סעיף 5 לחוק הבוררות

החלטה

?1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ה' גרסטל) בבר"ע ?2303/01 שבה ניתנה למשיבה רשות לערער על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) בת.א ?87926/00, ערעורה התקבל ובוטלה החלטת בית משפט השלום לעכב את ההליכים בענה שהגישה המשיבה נגד המבקשת, לפי סעיף ?5 לחוק הבוררות, תשכ"ח?1968- (להלן: "חוק הבוררות")
?2. המשיבה הגישה תביעה כספית נגד המבקשת המבוססת על הסכם שנכרת בין הצדדים ושבמסגרתו הזמינה המבקשת מהמשיבה עבודות אספקה והתקנה של יחידות אלומיניום לצורך התקנתם באחד מהמלונות שבבעלות המבקשת (להלן: "ההסכם"). טענת המשיבה היא שחלק מהכספים המגיעים לה עבור ביצוע עבודות הנ"ל לא שולמו לה. המבקשת טענה, בכתב ההגנה ובבקשה נפרדת שהגישה, לעיכוב הליכים מכוח סעיף ?5 לחוק הבוררות, בהסתמך על תניית בוררות בהסכם. בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים, בין היתר מאחר שקיים חשש למשוא פנים מצד הבורר שבשמו נקו הצדדים בתניית הבוררות, בשל כך שהוא משמש בתפקיד בכיר אצל המבקשת. השופטת בבית משפט השלום הציעה לצדדים להסכים להעברת הסכסוך לבוררות בפני בורר מוסכם אחר. לאחר שהמבקשת סירבה להצעת בית המשפט, נתן בית משפט השלום את החלטתו המקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים ומורה על העברת הסכסוך לבורר שבשמו נקבו הצדדים בתניית הבוררות שבהסכם. בהחלטה נאמר שבעוד שבתצהיר שצורף לבקשת המבקשת לעיכוב הליכים נכתב שהבורר, שבשמו נקבו הצדדים, בהסכם, מילא תפקיד בכיר אצל המבקשת עוד בעת שהצדדים חתמו על ההסכם; הרי שהמשיבה לא הגישה תצהיר נגדי ולא ניסתה לסתור את הטענה לפיה ידעה מלכתחילה על התפקיד שממלא הבורר . בית המשפט ספר כי זהותו של הבורר נקבעה חרף תפקידו, לאור מומחיותו המיוחדת ולאור האמון שרחשו לו הצדדים.

?3. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ואת הערעור משני טעמים. הטעם האחד הוא שהמבקשת לא הציגה בפני בית משפט השלום ראיות המעידות על כך שהיא מילאה אחר התנאי לעיכוב הליכים הקבוע בסעיף ?5(א) לחוק הבוררותפיו היא היתה מוכנה ועודנה מוכנה "לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות". הטעם השני לקבלת ערעורה של המשיבה היה קבלת טענת המשיבה בדבר חשש למשוא פנים של הבורר , המהווה "טעם מיוחד" לכך שהסכסוך לא ידון בבוררות לפי סעיף ?5(ג) לחוק הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע כי אף אם מבלים את טענת המבקשת בדבר ידיעת המשיבה על תפקידו ומעמדו של הבורר בעת שנחתם ההסכם בין הצדדים, גם אז אין לקיים את תניית הבוררות לאור שינוי מהותי שחל בנסיבות. זאת, מאחר שבעת החתימה על ההסכם מילא הבורר המוסכם תפקיד שולי, יחסית, במשיבה וניתן להניח שיחסי אמון הדדיים הניעו את המשיבה, בנסיבות ששררו אז, להסכים למינויו כבורר, אולם עתה, משממלא הבורר תפקיד בכיר ביותר, של משנה למנכ"ל המשיבה, מקימה עובדה זו חשש כבד ביותר למשוא פנים. החלטה זו היא נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי.

