הסכם שיווק חלב

החלטה רקע משיבים 2 - 5 מנהלים רפת פרות ומחלבה במושב פטיש, באמצעות משיבה 1 (להלן: "השותפות"). את מכסת החלב המיוצר על ידי השותפות רוכשות המבקשות (להלן: "תנובה"), המפעילות מחלבה בעלת רישיון לעיבוד חלב על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו ואחסנתו), תשכ"א - (1960) (להלן: "צו הפיקוח"). ביום 22.7.05 התקשרה השותפות עם תנובה בהסכם, לפיו התחייבה למכור לתנובה את כל מכסת החלב שתייצר כדין, למשך תקופה של 5 שנים מיום כריתת ההסכם (להלן: "הסכם השיווק"). ביום 31.10.05 הודיעה השותפות למשיב 6 (להלן: "המנהל") על רצונה לשווק חלב למחלבת אביב ולהפסיק לשווק חלב לתנובה. ביום 21.11.05 הודיעה תנובה לשותפות כי מצפה שהשותפות תמשיך לכבד את הסכם השיווק, לפיו התחייבה השותפות לספק לתנובה חלב גם בשנת 2006. ביום 6.12.05 פנתה תנובה אל השותפות ודרשה ממנה להודיע למנהל על ביטול ההודעה מיום 31.10.05. דרישה זו לא נענתה. בת.א 2626/05 תבעה תנובה סעד כדלהלן: א. להצהיר כי הסכם השיווק תקף וכי על המשיבים להמשיך ולספק לתנובה את החלב המיוצר על ידם למשך תקופה של 5 שנים החל ממועד חתימתו 22.7.05. ב. לאסור על המשיבים להפסיק לשווק לתנובה את מכסת החלב המיוצר על ידם וזאת עד תום תקופת ההתקשרות שלפי הסכם השיווק. ג. לאסור על המשיבים לשווק את מכסת החלב שלהם שלא למחלבת תנובה וזאת עד תום תקופת ההתקשרות שלפי הסכם השיווק. ד. לאסור על המשיבים להודיע למנהל על שיווק חלב למחלבה קולטת אחרת מזו של תנובה וזאת עד תום תקופת ההתקשרות שלפי הסכם השיווק. ה. להצהיר כי ההודעות שמסרו המשיבים למנהל, לפיהן החל מיום 1.1.06 יפסיקו לשווק את החלב המיוצר על ידם לתנובה וישווקו אותו למחלבה קולטת אחרת, בטלות, וכי המנהל אינו רשאי לקבל מהמשיבים הודעות כאמור וזאת עד לתום תקופת ההתקשרות שלפי הסכם השיווק. ו. ליתן לה היתר לפיצול סעדיה על מנת שתוכל להיפרע מהמשיבים ו/או מי מהם את מלוא נזקיה. בבקשה שלפני עותרת תנובה לסעד זמני כדלהלן: לאסור על המשיבים להפסיק לשווק לתנובה חלב המיוצר על ידם. לאסור על המשיבים לפעול בניגוד להסכם השיווק. להצהיר באופן זמני, כי ההודעות שמסרו המשיבים למנהל ולפין החל מיום 1.1.06 יפסיקו לשווק את החלב המיוצר על ידם לתנובה וישווקו אותו למחלבה קולטת אחרת, בטלות. בדיון מיום 25.12.05, וויתרו בעלי הדין על חקירת מצהירים. דיון א. לגרסת, יגאל כהן, המצהיר מטעם השותפות, השותפות מספקת לתנובה חלב מזה כ - 50 שנה. לאחרונה התעוררה מחלוקת בין השותפות לתנובה אודות הפרמיה המגיעה לשותפות בעד אספקת חלב בהכשר בד"צ. בסמוך ליולי שנה זו, הגיעו הצדדים להסכמה אודות הסכום שישולם לשותפות כפרמיה בעד אספקת חלב בהכשר בד"צ ותנובה המציאה מסמכים שונים עליהם נדרשו השותפים לחתום כדי להוציא לפועל את ההסכמה האמורה. לגרסתו של יגאל כהן, הבין שהמסמכים עליהם נדרשו לחתום נועדו לעגן את ההסכמות לעניין הפרמיה הנוספת בקשר עם אספקת החלב בהכשר בד"צ ובגובה הקנס שדרשה תנובה להטיל על השותפות במקרה שזו תפסיק לספק לה חלב בהכשר בד"צ. לגרסתו, הוראות הסכם המענק, מיום 21.7.05 (נספח א לתשובת המשיבים) (להלן: "הסכם המענק"), המעגנות את הסכמות הצדדים לעניין הפרמיה שתקבל השותפות בעד אספקת חלב בהכשר בד"צ הן ההוראות שהיו מוסכמות עליו וכל המסמכים האחרים ובהם הסכם השיווק הוגנבו על ידי תנובה לחתימתו מבלי שהתעמק בהם. מכאן, לטענת המשיבים, שהסכם השיווק אינו משקף את הסכמתם לעניין משך תוקפו. אדרבא, נסיבות המשא ומתן מלמדות שעל פי אומד דעתם של הצדדים במועד כריתת ההסכמים, רשאית הייתה השותפות להפסיק לספק לתנובה חלב בכפוף לפיצוי הקבוע בסעיף 