פסק-דין 1. 1. זו בקשה לאישור הסדר כובל בין ידיעות אחרונות בע"מ (להלן - "ידיעות") ומגדלור הוצאה לאור בע"מ (להלן - "מגדלור"), לפיו יצורף המקומון "ידיעות חיפה" המוצא על-ידי "מגדלור", לעיתון "ידיעות אחרונות" היוצא ביום ו' באזורים: חיפה, טירת הכרמל, עתלית, קריית-טבעון, נשר ותל-חנן (להלן - "אזור חיפה"). במסגרת ההסכם מדפיסה "ידיעות" את גיליונות המקומון "ידיעות חיפה" ללא תמורה (או בתמורה לקבלת הזכות לצרף את המקומון לגיליונות יום ו' של "ידיעות אחרונות"), ומפיצה את המקומון לקוראיה יחד עם גיליון יום ו' של העיתון "ידיעות אחרונות". הסכם נוסף שנעשה בין הצדדים בהקשר זה, נוגע לפרסום מודעות. לפי הסכם זה, עסקת פרסום מודעה ברשת המקומונים של "ידיעות תקשורת", אשר כוללת דרישה לפרסום גם באזור חיפה, תבוצע באמצעות פרסום ב"ידיעות חיפה". מלכתחילה הגישה המבקשת בקשות לאישור שני הסדרים כובלים נוספים שעניינם בצירוף מקומונים המוצאים על-ידי רשת "שוקן" לגיליון יום ו' של "ידיעות אחרונות". הבקשה האחת (ה"ע 4177/00; ה"ע 4191/00) התייחסה לצירוף המקומון "כל-בו", שבהוצאת רשת "שוקן", לגיליון יום ו' של "ידיעות אחרונות" באזור חיפה. הבקשה האחרת (ה"ע 4177/00; 4190/00) התייחסה לצירוף המקומון "צומת השרון", גם הוא בהוצאת רשת "שוקן", לגיליון יום ו' של "ידיעות אחרונות" באזור השרון. במהלך הדיון חזרה בה המבקשת מבקשות אלה. להסדר הוגשו בשעתו התנגדויות על ידי מעריב הוצאת מודיעין בע"מ ומעריב מקומונים בע"מ וכן על ידי רשת שוקן בע"מ. שני העיתונים הביעו בהתנגדויותיהם את החשש, ששילוב הכוחות בין "ידיעות תקשורת" לבין "מגדלור" בהוצאת "ידיעות חיפה", תקשה על המול"ים של העיתונים המקומיים האחרים להתחרות במקומון זה. במיוחד יקשה הדבר, נטען על ידי "מעריב", לגייס את תמיכת המפרסמים בחיפה. במהלך הדיון משכו המתנגדים את התנגדויותיהם לאישור ההסדר. עם זה נעיר, שעצם משיכת ההתנגדויות אינה אמורה להביא, באופן אוטומאטי, לאישור ההסדר הכובל. שכן ההליך שלפנינו אינו הליך אדוורסרי הנשלט על ידי הצדדים, ובית הדין אינו מופקד רק על טובתם של הצדדים, אלא על טובת הציבור כולו. אמנם, בעקבות משיכת ההתנגדויות, ניתן להניח שההסדר אינו פוגע במתנגדים, שאלמלא כן, חזקה עליהם שהיו עומדים על התנגדויותיהם. עדיין עומדת על כנה השאלה, האם ההסדר הוא לטובת הציבור. 