מה ההבדל בין טעות לבין רשלנות רפואית ? האם כישלון של ניתוח מהווה תמיד רשלנות רפואית ? האם טעויות של רופאים מהוות תמיד רשלנות רפואית ? בית המשפט פסק כי העדפת דרך פעולה על פי אסכולה אחת ולא אחרת, אינה בלתי סבירה. מכאן שגם ניתוח שלא השיג מטרתו, ואפילו נשא עימו סיכון מסוים, לא יהווה רשלנות, שכן כך הוא עולם הרפואה הנתון לספקות ואי וודאות. עוד נפסק כי לא כל תקלה או כשלון תוך די טיפול רפואי מסתבר במעשה רשלנות דווקא; נהפוך הוא: בהעדר נסיבות מיוחדות המצביעות על הסתברות של רשלנות, ההנחה היא, כי התקלה או הכישלון נגרמו שלא ברשלנות הרופא אלא על-ידי גורמים אחרים. נקבע לא אחת ע"י בתי המשפט כי לא כל טעות באבחנה או בטיפול הרפואי מצביעה בהכרח על רשלנות מצד הרופא המטפל. על פי המבחנים שנקבעו ע"י בית המשפט העליון, אין בוחנים את התנהגות הרופאים ואת הטיפול שהם העניקו לחולה כ'חכמים לאחר מעשה', על מנת לקבוע האם התרשלו הרופאים אם לאו. יש לבחון האם נהגו הם וטיפולו בתובע, הן במהלך אבחון מחלקתו והן בטיפול שנין לו לאחר מכן, באופן סביר וברמה שהיתה מקובלת באותה עת. לא כל שכן זהו המצב כאשר לא בטעות טיפולית המדובר אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת אותן אותו זמן, ושהיא סבירה בכל הנסיבות הקיימות מבחינתו של הרופא הממוצע לגבי החולה המסוים. אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בנסיון קודם, והכל בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה. המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות. יש לציין כי החוק אינו מטיל על רופא אחריות מוחלטת. הרופא נוטל על עצמו אחריות לביצוע עבודתו ברמה סבירה ונאותה, בהתאם לידע המקצועי הקיים באותה עת במקצועו. רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות