החלטה 1. בפני בקשה לסילוק על הסף של הבקשה להורות כי הנסיון להמציא את כתב התביעה למבקשת אינו תקף (להלן: הבקשה העיקרית), מאחר שהוגשה על-ידי מי שאינו "צד" למשפט. 2. הנסיון להמציא את כתב התביעה באמצעות המבקשת לבעלה, שהוא אחד הנתבעים, הוא שהכשיר דרכה של המבקשת לבית משפט זה כדי שיכריע בדבר תקפות ההמצאה. עצם פניתה לבית המשפט בבקשה האמורה מלמדת כי נפגעה מניצולה לצורך מסירה, בעת שהגיעה לארץ כדי לשבת שבעה, ובודאי שיש להכיר בפגיעה כזו כאשר מבקשים באמצעותה להמציא את כתב התביעה לבעלה. כמי שנפגעה, אפילו אינה צד לדיון, זכאית היא לפנות לקבלת סעד במסגרת אותו הליך. קביעה זו נתמכת על-ידי הפסיקה לענין צד שנפגע בהליך לא לו, ראו בש"פ 658/88 מחמיד סארי חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670 וכן בג"צ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום, תקדין עליון כרך 98(3) 694. 3. הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יקבעו בסיום הדיון בבקשה העיקרית. 4. אשר לבקשה העיקרית - המשיבים יודיעו אם הם מבקשים לחקור את המצהיר מטעם המבקשת, ואם ניתן ליתן החלטה בבקשה ע"פ החומר בכתב שבתיק. המצאת כתבי בי דין