2. "ידיעות" היא המוציאה לאור של העיתון "ידיעות אחרונות", שהינו מוצר שבמונופולין (על-פי הכרזת הממונה מיום 13.4.1999). ידיעות תקשורת בע"מ, אשר נמצאת באותה בעלות ותחת אותה שליטה כמו "ידיעות", היא המוציאה לאור של רשת כלל ארצית של עיתונים מקומיים (מקומונים), היוצאים לאור אחת לשבוע בסוף השבוע ומופצים כל אחד באזורו. "מגדלור" היא המוציאה לאור של העיתון המקומי "ידיעות חיפה" היוצא לאור באזור חיפה. בעבר הוציאה "ידיעות תקשורת" באזור חיפה את המקומון "קול חיפה" שצורף אף הוא לגיליון יום ו' של "ידיעות אחרונות". עד לשנת 1986 הופץ המקומון חינם, ומאותה שנה הוא הופץ בתשלום. מקומון זה לא זכה להצלחה כלכלית. לפיכך, בשנת 1993 החליטה "ידיעות תקשורת" לערוך שיפורים במבנה העיתון ובאיכותו ואגב כך לשנות את שמו ל"כותרת ". אולם, גם ניסיון זה לא עלה יפה מהבחינה הכלכלית, ובסופו של דבר, בשלהי שנת 1996, נסגר המקומון "כותרת חיפה" עקב הפסדים. בסמוך לאחר מכן, התקשרה "ידיעות תקשורת" עם "מגדלור" בהסכם נשוא הבקשה הנוכחית. 3. 3. "ידיעות" נוהגת לצרף את המקומונים המוצאים לאור על ידי "ידיעות תקשורת" ברחבי הארץ לגיליון יום ו' של העיתון "ידיעות אחרונות". נוהג זה עמד במרכזו של הדיון שקוים בשעתו בתיק מונופול 2/96 (הממונה על ההגבלים העסקיים נ' ידיעות אחרונות, דינים מחוזי, כרך לב(6), 661), שבו ביקש הממונה על הגבלים עסקיים (להלן - "הממונה") לאסור על-ידיעות להפיץ את מקומוניו ביחד עם העיתון "ידיעות אחרונות". בית הדין דחה באותו הליך בקשה זו של הממונה וקבע, בין היתר, כי "צירוף עיתון מקומי לגיליון יום ו' הפך זה מכבר לנוהג מסחרי מקובל, הנוהג בשוק כולו", וכי "נוהג מסחרי זה שלפיו נוהגים העיתונים ... משך שנים תואם את הרגלי הצריכה שהתפתחו בקרב הקוראים, ודאי המנויים, אשר מקבלים כיום את העיתון המקומי כאשר הוא מצורף לגיליון יום ו' של העיתון היומי, כחלק מהחבילה הכללית המסופקת להם". עוד נקבע באותו פסק דין, כי "צירוף המקומונים חינם הוזיל את מחיר החבילה העיתונאית; חיזק את נטיית הקוראים לרכוש חבילה גדולה ומגוונת יותר; ולא החליש כהוא זה את יכולתם האפקטיבית להמשיך ולהעדיף עיתון מתחרה". על יסוד אלה, נקבע בפסק הדין, כי "הצירוף של המוצר הנתון בתחרות (המקומון) למוצר המונופוליסטי (העיתון הארצי) הוביל, עד כה, להטבה עם הציבור ולא לפגיעה בו". 4. הסוגיה הנדונה בבקשה הנוכחית שונה. אמנם, גם כאן אנו עוסקים בצירוף מקומון לגיליון יום ו' של העיתון "ידיעות אחרונות", אולם במקרה זה אין מדובר בצירוף מקומון המוצא לאור על-ידי "ידיעות תקשורת", אלא במקומון המוצא על-ידי מו"ל אחר, אשר עד לעשיית ההסדר הנוכחי התחרה עם "ידיעות תקשורת", אשר באותה תקופה הוציאה בחיפה מקומון משלה. 5. לצורך בחינת הבקשה עלינו לערוך את מאזן התועלות והנזקים הצפויים לציבור עקב ההסדר הכובל נשוא הבקשה, ולבחון, כמצוות המחוקק, האם התועלת הצפויה לציבור עקב ההסדר תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר (סעיף 10 לחוק ההגבלים העסקיים). נפתח בצד התועלות. 6. לעניין זה אנו סבורים, שההסדר טומן בחובו שלוש תועלות עיקריות לציבור: הבטחת הספקת מקומון לקוראי "ידיעות אחרונות"; התייעלות בהפקת המקומון; והגדלת המגוון בשוק המקומונים בחיפה, על ידי עידוד מוציא לאור, שאינו קשור לבעלי שלושת העיתונים הגדולים השולטים כיום בעיתונות היומית ובעיתונות המקומית בעברית בארץ. נפרט. 7. התועלת האחת הכרוכה לציבור עקב ההסדר, היא צירוף מקומון לגיליון יום ו' של "ידיעות אחרונות". צירוף כזה, כפי שנקבע על ידי בית הדין להגבלים עסקיים בתיק מונופול 2/96 הנזכר לעיל, משפר את החבילה העיתונאית ומטיב עם הקורא. אותו פסק דין אמנם התייחס לצירוף מקומון בהוצאת "ידיעות תקשורת". אולם, בעקרון, מקובלת עלינו עמדת המבקשת והממונה, שתועלת זו עשויה לקום גם כאשר מדובר במקומון המוצא לאור על-ידי גורם אחר. 8. שיקול זה יש לסייג בכך, שמוסכם על כל הצדדים, שגם אלמלא ההסדר הכובל, היו קוראי "ידיעות אחרונות" זוכים לקבל מקומון. זאת, משום שכיום, לאחר שצירוף מקומון לגיליון יום ו' הפך לנוהג מושרש בשוק, קשה מאוד להניח ש"ידיעות" תרשה לעצמה להיוותר ללא מקומון המצורף לגיליון יום ו' של "ידיעות אחרונות", באופן שקוראי "ידיעות אחרונות" יקבלו ביום ו' מוצר נחות באיכותו מזה המוצע על-ידי העיתונים האחרים באזור חיפה ("מעריב" והארץ"). 9. מנקדות המבט של התחרות הפוטנציאלית, ניתן לומר על רקע זה, שכיום "ידיעות תקשורת" אמנם אינה מתחרה פעילה בשוק המקומונים בחיפה, ומבחינה זו אין מדובר בהסדר כובל בין שני מתחרים בפועל. עם זאת, הדעת נותנת, שחרף כישלונה בעבר בהוצאת מקומון בחיפה, נותרה "ידיעות תקשורת" גם כיום בגדר מתחרה בכוח בשוק המקומונים בחיפה, שבידו היכולת וגם המניע (צירוף מקומון לעיתון יום ו' של "ידיעות אחרונות"), להוציא מקומון בחיפה. מבחינה זו, ההסדר הכובל עשוי לגרום לפגיעה בתחרות הפוטנציאלית. 10. עם זאת, הראיות מצביעות על כך, שעוצמתה של פגיעה זו, אם היא כלל קיימת, קטנה. זאת משני שיקולים עיקריים. 11. ראשית, גם אם תאמר ש"ידיעות תקשורת" עשויה, אלמלא ההסדר הכובל, לחזור ולפעול בשוק העיתונות המקומית בחיפה, בעקבות ניסיון העבר, דומה שקיים סיכוי סביר שגם המקומון שיוצא על ידה בעתיד לא ינחל הצלחה כלכלית. על רקע זה, מקובלת עלינו עמדתם של הממונה והמבקשת, שהתחרות בשוק לא תמצא נשכרת עקב שימורו, בעל כורחו, של מתחרה בלתי יעיל, אשר ייאלץ להמשיך בפעילותו בשוק זה תוך שהוא סופג הפסדים, רק משום שהוא חייב לספק מקומון לעיתון היומי שהוא מוציא. שיקול זה מזכיר את הדוקטרינה של החברה הכושלת (failing company) הנוהגת במשפט האמריקאי. דוקטרינה זו מאפשרת, בנסיבות מסוימות, ביצוע מיזוג כאשר, אילמלא הכישלון הכלכלי, לא היה מקום להתירו על פי דיני ההגבלים העסקיים. השיקול העיקרי שביסוד אותה דוקטרינה, הוא שכאשר מדובר בחברה אשר עומדת ממילא להיעלם מהשוק, אזי אין מדובר בפגיעה ממשית בתחרות. 