיש שתי בקשות. ביקשתי את תגובת ב"כ המשיב ואכן התגובות הוגשו. אסקור להלן את טענות ב"כ הצדדים בבקשות. ההדגשות בהחלטה הן שלי אלא אם נאמר אחרת. 2. בפני שתי בקשות, בש"א 14337/04 ובש"א 5926/05, בהן עותרת המבקשת, למחוק מסיכומי ב"כ המשיב, פרק מסיכומיו, להלן: "הבקשה", שכותרתו היא "הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק", המשתרע על ע' 25 - 37 לסיכומים, שהוגשו ביום 30.4.04, להלן: "פרק הקשר הסיבתי". לחילופין ביקש להורות לב"כ המשיב להעביר לידיו עותק מהאסמכתאות המופיעות בסיכומיו בכדי שיוכל לקבל את תגובת המומחה הרפואי מטעמו לאסמכתאות האמורות, להתיר למבקשת להגיש התייחסות של המומחה הרפואי מטעמה לאסמכתאות וכן להתיר לה להגיש ספרות רפואית עדכנית בתגובה לאמור בסיכומי המשיב. לחילופי חילופין, שבה המבקשת על בקשתה למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר יתייחס לשאלות הרפואיות שבמחלוקת. בנוסף התבקש בית המשפט להאריך את המועד להגשת סיכומי המבקשת עד ליום 30.11.04 "ובכל מקרה עד לאחר השלמת ההליכים הנובעים מבקשה זו." 3. טעם הבקשות נעוץ בכך שהפרק האמור בסיכומי המשיב מתבסס על ספרות רפואית שלא הוגשה לבית המשפט כראיה. לשם הבהרת המחלוקת אתאר את השתלשלות העניינים ותחילה את העניינים שאינם נתונים במחלוקת: 1) חוות דעתו של ד"ר וייץ, המומחה מטעם המבקשת בתחום רפואת הילדים ונוירולוגית ילדים, להלן: "המומחה", הוגשה לבית המשפט ביום 14.5.00, הוצגה וסומנה נ/12 בישיבה מיום 13.2.03 להלן: "חוות הדעת" או "נ/12". 2) בסעיף 3 לפרק "דיון ומסקנות" בנ/12, בתחתית ע' 3 לנ/12 - והמשך בחלק העליון של ע' 4, מצטט המומחה משפט מספרו של המלומד Volpe. להלן:" Volpe". בע' 5 ל-נ/12 תחת הכותרת "ספרות" ציין המומחה בס' 2 לפרטי הספרות, כי הסתמך על האמור בע' 315 למהדורה השלישית של ספרו של Volpe: , Neurology of the Newborn, 3rd ed., Saunders, 1995, p. 315" 3) עדותו של המומחה נשמעה במהלך שתי ישיבות ביום 13.2.03 וביום 18.2.03. 4. לטענת ב"כ המבקשת, מאחר והמומחה נשאל בחקירתו הנגדית, במהלך הישיבה מיום 18.2.03, על הציטוט האמור מספרו של Volpe, הגיש ב"כ המבקשת, במהלך החקירה החוזרת באותה ישיבה, את העמודים הרלוונטיים ל-נ/12, שהינם שלושה העמודים הראשונים לפרק התשיעי למהדורה השלישית מספרו של Volpe, ע' 314-316 ואותם בלבד. אכן, מעיון בפרוטוקול עולה כי בתשובתו בחקירתו הנגדית התייחס המומחה לספרו של Volpe, בכך שהעיד, בע' 103, ש' 16-19: "וולפה בספרו האוטוריטטיבי, בנוירולוגיה של היילוד, אומר בספרו עמוד 315 ש'מציאותה של תסמונת נוירולוגית כזאת חיונית (בלעדיה אי אפשר), לייחס נזק מוחי לפגיעה בזמן הלידה.' במקרה הזה מדובר ביילוד שלא אובחנה בו תסמונת נוירולוגית. יילוד שהלך לביתו אחר 3 ימים, בעוד שילדים כאלה מאושפזים שבועות בבית החולים, מונשמים במצב קשה מאוד." ואילו במהלך החקירה החוזרת, בע' 108 ש' 25 - 28 לפרוטוקול נכתב: "ש: הפנת במהלך עדותך לספרו של וולפה, האם זה הקטע אליו התייחסת? ת: כן". הקטע הוצג וסומן נ/16." לטענת ב"כ המבקשת, הקטע אליו התייחס המומחה הוא שלושת העמודים, כמפורט לעיל. 5. על רקע זה, טען ב"כ המבקשת כי עיון בפרק הקשר הסיבתי בסיכומי ב"כ המשיב, מגלה כי ב"כ המשיב מתייחס "לשורה ארוכה של ציטוטים מספרו של Volpe מהדורה 4 משנת 2001, להלן: "המהדורה הרביעית", אל עמודים ופרקים שכלל לא היו בידי ב"כ המבקשת ושכלל לא הוגשו על ידו כמוצג לתיק בית המשפט." ב"כ המבקשת חוזר ומדגיש כי לא הגיש כלל עמודים מהמהדורה הרביעית, "מאחר וכלל לא היתה בידו". בהמשך הבקשה מפרט ב"כ המבקשת את כל ההפניות בסיכומי ב"כ המשיב למהדורה הרביעית: לע' 372 ו- 373, ע' 283 - 285; ע' 332, 366 ו-367 וכן לעמודים 286 - 288. עמודים אלו נכללים בפרק 7 (ע' 277 - 295) ובפרק 9 (ע' 331 - 394). לטענת ב"כ המבקשת, "הציטוטים מאסמכתאות רפואיות שלא הוגשו כלל במהלך הראיות ושלמומחים הרפואיים מטעם המבקשת לא ניתנה כלל אפשרות להתייחס אליהם." ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי "בבדיקה שנערכה בתיק בית המשפט התברר, כי למוצג נ/16 הנמצא בתיק המוצגים, צורפו הפרקים הנוספים מספרו של Volpe מהדורה רביעית פרקים שבית המשפט לא התבקש כלל להתיר את צירופם", (ההדגשות במקור - ר.ג'), ומכאן בקשתו כי יש למחוק את הפרק המסתמך על אסמכתאות שלא נכללו בחומר הראיות "ואשר צורפו לתיק בית המשפט ללא קבלת היתר מבית המשפט" - (ההדגשות במקור - ר.ג'). 6. ביום 20.9.04 החלטתי כי הסיכומים מטעם המבקשת יוגשו עד ליום 30.11.04 כפוף למתן החלטה בבקשה בעניין הוצאת פרק מהסיכומים." כן הוריתי על ב"כ המשיב למסור את תגובתו לבקשה תוך 21 יום. 7. ביום 17.10.04 הוגשה תגובת המשיב בה עתר לדחיית הבקשה. לחילופין, ביקש כי בית המשפט יורה לצדדים להגיש, בהסכמה, את המהדורה הרביעית. לחילופי חילופין, התבקש בית המשפט להורות לב"כ המשיב להגיש בקשה לצירוף המהדורה הרביעית כראיה מטעם המשיב. "בכל מקרה", התבקש בית המשפט לקבוע כי המהדורה הרביעית לא תוצא מתיק בית המשפט ותשמש ראיה בתיק "בין אם מטעם התובע ובין אם מטעם הנתבע". אעיר כאן כי בקשתו של ב"כ המשיב להורות על הגשת ראיה בהסכמה סתורה מתוכה. גם בקשתו כי בית המשפט יורה עליו להגיש בקשה היא חסרת יסוד. אם רצה ב"כ המשיב להגיש בקשה, מדוע על בית המשפט להורות לו להגישה? בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתו של בעל דין בעניין הבאת ראיות או הגשת בקשות לבית המשפט. עוד ביקש ב"כ המשיב שלא להתיר "התייחסות ישירה" של המומחה מטעם המבקשת לפרק הקשר הסיבתי לרבות לציטוטים המובאים שם מהמהדורה הרביעית ולקבוע כי תגובת המומחה למצוטט מהמהדורה הרביעית תובא בעצם כתיבת הסיכומים ובסיכומים עצמם "וע"י ב"כ הנתבע בלבד". בנוסף, ביקש ב"כ המשיב שבית המשפט יתיר למבקשת להגיש כל ספרות רפואית שתחפץ, לדחות את בקשתה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, להורות על ב"כ המבקשת להגיש סיכומיו תוך 30 יום, ללא דחיות נוספות ולחייבו בהוצאות הבקשה. 8. ניתן לסכם את נימוקי ב"כ המשיב כדלקמן: 1) מחיקת כל פרק הקשר הסיבתי מסיכומיו מתעלמת מכך שבפרק מובאות גם הלכותיו של בית המשפט העליון "המכתיבות את התוצאה במקרה שלנו". 2) שואל ב"כ המשיב בתגובתו "מי אם לא הנתבע הגיש את Volpe מהדורת 2001"? - היא המהדורה הרביעית - תשובתו היא כי את נ/16 "הכולל הן את Volpe מהדורת 95 והן את Volpe מהדורת 2001" הגיש ב"כ המבקשת, "הוא ולא אחר". ב"כ המשיב מעיד על עצמו כי "הסתובב" עם המהדורה הרביעית בשעת הדיון ואם היה חפץ להגישה מה מנע ממנו זאת זולת כך שכבר הוגש על ידי ב"כ המבקשת כראיה? ואפילו אם לא הוגשה המהדורה הרביעית כראיה על ידי ב"כ המבקשת וב"כ המשיב עצמו היה חפץ להגישה, שואל ב"כ המשיב, האם לא היה מגיש בקשה לצרף את המהדורה הרביעית כראיה "שב"כ הנתבע אינו יכול ואין זה מן הראוי להתנגד לה?" ממשיך ב"כ המשיב וטוען כי משהוגשה לבית המשפט המהדורה הרביעית על ידי ב"כ המבקשת לא ראה הוא צורך לשוב ולהגישה "שהרי אין זה משנה מי מגיש את הראיה, העיקר הוא שהיא הוגשה". לדעתי המחלוקת אינה מי הגיש את הראיה אלא המחלוקת נוגעת בדיוק לשאלה אם אמנם המהדורה הרביעית הוגשה כראיה. 3) בס' 6 לתשובתו מיום 17.10.04, טען ב"כ המשיב כי "למעשה נ/16, הכולל הן את Volpe מהדורת 95 והן את Volpe מהדורת 2001", הוגשו על ידי ב"כ המבקשת עוד ביום 13.2.03 בעת הגשת חוות הדעת לבית המשפט, אשר, כאמור, הוצגה וסומנה נ/12, "שהרי הן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת". באותו מעמד, טוען ב"כ המשיב, קיבל לידיו עותק מנ/12 לו "צורפו הן Volpe מהדורת 95 והן Volpe מהדורת 2001". דא עקא, ל-נ/12, חוות הדעת, לא צורפו כל העתקים מספרות מקצועית. כפי שציינתי לעיל, בסוף חוות הדעת ישנן הפניות לספרות מקצועית, לרבות לעמוד אחד, הוא עמוד 315, במהדורה השלישית לספרו של Volpe. אף בחוות דעתו התייחס המומחה לאותו עמוד בלבד. יוצא, אפוא, כי טענת המשיב לפיה המהדורה השלישית והרביעית לספרו של Volpe מהוות "חלק בלתי נפרד מחוות הדעת", אינה מבוססת, ועוד אשוב לכך בהמשך. 4) ב"כ המבקשת מלין על כך שהוגשה מהדורה מעודכנת יותר של ספר שהמומחה מטעמו ציין בחוות דעתו כי הוא חיבור "המשמש אורים ותומים" לכל העוסקים בנושא. ב"כ המשיב טוען כי ב"כ המבקשת, "צריך להיות שמח" על הימצאות המהדורה הרביעית בתיק בית המשפט. בקשתו למחוק את פרק הקשר הסיבתי מסיכומי ב"כ המשיב נובעת, כך לשיטת ב"כ המשיב, מקריאת הפרק בו הובאו ציטוטים רבים מהמהדורה הרביעית "הסותרים דבריו של המומחה מטעם הנתבע והמוכיחים בצורה חדה וברורה כי דבריו של המומחה מטעם הנתבע הם דברי הבל (למצער!)" (כך במקור - ר.ג'). להסקת המסקנה האמורה, טוען ב"כ המשיב, אין צורך במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט אלא כל שנדרש הוא לקרוא את המהדורה הרביעית. 5) אין לקבל את בקשתו של ב"כ המבקשת להורות כי המומחה יגיב באופן ישיר לציטוטים מהמהדורה הרביעית משום שהמקום לעשות כן היה בשלב שמיעת הראיות. 