אישור פסק בוררות רבנים

פסק -דין

1.     הבקשה בפני היא לאשר פסק בוררות שניתן על-ידי הבוררים כבוד הרב יצחק צבי אייזנר וכבוד הרב שמעון ישראל זינגר (להלן: הבוררים), תחילה באב תש"ס, ולאחר שתוקן ביום יג' אלול תש"ס (13/9/00).

הרקע:
2.     שני הצדדים, המבקשות והמשיב, חתמו על שטר בוררות לפיו יועברו כל הסכסוכים בין הצדדים לבוררים, וכי הדיון בעניינם יהיה בהתאם לתקנות הדין.

     אין חולק, כי נושא המחלוקת מתייחס לנושאי עובד-מעביד, זכויותיו של המשיב, לגבי שכרו וזכויות אחרות עקב פיטוריו ממקום עבודתו.

פסק-הבוררות:
3.     פסק-הבוררות הראשון ניתן לאחר שמיעת הצדדים. שם נקבע, כי המשיב עבד שלש פעמים בשבוע "באחיעזר" והעביר שיעורי (חוגים) ספורט בשעות אחה"צ, חינוך משלים וחינוך בלתי פורמלי. התביעה של המשיב הייתה לגבי שנת תש"ח, לגבי עבודתו בבית אחיעזר וכן תביעה נוספת לשנת תשנ"ט - תש"ס לגבי עבודה ברכסים "אור חדש".

     בפסק-דין זה נקבע שהוא הועסק שלש פעמים בשבוע למשך שלש שעות בכל פעם, ויקבל את שכרו לפי 3.5 שעות לכל יום עבודה כפול 50 ש"ח, לתקופה של 10 חודשים מלאים, כולל חופשות חגים, להוציא חופשים אחרים.
     
לגבי פיצויי פיטורין, קבעו הבוררים שאין תשלום פיצויים על עבודות חוץ, אין תשלום עבור הבראה כיוון שלא נחתם חוזה, ועבודתו חושבה לפי 44 שבועות. כמו כן, הופחת סכום בגין הציוד שנעלם.

נקבע סכום נוסף שלא יקוזז בשל עיכוב בתשלומים. בשנת 1999/2000 נקבעו סכומים נוספים.

על פסק-הבוררות שהוגש לביהמ"ש נמחק התאריך המודפס: "אב תש"ס, ושונה ליג' אלול תש"ס, שהוא התאריך לגבי הפסק המתקן. כמו כן, הוספו הערות בכתב יד, והוסף קטע נוסף לפסק הבוררות שניתן, כאמור ב- 13/9/00, יג' אלול תש"ס.

4.     מתברר שלאחר המצאת פסק-הבוררות הראשון, הגישו הצדדים טענות ובקשות להבהיר הערות בפסק-שניתן.
     הבוררים הסכימו לשמוע את שני הצדדים בנפרד. לאחר השמיעה הנוספת, נאמר בפסק, כי בסיכום הדברים התבררו לבוררים מספר דברים שלא נודע להם קודם לכן, ולכן עליהם לשנות את הפסק. על פי האמור שם, לגבי החינוך המשלים אין צורך במתן מכתב פיטורין עד ל- 31/5/01 ודי במתן הודעה מוקדמת של חודש מראש. כמו כן, נתקבלו ראיות נוספות מהן עולה שהמסמכים שהוצגו על ידי התובע, אינם תואמים למסמכים הנוספים שהוצגו בפניהם.

טיעוני הצדדים:
5.     במהלך הדיון בפני, בקשתי בין היתר לקבל פירוט לגבי ההחלטות האופרטיביות של פסק-הבוררות המקורי והמתוקן. פירוט כזה לא ניתן, גם לא בסיכומים הנוספים שהוגשו בפני. כמו כן, הועלתה השאלה, על ידי אם נושא הדיון, כפי שפורט לעיל, אכן מאפשר העברתו להכרעה בפני בורר.
     שני הצדדים הוסיפו טיעונים בכתב.

6.     לעמדת המבקשים אין מחלוקת לגבי מהות היחסים החוזיים שבין הצדדים, ואלה נוגעים לתפקידו של המשיב, ערכם של פיצויי הפיטורין, וערכו של הציוד שהמשיב הביא.
     גם השאלה אם שימש כמורה או כמדריך, היא בגדר בירור עובדתי, שהוסכם בין הצדדים שהבוררים רשאים לברר, והם זכאים לעשות כן.
     יתר על כן, לעמדת המבקשים מאחר שהמשיב לא הגיש בקשה לביטול פסק-הבוררות, הרי שאין לו זכות עמידה בפני בימ"ש זה, ועל ביהמ"ש לאשר את פסק-הבוררות.
     לעניין התיקון שערכו הבוררים בפסק-הבוררות, טוענים המבקשים כי, הבוררים רשאים היו לעשות כן מכוח סעיף 22 לחוק הבוררות. במיוחד, כאשר הייתה הסכמה להחיל את תקנות הדיון של ביה"ד הרבני בישראל, ועפ"י אותן תקנות רשאים הבוררים לחזור ולדון בנושא מחדש, אם ביה"ד חושש שטעה, וגם אין צורך בנוכחות בעלי הדין או באחד מהם.

7.     המשיב מתנגד לבקשה, בין היתר באומרו כי הסכים לבוררות, בתנאי שההתדיינות תהיה על פי דיני העבודה, ומשלא מולא התנאי, אין הוא מסכים לפסק-הבוררות, שחרג מסמכותו. בנוסף, טוען המשיב, כי התעוררה שאלה לגבי מעמדו. הוא שימש מורה לחינוך גופני ואילו הבוררים קבעו כי היה מדריך במוסד.

     אין בדעתי לאשר את פסק-הבוררות, וזאת מכמה טעמים:

דיון ומסקנות:
8.     מבחינת נושא הבוררות - יחסי עובד-מעביד, מערכת יחסים זו היא מערכת מיוחדת הדומה למעין סטטוס, וככלל איננה ניתנת להכרעה בבוררות. קיימים חוקים שונים שנועדו להגן על העובד, ואין עובד יכול לוותר על הזכויות המוקנות לו מכוחם, גם אם נתן הסכמתו המפורשת לעשות כן, וגם אם חתם על שטר בוררות לצורך כך (ראה פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת), עמ' 79-78, להלן: אוטולנגי/בוררות).

     אחת הדוגמאות שלגביהם לא ניתן להעביר להכרעה לבורר היא הזכאות לפיצויי פיטורין, ובנושא זה אין הצדדים יכולים להסמיך את הבורר להביא את הצדדים לידי פשרה.

9.     נכון הוא שיש להבחין בין סכסוך הקשור בזכויות מוגנות עפ"י חוק, ושאותן לא ניתן להעביר להכרעת בורר לבין זכויות בעלות אופי חוזי שאינן מעוגנות ומוגנות ע"י חוק מגן, ואין מניעה כי יועברו להכרעת בורר.
     בנושאים שהועברו להכרעה בפני בוררים, הייתה גם שאלה לגבי פיצויי פיטורין, והגם שלא הייתה מחלוקת כי המשיב זכאי לפיצויי פיטורין הועלו שאלות לגבי היקף המשרות שבגינן זכאי הוא לפיטורין, התנאים הכוללים את הפיטורין. בין היתר התעוררה גם שאלה לגבי מעמדו המקצועי, אם שימש " מדריך" או " מורה". קביעה כזו אינה רק קביעה עובדתית.
     מעבר לאמור, נושאים אלה, גם בהנחה שהצדדים יכלו להעבירם בפני הבוררים, צריכים היו להיות מוכרעים לפי דיני העבודה המוגנים, ולא לפי כל דין אחר.

     לגבי נושאי השכר, ופיצוי בגין הציוד של המשיב שעבד, לכאורה, לא הייתה מניעה שהבוררים, ידונו באלה, ואולם לא עמדה להם הסמכות לחזור ולהידרש לפסק-הבוררות, ולתקנו בדרך בו תקנו אותו.

     למרות האמור לעיל, יש להדגיש שאפילו בנושאי השכר קיימת בעייתיות מסוימת, שהרי, כפי שהזכרתי, הייתה מחלוקת מעורבת של משפט ועובדה, אם המשיב היה בגדר של "מדריך" או "מורה לחינוך גופני". הכרעה בשאלה זו נוגעת גם לשאלת הסטטוס, וספק אם לבורר כלשהו יש סמכות לדון בה.