12. שיקול נוסף בהקשר זה, הוא שאפילו תחזור "ידיעות תקשורת", אם לא יאושר ההסדר, לפעול בשוק העיתונות המקומית בחיפה, יש להניח, במידה רבה של סבירות, שהדבר ייעשה על חשבונו של המקומון "ידיעות חיפה", אשר לא יוכל להמשיך לפעול בשוק זה, ודאי לא במתכונתו הנוכחית. בנושא זה היה מסוכם על כל העדים, שהפסקת ההסדר תביא לפגיעה קשה, לטענתו של מר שחם (מנכ"ל "ידיעות חיפה") אף פגיעה אנושה, במקומון "ידיעות חיפה". מצד הביקוש, יש להביא בחשבון, כפי שציין מר שחם בעדותו, שהמצב בשוק המקומונים בחיפה כיום שונה מהמצב ששרר בשוק זה בעת כריתתו של ההסדר בשנת 1996. זאת, עקב הצטרפותו של מתחרה חדש לשוק, הוא המקומון "בעיר חיפה" מבית "מעריב". בעקבות הוצאתו לאור של מקומון זה, נוצר מצב שבו לרשותם של כל קוראי עיתוני יום ו' בחיפה עומד מקומון ללא תשלום. במצב דברים זה, הביקוש שאותו יוכל לספק המקומון "ידיעות חיפה", אם ינותק הקשר בינו לבין "ידיעות אחרונות", הוא רק ביקוש למקומון שני. אך יש להניח, שביקוש זה יסופק, בעיקרו, על ידי המקומון "כלבו" בהוצאת "שוקן", שלו מעמד דומיננטי בחיפה, ולא על ידי "ידיעות חיפה". מצד ההיצע, עולה מהראיות שלפנינו, ש"ידיעות חיפה" עשוי להיתקל עקב הפסקת ההסדר בקשיים חמורים בהוצאת המקומון, שספק רב אם יעלה בידו להתגבר עליהם. הקושי האחד נעוץ בהעדר יכולת להדפיס את המקומון בעצמו. שכן בתי דפוס המסוגלים להדפיס את המקומון במתכונתו הנוכחית מצויים רק בידי הבעלים של שלושת העיתונים היומיים הגדולים. קושי נוסף ינבע מאובדן הפרסומת שמקורה במודעות סינדיקציה. פרופ' טרכטנברג העיד גם הוא, בין היתר על יסוד מחקרים כלכליים שנעשו בתחום זה בארה"ב, שסביר מאוד להניח ששוק המקומונים בחיפה לא יוכל לשאת יותר מ - 3 מקומונים, וסביר להניח שהמקומון שייפלט במקרה זה מהשוק יהיה "ידיעות חיפה". 13. המסקנה העולה מהאמור, הנה שהפסקת ההסדר כובל לא תביא להגדלת מספר המקומונים בחיפה, אך היא תביא לפגיעה במגוון המקומונים העומד לרשות הקוראים (שלכך נתייחס בהמשך). 14. 14. יתרון נוסף הכרוך בהסדר מתבטא בהשגת יעילות רבה יותר בהפקת המקומון. זאת, עקב העובדה שהפקת המקומון עוברת מפירמה פחות יעילה ("ידיעות תקשורת") לפירמה יעילה יותר ("מגדלור"). בנושא זה מקובל עלינו, שכישלונה של "ידיעות תקשורת" בהפקת מקומוניה בחיפה בעבר, מלמד של"ידיעות תקשורות", חרף התמחותה בתחום העיתונות המקומית, אין בנושא זה יתרון יחסי בהפקת מקומון באזור חיפה, וכי דווקא הוצאת "מגדלור" הוכיחה עצמה כפירמה יעילה יותר בתחום זה. כפי שטוען פרופ' טרכנטברג, מבחינה זו, ניתן לראות בהסדר הכובל כהסכם מסוג Out-Soursing, שבמסגרתו חברה חיצונית מתמחה ("מגדלור") המסוגלת לייצר את המקומון ביעילות רבה יותר, מספקת מרכיב אחד (המקומון) מתוך החבילה העיתונאית הכוללת המוצעת על-ידי "ידיעות אחרונות" לקוראיה ביום ו'. באמצעות טכניקה זו, כפי שטוען פרופ' טרכנטנברג, ניתן להשיג יעילות רבה יותר, תוך שיפור הקצאת המקורות במשק והגדלת רווחת הציבור. אמנם, כפי שטוען הממונה, אין מדובר בהסכם Out-Soursing "נקי". שכן, המקומון אינו מהווה אך רכיב בעיתון היומי, אלא מהווה גם מוצר עצמאי שיש לו ביקוש נפרד. אולם, גם כך, יש בהסדר כדי לייעל את הפקתו של המקומון. גם פרופ' גרונאו, המומחה מטעם "מעריב", לא חלק על כך, ששיתוף הפעולה נשוא ההסדר עשוי להגביר את היעילות בייצורו והפקתו של המקומון המופץ על-ידי ידיעות (חוו"ד משלימה, עמ' 10). מסקנה זו עולה גם מעדותו של מר אצילי, לשעבר מנכ"ל רשת המקומונים של מעריב, לפיה עלויות המערכת של "ידיעות חיפה" הנן נמוכות. מר אצילי אמנם הזכיר שיקול זה כשיקול הפוגע ב"מעריב" המתקשה להתמודד עם הוצאות הפקה נמוכות אלה (פ. 16.7.02, עמ' 83). אך דווקא שיקול זה מחזק את הטענה, כי ההסדר הכובל מייעל את הפקת המקומון, דבר המתבטא בהפחתת העלויות הנדרשות להפקתו. 15. לצד יתרונה של "מגדלור" בהפקת המקומון מהבחינה המערכתית, עדיין עומדים לזכותה של "ידיעות תקשורות" יתרונות לגודל, המתבטאים ברשת ההפצה הגדולה שלה והפלטפורמה של "ידיעות אחרונות", עליה מתבצעת הפצתו של המקומון של מגדלור. לפנינו אפוא הסדר כובל מסוג של מיזם משותף, המאפשר איחוד היתרונות לגודל מהם נהנית "ידיעות" עם יתרונה של "מגדלור" בהפקה מערכתית איכותית אך זולה. 16. יתרון חשוב נוסף אשר טמון בהסדר, נובע מכך שהוא מותיר מרחב מחייה גם למו"ל עצמאי שאין ברשותו עיתון ארצי. הצביע על כך בתצהירו מר ורשבסקי אשר העיד, כי "לציבור קוראי העיתונים המקומיים אינטרס ראשון במעלה להמשך קיומם של המקומונים העצמאיים ולחיזוק מעמדם, שכן קיומם מיטיב בראש ובראשונה עם ציבור זה" (עמ' 5 לתצהירו). גם פרופ' גרונאו היה סבור שחשוב ביותר להגדיל את המגוון, ולו על חשבון היעילות. עמד על כך בעדותו גם מר אצילי מטעם "מעריב" (עמ' 87). ואילו מר שחם, מנכ"ל "מגדלור", העיד בעניין זה: ".... מדברים על השתלטות הברונים [שלושת העיתונים הארציים] והברונים וצריכים לתת להם יד, מפתיע אותו שרוצים לחזק את