?4. לטענת המבקשת, טעה בית המשפט קמא משקבע כי המבקשת לא הוכיחה שעשתה את כל הדרוש לקיום הבוררות; הפעם הראשונה בה נודע למבקשת שלמשיבה יש נגדה טענות כספיות או אחרות היתה עם הגשת התובענה, ועל כן די בכך שהמבקשת ציינה בהזדמנות הראשונה, בכתב ההגנה, כי היא מוכנה ליים את הליך הבוררות. המבקשת משיגה גם על קביעת בית המשפט קמא לפיה בעת החתימה על ההסכם מילא הבורר המוסכם תפקיד שולי אצל המבקשת וכי חל שינוי במעמדו. לטענת המבקשת, כבר בעת החתימה על ההסכם מילא הבורר המוסכם תפקיד של סמנכ"ל אצל המבקשת, ומאז לא חל שינוי של ממש במעמדו, שיש בו כדי להצדיק מתן אפשרות למשיבה להשתחרר מתניית הבוררות שלה הסכימה.

?5. המשיבה סומכת ידה על החלטתו של בית המשפט קמא. לטענת המשיבה, המבקשת נמנעה מלשלם את הכספים שהיא חבה, על פי הטענה, למשיבה, משך שנים ארוכות ועל כן אין להסתפק בהצהרה בלבד לפיה היא היתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות, וצדק בית המשפט קמא משקבע כי על המקשת היה להביא ראיות לכך. משלא הוכח תנאי זה, הקבוע בסעיף ?5(א) לחוק הבוררות, לא היה מקום להורות על עיכוב הליכים. עוד טוענת המשיבה כי עצם עמידה של המבקשת על קיום הליך הבוררות דווקא לפני אדם אשר משמש בתפקיד בכיר ביותר אצל המבקשת מצביע על חוסר תום-לבה של המבקת ועל קיום חשש ממשי למשוא פנים מצדו של הבורר לו היתה הבוררות מתנהלת בפניו.

?6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.
לא מצאתי כי קיימת שאלה כללית החורגת מגדרה של המחלוקת הספציפית בין הצדדים, המצדיקה מתן רשות ערעור בבית משפט זה. הלכה היא שרק במקרים נדירים תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הקשור לעיכוב הליכים על פי סעיף ?5 לחוק הבוררות [ראו: ע"א ?550/7מורלי נ' בגון, פ"ד ל(?2) 309 ; רע"א ?254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד ואח', פ"ד מב(?3) 74 ; רע"א ?3770/97 קיבוץ שדה יואב נ' איסכור שירותי בניה בע"מ ואח' (לא פורסם) ; רע"א ?363/01 נרקיס בניה בע"מ ואח' נ' ד.ש.י. אריאל לבנין והשקעות בע"מ ואח' (לא פורסם)]. באשרה האם הוכיחה המבקשת כי היתה מוכנה ועודנה מוכנה "לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות", דעתי היא, כי יתכן שניתן היה, בנסיבות העניין, להסתפק בהצהרתה של המבקשת בתצהיר שצירפה לבקשה לעיכוב ההליכים ולראות בכך ראיה מספקת לעניין זה, המעבירה את הנטל לסתור הצהרה זו לכתפי המשיבה [השוו: רע"א ?363/01 הנ"ל]. אף על פי כן, אינני סבור שיש בכך כדי להביא להתערבותו של בית משפט זה בהחלטתו של בית המשפט קמא, שכן אינני סבור שמדובר באחד מאותם מקרים נדירים המחייבים התערבותו של בית משפט זה בהחלטות שעניינן עיכוב הליכים לפי סעיף ?5 לחוק הבורת, וזאת גם לנוכח המסקנה אליה הגעתי באשר לקיומו של "טעם אחר" לעיכוב ההליכים, כפי שיובהר להלן.

?7. אינני רואה מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד הבורר המוסכם המהווה "טעם מיוחד" לכך שהסכסוך לא ידון בבוררות לפי סעיף ?5(ג) לחוק הבוררות, ולפיכך לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים. עובדה שלא שנויה במחלוקת היא שחל שינוי בתפקידו הבורר המוסכם אצל המבקשת מאז חתימת ההסכם ובו תניית הבוררות ועד להליכים בתובענה שהגישה המשיבה. השאלה הנתונה במחלוקת היא האם השינוי בתפקיד הבורר המוסכם מביא למסקנה שמינויו לבורר בעודו מכהן בתפקידו הנוכחי מקים חשש ממשי למשוא פנים ועומד בניגוד לרצון הצדדים בעת חתימת ההסכם. בית המשפט קמא הכריע בשאלה זו וקבע כי מינוי הבורר המוסכם בעודו מכהן כמשנה למנכ"ל המבקשת, שהוא תפקיד בכיר באופן משמעותי מהתפקיד שמילא בעת שהצדדים חתמו על ההסכם, יעמיד את הבורר בפני מציאות בלתי אפשרית ויקים חשש כבד ביותר למשוא פנים. לא מצאתי עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא לעניין זה. גם אני, כבית המשפט קמא, סבור כי בנסיבות העניין טוב היה לו היתה המבקשת מסירה את התנגדותה למינוי בורר אחר על ידי בית משפט השלום או בהסכמת הצדדים.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של ?7,000 ש"ח.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק בוררות

