החלטה 1. זוהי עתירה שהגישו האדריכלים ישראל גודוביץ' ואברהם טולדנו ועמותת האדריכלים המאוחדים בישראל (להלן - העמותה, וביחד - העותרים), נגד משרד האוצר, מנהלת הקמת קריות הממשלה ובתי המשפט, סי.פי.אם בע"מ והרשות לפיתוח ירושלים (להלן - המשיבים). העותרים מבקשים להורות למשיב 1 לבטל את התחרות לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים שפרסמו משיבים 1-3 ולהורות להם לקיים את התחרות במתכונת של תחרות פתוחה, בשיתוף העמותה ועל פי תקנון ועדת התחרויות של העמותה. לחילופין, מבקשים העותרים לבטל את התחרות ולהורות למשיב 1 לערוך אותה בדרך של תחרות פתוחה ולבחור את האדריכל שיזכה על בסיס עליונות אסתטית ופונקציונאלית של התכנון ולא על בסיס מעמדו וחוסנו הכלכלי של האדריכל. עם הגשת העתירה הגישו העותרים בקשה לסעד זמני לעיכוב המשך הליכי המכרז עד למתן פסק דין בעתירה. רקע עובדתי 2. ביום 3.1.06 פורסם מכרז לבחירת אדריכלים לתכנון היכל המשפט בירושלים. מדובר בהיכל שיכלול את כל ערכאות המשפט בירושלים (למעט בית משפט העליון), בשטח של כ-50,000 מ"ר. השלב הראשון של המכרז נועד לבחור את המתכנן על פי מבחנים של נסיון, ותק ומערך המשרד. השלב השני מיועד לתחרות האדריכלית ובו יגישו המתחרים תוכניות, על בסיס הפרוגרמה הניתנת להם. חבר השופטים המורכב ממהנדס העיר ירושלים, 3 אדריכלים ו-3 נציגי המזמין, יבחר את התכניות שימצאו כטובות ביותר. חבר השופטים ימסור לוועדת המתכננים את ההצעות שנבחרו בתחרות בצירוף הערותיו. לאחר פתיחת המעטפות תקיים ועדת המתכננים ראיונות עם הצוותים שנבחרו ביחד עם חבר השופטים, נציגי המזמין ומומחים מטעמם, ותבחר את הזוכה בתחרות. המועד להגשת ההצעות נקבע ליום 20.2.06, ההצעות שהגישו משרדי האדריכלים נפתחו והליך הבדיקה והבחינה של ההצעות עומד להסתיים. תמצית טיעוני העותרים 3. העותרים טוענים כי העמדת התחרות כולה על אמות מידה של חוסן כלכלי וותק מקצועי, אינה ראויה וגורמת לכך שחלק ניכר מהאדריכלים בישראל לא יוכלו להשתתף בתחרות. לטענתם, המשיבים מרוקנים לחלוטין את משמעותו של המכרז בקובעם אמת מידה יחידה - מינהלית בעיקרה - לבחירת האדריכל, והיא של ותק וניסיון. לטענת העותרים, תכליתו של מכרז לתכנון בניין בעל עניין אדריכלי וציבורי כה חשוב, מחייבת קיומה של תחרות פומבית. הם סבורים כי תנאי התחרות שקבעו המשיבים עומדים בניגוד לאינטרס הציבורי של טיפוח היצירה הארכיטקטונית ובניגוד לעקרון השיוויון וכי המשיבים בחרו לקיים תחרות צרה וסגורה בכדי לשמור על שליטה מוחלטת בתוצאותיה. העותרים טוענים כי בתנאי המכרז אין כל דרישה הנוגעת למשמעותו של הבניין מבחינת העניין הציבורי והאדריכלי שבו ואין גם כל תנאי המבטיח מראש כי ההצעה שתיבחר תשקף את הפעילות השיפוטית, על ערכיה וסמליותה. הם טוענים כי תנאי הסף שקבעו המשיבים הינם בלתי סבירים ומטרתם לצמצם עד גבול היכולת את השתתפותם של אדריכלים צעירים, כמו גם ותיקים, ולאפשר לרשימה מצומצמת בלבד של משרדים גדולים ומבוססים כלכלית להשתתף בתחרות. לטענתם, אין כל תכלית מעשית והכרחית להגבלת "רשימת המיון" למינימום. הם מוסיפים כי הקריטריונים שנקבעו בתחרות מדירים ממעגל המתחרים הפוטנציאליים משרדי תכנון קטנים או בינוניים. לטענתם קריטריונים אלה מבטיחים כי התכנון יעשה על ידי משרדים שאינם מצטיינים במעוף יצירתי אלא ביכולת לקבל את