10.     מעבר לאמור, גם בביצוע " תיקון" הפסק, חרגו הבוררים מסמכותם. סעיף 22 לחוק הבוררות מאפשר את תיקונו של פסק-הבוררות או את השלמתו, אם היה ליקויי באחד מן הסעיפים המפורטים שם. על פי הוראת הסעיף, אין סמכות לבורר לתקן תיקון מהותי את הפסק, לאחר מחשבה נוספת, ובדרך של שינוי הפסק ממה שנקבע קודם לכן.
     לצורך כך מתחייבת הסכמה מפורשת של שני הצדדים, בדומה לאותה הסכמה הנדרשת מן הצדדים להעביר את המחלוקות ביניהם להכרעת הבוררים כאילו הועבר סכסוך נוסף לבורר.

     יתר על כן, בנושא זה - סמכותו של הבורר לתקן את הפסק - רלוונטית הוראת סעיף 22 לחוק הבוררות, והוראה זו בלבד.
     על פי האמור שם, אין התיקון יכול להיעשות לגבי גוף העניין, אפילו סברו הבוררים שטעו לגוף העניין (ראה אוטולנגי/בוררות ע' 391-390). התיקון יכול שיעשה רק בנושא של פליטת קולמוס או השמטה מקרית, או נושא אחר המפורט בסעיפים קטנים של סעיף 22 לחוק.

11.     "תיקונים" אלה שבוצעו על ידי הבוררים בפסק הבוררות "המתקן" הם מהותיים, וגם אילו נדרש התיקון בדרך של פנייה לביהמ"ש, ספק אם ניתן היה להורות לבורר, בהעדר הסכמה מפורשת של שני הצדדים, לחזור ולהביא את עניינם בפניו, להוצאת פסק-בוררות נוסף.

     בנסיבות אלה גם לא ניתן להפעיל את סמכות ביהמ"ש, על פי סעיף 26(ב) של חוק הבוררות, ואין מקום להורות על החזרת הדיון בפני הבוררים, לצורך השלמה והבהרה, שהרי מדובר למעשה בהליך חדש שיש לבררו מהתחלה.

12.     אעיר עוד שחוק הבוררות, ככלל, מחייב ניהול הבוררות במעמד שני הצדדים או באי כוחם, וראוי הוא שלא לאפשר פגישת הבורר עם אחד הצדדים ביחידות, וגם אם הייתה לאחר מכן פגישה עם הצד האחר ביחידות, אין בכך כדי לרפא את הפגם (ראה סעיף 15 לחוק הבוררות וכן אוטולנגי/בוררות עמ' 279 ואילך).

     אמנם ניתן לומר, כי בחתימת הצדדים על שטר הבוררות הייתה הסכמה להחיל את תקנות ביה"ד הרבני, שמכוחם מפגשים כאלה אפשריים. עם זאת, ולמרות האמור, ראוי להקפיד שניהול הבוררות יהיה במעמד שני הצדדים, ובוודאי שיש לעשות כן כאשר נעשה הליך של שמיעת ראיות (ראה לצורך השוואה אוטולונגי/בוררות עמ' 281 ואילך). גם אם נניח שהבוררים היו משוחררים מכללי הראיות ומדיני הפרוצדורה וניתן היה, מכוח הסכמה של הצדדים, להיפגש עימם ביחידות, הרי שאין בכך כדי להתיר הצגת ראיות ללא נוכחות האחר.
     במקרה דנן, קבלו הבוררים ראיות ושמעו טענות עובדתיות, ביחידות עם כל אחד מן הצדדים. מכל הטעמים המפורטים לעיל, אין בדעתי לאשר את פסק-הבוררות.

13.     טענת ב"כ המבקשים היא, שמשלא הוגשה בקשה לביטול פסק-הבוררות, אין ביהמ"ש צריך עוד להידרש לטענות בקשר לביטול הפסק, וכל שעליו לעשות הוא לאשר את פסק-הבוררות.
     אין לקבל טענה זו.
     
     הגם שאין בפני בקשה לביטול הפסק, אין בעובדה זו לכשלעצמה כדי להביא לאישורו של הפסק, באופן אוטומטי ומוחלט.
     כפי שפורט בפסק-דין שניתן על ידי בת"א 971/00 (קדוש ערן ואח' נ' מ.מ. הנדסה בע"מ, פסה"ד ניתן ביום 7/12/00), סעיף 23 של החוק המסמיך את ביהמ"ש לאשר פסק-בוררות, אינו מחייבו לעשות כן ללא כל בדיקה למהות תוכנו של הפסק.
     פסק-בוררות שניתן בחודש אב תש"ס, ואשר דן בנושא שספק אם הייתה לו סמכות לדון בו באופן בו נדון, ולאחר מכן ניתן פסק בוררות מתקן המשנה מהותית את פסק-הבוררות המקורי, לא ניתן לאישור בבימ"ש זה.