9. ב"כ המשיב עתר לדחות אף את בקשותיו החלופיות של ב"כ המבקשת: 1) לעניין הבקשה להמציא לב"כ המבקשת העתק מן המהדורה הרביעית, טוען ב"כ המשיב כי אף ב"כ המבקשת לא המציא לו את הספרות המקצועית שהגיש לבית המשפט, "למעט Volpe מהדורת 95 ו- Volpe מהדורת 2001 אשר צורפו לנ/12 .... כאמור לעיל". כן הוסיף וטען כי גם "בהנחה כי Volpe מהדורת 2001, 'תפס רגליים' והגיע לתיק בית המשפט" יכול היה ב"כ המבקשת לצלם את המהדורה הרביעית מהתיק ויש להניח כי כבר עשה כן. זאת ועוד, המהדורה הרביעית נמצאת בכל הפקולטות לרפואה בארץ ועל רקע זה תמה ב"כ המשיב כיצד זה שאין ברשות המומחה את "ספר היסוד בניאורולוגיית ילדים מעודכן לשנת 2001"? 2) לעניין הבקשה להתיר התייחסות ישירה של המומחה למהדורה הרביעית לרבות לציטוטי ב"כ המשיב ממנה, מתנגד ב"כ המשיב "בכל תוקף". לטענתו, אין לבקשה בעניין זה כל "בסיס נורמטיבי" לאחר שהוגשו סיכומיו בהם לא כלולה התייחסותו של המומחה מטעמו לספרות המקצועית שהגיש ב"כ המבקשת. מוסיף ב"כ המשיב וטוען כי המקום להתייחסות ישירה שכזו הייתה בשלב ההוכחות ובמהלכן ואין לה מקום בשלב הסיכומים, שבו על ב"כ המבקשת לנהוג כפי שנהג ב"כ המשיב, כלומר, להגיש את סיכומיו לאחר שנועץ במומחה מטעמו, קיבל את תגובתו ונתן לה ביטוי בסיכומים. 3) אשר לבקשה למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, סבור ב"כ המשיב כי הבקשה מועלת רק בכדי "לדחות את הקץ". הוא ציין כי בקשה בעניין הוגשה כבר וניתנה בה החלטה, לאחר שב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעניין. הוא שב וחזר על התנגדותו למינוי מומחים רפואיים על יסוד טענתו כי מומחה רפואי עלול להיות "משוחד", או "מקושר" "וכו' וכו'", תוך הפנייה לסיכומיו באותה בקשה. עוד הוסיף וטען כי אף הוא סבור, כפי שקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 31.01.03 בש"א 774/01 (ההחלטה נמצאת בתיק העיקרי, בע' 250-251), כי עיקר המחלוקת בתיק היא עובדתית ומכאן, לשיטתו, אין צורך במינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. אעיר כאן כי בהחלטה נאמר במפורש כי אשקול מינוי מומחה בשלב מאוחר יותר. לבסוף, ב"כ המשיב אינו התנגד לכך שב"כ המבקשת יגיש ספרות רפואית נוספת ובלבד שתוגש "במצורף לסיכומיו". 10. ב"כ המבקשת השיב לתגובת המשיב ביום 27.10.04 ובה עתר כי "לאור חומרת העניין ייקבע דיון במעמד ב"כ הצדדים" כן חזר על חלק מנימוקי הבקשה ואף הוסיף וטען כי: 1) לתיק המוצגים של בית המשפט "הוכנסו" העתקי פרק 7 ו-9 למהדורה הרביעית "אשר מעולם לא הוגשו" על ידו ושבית המשפט לא התבקש כלל להתיר את צירופם. 2) המומחה מטעמו כלל לא הסתמך בחוות דעתו על האמור בפרק 7 למהדורה הרביעית, פרק "אשר כלל אינו רלבנטי למקרה שלפנינו", ממהדורה שבעת כתיבת חוות דעתו טרם יצאה לאור וממילא "ברור" כי הפרק האמור, שהעתקו מצוי עתה בתיק המוצגים, לא הוגש על ידי ב"כ המבקשת. המומחה אף לא נשאל ביחס לאמור בפרק 7 במהלך חקירתו הנגדית וכפי שעולה מהפרוטוקול, לבית המשפט הוגש אך ורק הקטע הרלבנטי אליו התייחס המומחה. 3) בשלב זה, מצויים בתיק המוצגים שלושת העמודים מהמהדורה השלישית, שכאמור הוצגו במהלך החקירה של המומחה, "ובצמוד אליהם הוכנסו גם העמודים המצולמים מתוך המהדורה הרביעית". כלומר, בתיק המוצגים נמצאים שלושת העמודים הראשונים של פרק 9, מתוך המהדורה השלישית ופרק 9 כולו מהמהדורה הרביעית. בהתייחסו לטענת ב"כ המשיב, לפיה הגיש ב"כ המבקשת פעמיים את אותו קטע, פעם מהמהדורה השלישית ופעם מהמהדורה הרביעית, טען ב"כ המבקשת, כי טענה זו היא "טענת כזב". ב"כ המבקשת מציין כי בנ/12 מפנה המומחה במפורש לע' 315 מהמהדורה השלישית ועל כן "ברור" שלא הגיש את פרק 9 מהמהדורה הרביעית לבית המשפט כראיה, שכן פרק 9 במהדורה הרביעית מתחיל רק בע' 331 והמשפט שציטט המומחה בחוות דעתו מופיע במהדורה הרביעית רק בע' 332. ב"כ המבקשת הוסיף וציין כי במקביל להגשת תשובתו לתגובה הגיש כנגד ב"כ המשיב תלונה ללשכת עורכי הדין. אף העתק תגובתו של ב"כ המשיב לתלונה הומצא לתיק בית המשפט, אך בתגובה זו הוא שב בעיקרו של דבר, על עיקרי טיעוניו בבקשה ואף מפנה אליה. אעיר עוד כי כ-נספח ד' לבש"א 5926/05 הוסיף וצירף ב"כ המבקשת מכתב שהופנה אליו מהמומחה מטעמו בו נכתב כי הוא מאשר שחוות דעתו בעניין התובע התבססה על המהדורה השלישית וכי אף במהלך עדותו בבית המשפט התייחס "אך ורק לקטע הרלבנטי מתוך המהדורה השלישית של Volpe כפי שצוטט בחוות דעתי. לבית המשפט הוגשו צילומי שלושה עמודים בלבד מתוך המהדורה השלישית". לדעתי, מכתב זה צורף לבקשה שלא כדין ולכן אני מתעלם ממנו ואינני מייחס לו שום משקל. 11. לאחר שקילת טענות הצדדים, עיון בחוות הדעת, בפרוטוקול הדיון ובתיק המוצגים, דעתי היא כי הטענה לפיה פרקים 7 ו-9 של המהדורה הרביעית לא הוצגו על ידי ב"כ המבקשת במהלך חקירת המומחה מטעמה היא טענה מסתברת יותר מטענת ב"כ המשיב לפיה היה זה ב"כ המבקשת שהגיש את הפרקים האמורים כראיה. לפני שאפרט את טעמיי למסקנה האמורה אקדים ואומר, מעבר לדרוש, כי הטענה לפיה היה זה ב"כ המשיב בעצמו "שהכניס" את הפרקים האמורים לתיק המוצגים של בית המשפט, רחוקה אף היא מלהיות נקייה מספקות אך כיוון שאינני סבור כי זו השאלה העומדת על הפרק, לא ארחיב בעניין, מה גם ובדיקת עניין זה צריך להתברר, אם בכלל, בפורום אחר. מטעם זה גם לא מצאתי לנכון לזמן את ב"כ הצדדים לבירור המחלוקת כפי שביקש ב"כ המבקשת. 12. אלו הנימוקים למסקנתי: 1) בע' 108, ש' 28 לפרוטוקול צויין כי "הקטע הוצג וסומן נ/16". אינני נוהג לקבל מוצג שבו מסמכים ממקורות שונים כראיה מבלי לציין בפרוטוקול כי המוצג כולל מסמכים שונים וכי ההתייחסות לכל מסמך ומסמך תהיה לפי סימני ההיכר שלו. בהקשר הנדון, לא צויין כי נ/16 כולל דפים משתי מהדורות שונות. אם סבור היה ב"כ המשיב כי השמטתי את ציון העובדה מהפרוטוקול היה עליו לפנות בבקשה לתיקון הפרוטוקול. זאת לא עשה. לעומתו ב"כ המבקש הגיש את הבקשה למחיקת הקטעים מהסיכומים לאחר שקיבל את סיכומי ב"כ המשיב ונוכח לדעת כי יש התייחסות והפניה למסמכים שונים, שלא הוצגו במהלך הדיון. . 2) כפי שתיארתי לעיל, התייחס המומחה בחקירתו הנגדית לאותם מסמכים שפורטו בחוות דעתו. במהלך חקירתו הנגדית, נשאל אם "זה הקטע" אליו התייחס ולאור תשובתו החיובית הוצג הקטע וסומן. הנחה רחוקה מסבירה היא כי אותו "קטע" שהוצג הוא העתקי פרקים 7 ו-9 למהדורה הרביעית, שיחדיו מונים למעלה מ 80 עמודים. הנחה זו מתערערת במידה נוספת על רקע חוות הדעת, נ/12, והעדות של המומחה, בשתיהן הפנה לאותו משפט בודד שציטט בחוות דעתו והוא נמצא בע' 315 במהדורה השלישית, אותו משפט נמצא גם בע' 332 למהדורה הרביעית. אם המומחה התייחס גם למהדורה הרביעית, מדוע לא הפנה לעמוד הרלוונטי מאותה מהדורה?! 3) כפי שציינתי לעיל, חוות הדעת נ/12 נסמכת על ע' 315 למהדורה השלישית בלבד. אם כך, מדוע היה צריך להגיש את פרקים 7 ו-9 למהדורה הרביעית שכלל לא יצאה בעת עריכת חוות הדעת והמומחה כלל לא נחקר עליה? זאת ועוד, טענתו של ב"כ המשיב כי לעותק שקיבל מנ/12, במעמד הצגתו לבית המשפט, ביום 13.2.03, "צורפו הן Volpe מהדורת 95 והן Volpe מהדורת 2001" אינה מלמדת כי נ/12 הינו ראיה הכוללת כנספחים לחוות הדעת את העתקי העמודים מהמהדורה השלישית ופרקים 7 ו-9 מהמהדורה הרביעית. נ/12, חוות הדעת המצויה בתיק בית המשפט, אינה כוללת את ההעתקים האמורים ואם היתה כוללת אותם כנספחיה, הרי כאשר מצורפים למוצג מסויים נספחים, אני נוהג לציין כי למסמך המוצג צורפו נספחים, וקובע שההתייחסות לנספחים תהיה לפי תאריך, מספר או כל סימן מזהה אחר של המסמך המצורף, מה שלא נעשה בענייננו. 4) אם אמנם העתקי פרקים 7 ו-9 למהדורה הרביעית צורפו לנ/12, כפי שעולה מטענת ב"כ המשיב, מה צורך היה להציגם שוב, הפעם כנ/16? 5) אינני סבור שיש מקום לקבל מוצג מבלי שהעד, שבאמצעותו מוצג המסמך, יתייחס אליו. מוצג, גם אם הוא ספרות מקצועית, יהפוך להיות חלק מהראיות רק אם יוצג לבית המשפט בהסכמה או ע"י אחד המומחים המסתמך על הספרות. 13. בתיק בית המשפט מצויה, אפוא, ספרות רפואית שלא זכתה להתייחסותו של עד מומחה. דעתי היא שכדי שספרות מקצועית תתקבל כראיה שבית המשפט התייחס אליה, צריכה להיות מוצגת על ידי מי מהמומחים המעידים בבית המשפט. כפי שציינתי לעיל, המומחה מטעם המבקשת התייחס לעמודים מסויימים של מהדורה מסויימת, של אותו ספר. אם אחד הצדדים מבקש להתייחס למהדורה אחרת מאותו ספר, או לספרות אחרת, הדבר צריך להיעשות במהלך העדות ולא במהלך הסיכומים. בית המשפט אינו מומחה ברפואה ולכן לא התייחס, מיוזמתו, לאסכולות רפואיות שלא התייחסו אליהן המומחים במהלך חקירתם בבית המשפט. אכן המומחה מטעם ב"כ המבקשת התייחס לספרו של Volpe כאל "אורים ותומים" בתחום, אך הפנה רק לקטע מסוים מהמהדורה השלישית. אילו ב"כ המשיב היה מתייחס לפרטים נוספים מתוך אותה מהדורה, הייתי שוקל את עמדתי אחרת. 14. לכאורה, הכלל המשפטי החל בנסיבות העניין הוצג על ידי כב' השופט קדמי בספרו "על הראיות", חלק שני, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד - 2003, בע' 683, תוך הפניה לע"א 472/81 קצין התגמולים