החלטה א. מהות העתירה זו בקשה של המבקשים 3-1 לעיכוב הליכים או לחילופין לסילוקה תובענה על הסף מחמת הליך תלוי ועומד ו/או פורום לא נאות. המבקש מס. 4 צורף לבש"א זו בהיותו משיב בבקשה המקורית. ב. רקע עובדתי בקשה זו הוגשה במסגרת תובענה שבית-המשפט התבקש לאשרה כתובענה ייצוגית. המבקשת מס. 1 היא חברה ישראלית בע"מ, שמניותיה נסחרות בבורסת הנאסד"ק שבניו-יורק. המבקשים 2 ו- 3 הם יו"ר הדירקטוריון של המבקשת 1 ומנהל הכספים שלה, המבקש 4 הוא משרד רואה החשבון של המבקשת מס. 1. כנגד המבקשים 3-1 הוגשו עד היום 11 תביעות ייצוגיות בארה"ב; שבע מהן עובר להגשת התובענה שבפני בית משפט זה. לדברי המשיב, התביעות בארה"ב עומדות בפני איחודן לתובענה יחידה וענייניהן בעילות ועובדות דומות לאלו שבתובענתו. אין מחלוקת באשר לסמכות לבית משפט זה לדון בתובענה זו, יחד עם זאת העלו המבקשים טעמים לאי-הפעלת סמכות זו. ג. הפלוגתאות בין הצדדים מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות: - האם קיים הליך תלוי ועומד בענין דנן בבית המשפט בארה"ב? - מהו הפורום הנאות לבירור התובענה? - האם יש לעכב את ההליכים בתובענה דנן מכוח חוק ניירות ערך; ו/או חוק החברות? ד. האם קיים הליך תלוי ועומד בענין דנן בבית המשפט בארה"ב? קיים דמיון רב בין התובענה לאלו שהוגשו בארה"ב. יחד עם זאת גורס המשיב כי בעוד שהתובענה דנן מכילה את העילות והעובדות שבתובענות שהוגשו בארה"ב הרי היא מקיפה יותר מהן; יש בה נתבעים שאין בארה"ב והיא נוגעת לתקופה ארוכה יותר של פעילות פסולה לכאורה אצל המבקשת 1 והמבקש 4, שלא נתבע בארה"ב. הצדדים הסכימו שבעיקרון התובענות כמעט זהות, בעובדותיהן, בעילות התביעה בתקופה הרלוונטית, ובסעדים; ולמרות שאין התובעים זהים הרי שכולם משמשים מייצגים של יתר בעלי המניות אותם הם שואפים לייצג בתביעות הייצוגיות שהגישו. ההבדל בתקופות בגינן תובע המשיב מאלו שבתובענות שבארה"ב אינו משמעותי עד כדי להצמיח הבדל בעילות או בענין שביסוד התובעות ואין ספק שהכרעה בתובענות שבארה"ב תהווה גם הכרעה בעילות של המשיב. מכאן שקיים הליך תלוי ועומד בארה"ב שהוא כמעט זהה לתביעה הנוכחית ושניהם עוסקים באותה שאלה מהותית ובעילות דומות, אם לא זהות. לענין זה יפים דבריה של השופטת סטרסברג-כהן ברע"א 3765/01 - הפניקס הישראלי חברה נ' אלכסנדר קפלן (תק-על 2001(1), 860, עמ' 861) שם קבעה: "סמכותו של בית המשפט לעכב הליך באשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה מאזן הנוחות וכיו"ב. אם נכונים הדברים לגבי הליכים רגילים, קל וחומר כך לגבי הליכי תובענות ייצוגיות לרבות בקשות לאישורן, באשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה". הלכה זו טובה הן לענין הליך תלוי ועומד בארץ, והן לענין הליך תלוי ועומד בחו"ל. המשיב טען, שכיון שלדעתו הפורום הישראלי נאות ומתאים יותר לתובענה דנן ממקבילו האמריקני, אזי הפורום האמריקני ידחה את התובענות שבפניו מן הטעם הזה, או אז, לדבריו, לא יהיה עוד הליך תלוי ועומד שם. טענה זו היא בגדר ספקולציה שלא הוכחה ולא הודגמה כלל בדין האמריקאי. מצב של כפילות תובעות ייצוגיות עלול ליצור אנדרלמוסיה בעבור בעלי המניות השונים שימצאו עצמם מיוצגים בתביעות שונות ובארצות שונות באותו ענין. הדברים נכונים גם באשר למבקשת 1 שיתכן ותימצא חייבת בשתי הכרעות שונות בשתי ארצות שונות, האחת הארץ בה הנה רשומה והשניה הארץ בה נסחרות מניותיה. זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת. ה. מהו הפורום הנאות לבירור התובענה? המבקשות טענו עוד שאין הפורום הישראלי פורום נאות לניהול תובענה זו והפורום המתאים, הוא הפורום שבארה"ב. טיעון זה נשען על מירב הזיקות הקיימות לארה"ב, ולא לישראל. בהפעלת מבחן מירב הזיקות אכן קיימת עדיפות לפורום שבארה"ב: אומנם המבקשת 1 הנה חברה ישראלית וכך גם יתר הנתבעים וחלק מבעלי המניות, הם חברי הקבוצה המיוצגת המיועדת, ובנוסף הדוחות הכספיים נשוא התובענה נערכו בפועל בישראל; אולם מניותיה של המבקשת 1 נסחרות רק בארה"ב; עניינה של התובענה הוא בשוק מניות הנאסדק שם. חלק מבעלי המניות הינם תושבי מדינות זרות שאינם חיים בישראל ושרכשו את המניות בארה"ב מתוך ציפייה והסתמכות על דיני ניירות הערך האמריקאים. דו"חותיה הכספיים של המבקשת 1, העומדים ביסוד התובענה, נערכו בכפוף לדיני ניירות הערך של ארה"ב. תביעה מכוח בעלות במניה היא תביעה שבמהותה היא חוזית. מקום כריתת החוזה הוא ניו-יורק ארה"ב; זו גם אינדיקציה באשר לדין הרלבנטי לתובענה, שהוא הדין האמריקני שיש בו כדי להוות גם זיקה לפורום הנאות. כלומר יש בפנינו מירב זיקות משפטיות לארה"ב וכן זיקות הנוגעות לציפיות הסבירות של בעלי המניות, שהרי בנאסדק רוכשים מניות קונים מכל קצוות תבל הסוברים שענייניהם המשפטיים יוכרעו גם הם במקום הרכישה ולפי דין המקום. יתר על כן ניהול תובענה זו בארה"ב לא יהיה לנטל על המשיב, שכן זה מיוצג, כבעל מניות במבקשת 1, במסגרת התובענות הייצוגיות שהוגשו שם. במהלך הדיון בתשובה לשאלת ביהמ"ש הצהיר ב"כ המבקשים כי יינתן פרסום מתאים מטעמו בארץ לכל הליך שיהיה בארה"ב, לרבות הצעת פשרה, אם תהיה. מהטעמים הנ"ל הגעתי למסקנה שמירב הזיקות מצביע לכיוון ארה"ב ומכאן ששם הוא הפורום ההולם יותר לניהולה של התובענה היצוגית. ו. האם יש לעכב את ההליכים בתובענה מכוח חוק ניירות ערך או חוק החברות תשכ"ט - 1999? לצורך שלימות התמונה בלבד, ולמרות שכבר הגעתי מטעמים אחרים למסקנה האופרטיבית, אתייחס לענין חוק ניירות-ערך וחוק החברות. סעיף 1 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") שהוחלף בחוק החברות קבע: " "תאגיד חוץ" - תאגיד שהואגד בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל;" סעיף 35 כו' לחוק ניירות ערך קובע: " 35כו. עיכוב הליכים בתובענה בישראל [תיקון: תש"ס(3)] הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, "זיקה" - כמשמעותה בסעיף 207 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999". המשיבה 1 היא חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בארה"ב ועל כן היא בגדר תאגיד חוץ לצורך סעיף 35כו' הנ"ל. אם התובענה הוגשה לפני כניסתו לתוקף של חוק החברות החדש, ברור שחוק ניירות ערך נותן לה "תשובה מוחצת", ומכוחו בלבד ניתן היה ללא כל נימוק נוסף לעכב את ההליכים (ר' ת"א (חי) 1252/93 אנליסט אי.אמ. נ' מדינת ישראל תק' מה94(2), 210) שתוצאתו מקובלת עלי). התובענה הוגשה ביום 30/6/02. סעיף 35 כו לחוק ניירות ערך (שבוטל בחוק החברות החדש) קבע בסיפא כי: לענין זה, "זיקה" - כמשמעותה בסעיף 207 לחוק חברות התשנ"ט - 1999 - מכאן שיש לדון בנושא בעיני חוק החברות שנכנס לתוקפו לפני הגשת התובענה; ומה קובע חוק החברות בנושא? חוק החברות החדש לא חזר על הוראות הסעיף 35 לחוק ניירות ערך. מה משמעות הדבר? ניתן לאמר שזו שתיקה מדברת; והדיבור הוא על-דרך השלילה בכל הסעיפים הדנים בתובענה יצוגית (218-207) בחוק החברות אין שום הגבלה לתבוע חברה זרה שמניותיה אינן נסחרות בארץ. במילים אחרות, חוק החברות הרחיב את המגבלה שהיתה קיימת בחוק ניירות ערך. מכאן שאילמלא הזיקות המרובות של התובענה לחו"ל, והגשת בקשות לאישור תובענות יצוגיות דומות שם, עובר להגשת הבקשה לאישור כאן,- ניתן היה ברמה הנורמטיבית, לדון בבקשה לאישור גם כאן. אבל כאמור, הגעתי למסקנה אופרטיבית שונה על סמך מירב הזיקות, מסקנה שתואמת גם את עמדת חוק החברות החדש, שהרי הוא לא בא לשלול את סמכות ביהמ"ש, אלא מאפשר במקרים מסויימים, למרות הסמכות, דיון בפורום אחר. משילוב כל הטעמים לעיל, יש מקום לעכב את ההליכים בתובענה זו, כנגד המבקשים 1, 2, 3. אני ערה לבקשה החליפית של המבקשים 1, 2, 3 לדחות את התביעה על הסף. כיון שבית המשפט בישראל מהווה פורום נכון לדון בתובענה זו, אין מקום לדחות את התובענה על הסף ויש לעכבה עד למתן פס"ד או החלטה אופרטיבית אחרת בביהמ"ש המתאים שבארה"ב. אשר על כן ההליכים בת"א 1456/02 מעוכבים בהתאם לאמור לעיל. המשיב יישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עוה"ד של המבקשות בסה"כ של 25,000 ₪ + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. הליך תלוי ועומדעיכוב הליכיםארצות הברית (ארה"ב)