צו מניעה לביטול מכרז למינוי דובר עירייה

עורך דין דיני תקשורת   1. המבקשים-התובעים הגישו בתאריך 16.3.03 בקשה דחופה למתן צו מניעה כנגד המשיבים - הנתבעים להמנע מלהמשיך בהליכי המכרז למשרת דובר עירית חדרה אשר פורסם ב- 10.3.03.   הסעד שהתבקש הינו בטלות המכרז בשל אי סבירות התנאים כפי שפורסמו וכן אי סבירות המועד שהוקצב למועמדים להגשת המועמדות.   המשיבים הגישו תגובתם בתאריך 23.3.03 ובמסגרת התגובה טענו כי תנאי המכרז כפי שפורסם הינם סבירים, כי הנחיות משרד הפנים הינן מנחות ובלתי מחייבות, כי לוח הזמנים הקצר להגשת המועמדות הינו פועל יוצא מהליך קודם אשר במסגרתו ניתן על ידי כב' השופט כהן פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה שבין הצדדים ואשר בו הוסכם על פרסום מכרז פומבי בהקדם האפשרי.   המשיבים בתגובתם אף טענו כי יש להבחין בין תנאי סף במכרז לבין תנאים שלגביהם נקבע כי עמידה בהם תהווה יתרון למתמודד.   עם תום הדיון ושמיעת העדויות ב- 25.3.03, ניתנה על ידינו החלטה על הגשת סיכומים, ולאחריה אף ניתנה על ידינו החלטה ב- 1.4.03 משהגישו שני הצדדים סיכומיהם כי יש מקום ליתן החלטה מאוחדת בבקשה ובתיק העיקרי באשר לסבירות תנאי המכרז.   בעקבות החלטתנו מ- 1.4.03 הודיע ב"כ המשיבים כי אכן ובשל הצורך לעמוד בפני ודאות משפטית בשאלת תנאיו של המכרז ומאחר ובתאריך 31.3.03 הסתיימה כהונת הדובר המכהן, מבקשים המשיבים - הנתבעים ליתן החלטה בהליך בהקדם האפשרי.   ב"כ התובעים הודיע כי המבקשים - התובעים מסכימים כי ינתן פסק דין במאוחד בתביעה ובבקשה לסעד זמני בכפוף לכך כי סעיפים 34-33 ו- 36.5 וכן הסעד המבוקש בסעיף 1.5 לתביעה, ימחקו, ובהחלטתנו מ- 2.4.03 נעתרנו לבקשה לתיקון כתב התביעה ולמחיקת הסעיפים הרלוונטים, וזאת מאחר וצויין בבקשה כי הינה מוגשת בהסכמת הצד שכנגד.   אשר על כן, פסק דין זה ניתן הן באשר לבקשה בבשא 867/03 והן באשר לתביעה בתיק עב' 1541/03.   2. התיק שבפנינו הינו גילגול נוסף בענין דובר עירית חדרה.   תחילה פנו המבקשים והגישו עתירה לבג"צ בתיק שמספרו בג"צ 7821/02.   ההחלטה היתה כי העתירה נדחית על הסף, שכן המדובר בענין מצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה.   כב' השופט גרוניס ציין בהחלטתו, כי סמכות בית הדין לעבודה קיימת, גם כאשר מדובר בקבלה לעבודה על ידי רשות שילטונית הפועלת על פי דין, כמפורט בבג"צ אייזנברג וכי מאחר וקיים סעד חילופי לסמכות בג"צ הרי יש ללכת בדרכו של הסעד החילופי, מאחר והענין אינו נמנה על אותם חריגים אשר יצדיקו את פתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק.   כב' השופט גרוניס אף הדגיש:   "אף העובדה שהעותרים אינם טוענים כי בכוונתם להתמודד על המשרה של דובר העיריה, אינה צריכה לשנות. דיני המעמד, בהקשר בו עסקינן, זהים הם בבית המשפט הגבוה לצדק ובבית הדין לעבודה... לכן, אין מניעה שבית הדין לעבודה ידון בתובענה שיגישו העותרים."   משכך נפסק, הגישו מר שחר והגב' יחזקאלי תביעה לבית הדין לעבודה בתיק עב' 3018/02 אשר נדונה בפני כב' השופט הראשי, מר כהן, ואשר ענינה היה כי ינתן פסק דין המצהיר כי מינויו של מר זהבי לתפקיד דובר עירית חדרה מנוגד לדין וכי ינתן צו המורה על הפסקת העסקתו.   במסגרת אותו הליך הודיעו הצדדים לבית הדין, כי הגיעו ביניהם להסדר פשרה שנוסחו בחלקים הרלוונטים לעניננו הינו כדלקמן:   "בהתאם להמלצת בית הדין בדיון מיום 27.2.02 יסיים נתבע מס' 3, רז זהבי, את תפקידו כדובר עיריית חדרה בתאריך 31.3.03 כאשר התקופה שמ- 1.3.03 ועד 31.3.03 תהווה תקופת הודעה מוקדמת לסיום עבודה לכל דבר וענין בינו לנתבעת 1, משרת דובר העירייה לא תאויש אלא בדרך של מכרז פומבי.   2. הנתבעת 1 תפרסם בהקדם האפשרי מכרז פומבי למשרדת דובר העירייה. המכרז יהיה פתוח לציבור וגם הנתבע 3 יוכל להתמודד על המשרה בכפוף לתנאי המכרז שיקבעו.   3. ..." עינינו הרואות כי הצדדים הגיעו להסכמה, אשר ניתן לה תוקף של פסק דין בתאריך 5.3.03, ועל פיו משרת דובר עירית חדרה תאויש בדרך של מכרז פומבי.   על פי ההסכם, אין פסילה של הנתבע 3 מלהתמודד במכרז בכפוף לכך שיעמוד בתנאי המכרז.   לא נקבע בפסק הדין, ואף לא הוסכם בין הצדדים, כי תנאי המכרז צריכים להיות כאלה התואמים דווקא את נתוניו של מר רז, ואף לא נקבע בפסק הדין כי יש הצדקה לפרסם מכרז שתהא בו סטיה מהנחיות משרד הפנים למשרה הרלוונטית תוך התאמת ההנחיות לנתוניו של מר רז.   מאידך גיסא, אף לא הוסכם ולא נפסק כי תנאי המכרז חייבים להיות במדויק אלה המצויים בהנחיות משרד הפנים, שאם כך היה נפסק, היתה נשללת ממר זהבי האפשרות להגיש מועמדתו למכרז שכן אין לו ההשכלה האקדמית הנדרשת בהנחיות.   3. בטרם נדון במכרז שפורסם נציין, כי במהלך השנים 2002- 2000 התקיימה תכתובת בין המבקשים, היועץ המשפטי לממשלה, עירית חדרה ומשרד הפנים האגף לכ"א ושכר ברשויות המקומיות בענין משרת הדובר.   במכתבה של גב' הרשלר מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, מכתב מתאריך 14.6.00 שענינו תלונה בדבר העסקת דובר העיריה מר רז זהבי נכתב כי כעולה מדו"ח מבקר המדינה על קבלת עובדים ומינויים פוליטים ברשויות המקומיות (משנת 1998) משרה של דובר עיריה חייבת במכרז פומבי על פי החוק וכן צויין כי המבקרת קבעה, כי התפקיד דורש השכלה אקדמית ברמת תואר ראשון וניסיון מקצועי מוכח במשך 3 שנים לפחות, וזאת על פי קובץ ניתוח עיסוקים ותיאורי תפקידים בשלטון המקומי אשר פורסם על ידי משרד הפנים בשנת 1992.   במכתבה של הגב' הרשלר אף צויין כי דו"ח המבקר התייחס במפורש למינוי דוברים, שאינם בעלי השכלה וניסיון כאמור בקובץ ניתוח עיסוקים וקבע כי, מינוי מסוג זה אינו כשר.   לאחר מכן היתה התכתובת נוספת של המבקשים עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה ובתשובתה של הגב' ברזיס מ- 4.6.02 צויין כי היועץ המשפטי לממשלה הורה על הקמת צוות שיגבש הצעות לתיקוני חקיקה במטרה להגביר את הפיקוח על המינוים בשלטון המקומי.   הגב' ברזיס אף ציינה כי משרת דובר העיריה אינה משרת אמון ואין כוונה להופכה למשרת אמון ברשות מקומית, כך שעל דובר העיריה לייצג את הרשות ולא את ראש הרשות ואסור לו לעסוק בפעילות פוליטית.   כמו כן צויין כי לגירסת היועץ המשפטי לממשלה, אין ספק שמינוי דובר לעיריה דורש מכרז לפי הכללים שנקבעו בתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) וכי תנאי הכשירות לתפקיד צריכים להיות כפי שפורטו בקובץ תיאור תפקידים וניתוח עיסוקים.   הגב' ברזיס אף הבהירה כי אם הרשות מעסיקה אדם בתור יועץ חיצוני (להבדיל מעובד) הרי מכח תקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח-1987, יש פטור ממכרז על עבודות מקצועיות הדורשות ידע ומומחיות מיוחדים.   עמדת משרד הפנים כמפורט במכתבו של מר יואל ינון מ- 2.6.02 המופנה למר סדן, ראש עירית חדרה, היתה כי אין המדובר במשרת אמון וכי תנאי הכשירות לתפקיד דובר העיריה צריכים להיות כפי שפורטו בקובץ תיאור תפקידים וניתוח עיסוקים וכי יש לפרסם מכרז חיצוני לתפקיד.   בתאריך 1.10.02 נשלח לראש עירית חדרה, מר סדן, מכתבו של מר שפיצר, מנהל אגף כ"א ושכר ברשויות המקומיות, ובו חזרה על העמדה כי משרת דובר העיריה אינה משרת אמון, כי דובר העיריה צריך לייצג את מועצת הרשות ולא רק את ראש הרשות וכי מינוי לדובר עיריה דורש פרסום מכרז לפי הכללים שנקבעו בתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) ותנאי הכשירות צריכים להיות כמפורט בקובץ תיאור תפקידים וניתוח עיסוקים.   בתשובה למכתב זה שלח ראש העיריה, מר סדן, מכתב למר שפיצר כי הנושא נמצא בדיון משפטי וכי מר סדן עומד על דעתו כי לאור חלוף הזמן אין לקיים מכרז לתפקיד. (מכתב מר סדן מ- 20.10.02).   דרישות התפקיד של דובר רשות מקומית כמפורט בתיאור תפקיד מתומצת של משרד הפנים, הינן השכלה אקדמית מושלמת - תואר ראשון בתקשורת המונים, ניסיון מקצועי מוכח ומוצלח כאחראי ליחסי ציבור במוסד ציבורי מוכר במשך 3 שנים לפחות וכן כישורים אישים ובהם אמינות אישית, כושר לקיים ולפתח יחסים בין אישים, כושר התבטאות בכתב ובעל פה ויכולת ייצוג הרשות המקומית בפני גורמים חיצונים.   התפקיד אף דורש עבודה בשעות בלתי שיגרתיות.   4. בעקבות פסק הדין בתיק עב' 3018/02 פרסמה עירית חדרה מכרז לדובר עיריה ב- 10.3.03 בפרסום בעיתון צויין כי דרוש דובר/ת לעיריה בחדרה בהיקף של 100% משרה וכי המועד להגשת מועמדות הינו עד 17.3.03 וכן ניתן טלפון לקבלת פרטים.   המכרז עצמו הינו כמפורט בנספח יא' לבקשה ולתביעה וזו לשונו:   "מכרז למשרת דובר עירייה   תיאור התפקיד אחראי להסדר ולייצוג מדיניות הרשות המקומית כלפי גורמים חיצונים וכלפי אמצעי התקשורת ההמוניים. מייעץ להנהלת הרשות המקומית ולראשה בדבר העברת מסרים וניסוחם לציבור. מעביר לאמצעי התקשורת מידע, פרסומים וכד' ואחראי לארגון יחסי ציבור של הרשות המקומית.   דרישות התפקיד השכלה תיכונית   ניסיון מקצועי ניסיון מקצועי מוכח ומוצלח כאחראי ליחסי ציבור במוסד ציבורי מוכר במשך 3 שנים לפחות (רצוי ברשות מקומית). עבודה מוכחת באמצעי תקשורת.   כישורים אישיים אמינות ומהימנות אישית. כושר לקיים ולטפח יחסים בינאישיים, כושר התבטאות בכתב ובע"פ, יכולת ייצוג הרשות המקומית בפני גורמים חיצוניים.   דרישות תפקיד מיוחדות עבודה בשעות בלתי שגרתיות. יתרון לתושב חדרה.   הערה: הגשת מועמדות שבוע מיום הפרסום בפקס 6303293 - 04. יש לוודא טלפונית שהפניה הגיעה: 6303210 - 04."   5. בתאריך 16.3.03 ועוד בטרם חלף המועד להגשת הצעות למועמדות למכרז הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה דחוף אשר יורה למשיבים להמנע מלהמשיך בהליכי המכרז מהטעם שדרישות ההשכלה, הניסיון, מתן העדיפות לתושבי חדרה והמועד להגשת המועמדות כפי שנקבעו במכרז הינם בלתי סבירים.   נציין כי בענין זה צודקים המבקשים - התובעים בכך שיש להעלות טענות באשר לאי סבירות או כל פגם אחר בתנאי המכרז, בטרם נקבעו תוצאות המכרז ועל כן הגשת הבקשה לבית הדין בטרם נודעו תוצאות המכרז הינה במקומה.   עותר כנגד תנאי המכרז אשר מגיש עתירתו רק לאחר קביעת התוצאות במכרז, וזאת כאשר ידע על הפגמים עוד קודם לכן, מנוע מלהעלות טענותיו בשלב מאוחר לאחר קביעת התוצאות.   יתר על כן, יש אף ממש בטענות המבקשים על כך שאיננו יודעים האם אותם מועמדים שהגישו הצעותיהם אכן עומדים בתנאי המכרז, אולם יתכן ויש מועמדים מתאימים שלא הגישו מועמדותם בשל הוספת תנאי סף של עבודה באמצעי תקשורת, ותנאי זה שולל את האפשרות ממועמדים מתאימים אשר יכולים להיות גם בעלי השכלה אקדמית וגם בעלי ניסיון רלוונטי במוסד ציבורי, מלהגיש מועמדותם.   המשיבים בתגובתם טענו כי נציג משרד הפנים הממונה על כ"א ברשויות המקומיות הודיע להם שאין בדעתו להתערב בנושא המכרז, כי העתירה של המבקשים מוקדמת ואקדמית, כי בפועל "רבו עד מאוד הפניות למכרז" (עיין סעיף 4.3 לתגובה) וכי תנאי המכרז סבירים וכי ההנחיות המצויות בקובץ ניתוח העיסוקים של משרד הפנים הינן הנחיות מנחות ואינן הנחיות מחייבות.   המשיבים אף טענו כאילו היתה הסכמה שמר רז יוכל להתמודד בכל מקרה במכרז, ומשכך אין לכלול בתנאי המכרז תנאי סף בהם מר רז אינו עומד.   6. בבואנו לדון ולהכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ברצוננו לעמוד תחילה על מספר עקרונות יסוד בדיני המכרזים שהינם בעלי חשיבות לצורך הכרעה בענין שבפנינו.   בע"ע 106/99 סלמאן סלאח סעב נ. מדינת ישראל - משרד החינוך התרבות והספורט נפסק מפי כב' השופטת ברק ובהסכמת יתר חברי המותב כדלקמן: "מכרז הוא דרך מיוחד של משא ומתן, בענייננו משא ומתן לקראת משרה בתחום יחסי העבודה. יציאה במכרז על ידי בעל מכרז, אם מכוח חובה שבחוק, אם מכוח הנחיות פנימיות שהוא הנחה את עצמו, פירושן התחייבות של בעל המכרז. לפעול על כללים מיוחדים של דיני המכרזים. המייחד את המכרז הוא אופיו התחרותי. זהו דרך תחרותי של משא ומתן. לאופי התחרותי כללים משלו. על בעל מכרז לקיימם בדבקות."   השופטת ברק אף הפנתה למאמרה: "מו"מ לקראת חוזה עבודה - עיונים בעקבות הרחבת סמכות בית הדין לעבודה" שנתון משפט העבודה תשנ"ב-1992, 47.   באשר לתכליתו של המכרז נפסק מפי כב' השופטת ברק:   "להליך של מכרז תכלית כפולה. מחד הוא מאפשר לכל מי שרואה את עצמו מועמד למשרה להשתתף בתחרות בתנאי שוויון בין כל המשתתפים ומאידך הוא מאפשר לעושה המכרז לבחור מתוך מספר הצעות את ההצעה המתאימה ביותר ובכך ליעת את השרות. לכך משמעות מיוחדת כאשר מדובר בשרות הציבורי. עמד על כך השופט ברנזון בענין בית האריזה רחובות (בג"צ 292/61 בית האריזה רחובות נ. שר החקלאות, פ"ד ט"ז 20, 27 מול האותיות ד-ה)   "לכל מכרז למסירת עבודה מטרה כפולה משני אספקטים שונים: מבחינת בעל המכרז, הרי שלנגד עיניו עומדות המטרה להשיג הצעות מתאימות רבות ככל האפשר, שמהן יוכל לבחור את ההצעה הטובה והנוחה לו ביותר; ואילו מבחינת קהל הקבלנים הבאים בחשבון כמציעים, הרי שהמכרז פותח בפניהם האפשרות לזכות בעבודה המוצעת על יסוד של התחרות הוגנת בתנאים של שוויון. פתח הנסיגה שכרגיל בעלי מכרזים משאירים לעצמם בהודיעם מראש שאינם מתחייבים לקבל את ההצעה הזולה ביותר או הצעה כלשהי, אינו גורע מאומה מנכונותם של עקרונות היסוד הנ"ל החלים על כל מכרז וביתר תוקף ושאת על כל מכרז המתפרסם על ידי רשות ציבורית."   לאחר שסוקרת כב' השופטת ברק את המקורות המשפטים החלים על המכרזים שענינם קבלת עובד לעבודה, ובכללם המשפט הציבורי אשר מכוחו אין בעל סמכות רשאי להפלות ועליו לנהוג בהגינות, בסבירות, ללא משוא פנים וללא ניגוד ענינים, פוסקת השופטת ברק כדלקמן:   "ההשלכות האופרטיביות ההשלכות האופרטיביות מהאמור לעיל הן שיש לקיים את ההליך בצורה הקפדנית ביותר. בכך ישמר הן עקרון השוויון והן העיקרון של בחירת המועמד המתאים ביותר. בכך ישמר העיקרון של תום לב מוגבר ושמירה על כללי המשפט הפרטי, הציבורי ומשפט העבודה. מעבר לכל ישמר עקרון התחרות לפיו החוזה הנספח דורש ביצוע קפדני של ההליכים בין הגשת ההצעות לקיבול."   נציין בהקשר לאותם עקרונות יסוד החלים בדיני המכרזים כי תנאי המכרז ובכלל זה דרישות התפקיד אינם נקבעים ואינם אמורים להקבע לפי מידתו של אדם זה או אחר אלא לפי צורכי המשרה.   7. באשר לזהות העותרים, איננו סבורים כי בענין זה יש מקום לטענות המשיבים, הן לאור החלטת בג"צ בענין הספציפי שבפנינו והן לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. עיין לענין זה בע"ע 1233/01 יהודה אריאלי ואח' נ. עירית הרצליה ואח' ועיין גם בפסק דינו של כב' השופט אליסוף בדב"ע 3/180/98 רחמים טישרה נ. איגוד ערים אזור ראשון לציון בסעיף 26 לפסק הדין וכן בבג"צ חדד נ. מועצה מקומית רמת השרון אשר הוזכר על ידי כב' השופט ברוניס בבג"צ הרלוונטי לענייננו.   העובדה כי למבקשים - התובעים בתיק שבפנינו משקעים כנגד מר רז אשר כיהן כדובר עירית חדרה וזעמם כלפיו הוא אשר מניעם, בין היתר, לפעול בענין משרת הדובר, אין בה כדי לשנות את תנאי המכרז, או להופכם לסבירים ועל בית הדין לשקול לגופו של ענין האם תנאי המכרז כפי שפורסמו, על יסוד כל השתלשלות הענינים שפורטה לעיל, ועל יסוד חומר הראיות שבפני בית הדין , הינם סבירים אם לאו והאם יש מקום לפסול את המכרז. (נציין במאמר מוסגר כי התרשמנו שאכן מניעיהם של המבקשים אינם אך ורק שיקולי טובת הציבור והאינטרס שמשרת הדובר תאוייש על ידי האדם המתאים ביותר שכן לשני המבקשים - התובעים משקעים אישים כנגד מר רז כמפורט בעדויותיהם בעמ' 4 שורות 12-10 ובעמ' 5 שורות 24-21 לפרוטוקול, אולם כפי שציינו השאלה האם תנאי המכרז כפי שפורסמו הינם סבירים אם לאו, הינה שאלה שנותרה שרירה וקיימת גם לאור משקעיהם האישים של המבקשים - העותרים).   8. באשר למשקלם של הנחיות משרד הפנים לענין הכישורים הנדרשים למשרת דובר, נכון הוא כי בבג"צ קרן (בג"צ 875/99 הרצל קרן נ. מרים פיירברג ראש עירית נתניה ואח' נפסק כי אין המדובר בהנחיות מחייבות אלא בהנחיות מנחות אולם יש להדגיש כי בג"צ פסק שעל הרשויות המקומיות לתת דעתן על הנחיות אלה ולהיות מונחות על ידן בנושאים המוסדרים בהם ובהתאמה לכל רשות ולצרכיה, אולם אין בכך כדי להפוך את אותן הנחיות לעפרא דארעא תוך התעלמות מהן, מעמדת היועץ המשפטי לממשלה ומעמדת משרד הפנים כעולה מהתכתובות בתיק וכן מעמדת הפרקליטות אשר נתבקשה להגיב על תנאי המכרז, כאמור בהחלטתנו מ- 16.3.03 ואשר הודיעה כי קובץ תיאור התפקידים של משרד הפנים הינו קובץ היוצר סטנדרט ראוי וסביר וסטיה ממנו מחייבת הצדקה של ממש.   הפרקליטות בתגובתה אף ציינה כי דרישות המכרז ובהן הדרישה של השכלה תיכונית בלבד במקום הדרישה של השכלה אקדמית - תואר ראשון בתקשורת המונים, אינה נראית סבירה כמו גם הדרישה של עבודה מוכחת באמצעי התקשורת המתלווה לדרישה זו וכן הניסיון המקצועי הנדרש "רצוי ברשות מקומית".   הפרקליטות חזרה על העמדות המפורטות במכתבה של מיכל הרשלר מ- 14.6.00 ולמכתבה של שירה ברזיס מ- 4.6.02.   הצירוף של הורדת דרישת ההשכלה, תוך הוספת התנאים בענין הניסיון אינה עומדת לגירסת הפרקליטות במבחן הסבירות.   באשר למעמדן של הנחיות משרד הפנים כבר הבענו דעתנו בתיק עב' (חיפה) נז/3/1436 וכן בתיק עב' (חיפה) 808/99 ד"ר רפאל ורטהיים נ. עירית קרית ביאליק ואיננו סבורים כי יש בבג"צ קרן כדי לשנות את עמדתנו שם.   אין לנו אלא להפנות לדברים שכתבנו באותם פסקי דין כדלקמן:   "א. פרופ' זמיר במאמרו "הנחיות מינהליות", הפרקליט לח', עמ' 18 דן בהיבטים שונים הקשורים להנחיות מינהליות תוך שהוא מציין כי הנחיות אלה יכולות לשמש הלכה למעשה כמכשיר רב ערך לשיפור המינהל הציבורי ולייעול הביקורת על פעולותיו.   פרופ' זמיר אף מציין כי מסיבה זו חשוב להיות מודע ליתרונות ההנחיות המינהליות ולקדם את השימוש בהנחיות אלה.   באותו מאמר מצויין כי מטרת ההנחיות הינה לשרת הן את צורכי המינהל הציבורי בכך שהנחיות מסייעות בידי הרשות המינהלית לגבש מדיניות לאחר בירור נתונים רלוונטים ותוך התחשבות בגורמים ובשיקולים השייכים לענין וכן להחליט בכל מקרה הנופל במסגרת ההנחיות במהירות וביעילות ולהמנע מהחלטות סותרות מחד גיסא, ומאידך גיסא לשרת את טובת האזרח בכך שקיומן של הנחיות מאפשר לו לשער במידה סבירה מה תהיה ההחלטה הצפויה במקרה הנופל בתחום ההנחיות וכמו כן קיום הנחיות ימנע החלטה הסוטה מהנחיות והמקפחת את האזרח ללא הצדקה. (עיין שם בעמ' 25 וכן בעמודים 22-32).   באותו מאמר אף צויין כי סטיה של רשות מינהלית מההנחיות עלולה לעורר חשש וטענה בדבר שיקולים זרים, ועל הרשות המינלית להוכיחו שהסטיה מתבססת על שיקולים ענינים.   ב. בבג"צ 4422/92 שלמה עפרן נ. מנהל מקרקעי ישראל ואח' פד"י מז' (3) 853 נדון ענין ההנחיות שמוציאה רשות מינהלית וחובתה לפעול על פיהן.   נכון הוא כי בעניננו ההנחיות הוצאו על ידי משרד הפנים כלפי כלל הרשויות המקומיות ואין המדובר בהנחיות שהוצאו על ידי העיריה עצמה אולם מטרת ההנחיות, היותן מוצאות לאחר שיקול דעת ובדיקת מהות כל תפקיד ותפקיד ודרישותיו ולאור בדיקה זו מהם הכישורים הנדרשים ממועמד לתפקיד זה, תואמות אף את המקרה שבפנינו.   בבג"צ עפרן נפסק:   "רשות מינהלית מוגבלת בהפעלת שיקול דעתה על ידי ההלכות הכלליות של המשפט המינהלי, עליה לפעול במסגרת סמכותה החוקית; עליה לשקול את כל השיקולים הרלואנטים להשגת תכלית החוק ולהימנע מלשקול שיקולים זרים; עליה להפעיל את שיקול דעתה בשוויוניות ולהימנע מהפליה; עליה לנהוג בהגינות וביושר; ועליה לפעול על פי סטנדרט התנהגות המצוי במיתחם הסבירות. סטנדרט זה משקף, בין היתר, את האיזון הראוי בין השיקולים הרלוואנטיים השונים. הוראות כלליות אלה חלות על כל המקרים שבהם נתון לרשויות מינהליות שיקול דעת. בנוסף עליהן קיימות גם הלכות מיוחדות. עם הלכות אלה נמנית ההלכה המורה כי רשות מינהלית שהוציאה הנחיות מינהליות חייבת, ככלל, לפעול על פי הנחיותיה ולא לסטות מהן ללא הצדקה מיוחדת."   כמו כן צויין באותו בג"צ כי ההנחיה המינהלית מגובשת לאחר בדיקת הנתונים הרלוונטים על ידי אנשי המקצוע בתחום שאליו מתייחסת ההנחיה וכי ההנחיה הינה כללית ומשקפת את סטנדרט ההתנהגות הראוי במקרים דומים וכן את האיזון הראוי בין אינטרסים שונים שיש לקחת בחשבון.   באותו ענין אף נפסק כי ההנחיה אינה קובעת נורמה משפטית אך היא מתקרבת ליצירת נורמה.   גם בבג"צ 5277/96 חוד חברה לתעשיות מוצרימתכת בע"מ נ. שר האוצר ואח' פד"י נ' (5) 854, בעמ' 861, נדון מקרה של סטיה מהנחיות מנהליות ונפסק מפי כב' השופט אור כי במצב דברים של סטיה מהנחיות מינהליות, נגזרת מחובת הרשות לנהגו בשיוויון המסקנה כי סטיה מההנחיות חייבת להיתמך בטעמים סבירים.   על סטיה כזו לעמוד בדרישות של קיום טעמים ענינים וטובים מספיק על מנת להצדיקה.   משרד הפנים קבע (וזאת כאשר שר הפנים הינו השר שהוסמך להתקין תקנות לענין מכרזים לקבלת עובדים בעיריות) הנחיות בנוגע לכישורים הנדרשים בעת פירסום מכרז למשרות מסוימות ברשויות מקומיות ובאם הנתבעת במקרה שבפנינו סוטה באופן גורף מהנחיות אלה ואינה דורשת במכרז כלל דרישה של השכלה אקדמית הרלוונטית למשרה הנדונה, וזאת מחד גיסא, ומאידך גיסא דורשת נסיון של 10 שנים בתפקיד בכיר אך ורק ברשות מקומית ומתעלמת מדרישות הנסיון בהתאם להנחיות משרד הפנים על פיהן נסיון כגזבר ברשות מקומית או במוסד ציבורי אחר, הינו נסיון מספיק, עליה מוטל הנטל להבהיר לבית הדין את סטיתה זו מההנחיות.   המדובר בהנחיות של משרד הפנים שאינן מתייחסות אך ורק לנתבעת בתיק שבפנינו אלא רלוונטיות כלפי משרות דומות בכל הרשויות המקומיות וברור הוא כי הנחיות אלה גובשו לאור מהות הדרישות ממלאי התפקידם הרלוונטים.   הנתבעת אינה יכולה להתעלם כליל מהנחיות אלה ולהתייחס אליהן כאילו הן בטלות כעפרא דארעא".   9. בעינננו ותוך השוואת תנאי המכרז הספציפי אשר פורט לעיל בסעיף 4 לפסק דין זה עם תיאור התפקיד המתומצת לצורכי פרסום מכרז של משרד הפנים, עולה כי דרישת ההשכלה הופחתה מתואר ראשון בתקשורת המונים להשכלה תיכונית, דרישת הניסיון שונתה כך שצויין שאותו ניסיון מקצועי במוסד ציבורי רצוי שיהיה ברשות מקומית וכמו כן הוסף תנאי שעניננו "עבודה מוכחת באמצעי תקשורת".   כמו כן הוסף תנאי כי יש יתרון לתושב חדרה.   משנחקר מר וייסבלך, מנהל משאבי אנוש בעירית חדרה, על תוכן המכרז שפורסם, העיד כי בנוגע להשכלה הרי השכלה אקדמית אינה מחייבת באשר לתפקיד הדובר שכן גם ברשויות מקומיות אחרות לא נדרשה השכלה אקדמית כתנאי.   יחד עם זאת הודה מר וייסבלך כי לא ביקש מאותם רשויות מקומיות אשר עם נציגיהן דיבר בנוגע למשרת הדובר, העתקים מהמכרזים שפורסמו שם למשרת הדובר, על מנת לראות האם המדובר בפרסומי מכרז מהזמן האחרון, או בדובר המכהן שנים רבות, האם נדרשה חלופה של קורסים על תיכונים בנושאי תקשורת, יחסי ציבור וכד' במקום ההשכלה האקדמית ועוד. (עיין עמ' 7 סיפא ועמ' 8 רישא לפרוטוקול).   יתר על כן, אפילו באשר לדרישה של השכלה תיכונית, לא נדרשה במסגרת המכרז תעודת בגרות ולדברי מר וייסבלך:   "לא ציינתי תעודת בגרות כי לא חשבתי שזה רלוונטי, חשבתי שהשכלה תיכונית מספקת."   מאידך גיסא ולמרות שבתאור התפקיד המתומצת של משרד הפנים צויין ניסיון מקצועי מוכח ומוצלח כאחראי ליחסי ציבור במוסד ציבורי מוכר וברור, ומוסד ציבורי אין הכוונה לחברות פרטיות אלא למשרדי ממשלה וכד', כפי שאף מר וייסבלך העיד (עיין עמ' 8 סיפא לפרוטוקול) דאגה עירית חדרה להוסיף כי רצוי שניסיון זה יהיה ברשות מקומית ואף הוסיפה תנאי של עבודה מוכחת באמצעי תקשורת, (יכול להיות אף כתב ספורט כגירסת מר וייסבלך - עמ' 6 שורה 17 לפרוטוקול).   התנאים של 3 שנים לפחות ברשות מקומית ועבודה מוכחת באמצעי התקשורת מחד גיסא והורדת הדרישה לניסיון מקצועי מאידך גיסא, יש בהם כדי ליצור תחושה כי הדבר נעשה במכוון על מנת לאפשר למועמד ספציפי שאילו כישוריו לזכות במשרה.   גם תשובתו של מר וייסבלך (עמ' 8 שורות 19-18 לפרוטוקול) כאשר נשאל האם השכלה תיכונית משמעותה תעודת בגרות, והתשובה היתה שהוא סבור שכשרז למד עוד לא היה ניקוד, מצביעה, לפחות לכאורה, על כך שכישוריו של מר רז עמדו מול עיניו בעת ניסוח תנאי המכרז ולא השאלה מהם הדרישות הטובות ביותר והרלוונטיות ביותר לתפקיד, שיכולה להציב עירית חדרה ככל שהמדובר במשרת הדובר.   נציין כי בהסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין על ידי כב' השופט כהן מוסכם כי המכרז יהיה פתוח לציבור וגם הנתבע 3 שם (מר זהבי) יוכל להתמודד בכפוף לתנאי המכרז שיקבעו ולא שתנאי המכרז יוכפפו לכישוריו הספציפים של מר זהבי.   נציין כי הסבריו של מר וייסבלך לסטיה מהנחיות משרד הפנים ולתנאים שפרסמה המשיבה - הנתבעת למשרת הדובר הן באשר להורדת דרישת ההשכלה והסתפקות בהשכלה תיכונית, אף מבלי לציין כי נדרשת תעודת בגרות והן באשר להוספת דרישות הניסיון, כפי שהוספו, לא הניחו את דעתנו באשר לסבירות ובאשר להעדר שיקולים זרים לרבות התאמת תנאי המכרז למועמד מסוים.   10. אחד מאושיות היסוד של דיני המכרזים הינו מציאת המועמד הטוב ביותר מבין המועמדים למשרה וזו אף מטרת תקנה 7 תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) תש"מ-1979 הקובעת כי:   " דרישות ההשכלה והניסיון למועמדים במכרזים פומבים יהיו ככל האפשר כדרישות ההשכלה והניסיון הנהוגות ברשויות מקומיות או בשירות המדינה למשרות דומות. "   עיין לענין זה בדב"ע מד/4/20 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א בע"מ נ. מועצת פועלי ת"א יפו פד"ע טו' 320 בעמ' 327 שם נפסק:   "בשירות הציבורי - שירות ציבורי במשמעות הרחבה ביותר - הנורמה הרצויה היא איוש משרות בדרך מכרזים... מכרז פומבי - כדי להבטיח לציבור שהטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא הקרובים ביותר."   המטרה הינה להבטיח שמרשות אלה תאויישנה בצורה תקינה והוגנת באמצעות מכרז ולא שנושאי תפקידים פוליטים ישתדלו למנות את אנשי שולמם למשרות בעיריה. (עיין לענין זה בדב"ע מז/3/134 ד"ר אחמד מישאל נ. עירית ירושלים פד"ע כ' 40-35).   בעניננו לא ניסתה עירית חדרה לפרסם מכרז אשר הדרישות בו עולות בקנה אחד עם הנחיות משרד הפנים, כך שלא ניתן לומר כי העיריה ניסתה למצוא מועמדים בעלי ניסיון בתחום הרלוונטי ונכשלה ולכן פרסמה מכרז ובו דרישות מופחתות.   מנוסח המכרז שפרסמה המשיבה - הנתבעת, עולה כי מועמד שהינו בעל תואר שני או בעל תואר שלישי בתקשורת ובעל ניסיון בתחום יחסי הציבור במשרד ממשלתי, בצה"ל וכד' אולם לא שימש כעיתונאי או כשדרן, לא יוכל להגיש מועמדותו למשרת הדובר הגם שיתכן וכישוריו מעולים בתחום.   נציין כי יש הבדל בין ניסיון בעבודה עם אמצעי התקשורת לבין עבודה באמצעי התקשורת כפי שדרשה הנתבעת במכרז ואיננו סבורים כי תנאי זה שהינו תנאי סף במכרז הינו סביר. כל טיעוני המשיבים כמפורט בסעיף 37 לתגובתם, רלוונטים לענין עבודה עם אמצעי התקשורת אולם אינם מחייבים עבודה באמצעי התקשורת, תנאי שהוסף במכרז. המשיבה - הנתבעת אף לא ציינה לפחות כי תינתן עדיפות לבעל השכלה אקדמית בתחום הרלוונטי או לא דרשה לפחות קורסים על תיכונים בתחום הרלוונטי, גם אם החליטה שאין צורך בהשכלה אקדמית.   איננו סבורים שהשכלה אקדמית הינה חזות הכל, אלא שאף מתיאור התפקיד המתומצת עולה כי לדרישת ההשכלה מתווספת דרישת ניסיון בתחום הרלוונטי.   השכלה אקדמית בתחום של תקשורת המונים מקנה ידע בתחומי פסיכולוגיה חברתית, רטוריקה ותרבות הדיבור, כתיבה עיתונאית, פרסום, דיני תקשורת, יחסי ציבור ותחומים נוספים הנילמדים בחוג לתקשורת באוניברסיטה.   הננו סבורים כי ידע בתחום זה הינו רלוונטי למשרה ואיננו סבורים כי השכלה תיכונית מקנה ידע בתחומים הרלוונטים.   מן הראוי היה לדרוש לפחות קורסים בתחומים הרלוונטים אם לא השכלה אקדמית מושלמת - תואר ראשון.   יתר על כן, אף הדרישה להשכלה תיכונית מבלי להבהיר מה מהותה של אותה השכלה תיכונית נדרשת אינה עומדת לא במבחן הסבירות ולא במבחן הבהירות.   בדב"ע נג/3/195 סוהיל מרעי נ. המועצה המקומית משהד ואח' נפסק:   "הגורמים המופקדים על ניהול מכרז בשירות הציבורי חייבים איפוא להקפיד שבעתיים על מילוי מדוקדק של הוראות החוק והתקנות, בנוסף לדינים האחרים החלים על מכרז. יודגש, כי להפרה או לפגיעה בהוראה חוקית הנוגעת למכרז, יש נפקות משפטית בתחום המשפט הציבורי... מאחר והנתונים האישים הדרושים למילוי המשרה המוכרזת הם פרטים בסיסים במכרז הנדרשים על פי הצו, ברור מאליו, כי המועצה היתה חייבת לגרום לכך כי פרטים אלה יהיו ברורים ובלתי מעורפלים. כישורים שענינם הכשרה או השכלה ניתנים בדרך כלל לקביעה אוביקטיבית. הוא הדין לגבי תנאי כשירות של הכשרה או השכלה שהם אלטרנטיבים או מצטברים."   (עיין גם במאמרה של השופטת ברק, יחודם של דיני המכרזים לקבלה לעבודה, שנתון משפט העבודה ו', 145, בעמ' 172 בפסקה הדנה בניסוח עמום של תנאי המכרז).   באשר ליתרון לתושב חדרה, נראה לנו סביר כי במכרז יצויין יתרון לתושב חדרה או למועמד המקבל על עצמו להתגורר בחדרה או בסביבתה הקרובה תוך ציון הטווח הסביר בעיני הנתבעת, כך שהניסוח יצביע לא על יתרון לתושב חדרה בהיותו כזה ביום הגשת המועמדות אלא על יתרון בשל דרישות התפקיד למי שיתגורר בחדרה ו/או באזור הקרוב משיקבל על עצמו את התפקיד.   11. לאור כל האמור לעיל הננו קובעים כי תנאי המכרז למשרת דובר שפרסמה עירית חדרה ב- 10.3.03, לוקים בהצטברם באי סבירות הן באשר להפחתת דרישת ההשכלה והן באשר לניסיון המקצועי הנדרש העולה על תיאור התפקיד המתומצת במרכיבים שאינם בהכרח נדרשים למילוי נאות של המשרה, וכן לוקה המכרז באי בהירות לגבי דרישת ההשכלה כפי שנוסחה.   מסיבות אלה יש מקום לבטל את המכרז כפי שפורסם ועל המשיבה - הנתבעת לפרסם מכרז חדש למשרת דובר העיריה.   בטרם תפרסם הנתבעת מכרז חדש ישקלו נציגיה המוסמכים של הנתבעת את התנאים כמפורט בתיאור התפקיד המתומצת של משרד הפנים וכן יבדקו מה נוסח המכרזים שפורסמו למשרות דומות בעיריות אחרות ו/או בשירות המדינה בשנים האחרונות, כך שהדרישות תהיינה, ככל האפשר, כדרישות הנהוגות ברשויות המקומיות או בשירות המדינה למשרה דומה (והכוונה אינה אם יש רשות אחת או שתיים שסוטה מהנחיות אלה אלא, מה נהוג ברוב הרשויות המקומיות).   הנתבעת תשלם למבקשים - התובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.   12. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.  צו מניעהביטול מכרזמכרזצוויםעירייה