מיטב החוזים הארכיטקטוניים, יכולת שאינה מבוססת בהכרח על כשרון ארכיטקטוני יוצא דופן, אלא על מעמד כלכלי, קשרים חברתיים ועוד. העותרים טוענים גם כי הקריטריונים שנקבעו במכרז הם חסרי תקדים ביחס לתחרויות דומות בעבר. לטענתם, חסימת דרכם מהשתתפות בתחרות מנוגדת לדרישת ההזדמנות השווה בדיני מכרזים. העותרים סבורים כי תנאי הסף מכוונים את תוצאות המכרז אל עבר המשרדים הגדולים והחזקים, הרחק מן המשרדים הקטנים והבינוניים. לטענתם, ההחלטה לצמצם עד למינימום חסר תקדים את המשתתפים במכרז אינה סבירה. הם מוסיפים כי חסימת דרכם, עוד בטרם העלו את הצעותיהם בפני חבר שופטים מקצועי, מנוגדת לא רק לדרישת ההזדמנות השווה שבדיני מכרזים אלא גם לתכליתה של ההתקשרות הרלבנטית. לטענת העותרים, על פי תנאי המכרז אין כל דרך עניינית ורלבנטית לסנן את רשימת המיון ולקבוע את "רשימת המתחרים", מאחר ולא נקבעו קריטריונים בשלב "תחרות התכנון" ו"בחירת הזוכה". העותרים מבקשים להורות על ביטול התחרות במתכונתה הקיימת, על קיום תחרות פומבית בהשתתפות העמותה, וכן כי המשך הליכי המכרז יעוכב עד למתן פסק דין בעתירה. לטענתם, המכרז נמצא בשלב מקדמי ביותר ולפיכך מתן סעד זמני העוצר את הליכי המכרז לא יגרום למשיבים או למציעים במכרז נזק של ממש. תמצית טיעוני המשיבים 4. המשיבים טוענים כי העתירה והבקשה לצו ביניים לוקות בשיהוי מהותי ודינן להידחות. לטענתם, סעד מרכזי בעתירה הוא הבקשה לחייב את המשיבים לצרף את העמותה כחלק ממנגנון המכרז וכשותפה בעריכתו. הם טוענים כי הבקשה לסעד זה אינה מנומקת כלל וכי לא ברור על מה מסתמכים העותרים כאשר הם מבקשים מבית המשפט לקבוע כי יערך מכרז חדש שבו תצורף העמותה כחלק ממנגנון המכרז וכשותפה בעריכתו. המשיבים טוענים כי אין להם כל מחוייבות לשתף את העמותה במכרז. לטענתם התקיימו מגעים עם העמותה במטרה לבחון אפשרות שיתופה בהליכי המכרז, וכי היא אף הסכימה להיות שותפה בעריכת המכרז, למרות שדעתה בנוגע למתכונתו נדחתה. המשיבים טוענים כי רק לאחר שהעמותה הציגה דרישות נוספות, כגון שיו"ר ועדת השופטים במכרז לא יהיה מהנדס העיר אלא משורותיה, הוחלט שהיא לא תשותף בעריכת התחרות. המשיבים מוסיפים כי הסיבה לפניית העמותה לבית המשפט הינה אך ורק החלטתם שלא לשתפה בהליכי מכרז. לטענתם, העמותה הודיעה למשיבים כי למרות חוסר שביעות רצונה מהקריטריונים במכרז היא מעוניינת להיות שותפה במנגנון המכרז. אם היו נעתרים לבקשת העמותה - כך הם טוענים - האם היתה זו תוקפת את החלטות המנגנון שהיא חלק ממנו? המשיבים טוענים גם כי היה על העותרים לפנות מיד לבית המשפט, במיוחד במועד בו פורסם המכרז (3.1.06), כאשר המידע בדבר הקריטריונים היה בידיהם. בוודאי שלא היתה כל הצדקה לדעתם לכך שהעותרים ימתינו עד למועד שנקבע להגשת ההצעות (20.2.06), כאשר גם במועד זה לא הוגשה העתירה, אלא רק לאחר שההצעות נפתחו ובעיצומה של בדיקתן. לטענת המשיבים העותרים גם שגו בכך שלא צירפו לעתירה כמשיבים את המציעים שהגישו את הצעותיהם במכרז, למרות שאלו עלולים להיפגע מהסעדים המבוקשים בעתירה. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי טענות העותרים קלושות ביותר וכי אין זה מתפקידו של בית המשפט לקבוע את השיטה והמתכונת בה יערך המכרז. המשיבים מפרטים את שיקוליהם לעריכת המכרז במתכונת שנבחרה. לטענתם, אין מדובר בתחרות סגורה אלא במכרז הפתוח לכל והקריטריונים שנקבעו אינם הופכים אותו למכרז סגור. בסופו של דבר ניגשו למכרז 24 משרדי אדריכלים, מספר לא מבוטל לטענת המשיבים, המאפשר תחרות הוגנת. לטענת המשיבים, מכרז מסוג זה נערך פעמים רבות והשיקולים לעריכתו ברורים: בשלב הראשון, נבדק האם המשרדים המציעים, מבחינת נסיונם ומערכיהם, מסוגלים לעמוד בפרוייקט מורכב מעין זה. המשיבים סבורים כי אין סיבה לערוך תחרות אדריכלית הדורשת השקעה עצומה מן המשתתפים כאשר לאחר הגשת התוכניות יסתבר כי את חלקם יש לפסול בשל נתונים ברורים אותם ניתן היה לבדוק מראש. לטענתם, עצם קביעת קריטריונים של ותק, ניסיון וניסיון ספציפי, הינה לגיטימית לחלוטין ומעיון בעתירה עולה כי זהו העיקר בה. המשיבים טוענים כי העותרים מבקשים מבית המשפט לקבוע כי יש לערוך את המכרז בשיטה אחרת. לדעתם, עניין זה נתון לשיקול דעתה של הרשות וגם אם העותרים סבורים כי יש שיטות טובות יותר לערוך את המכרז, אין זה מתפקידו של בית המשפט להכריע בין השיטות השונות. לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שבתיק ושקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב לשיקולים המנחים את בית המשפט בהענקת סעד זמני בכלל ובמכרזים בפרט, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות. שיהוי 5. בקשת העותרים לוקה בשיהוי מהותי ניכר. השיהוי מושתת על שלושה יסודות: השיהוי הסובייקטיבי, השיהוי האובייקטיבי וחומרת הפגיעה בעקרון שלטון החוק. הכרעה בטענת שיהוי נעשית על בסיס איזון בין שלושת המרכיבים האמורים, תוך ייחוס משקל יחסי לכל אחד מהם בנסיבות כל עניין נתון. התנהלות העותרים במקרה זה לוקה בשיהוי סובייקטיבי ניכר. העמותה היתה במגעים אינטנסיביים עם המשיבים בשלבים הראשונים בהם התגבשה המתכונת של המכרז. היא קיבלה את החלטת הרשות שדחתה את עמדתה בעניין מתכונת המכרז ואת ההחלטה שלא לצרפה כחלק ממנגנון המכרז וכשותפה בעריכתו. המכרז פורסם עוד ביום 3.1.06 ונקבע בו כי את הבקשות למועמדות יש להגיש לא יאוחר מיום 20.2.06. בנסיבות אלה עולה בבירור כי בהתנהלות העותרים נפל פגם מהותי של שיהוי סובייקטיבי. בהקשר זה ראוי לציין כי העתירה מכוונת בעיקרה לכך שהעמותה לא שותפה במכרז, לתנאי הסף שנקבעו בו ולמתכונתו. עניינים אלה היו ידועים לעמותה כבר במועד פרסום המכרז ולכן לא היתה כל הצדקה לשיהוי הרב שחל בפנייתה לבית המשפט (ביום 15.3.06). יצויין כי טענות העותרים בדבר אי המצאת מסמכים אינן קשורות לעניין זה ולפיכך לא מצאתי כל הסבר מדוע המתינו זמן כה ממושך עד להגשת העתירה. 6. השיהוי האובייקטיבי עניינו שינוי המצב לרעה ופגיעה באינטרסים ראויים של הרשות המינהלית או של צדדים שלישיים הנגרמת עקב האיחור בהגשת העתירה. בענייננו, מדובר במכרז אשר צדדים שלישיים (משרדי ארכיטקטים בארץ) הגישו בו את הצעותיהם, כאשר המועד להגשת ההצעות חלף זה מכבר וההצעות נפתחו ונבחנו על ידי המשיבים. פתיחת מעטפות המכרז הינה שלב בעל משמעות מהותית בהליכי המכרז שכן זהו השלב בו ההצעות גלויות וידועות והרשות בוחנת אותן במטרה להכריז על ההצעות הזוכות. עצירת מהלכי המכרז בשלב המתקדם שלאחר פתיחת המעטפות, הינה צעד הפוגע בבעל המכרז ויש בו משום פגיעה בצדדים שלישיים שהשתתפו במכרז. אי צירוף צדדים העשויים להיפגע מהעתירה 7. אותם צדדים שלישיים שהגישו את ההצעות במכרז לא צורפו לעתירה, בניגוד לסעיף 6(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, המחייב את העותרים לצרף לעתירה "כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה". יש לדחות את טענת העותרים כי אין פגיעה בזכויותיהם של המציעים שהגישו הצעות במכרז. העותרים מבקשים מבית המשפט סעד של ביטול המכרז ובנסיבות אלה אך ברור הוא כי כל מי שהגיש הצעה במכרז ויש לו ציפיה סבירה לזכות בו, עשוי להיפגע אם העתירה תתקבל. גם מטעם זה לא ניתן להעניק לעותרים את הסעד המבוקש. 8. בחינת השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי אינה מספקת ועל בית המשפט לבחון אם העתירה מגלה פגיעה קשה בשלטון החוק ומהם סיכוייה להתקבל. בחינת העתירה והטיעונים המפורטים שהעלו הצדדים מעלה כי מתכונת המכרז, כפי שנבחרה על ידי המשיבים, אין בה לכאורה פגיעה בעקרונות יסוד של דיני המכרזים. בקשר לכך ראוי לציין כי מהמסמכים שבתיק עולה לכאורה כי העמותה הסכימה להיות שותפה להליכי המכרז ולמנגנון המכרז על פי המתכונת עליה החליטו המשיבים (ראה פרוטוקול ישיבה עם העמותה, נספח י"ג לעתירה). גם אם העמותה לא ידעה באותה עת על כל התנאים שנקבעו במכרז, עיקר עתירתה מכוון כנגד המתכונת והשיטה של המכרז, כפי שנבחרה על ידי המשיבים. לכאורה עולה כי למתכונת ולשיטה זו הסכימה העמותה. קשה לקבל מצב בו רק לאחר שהמשיבים החליטו שלא לשתף את העמותה במנגנון המכרז, עתרה זו האחרונה בבקשה להורות על ביטולה של מתכונת זו. 9. המשיבים הסבירו את השיקולים שעמדו ביסוד בחירתם בדרך ובשיטה של ניהול המכרז. בעיקרו של דבר מדובר במכרז שחולק לשני שלבי משנה. בשלב הראשון נבחרים המציעים על פי פרמטרים של ותק, נסיון ומערך המשרד, במטרה לבחון את יכולתם של המשרדים לבצע את הפרוייקט הגדול והמורכב של בניית היכל המשפט בירושלים. בשלב השני תתקיים התחרות האדריכלית, על בסיס הפרוגרמה, והתוכניות יבחנו על ידי חבר שופטים מקצועי. נראה לכאורה כי מדובר בשיקולים ענייניים ומקצועיים של בעל המכרז. גם אם ניתן להניח כי קיימות מספר דרכים ושיטות לביצוע מכרז בנושא מיוחד וחשוב מעין זה, ככלל בית המשפט לעניינים מינהליים אינו נוטה להתערב כל עוד מתכונת המכרז או התחרות אינה פוגעת בעקרונות יסוד ובשוויון ואינה נגועה בחוסר סבירות. 10. אשר לסעד של צירוף העמותה כשותפה בעריכת המכרז וכחלק ממנגנון המכרז - מדובר בסעד המופיע בעתירה כסעד ראשון ומרכזי בבקשת העותרים להורות על ביטול המכרז ועריכתו מחדש. סעד זה לא לווה בהנמקה עניינית ועל פני הדברים לא ברור על בסיס מה התבקש בית המשפט לחייב את הרשות הציבורית לשתף את העמותה בעריכת המכרז ובניהולו. 11. גם בבחינת מאזן הנוחות נראה כי, בנסיבות המקרה, הכף נוטה בבירור לכיוון המשיבים שכן הליכי המכרז נמצאים בשלבים מתקדמים, לאחר שהסתיים המועד להגשת ההצעות והמעטפות שהגישו המציעים נפתחו. מנגד העותרים לא פעלו בזריזות הראויה המתבקשת כדי לעצור את גלגלי המכרז המתקדמים וחל שיהוי של ממש בהתנהלותם. בשים לב לכל אלה, ולאחר ששמעתי בהרחבה את טיעוני העותרים לגופה של העתירה ושקלתי את סיכוייה ונוכח העובדה כי צדדים ג' (משרדי אדריכלים בארץ) שהגישו הצעות במכרז לא צורפו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לצו ביניים להידחות. העותרים ישאו בהוצאות ושכר טרחת המשיבים בבקשה זו בסכום של 7,500 ₪ בערכם היום. אדריכלות