השליטה הזאת. יש כבר אחד אז גם אותו צריך להרוג". (עמ' 71). בהיבט זה, ההסדר מעודד את ביזור השליטה על אמצעי התקשורת בתחום העיתונות המקומית והגדלת המגוון בשוק זה. בית הדין להגבלים עסקיים כבר נקט בעבר בטכניקה דומה, כאשר התנה את אישור ההסדר הכובל להפקת ושידור ערוצי הטלוויזיה בכבלים, בהפקדת ההפקה של חלק מהערוצים בידי מפיקים עצמאיים. זאת, כדי להפחית מכוח השוק של חברות הטל"כ. (הע 466/95 עידן חברה לכבלים בע"מ ואח' נ' מיכאל שוילי ואח', דינים מחו', כרך לב(1) 393) אמנם, מקובלת עלינו טענת "מעריב", ש"מגדלור" איננה עצמאית בהפקת המקומון והיא תלויה בנושא זה במידה רבה ב"ידיעות". אולם, גם כך אנו סבורים, שהפקדת ההפקה של המקומון בידי גוף עצמאי שאיננו נמנה על העיתונים הגדולים עשויה להפחית מכוחה של "ידיעות תקשורת" ולקדם, ולו באופן חלקי, את ביזור העיתונות המקומית בשוק זה. (השווה גם לעניין זה פסק הדין בתיק ה"ע 466/95 הנזכר לעיל). על רקע זה, איננו רואים טעם בכך שבית הדין יאלץ גוף דומיננטי בתחום העיתונות כמו "ידיעות (או "ידיעות תקשורת"), בעל כורחו, להוציא מקומון משלו בחיפה, ולשמר בידיו בדרך זו את מעמדו בשוק המקומונים גם באזור זה, ואולי אף לחזקו, ובה בעת לגרום לפגיעה קשה במו"ל עצמאי, אשר עשה מאמצים רבים, ואף הצליח, לשרוד מול המו"לים הגדולים השולטים בעיתונות הארצית. 17. 17. מצד הנזקים הכרוכים בהסדר לציבור, עולה החשש לפגיעה בתחרות הפוטנציאלית. אולם, כפי שציינו לעיל, בנסיבות המקרה, איננו סבורים שקיים חשש ממשי לפגיעה בתחרות בהיבט זה. 18. 18. חשש נוסף לפגיעה בתחרות ובציבור עקב ההסדר אשר עלה במהלך הדיונים, נוגע לפגיעה האפשרית הנשקפת משילוב הכוחות בין "ידיעות" לבין "מגדלור" בהוצאת המקומון למתחרים האחרים בשוק זה. 19. 19. לאחר משיכת ההתנגדויות של "מעריב" ורשת "שוקן", דומה ששיקול זה אינו עומד עוד על הפרק. שהרי חזקה על עיתונים אלה, שלא היו מושכים את התנגדותם, אילו ההסדר הכובל היה עשוי לפגוע בהם פגיעה ממשית. בכל מקרה, גם ללא קשר לשיקול זה, לא שוכנענו שההסדר הכובל עשוי לפגוע במתחרים האחרים. 20. 20. על פי הנתונים שלפנינו, שיעור החשיפה של המקומון "כותרת " מבית ידיעות תקשורת עמד, על-פי סקר החשיפה של איגוד המפרסמים לשנת 1996, על 29.5%. שיעור החשיפה של "ידיעות תקשורת" עמד על-פי אותו סקר (בהנחה, שאיננה ודאית, שאין בו טעות) על 31.9%. החשיפה של "ידיעות חיפה" לשנת 2000 עמדה על-פי סקר TGI (ומדובר בשיטת בדיקה שונה) על שיעור שבין 40.3% ל - 42.4%. 