  2. תקנות הבוררות

  3. ערעור בוררות

  4. תניית בוררות

  5. מוסד הבוררות

  6. הסכם בוררות

  7. הארכת בוררות

  8. הליך בוררות

  9. ביטול הליכי בוררות

  10. עורך דין בוררות

  11. הסכם - בוררות

  12. מה זה אבעיה ?

  13. בוררות - חובת הנמקה ?

  14. אישור פסק בוררות

  15. תיקון פסק בוררות

  16. פרשנות פסק בוררות

  17. בוררות בין שכנים

  18. סיכול פניה לבוררות

  19. בוררות בנושא ליקויי בניה

  20. עיקול זמני בוררות

  21. סעיף 23 לחוק הבוררות

  22. נטישת הליכי בוררות

  23. ערעור בעניין בוררות

  24. סעיף בוררות חוקת ההסתדרות

  25. איגוד ערים - בוררות

  26. סעיף 29 חוק הבוררות

  27. סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. סעיף 29 לחוק הבוררות

  29. בוררות בין עורכי דין

  30. סעיף 24 לחוק הבוררות

  31. פרוייקט בניה - בוררות

  32. טעות גלויה בפסק בוררות

  33. חובת בוררות - צו מניעה

  34. הסכם בוררות לאחר סכסוך

  35. אישור פסק בוררות רבנים

  36. תיקון טעות בפסק בוררות

  37. בקשה לאישור פסק בוררות

  38. בקשה למתן הנחיות בהליך בוררות

  39. סעיף 24(4) לחוק הבוררות

  40. הפרת זכות סירוב ראשונה

  41. שימוש במקרקעין - בוררות

  42. עיקולים לפי חוק הבוררות

  43. ביקורת שיפוטית - בוררות

  44. ערובה לביצוע פסק בוררות

  45. הסכם בוררות בית דין רבני

  46. סעיף 24 (10) לחוק הבוררות

  47. הפרה מתמשכת של התחייבות

  48. בקשה לאשר פסק בוררות חלקי מוטעה

  49. סעיף בוררות בהסכם מייסדים

  50. חקירה נגדית בהליך בוררות

  51. פיצויי פיטורים מוגדלים - בוררות

  52. תניית בוררות בית דין רבני

  53. חלוקת רכוש משפחתי - בוררות

  54. קניית דירה בשוויץ - בוררות

  55. פרשנות תניית בוררות בהסכם

  56. התנגדות הסתדרות פיטורים - בוררות

  57. טופס בקשה להזמנת עד לבוררות

  58. פסק דין הצהרתי – ביטול הסכם בוררות

  59. העברת תיק בוררות בחזרה אל בית משפט

  60. פסק בוררות מנוגד לתקנת הציבור

  61. תנאי הסכם על בוררות בעניין שכר טרחה

  62. טענות בנוגע לאופן ניהול בוררות

  63. ההבדל בין פסק ביניים לבין החלטה

  64. בית דין רבני בוררות - דיני עבודה

  65. סעיף 24(3) לחוק הבוררות - חריגה מסמכות

  66. בקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטול הפסק

  67. החלטת ביניים - סעיף 23 לחוק הבוררות

  68. טופס הודעה על בקשה לאישור פסק בוררות

  69. תיקון פסק בוררות לאחר אישור ע"י בית משפט

  70. בקשה לאשר עיקול זמני במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות

  71. עיכוב הליכי בוררות למרות פגמים בהתנהלות המבקש

  72. בקשה לאישור הסדר בוררות - סעיף 350 ו 351 חוק החברות

  73. תביעת השבה של סכום ששולם ביתר במסגרת הליכי בוררות

  74. חלפו מעל 45 יום בין מתן פסק הבוררות לבין הגשת הבקשה לביטולו

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון