החלטה 1. העותר הוא אסיר השוהה במעצר עד תום ההליכים בתפ"ח 1049/07 כשהוא מוחזק בתנאים של הפרדה מוחלטת מעצורים אחרים. כיום, הוא שוהה בכלא "רימונים" באגף הפרדה ארצית. העותר, יחד עם 23 אחרים, מואשמים בהשתייכות לארגון פשיעה ומיוחסות להם עבירות מגוונות. כיום נמצא העותר בשלב של הכנת הגנתו לאחר שהסתיימו ראיות התביעה. בדיון קודם בעניינו של העותר הסכים העותר להמשך החזקתו בהפרדה ואילו ב"כ המשיב הציעה כי תשקול ותבחן הצעתו לצירוף שני אסירים אשר ישהו עמו בהפרדה זוגית. לטענת העותר, אחד השותפים לכתב האישום, גבריאל אשור, שאת צירופו ביקש, נתן את הסכמתו והוא נמצא מתאים מבחינה מודיעינית, ואולם המשיב מסרב לצירוף ועל סירוב זה מוגשת עתירתו. 2. לטענת העותר, מדובר בתיק מסובך, כמות החומר שעליו לקרוא לצורך הגנתו רבה מאוד, הזמן שלרשותו קצר, הוא מתקשה להתגבר בכוחות עצמו על הקריאה, מה גם שאינו קורא צרפתית ומסמכים רבים הם בצרפתית. לטענתו, גבריאל אשור יוכל לסייע לו בהיותו קורא ודובר צרפתית, ובכך תהיה תרומה רבה להכנת ההגנה ועדותו בבית המשפט. הוא גם הפנה להמלצת ההרכב, אשר שומע את התיק העיקרי, לאפשר לו תנאים סבירים להכנת הגנתו. 3. בדיון בפני התמקד ב"כ המשיב, בהתנגדותו לעתירה, בטענות משפטיות. לטענתו, החזקת אסיר או עצור עד תום ההליכים בהפרדה היא מכח סעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971. מכח סעיף זה קיימות חמש עילות להחזקת אסיר בהפרדה מאחר וגבריאל אשור אינו עונה עליהם, לא ניתן להפוך אותו לאסיר הפרדה, וגם הסכמתו להפרדה אינה רלוונטית שכן אינה דרושה כחלק מעילות החוק. עצם הסכמתו אינה מהווה שיקול מאלה שעל המשיב לשקול שכן רק התנאים הקבועים בחוק הם המקנים תוקף להפרדה. עוד צויין כי, עציר לא יכול לבחור את מקום כלאו ועקרון השוויון מחייב את המשיב לפעול אך ורק בהתאם לחוק ללא כל העדפות, על פי בחירת העצור. הענות לבקשת העותר עשויה להביא גם עצירים אחרים לבקש שהייה בהפרדה בתא זוגי משיקולים שונים אשר לא תמיד ניתן לרדת לחיקרם. ב"כ המשיבה הוסיף, כי לא נעשתה בדיקה מודיעינית לגבי מר גבריאל אשור, וזאת בניגוד לנטען בבקשה, שכן מאחר והאחרון אינו אסיר הפרדה, סבורה המשיבה כי הטענות המשפטיות המפורטות לעיל, די בהן. 4. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ המשיבה הוסיף ב"כ העותר, כי בית משפט מוסמך על פי סעיף 19ה. לפקודת בתי הסוהר, להורות על החזקת אדם בהפרדה, ולכן אין להסתפק בהוראת חלופות סעיף 19ב. כשלעצמן. זאת ועוד, הוא ציין, כי המשיב לא מכבד את המלצות בית המשפט אשר שומע את התיק ואשר ביקש לאפשר לעותר להתכונן למשפט על פי עקרונות של קיום הליך הוגן שהוא עקרון על. 5. התלבטתי בענין ואין לי ספק כי ראוי להבטיח לעותר אפשרות להתכונן למשפטו, אשר הצדדים מסכימים כי הוא מורכב ועתיר ראיות ומסמכים. מטעם זה יתכן לפרש את פקודת בתי הסוהר על דרך הפרשנות התכליתית ולהבחין בין הסמכויות המוקנות לשב"ס בלבד לבין הסמכויות המוקנות לבית המשפט כאשר האחרון דן בהחזקה בהפרדה, אך בסופו של דבר אינני רואה צורך להכריע בסוגיות אלה. לאור העובדה כי כלל לא נעשתה בדיקה מודיעינית לגבי מר אשור, ביקשתי בישיבה האחרונה, לבצע בדיקה מודיעינית לגבי אפשרות צירופו של מר אשור לתאו של העותר. מהחומר שהוגש לי בעקבות הבדיקה המודיעינית עולה, כי קיימת התנגדות של המודיעין בנוסף לכל הנימוקים שהעלה ב"כ המשיב. בדקתי את נימוקי ההתנגדות של המודיעין, ועיינתי אף במידעים מודיעיניים סודיים שהוצגו לי. המידע אשר אינני רואה לנכון לפרטו, ולו ברמז, מצביע על כך שאין פגם בשיקול המודיעיני שלא לצרף אסיר נוסף לתאו של העותר. עם זאת, באיזון שבין שיקולי שמירת הסדר ונוהלי הכלא מול עקרונות יסוד של ניהול הליך הוגן, נראה לי שיש לעשות מאמץ על מנת לאפשר לעותר לשהות זמן רב יותר במחיצת עורכי דינו, אשר מורשים להפגש איתו לצורך הכנת התיק. כמו כן, תבדק אפשרות מציאת פתרון טכני אשר יאפשר הקראת החומר הכתוב, הקלטתו והשמעתו לעותר באופן שלפחות את חלקו לא ייאלץ לקרוא בעצמו. המשיב ינהג בגמישות, ככל האפשר, ביחס לעורכי הדין המייצגים את העותר בתיק העיקרי ובעיקר לענין שעות השהיה שלהם עם העותר כדי לייעל ולאפשר את הכנת ההגנה, שכן, כאמור לעיל, האפשרות להתכונן כראוי לדיון, היא חלק מזכותו של נאשם להתגונן והוא חלק מהותי מהדין הפלילי ופרשנותו. בית סוהר / כלאאסיריםהפרדת אסירים