14.     מן הטעמים המפורטים לעיל אני דוחה את הבקשה לאישור פסק-הבוררות. המבקשות ישלמו הוצאות למשיב בסך של 1,500 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק בוררות

  2. תקנות הבוררות

  3. ערעור בוררות

  4. תניית בוררות

  5. מוסד הבוררות

  6. הסכם בוררות

  7. הארכת בוררות

  8. הליך בוררות

  9. ביטול הליכי בוררות

  10. עורך דין בוררות

  11. הסכם - בוררות

  12. מה זה אבעיה ?

  13. בוררות - חובת הנמקה ?

  14. אישור פסק בוררות

  15. תיקון פסק בוררות

  16. פרשנות פסק בוררות

  17. בוררות בין שכנים

  18. סיכול פניה לבוררות

  19. בוררות בנושא ליקויי בניה

  20. עיקול זמני בוררות

  21. סעיף 23 לחוק הבוררות

  22. נטישת הליכי בוררות

  23. ערעור בעניין בוררות

  24. סעיף בוררות חוקת ההסתדרות

  25. איגוד ערים - בוררות

  26. סעיף 29 חוק הבוררות

  27. סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. סעיף 29 לחוק הבוררות

  29. בוררות בין עורכי דין

  30. סעיף 24 לחוק הבוררות

  31. פרוייקט בניה - בוררות

  32. טעות גלויה בפסק בוררות

  33. חובת בוררות - צו מניעה

  34. הסכם בוררות לאחר סכסוך

  35. אישור פסק בוררות רבנים

  36. תיקון טעות בפסק בוררות

  37. בקשה לאישור פסק בוררות

  38. בקשה למתן הנחיות בהליך בוררות

  39. סעיף 24(4) לחוק הבוררות

  40. הפרת זכות סירוב ראשונה

  41. שימוש במקרקעין - בוררות

  42. עיקולים לפי חוק הבוררות

  43. ביקורת שיפוטית - בוררות

  44. ערובה לביצוע פסק בוררות

  45. הסכם בוררות בית דין רבני

  46. סעיף 24 (10) לחוק הבוררות

  47. הפרה מתמשכת של התחייבות

  48. בקשה לאשר פסק בוררות חלקי מוטעה

  49. סעיף בוררות בהסכם מייסדים

  50. חקירה נגדית בהליך בוררות

  51. פיצויי פיטורים מוגדלים - בוררות

  52. תניית בוררות בית דין רבני

  53. חלוקת רכוש משפחתי - בוררות

  54. קניית דירה בשוויץ - בוררות

  55. פרשנות תניית בוררות בהסכם

  56. התנגדות הסתדרות פיטורים - בוררות

  57. טופס בקשה להזמנת עד לבוררות

  58. פסק דין הצהרתי – ביטול הסכם בוררות

  59. העברת תיק בוררות בחזרה אל בית משפט

  60. פסק בוררות מנוגד לתקנת הציבור

  61. תנאי הסכם על בוררות בעניין שכר טרחה

  62. טענות בנוגע לאופן ניהול בוררות

  63. ההבדל בין פסק ביניים לבין החלטה

  64. בית דין רבני בוררות - דיני עבודה

  65. סעיף 24(3) לחוק הבוררות - חריגה מסמכות

  66. בקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטול הפסק

  67. החלטת ביניים - סעיף 23 לחוק הבוררות

  68. טופס הודעה על בקשה לאישור פסק בוררות

  69. תיקון פסק בוררות לאחר אישור ע"י בית משפט

  70. בקשה לאשר עיקול זמני במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות

  71. עיכוב הליכי בוררות למרות פגמים בהתנהלות המבקש

  72. בקשה לאישור הסדר בוררות - סעיף 350 ו 351 חוק החברות

  73. תביעת השבה של סכום ששולם ביתר במסגרת הליכי בוררות

  74. חלפו מעל 45 יום בין מתן פסק הבוררות לבין הגשת הבקשה לביטולו

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון