פטור ממכרז עירייה

מתי יש פטור ממכרז של עירייה ? הוראת סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, קובעת כי רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת שירותים עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם ארגון ציבורי. נקודת המוצא העקרונית הינה, כי עירייה המבקשת לקבל שירותים חייבת לעשות כן באמצעות מכרז מטעמה (ראו סעיף 197 לפקודת העיריות [נוסח חדש], תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987). לכלל זה מצויים מספר חריגים. אחד מאותם חריגים נקבע בחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972. רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים, או לביצוע עבודה עם מי שזכה במכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבורי. מהו היקף הפריסה של חריג זה? לשונו של סעיף 9 לחוק רחבה. היא עשויה לכאורה לאפשר, לרשות מקומית, באישור שר הפנים, להתקשר עם נותן שירות בלא מכרז ובלבד, שאותו נותן שירות זכה אי פעם במכרז כלשהו שפורסם על ידי גוף ציבורי. מהי התכלית המונחת ביסוד סעיף 9 לחוק? כידוע, תכליתו של טקסט משפטי הינה איזון בין תכליתו הסובייקטיבית ("כוונת המחוקק") לבין תכליתו האובייקטיבית ("כוונת החוק"). על התכלית הסובייקטיבית המונחת ביסוד סעיף 9 לחוק אין לנו כל מידע. הוראת סעיף 9 לא הופיעה בהצעת חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972. היא הוספה בוועדת הפנים של הכנסת. מדיוני הוועדה ניתן ללמוד אך זאת כי מטרת הסעיף היתה לתת בסיס חוקי לנוהג קיים של הצטרפות רשויות מקומיות למכרזים שפורסמו על ידי גורמים אחרים. בקריאה שניה ושלישית לא ניתן כל הסבר לתוספת זו. אנו רשאים כמובן לנחש מהי הכוונה המונחת ביסוד הוראה זו; אך ניחוש אינו תחליף למידע אמין. הניחוש יתבסס בוודאי על הנחה באשר למחשבתם של מחוקקים סבירים, הבאים להגשים בדרכים סבירות מטרות סבירות. אך בשלב זה עזבנו את התכלית הסובייקטיבית ואנו מצויים בגדרי התכלית האובייקטיבית. מהי התכלית (האובייקטיבית) המונחת ביסוד סעיף 9 לחוק? מטרתו של סעיף 9 לחוק הינה בוודאי להקל עם הרשות המקומית, ולשחרר אותה מחובת המכרז הספציפי. כן ניתן להניח שהמטרה היתה להיטיב עם הגוף הציבורי המפרסם מכרז, שכן המשתתפים במכרז יציעו בוודאי הצעות נוחות למציע בידען כי קיימת אפשרות שגם רשויות מקומיות שונות שאינן צד למכרז, יתקשרו עימן בעתיד. עם זאת, שחרור זה פועל במסגרת "המטריה הנורמטיבית" לפיה חייבת הרשות המקומית לפעול בהגינות, ביושר ובשוויון. לשם כך עליה להתקשר עם נותני שירותים באמצעות מכרזים. מכאן, שסעיף 9 לחוק ביקש לשחרר רשות מקומית מחובתו לערוך מכרז ספציפי ובלבד שהיא פועלת במסגרת הסכם ("הסכם מסגרת") שבין גוף ציבורי לבין אותו זוכה שהינו תולדה של מכרז כדת וכדין. תכלית זו שומרת על היתרונות שהחוק ביקש להגשים בלא לפגוע בערכי היסוד ותפיסות היסוד עליהם מונחים דיני המכרזים. הדבר נוגד כל הגיון, סבירות והגינות לאפשר למי שזכה אי פעם במכרז כלשהו של גוף ציבורי להתקשר עם כל רשות מקומית בלא לקיים את דרישות דיני המכרזים. מהו המובן המשפטי שיש ליתן ללשונו של סעיף 9 לחוק? מובן זה הינו כי ההסכם הספציפי אינו יכול לחרוג מהסכם המסגרת, לא לעניין זמן ההסכם ולא לעניין מהות השירות וטבעו. על כן, אם ההסכם שנחתם לאחר מכרז בין גוף ציבורי לפלוני מוגבל למספר נתון של חודשים או שנים, רשות מקומית אינה רשאית להתקשר עם הזוכה לתקופה שבינה לבין תקופתו של הסכם המסגרת אין ולא כלום; אם חוזה המסגרת שנערך בעקבות מכרז בין גוף ציבורי לבין פלוני הוא לשירות מסויים, אין רשות מקומית רשאית להתקשר עם אותו פלוני בלא מכרז לקבלתו של שירות אחר. מסקנות אלה ואחרות מתבקשות מפירושו הנכון של סעיף 9 לחוק. לשונו הרחבה של החוק מקבלת אם כן, מובן משפטי צר יותר, על מנת להגשים את התכלית המונחת ביסוד החוק. אישורו של שר הפנים - הנדרש על פי הוראת סעיף 9 לחוק - חייב לפעול במסגרת נורמטיבית זו, המתבקשת מפירושו של סעיף 9 לחוק. אכן, אין לפרש את סעיף 9 לחוק באופן שמי שזכה אי פעם במכרז כלשהו של גוף ציבורי, רשאי להתקשר בכל עת וכל עניין עם רשות מקומית, בלא שזו תחוייב לפעול במסגרת מכרז. פירוש כזה קרוב לאבסורד. הוא נמנע על ידי פרשנות תכליתית של לשון החוק. הגשמת התכלית המונחת ביסוד סעיף 9 לחוק אינה יוצרת סד-מכני שאין לנוע בו. נדרשת גמישות מסויימת, הן לעניין הזמן, והן לעניין טיב השירות. שני חוזים לעולם אינם דומים. כך, למשל, לעתים עובר פרק זמן ניכר עד שדבר הסכם המסגרת ניתן להפעלה במסגרתו של הסכם ספציפי. נדרשת גמישות מסויימת בעניין זה; לעתים אותו סוג של שירות מחייב שינויים משניים הבאים להבטיח את האינטרס של הרשות המקומית. מכרזעירייהפטור ממכרז