21. תונים אלה אינם מצביעים, בהכרח, על פגיעה במתחרים האחרים. ראשית, עולה מנתונים אלה, שלצד הפחתת מספרם של המתחרים בשוק, פחת עקב ההסדר גם כוחם המצטבר של "ידיעות תקשורת" ו"מגדלור" בשוק המקומונים בחיפה, מה שעשוי לפעול לטובתם של המתחרים האחרים. שנית, לא ברור, אם העלייה בשיעור החשיפה של כ-10% של מקומון "ידיעות חיפה" לעומת "כותרת " נבעה כולה מההסדר הכובל. הנתון בדבר שיעור החשיפה של מקומון זה על-פי סקר איגוד המפרסמים לשנת 1997 (16.5%) עשוי להעמיד מסקנה זו בספק. שלישית, גם אם מעמדו של "ידיעות חיפה" התחזק עקב ההסדר, יש לזכור שכל הסדר כובל המבוסס על התייעלות, עשוי לחזק את כושר התחרות של הצדדים להסדר. בתוצאה זו, כשלעצמה, אין כדי למנוע את אישור ההסדר. רביעית, לא ברורה גם ההשפעה שתהא נודעת להפסקת ההסדר הכובל על מעמדה של "ידיעות תקשורת" בשוק ועקב כך כל המקומונים המתחרים. "ידיעות" טוענת, כאמור, שאין לה יתרון יחסי בהוצאת מקומון בחיפה, ולאור כישלונם של מקומוניה בעבר היא נותרה ללא יכולת ממשית לייצר מקומון משלה. בעניין זה מקובלת עלינו עמדתם של המתנגדים, שידיעות תקשורת בהחלט מסוגלת כיום להוציא בחיפה מקומון איכותי, גם אם לא בהכרח רווחי. אשר להצלחתו של מקומון כזה ושיעורי החשיפה להם הוא יזכה, קשה לנו לחוות דעה. עם זאת, דווקא המתנגדים הם שטוענים שבכוחה של "ידיעות תקשורת" להוציא בחיפה מקומון מצליח, ואם הדבר לא עלה בידה עד כה, אות וסימן הוא שלא עשתה את המאמצים הנדרשים. כך מצביע "מעריב" בהתנגדותו להסדר על כך ש"ידיעות" הנו התאגיד העיתונאי החזק ביותר במדינת ישראל; רשת המקומונים שלו הנה רשת וותיקה וחזקה ביותר; כי "ברור הוא, שכל מקומון אשר יוצא לאור על-ידי ידיעות באזור חיפה נהנה מיתרונות התחלתיים עצומים", וכי "אין במדינת ישראל גוף עסקי כלשהו, אשר נתוני הפתיחה שלו להוצאת מקומון הנם עדיפים על אלה של ידיעות או טובים כמותם". (סעיף ג(4) לתצהירו של מר אצילי). עמדה זו של המתנגדים, לפיה חזקה על "ידיעות תקשורת" שתוכל, באמצעות ה"פלטפורמה המנצחת" שלה, כהתבטאותו של מר אצילי בעדותו, להצליח ולהגיע לשיעורי חשיפה גבוהים מאלה שהשיגה בעבר, מעלה את השאלה, מה עניין היה לאלה להביא לסיומו של ההסדר הכובל ולגרום לחיזוק מעמדה של "ידיעות תקשורת" בשוק? תשובתו של מר אצילי לשאלה זו בחקירתו, הייתה כי "מעריב" מקווה שיוכל לנצל את תקופת החדירה של המקומון החדש של "ידיעות תקשורת" לשוק החיפאי כדי לבסס ולחזק את מעמדו בשוק זה. שיקול זה לא נועד להגן על התחרות, אלא להגן על "מעריב", מפני התחרות, ויש לדחותו כליל. 22. לאור מכלול השיקולים דלעיל, אנו סבורים שההסדר הכובל נשוא הבקשה הנו לטובת הציבור ויש לאשרו. 23. התוצאה היא שאנו נעתרים לבקשה ומאשרים את ההסדר הכובל נשוא הבקשה עד ליום 1.3.2008. עיתונות