נ' אברג'יל, פ"ד לז(2) 785. באותו עניין הסתייע בית המשפט המחוזי בספרות מקצועית והעדיף חוות דעת רפואית אחת על פני רעותה. בדעת הרוב, מפי כב' השופטת נתניהו, נקבע כי מוטב לו לשופט להשאיר שאלות רפואיות לבקיאים בתורת הרפואה ולא לעסוק בהן בעצמו, אפילו נעזר הוא בספרי רפואה ומילונים רפואיים למיניהם. כב' השופט ש' שינבוים הסכים לדברי כב' השופטת נתניהו אך ביקש "להבהיר" את דבריה וקבע, מצידו, כי אף ש"אין לבסס פסק-דין על סמך מידע רפואי, השאוב ממילונים ומספרים, במקום לבססו על ראיות של מומחים, הרי מקום בו קיימות ראיות של מומחים, אין כל מניעה, שבית המשפט יעיין בספרות מקצועית כדי להבינן ולהסבירן ויכול הוא להביא תהליכו ופריו של עיון זה בפסק-דינו." 15. לדעתי, מחוות הדעת של כב' השופטת נתניהו וכב' השופט שינבויים גם יחד, עולה המסקנה לפיה ספרות מקצועית המצוטטת בסיכומים מבלי שהוגשה כראיה אינה יכולה להוכיח עובדות רפואיות הנתונות במחלוקת, אלא שכב' השופט שינבויים הוסיף והבהיר, לטעמי, מעבר לאמור בפסק דינו של כב' השופטת נתניהו, כי ספרות מקצועית כזו יכולה לשמש כאמצעי עבור בית המשפט להערכת חוות הדעת הנוגדות ולברירה ביניהן. בכך לא אמר כב' השופט שינבויים דבר העומד בניגוד לעמדתה של כב' השופטת נתניהו, אלא הוסיף על עמדתה. אלא שעל רקע הכלל המקובל בדיני הראיות, שמצא ביטויו בדברי כב' הנשיא שמגר בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, 216 ולפיו: "ספרות שבמדע הרפואה איננה יכולה להיות מוגשת כראיה לבית המשפט, בשלב כלשהו, אלא על ידי אימוצה בעדותו או בחוות-דעתו של מומחה לדבר, המוגשת לבית המשפט בדרך שנקבעה לכך", מסופקני אם תוספת זו של כב' השופט שינבוים אמנם מכוונת לספרות מקצועית עליה נסמכים ב"כ הצדדים בסיכומיהם, להבדיל מעיון ולימוד של בית המשפט עצמו, שלא מפי ציטוטי ב"כ הצדדים בסיכומיהם. המסקנה היא שהציטוטים מהספרות המקצועית המופיעים בסיכומי ב"כ הצדדים חייבים להישען על ראיות שהוצגו במהלך בירור המשפט. העלאתם לראשונה בסיכומים, מבלי להשעינם על ראיות שהובאו על ידי ב"כ הצדדים היא, פסולה ואף אסורה. 16. מהטעמים שהובאו לעיל, אין מנוס, לדעתי, מקבלת הבקשה. אני מחליט להתעלם מכל ההפניות בפרק "הקשר סיבתי" למהדורה הרביעית של ספרו של Volpe. מאחר והתעלמות מההפניות והציטוטים כאמור עלולה להשאיר פרק זה לקוי, אני מורה על ב"כ המשיב לערוך ולהגיש מחדש, בתוך 21 יום מיום המצאת החלטה זו לידיו, עם העתק ישירות לצד שכנגד, את סיכומיו לעניין קיומו של קשר סיבתי בין התרשלותה הנטענת של המבקשת לבין הנזק שנגרם למשיב. מיותר לציין כי בעריכה מחדש רשאי יהיה ב"כ המשיב להעלות כל טענה, שיש לה עיגון בראיות שהובאו בפני בית המשפט במהלך ישיבות ההוכחות ורק בהן. ב"כ המבקש יגיש את סיכומיו תוך 30 יום מיום קבלת סיכומי ב"כ המשיב עם העתק ישירות אליו. לאחר קבלת הסיכומים, כאמור, יובא התיק בפני למתן פסק דין. אני קובע את התיק לתזכורת פנימית ליום 12.09.05. ימי הפגרה נמנים בתקופות הנ"ל. הגשת ראיותרפואה