החלטה 1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה. 2. ביום 13.7.2006 הגיש התובע, יליד 1963, תביעה כספית כנגד הנתבעת בגין פוליסת ביטוח חיים הכוללת, לטענתו, ביטוח נוסף למקרה של גילוי מחלה קשה. לטענת התובע, ביום 23.7.2003 הוא אושפז בבית החולים בשל לחץ וכאבים בחזה וכן כאבים בזרוע שמאל. ממשיך התובע וטוען כי האירוע הוא למעשה התקף לב אשר בעקבותיו הוא נאלץ לעבור צינתור וכי בגין אירוע זה על הנתבעת לפצותו. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו הרפואית של ד"ר אורי פרישמן. 3. ביום 3.7.2007 הוגשה בהסכמה, בקשה להשלמת חוות הדעת מטעם התובע. 4. ביום 6.9.2007 צירפה הנתבעת לתיק חוות דעת רפואית של ד"ר רסין טובי. 5. ביום 28.10.2007 הודיע ב"כ התובע על התפטרותו מהתיק. 6. וכעת, הגיש התובע, באמצעות ב"כ החדש, בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירופה של חוות דעת רפואית נוספת של ד"ר מיכאל שכטר. לטענת ב"כ התובע, לאחר קבלת הייצוג בתיק לידיו לאחר העברת מלוא החומר הרפואי בעניינו של התובע למומחה רפואי, נתגלתה לו העובדה כי חוות הדעת המצויות בתיק (חוות הדעת מטעם התובע וחוות הדעת מטעם הנתבעת) אינן שלמות ומלאות ונערכו מבלי שמצבו הרפואי של התובע בכללותו ולאשורו היה ידוע לעורכי חוות הדעת. עוד נטען בבקשה כי חוות דעתו של ד"ר שכטר קובעת כי לתובע היה אוטם שריר הלב יחד עם הצבעה על כשלים המצויים בחוות הדעת מטעם הנתבעת. 7. בתגובה לבקשה, טענה הנתבעת כי חלף לו המועד להגשת חוות דעת מטעם התובע וכי מדובר בשלב מתקדם יחסית בו הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ובו נתן בית המשפט הצעות לקידום התיק. עוד טוענת הנתבעת כי העובדה שלתובע תלונות כלפי ב"כ הקודם בעניין ניהול התיק, אינה מצדיקה הגשת חוות דעת נוספת אשר תגרור גם את הנתבעת להוצאות כספיות נוספות. 8. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") והאם יהיה בתיקון זה כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. 9. כדי לבדוק באם נתקיים התנאי הראשון הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61, זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 559). 10. ודוק: השאלות שצריכות להיות שנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה ואינן צריכות להיות קשורות דווקא לאותן העובדות המולידות ומקיימות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62, אדלר נ' יצחק, פ"ד 1949, 1952; ע"א 772/79, עזבון שמרון נ' וסקביץ, פ"ד לו(4) 78). 11. במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה בשלב קדם המשפט, היינו, במועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט. 12. לאור האמור לעיל, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, ולאור השלב המקדמי בו מצוי התיק, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירופה של חוות דעתו של ד"ר שכטר. תיקון כתב התביעה כמפורט לעיל יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. זאת ועוד, אי היענות לבקשה, יכול ותגרום עוול לתובע ועיוות דין בעוד שהיעתרות לבקשה, לא תגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי (הוצאות) לא יוכל לתקן. התובע ישא בהוצאות הנתבעת וכן בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. עורך דיןהחלפת ייצוגכתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכים