היתר זמני הגבלים עסקיים

החלטה 1. לפניי בקשה למתן היתר זמני לפי סעיף 13(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק"). המבקשת, אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ - (להלן: "אקו"ם"), הנה תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים, אשר הוקם בשנת 1936. פעילותה של אקו"ם נעשית באופן בו החברים באקו"ם מעבירים אליה באופן בלעדי את זכויותיהם ביצירותיהם, ואילו אקו"ם מצדה פועלת למתן הרשאות לשימוש באותן יצירות, וגובה את התמלוגים בגין שימוש זה עבור חבריה. ההרשאה נעשית בעיקר על-ידי מתן רשיונות גורפים (Blanket Licenses), אשר מאפשר למשתמשים לעשות שימוש בכל רפרטואר היצירות המנוהל על-ידי אקו"ם. אקו"ם פועלת גם לאכיפת זכויות היוצרים של חבריה, במקרה שאלו הופרו. בנוסף, אקו"ם קשורה בהסכמים עם כ-160 גופים זרים לניהול זכויות יוצרים ("אגודות אחיות"), במסגרתם מנהלת אקו"ם בישראל, לרוב באופן בלעדי, את זכויות היוצרים המנוהלות על-ידי אותן אגודות אחיות. 2. ביום 30.3.04 הוציא הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: "הממונה") תחת ידיו קביעה לפי סעיפים 43(א)(1) ו-26(א) לחוק, לפיה ההסדרים בדבר הקמתה ופעילותה של אקו"ם הם הסדרים כובלים, המבססים לה מעמד של בעלת מונופולין בחמישה שווקים לניהול זכויות שונות, לרבות אספקת רשיונות השימוש בהן (להלן: "ההחלטה") . אקו"ם הגישה ערר על החלטת הממונה, ובצדה בקשה חלופית לאישור הסדר כובל וכן בקשה למתן צו ביניים. בהחלטה מיום 5.8.04, ניתן צו ביניים, אשר התלה את תוקף החלטת הממונה לתקופה של ארבעה חודשים, תוך המלצה לצדדים לפעול לגיבוש תנאים לפעילותה של אקו"ם כהסדר כובל במסגרת היתר זמני (בש"א 21,22/04). הצדדים אכן הגיעו להסכמה בדבר התנאים לפעילותה של אקו"ם במסגרת ההיתר הזמני, ומכאן הבקשה שלפניי. 3. הצדדים חלוקים בשאלה האם פעילות אקו"ם כרוכה בהסדרים כובלים. בקשתה של אקו"ם לאישור הסדר כובל לפי סעיף 7(א) לחוק, כמו גם הבקשה למתן היתר זמני, מוגשות מטעמי זהירות בלבד. לצורך הדיון בבקשה זו, אצא מנקודת ההנחה, כי פעילותה של אקו"ם כרוכה בהסדרים כובלים. שאלה זו עתידה להתברר בדיון העיקרי בבקשה לאישור הסדר כובל, ואיני רואה מקום להידרש אליה בשלב זה. הממונה ממליץ על מתן היתר זמני, בכפוף לתנאים מהותיים. תנאים אלו גובשו על-ידי הצדדים לאחר שקיבלו את המלצת בית-הדין לנהל משא ומתן בסיועו של המגשר ד"ר י' טורבוביץ'. מטרתם של התנאים היא הגנה על התחרות, וריסון כוחה המונופוליסטי של אקו"ם כלפי המשתמשים והחברים בה. הממונה סבור, כי בכפוף לביצוע המלא של כל התנאים, ההסדר הכובל הכרוך בפעילותה של אקו"ם הנו לטובת הציבור. 4. סעיף 13(א) לחוק מציב שני תנאים מצטברים למתן היתר זמני להסדר כובל. התנאי הראשון הוא המלצת הממונה למתן ההיתר. התנאי השני הוא, כי ההסדר הוא לכאורה לטובת הציבור כמשמעה בסעיף 10 לחוק, דהיינו כי "התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור." בהחלטות קודמות של בית-הדין נקבע, כי שיקול שמירת המצב הקיים הנו שיקול משני, אשר בית-הדין רשאי לשקול במסגרת הבקשה למתן היתר זמני (ראו בש"א 51/04 תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (לא פורסם) סעיף 5 להחלטה והאסמכתאות הנזכרות שם). כאמור לעיל, הממונה ממליץ על מתן היתר זמני לפעילותה של אקו"ם כהסדר כובל, בכפוף לתנאים מסוימים עליהם אעמוד להלן. בכך מתמלא התנאי הראשון. לאחר שבחנתי את ההסדר הכרוך בפעילותה של אקו"ם והתנאים אליהם הגיעו הצדדים, אני סבורה כי ההסדר הכובל נשוא הבקשה הנו לכאורה לטובת הציבור, ולכן יש מקום ליתן היתר זמני כמבוקש. 5. בית-הדין עמד לאחרונה על תועלות הטמונות בניהול משותף של זכויות יוצאים בה"ע 3574/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ ואח' נ' הממונה על ההכבלים העסקיים ואח', דינים מחוזי כרך לד'(4) 175. היתרונות הבולטים של תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים, דוגמת אקו"ם, הם בכך שהוא משמש כלי חיוני לאכיפת זכויות יוצרים, מוזיל את עלויות השימוש בזכויות היוצרים ומקל על השימוש באותן זכויות. אקו"ם מציעה לציבור המשתמשים "רשיונות גורפים" או "רשיונות שמיכה" (Blanket Licenses), אשר מאפשרים למשתמשים לעשות שימוש בכלל רפרטואר היצירות שברשותה, ללא הגבלה על כמות היצירות או על זהותן. הרשיונות ניתנים כמובן כנגד תשלום. לשיטה זו נודעים יתרונות הן מבחינת ציבור המשתמשים והן מבחינת בעלי הזכויות החברים באקו"ם. מבחינת ציבור המשתמשים, הרי שרשיונות גורפים חוסכים את הצורך באיתור בעלי הזכויות השונים וכן את העלויות הכרוכות בניהול משא ומתן והתקשרות פרטנית עם כל אחד מהם בנפרד. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בשימוש במספר יצירות רב. השימוש ברשיון גורף אף מאפשר נגישות ספונטנית מהירה ויעילה למגוון היצירות, ובכך תורם להעלאת כמות היצירות בהן נעשה שימוש. מבחינת בעלי הזכויות, הרי שהרשיונות הגורפים מאפשרים ניהול, גביית תמלוגים ואכיפה יעילים, במיוחד לנוכח הקלות הרבה בה ניתן להפר את זכויותיהם. לולא מנגנון הניהול הקולקטיבי, כל בעל זכויות היה נאלץ לפעול עצמאית לאכיפת זכויותיו, דבר לא סביר מבחינת העלויות הכרוכות בכך. 6. בצד היתרונות הללו, אותם מניתי בתמצית, קיים חשש לפגיעה בתחרות. תאגיד הניהול כרוך בהתארגנות קולקטיבית של בעלי הזכויות. התארגנות זו מעוררת חשש לניצול לרעה של כוח השוק שנוצר בידי התאגיד, הן נגד ציבור המשתמשים והן נגד חברי התאגיד. כך לדוגמא, ניצול הכוח לרעה יכול לבוא לידי ביטוי בקביעת גובה דמי הרשיון ותאומו; סוגי הרשיונות ותנאי השימוש הקבועים בהם; חיוב בעלי הזכויות להעביר בלעדית את זכויותיהם אל התאגיד; מגבלות על חברות בתאגיד; חלוקת רווחי התאגיד ועוד. אני סבורה, כי בתנאים שגובשו על-ידי הצדדים יש כדי להפיג את החששות לפגיעה בתחרות. אעמוד בקצרה על מהות התנאים. 7. כיום, אקו"ם זוכה לבלעדיות בניהול זכויות היוצרים של חבריה וכן בניהול הרפרטואר של האגודות האחיות. על-פי התנאים (סעיף 4.2), בלעדיות זו תבוטל כך שתתאפשרנה עסקאות פרטניות בין המשתמשים ובין כל אחת מהאגודות הזרות או כל אחד מבעלי זכויות היוצרים, שלא באמצעותה של אקו"ם. ביטול הבלעדיות יוצר למעשה תחרות פוטנציאלית בין אקו"ם ובין האגודות הזרות, וכן בינה ובין חבריה, וכן מנמיך את חסמי הכניסה עבור תאגידים חדשים לניהול משותף. מן העבר השני, החברות באקו"ם תהא פתוחה בפני כל יוצר או מו"ל שירצה בכך. כיום לאקו"ם כושר מיקוח עדיף על-פני המשתמשים, בכל הנוגע לקביעת מחירי הרשיון. דבר זה נובע מהיותה של אקו"ם ספק יחידי של רשיונות גורפים, היותה בעלת יתרון מידע אודות גובה התשלום שמשלמים משתמשים אחרים בארץ ובחו"ל, וכן בשל הכלים החוקיים אשר ברשותה לאכיפת זכויות יוצרים. התנאים להם הסכימו הממונה ואקו"ם מאפשרים למשתמש כוח מיקוח רב יותר בעניין מחיר הרשיון, ומקטינים את כוחה של אקו"ם להכתיב מחיר חד-צדדי. אחד התנאים החשובים הוא קביעת מנגנון חיצוני במקרה של מחלוקת כנה בדבר גובה דמי הרשיון. ההסדר המפורט בסעיף 5 לתנאים, מסדיר את אופן אכיפת זכויות היוצרים על-ידי אקו"ם, במקרה של חילוקי דעות באשר לדמי השימוש, תוך מתן אפשרות של המשך פעילות המשתמש בזכויות היוצרים בתקופת הביניים אם שולמו דמי שימוש זמניים, על-פי מפתח וצורה שנקבעו בתנאים. תנאים נוספים מטרתם להגביל את יכולתה של אקו"ם להשתמש בסעדים משפטיים דוגמת צווי מניעה ופיצויים סטטוטוריים, ובכך להפחית מהלחץ על המשתמש במהלך המשא ומתן על גובה דמי הרשיון. כמו-כן על-פי סעיף 6 לתנאים, תקים אקו"ם ותנהל בסיס נתונים באתר האינטרנט שלה, דבר אשר יאפשר בדיקה אם יצירה מסוימת כלולה ברפרטואר אקו"ם, אם לאו. הגישה לשירות זה תהיה פתוחה לכל אדם ללא עלות. תנאי חשוב נוסף אותו יש להדגיש, הוא כי נטל הוכחת סבירות דמי הרשיון הנדרשים, מוטל על כתפיה של אקו"ם. דבר זה יחייב את אקו"ם למסור דין וחשבון למשתמש בדבר אופן חישוב דמי הרשיון המבוקשים. 8. סקרתי לעיל אך את מקצת התנאים על-מנת להמחיש כי באמצעותם, יגושרו פערי הכוחות בין אקו"ם ובין המשתמשים, במהלך המשא ומתן הקודם להתקשרות. כמו-כן, תנאים אלו יוצרים איזון בין אקו"ם ובין היוצרים החברים בה, אשר ירצו לממש את זכויותיהם בדרך של התקשרות פרטנית, או להותיר בידיהם חלקים מזכויות היוצרים שלהם. סיכומו של דבר, ההסדר בכפוף לתנאים דלעיל אשר פירוטם מצוי בנספח להמלצת הממונה, מספקים מכשיר חיוני לאכיפת זכויות יוצרים, תוך איזון האינטרסים. ההסדרים הכובלים בין אקו"ם לבין היוצרים, ובין אקו"ם לבין המשתמשים מביאים לחיסכון בעלויות וניצול יתרונות ניהול משותף של זכויות, תוך איזון בעלי הזכויות השונים. כעולה מן האמור ההסדרים הכובלים נשוא הבקשה הוא לטובת הציבור, ולכן יש מקום למתן היתר זמני, בתנאים עליהם הסכימו הצדדים. אשר על כן ניתן בזאת היתר זמני לפעילותה של אקו"ם לתקופה של שנה החל מיום 5.12.04 או עד תום הדיון בבקשה לאישור הסדר כובל, לפי המוקדם. ההיתר הזמני יהיה בכפוף לתנאים המצורפים להמלצת הממונה ומסומנים כנספח 1 (הערה: נא ללחוץ על הקישור כדי לעיין בנספח). דיני חברותהגבלים עסקיים