3 להסכם המענק. ב. אין חולק אודות קיומו של הסכם השיווק הכולל את חתימתם האישית של השותפים בשותפות על כל אחד מעמודיו וכן את חתימתו של עו"ד אוריאל ברששת המאשר את חתימת הצדדים להסכם השיווק. מלבד האמור בתצהירו של יגאל כהן, הנטען בניגוד למסמך כתוב, לא צירפו המשיבים כל ראיה שיש בה כדי לבסס את טענתם, לפיה לא הסכימו לתנאי הסכם השיווק. ועוד. יגאל כהן, אינו כופר בתוקפו של הסכם המענק שנחתם בסמוך לחתימה על הסכם השיווק על ידי כל השותפים ואושר אף הוא על ידי עו"ד בר ששת (נספח א לתשובת המשיבים) (להלן: "הסכם המענק"). לפי סעיף 5 להסכם המענק משך ההתקשרות שלפי הסכם המענק נקבע ל - 5 שנים מיום 1.11.04. קרי, המשיבים הסכימו להתקשרות בת חמש שנים עם תנובה בקשר עם אספקת חלב בהכשר בד"צ, גם אם תחולתו לעתיד קצרה במעט מהסכם השיווק. יתר על כן, סעיף 1.2 להסכם המענק קובע: "הסכם זה בא להוסיף על הסכם השיווק הקיים בין הצדדים ולהאריך את תוקפו עד תום תקופת הסכם זה, אך לא פחות מהתקופה הנקובה בהסכם השיווק." הנה כי כן, הסכם המענק מתייחס באופן מפורש להסכם השיווק ואף קובע את עדיפותו של הסכם השיווק בקשר עם תקופת ההתקשרות. מהאמור לעיל, נראה שאין בסיס לטענת המשיבים באשר לתוקפו של הסכם השיווק, שלפיו התחייבו לספק לתנובה חלב במשך 5 שנים מיום כריתת ההסכם. ג. לטענת המשיבים, הסכם השיווק המחייב אותם להתקשר עם תנובה למשך 5 שנים, מונע מהם לבחור מידי שנה, כפי שהם רשאים על פי צו הפיקוח, את המחלבה לה יספקו חלב מתוצרתם, ובכך יש משום הסדר כובל לפי סעיף 2 (א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988, (להלן: "חוק ההגבלים"). סעיף 2 (א) לחוק ההגבלים, קובע: "הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר." מהאמור לעיל, נראה לכאורה שההסדר המעוגן בהסכם השיווק, לפיו מנועה השותפות לשווק חלב מתוצרתה למחלבות אחרות הוא אכן הסדר כובל. ד. לטענת תנובה, אפילו אפשר היה לראות בהסדר שנקבע בינה לבין השותפות משום הסדר כובל, יש להחיל עליו את הוראות סעיף 3 (1) לחוק ההגבלים, הקובעות שהסדר שכל קבילותיו נעשות על פי דין אינו הסדר כובל. לטענתה, צו הפיקוח מחייב יצרן חלב לשווק את מכסת החלב למחלבה אחת בלבד בהתאם להוראות צו הפיקוח. קרי, השותפות כיצרנית חלב מנועה על פי דין מלהחליף את המחלבה לה היא מספקת חלב בשנה שלגביה נקבעה לה מכסת חלב. ממילא, ההסדר הקבוע בהסכם השיווק, לפיו כבולה השותפות למחלבה של תנובה תואם את חובתה של השותפות על פי הוראות צו הפיקוח. לטענת המשיבים, צו הפיקוח מחייב יצרן חלב להעביר את מכסת החלב שאושרה לו למחלבה אחת במשך התקופה שלגביה נקבעה לו מכסת חלב, בדרך כלל שנה. לפיכך, הסדר הכובל את השותפות למשך 5 שנים, אינו הסדר שכל כבילותיו על פי דין ואין להחיל עליו את הוראות סעיף 3 (1) לחוק ההגבלים. אכן, נראה לכאורה שמשך הכבילה המעוגנת בהסדר הקבוע בהסכם השיווק אינה תוצאה הכרחית של הוראות צו הפיקוח וממילא אין לכאורה לראות בכבילת השותפות למשך תקופה של 5 שנים משום כבילה על פי דין. לעניין, זה איני סבור שיש לייחס נפקות כלשהי לעניין סבירות תקופת ההגבלה. ה. עוד טוענת תנובה, כי ההסדר הקבוע בהסכם השיווק נוגע לשיווק תוצרת חקלאית מגידול מקומי ועל כן יש להחיל עליו את הוראות סעיף 3 (4) לחוק ההגבלים המוציאות מכלל הסדר כובל את ההסדר הקבוע בהסכם השיווק. לטענת המשיבים, החלב המסופק לתנובה על ידי השותפות משמש אותה כחומר גלם לייצור מוצרי חלב והיא אינה משווקת את החלב בסיטונות. על כן, לטענתם, אין לראות את תנובה כמי שמשווקת חלב בסיטונות כמשמעותו בסעיף 3 (4) לחוק ההגבלים. סעיף 3 לחוק ההגבלים, קובע: "על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים. (1) הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין. (2)... (3) ... (4) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים, אם כל הצדדים להסדר הם המגדלים או המשווקים בסיטונות; הוראה זו לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית כאמור; השר, בהסכמת שר החקלאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בצו להוסיף או לגרוע לסוגים של תוצרת חקלאית." מהאמור לעיל, נראה שהמחוקק אשר הכיר בחשיבות שבמניעת הסדרים כובלים וקידום התחרות במשק, מצא לנכון להכשיר הסדרים כובלים בתחומים או בעניינים מיוחדים שנקבעו בסעיף 3, בהם הסדרים שעניינם גידול ושיווק תוצרת חקלאית ובכלל זה ייצור ושיווק חלב. טענת המשיבים, לפיה אין לראות בתנובה משווק חלב בסיטונות, אינה נראית לי. שיווק החלב נעשה על פי הוראות צו הפיקוח ובהתאם מעובד החלב כדי להכשירו לשיווק. לפיכך, נראה לכאורה שתנובה אכן משווקת חלב בסיטונות כמשמעותו בסעיף 3 (4) לחוק ההגבלים ויש לכאורה להחיל עליה את הוראות סעיף 3 שלעיל. ו. לטענת המשיבים, הסכם השיווק מהווה חוזה אחיד והגבלת השותפות מלהתקשר עם מחלבה אחרת במשך 5 שנים מהווה תנאי מקפח שראוי לבטלו. תנובה כופרת בטענת המשיבים כאילו הסכם השיווק מהווה חוזה אחיד ואף טוענת שתקופת ההסכם שנקבעה בהסכם השיווק נקבעה לאחר משא ומתן ובהתאם לנסיבות ואינה מהווה תנאי מקפח. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה לי שהסכם השיווק הוכן במיוחד לצורך ההתקשרות שבין תנובה לשותפות ואין מדובר בחוזה אחיד. מכל מקום, המשיבים אינם טוענים שהסכם המענק הוא חוזה אחיד והסכם זה כולל התייחסות להסכם השיווק ובגדרו אף נקבעה עדיפות לתקופת ההתקשרות הקבועה בהסכם השיווק. בנסיבות אלה, נראה שסיכויי של טענת המשיבים, לפיה יש לבטל את התנאי אודות תקופת ההתקשרות הקבוע בהסכם השיווק, אינם טובים. מאזן הנוחות ז. משהגעתי למסקנה שלכאורה הסכמי השיווק והמענק תקפים וסיכויי המשיבים להצליח בטענתם אודות בטלותו של הסכם השיווק ו/או סעיף הבלעדיות הקבוע בו אינם טובים, זכאית תנובה לסעד שיבטיח את אפשרות אכיפת ההסכמים אם וכאשר יינתן פסק דין לטובתה. אם לא ייתנו הצווים המבוקשים על ידי תנובה אפשר שבבוא העת ולאחר שיינתן פסק דין לטובת תנובה לא ניתן יהיה לאכוף את הסכם השיווק בשל התקשרות של המשיבים עם משיבה 6 ו/או מחלבה אחרת. כך במיוחד לנוכח הוראות צו הפיקוח המחייבות את השותפות להתקשר עם מחלבה אחת לשיווק מכסת החלב באותה שנה. מנגד, הנזק העלול להיגרם לשותפות אם יינתנו הצווים המבוקשים הוא נזק כספי הנובע מההפרש שבין המחיר שמשלמת תנובה לשותפות בעד כל ליטר חלב לבין המחיר שמציעה משיבה 6 לתנובה בעד ליטר חלב, שהוערך על ידי המשיבים כבר עתה בכ - 100,000 ₪ לשנה. כעולה מהודעתה של השותפות מיום 31.10.05 למנהל (נספח ג1), משיבה 6 הייתה מודעת להסכם שנכרת בין תנובה לשותפות וממילא נטלה על עצמה סיכון שהשותפות לא תוכל להשתחרר מהתחייבותה שלפי הסכם השיווק. בנסיבות אלה נוטה מאזן הנוחות לטובת מתן הסעד הזמני המבוקש. מטעמים אלה החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות כדלהלן: א. הנני אוסר על המשיבים להפסיק לשווק לתנובה את חלב הפרה המיוצר על ידם. ב. ניתן בזה צו הצהרתי זמני, לפיו ההודעות שמסרו המשיבים למנהל ולפיהן החל מיום 1.1.06 יפסיקו לשווק את החלב המיוצר על ידם לתנובה וישווקו אותו למחלבה קולטת אחרת, בטלות ואין לפעול על פיהן. משיבים 1 - 6 ביחד ולחוד ישלמו למבקשות את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000₪. חוזהחלבהסכם שיווק