החלטה 1. המבקש הינו חבר המועצה המקומית אלעד ומ"מ ראש המועצה המקומית אלעד (להלן: "המועצה"). המשיב הינו ראש המועצה. ביום 27/8/01 קיבל המבקש מכתב מהמשיב, שבו מודיע האחרון על חדלות חברותו של המבקש במועצה (להלן: "ההודעה הראשונה"). עילת ההודעה הראשונה היתה, כי ביום מסירת ההודעה התקיימו במבקש שתי עילות פסלות הקבועות בסעיפים 101(1) ו-101(6) לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א-1950 (להלן: "הצו"), הפוסלות אותו מלכהן כחבר מועצה, שזו לשונם: "101(1) מי שמקום מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום המועצה". "101(6) עובד במשכורת בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה". 2. לטענת המבקש, ההודעה הראשונה נשלחה שלא כדין, בחוסר תום לב ומטעמים שאינם ענייניים וכל מטרתה לפגוע במבקש בשל סכסוך פוליטי שהתעורר בינו לבין המשיב. לגופן של טענות הפסלות, טוען המבקש כי הוא מתגורר בשטח השיפוט של המועצה המקומית אלעד וכי הוא אמנם משמש כעוזר ראש עיריית בני ברק בשכר אך אין כל ניגוד אינטרסים בין עבודתו שם לבין תפקידו כחבר המועצה. משכך, עתר המבקש לבית המשפט בתובענה בדרך של המרצת פתיחה, הפ 1126/01, בבקשה שיורה על ביטול ההודעה הראשונה (להלן: "התובענה"). 3. בטרם הגיב המשיב לתובענה, נמסרה לתיק בית המשפט בקשת הצדדים לפיה יורה בית משפט על הפסקת התובענה מכח סמכותו על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "ההודעה בהסכמה"). כן הסכימו הצדדים, כי כל אחד מהם יהא רשאי לחדש את התובענה בתנאים שסוכמו על ידי הצדדים בהסכם מיום 28/11/01 שצורף להודעה בהסכמה (להלן: "ההסכם"). עוד הוסכם, הן במסגרת ההודעה בהסכמה והן בגוף ההסכם, כי כל עוד התובענה מופסקת, ימשיך המבקש בכהונתו כחבר המועצה. ביום 29/11/01, נתנה כב' השופטת גדות תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט לעיל (להלן: "פסק הדין"). אין מחלוקת כי ההסכם מהווה חלק בלתי נפרד מההודעה בהסכמה אשר ניתן לה תוקף של פסק דין כאמור (ראו: הצהרת ב"כ הצדדים בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 30/9/02 בבש"א 12581/02). 4. ביום 3/6/2002, חזר המשיב ושלח למבקש הודעה על חדלות חברותו במועצה (להלן: "ההודעה השניה"). בעקבות משלוח ההודעה השניה, הגיש המבקש בקשה לביטולה, בתיק בש"א 12581/02, במסגרת התובענה (להלן: "הבקשה"). בבקשה פורטו טעמים ענייניים לגופה של ההודעה השניה אשר בגינם יש לבטלה. ואולם, ראשית דבר, העלה המבקש טענה מקדמית, לפיה יש לבטל על הסף את ההודעה השניה מהטעם שבמשלוח ההודעה השניה פעל המשיב בניגוד לסעיף 3 להסכם אשר ניתן לו תוקף של פסק דין. טענה מקדמית זו היא נשוא החלטתי. 5. מאחר שהמחלוקת בין הצדדים נסבה סביב הפרשנות שיש ליתן להוראות ההסכם, אביאן כלשונן, ככל שהן רלוונטיות לענייננו: "2. יעקב (המבקש - ע.ב.) ימשיך בתפקידו כחבר המועצה, כאשר ככל שצוריאל (המשיב - ע.ב.) ימצא לראוי ולנכון לממש את המכתב בדבר חדילת כהונתו של יעקב, תוגש על ידו בקשה לחידוש התובענה וזאת רק לאחר ובתנאי שקיבל את אישור הבוררים, כמשמעותם להלן. 3. צוריאל רשאי לבקש את חידוש התובענה, במקרה בו יעקב לא יעמוד בהסכמים שיושגו ביניהם ולא ישתף פעולה, בין בעצמו ובין במסגרת סיעתו, במסגרת הקואליציונית במועצה. במקרה כאמור, יפנה צוריאל לבוררים ויבקש את פסיקתם בשאלה האם אכן יעקב לא עמד בהסכמות כאמור והפר בעצמו או במסגרת סיעתו את המסגרת הקואליציונית והאם ניתנת לו הרשות לבקש חידוש התובענה. 4. הצדדים מסכימים כי הבוררות תנוהל כבוררות זבל"א, כאשר הצדדים קובעים את עוה"ד פלס ופלוס כבוררים והם ימנו בורר נוסף. הבוררים לא יהיו כפופים לסדרי הדין ולדיני הראיות ואולם ינמקו את החלטתם. 5. מוסכם למען הסר ספק כי ליעקב שמורה הזכות לחדש את התובענה בכל עת". 6. לטענת המבקש, משלוח ההודעה השניה מנוגד להסכם, שכן לא קדמה לו פניה מוקדמת לבוררים אף שהעילות לחדלות החברות במועצה כפי שפורטו בהודעה השניה, זהות לאלה שבהודעה הראשונה. המשיב אינו חולק על כך שלא הקדים ופנה לבוררים וגם לא על כך שהעילות לחדלות החברות אמנם זהות בשתי ההודעות. עם זאת, גורס המשיב, כי לא נדרש כלל לפנות לבוררים כתנאי למשלוח ההודעה השניה, שכן חובה זו, על פי לשון סעיף 2 להסכם, חלה עליו רק לו ביקש "לממש" את ההודעה הראשונה והוא לא ביקש לממשה כלל ועיקר, אלא שלח הודעה חדשה, היא ההודעה השניה. על אף זהות עילות הפסלות שפורטו בשתי ההודעות, הרי שהשוני ביניהן נובע ממועדיהן השונים, שכן תקפותה של כל הודעה נבחנת במועד משלוחה. משכך, לטענת המשיב, ההודעה השניה אינה קשורה בהודעה הראשונה ואינה מבקשת לצקת בה תוכן - שאילו זה היה המצב, מסכים המשיב שהיה כבול בהוראות ההסכם - אלא שמדובר בהודעה חדשה המנותקת מקודמתה והמבוססת על המצב העובדתי נכון למשלוח ההודעה השניה (ראו: סעיף 1ג' בעמ' 2 לתגובת המשיב לבקשה). 7. אומר מיד, כי פרשנותו של המשיב את ההסכם נגועה על פניה בחוסר תום לב מובהק ומנוגדת לתכליתו, אשר עולה בבירור מלשונו (ראו: ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, בעמ' 285-288). קבלת פירוש כזה, משמעו כי בכל עת ואף יום אחד בלבד לאחר שנחתם ההסכם וקיבל תוקף של פסק דין, רשאי היה המשיב לשלוח הודעה חדשה למבקש בדבר חדלות חברותו במועצה על סמך אותן עילות פסלות עצמן שנטענו בהודעה הראשונה ובכך "להשתחרר" מהתחייבותו שבהסכם שלא לממש את ההודעה הראשונה, אלא על פי מנגנון הבוררות ובתנאים כפי שהוסכם עליהם בין הצדדים. פירוש כזה יש בו כדי לעשות את ההסכם פלסתר ולרוקן מתוכן את ההסכמה של הצדדים, לפיה שומה על המשיב להקדים ולפנות לבוררים כתנאי לחידוש התובענה על ידו. האפשרות שניתנה למשיב לחדש את התובענה, כאשר לא הוא שיזם אותה, חסרת כל משמעות אלא אם כן תפורש כמתן אפשרות למשיב "להחיות" את ההודעה הראשונה. ומשניתנה למשיב האפשרות "להחיות" את ההודעה הראשונה, אפשרות המותנית בקיום מנגנון הבוררות הקבוע בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אינו יכול לעקוף תניה זו על ידי משלוח הודעה שניה, מה גם שזו נסמכת על עילות פסלות זהות לאלה שבגינן נשלחה ההודעה הראשונה. הודעה כזו, במהותה, אינה אלא "החייאת" ההודעה הראשונה. הנסיון לעקוף את מנגנון הבוררות שהוסכם עליו בין הצדדים - על ידי הבחנה שהמשיב נתפס לה, בין משלוח הודעה חדשה, זהה לקודמתה, לבין חידוש התובענה על יסוד ההודעה הראשונה - חוטא על פניו לכוונת הצדדים כפי שזו באה לידי ביטוי בלשון המפורשת של הוראות ההסכם. 8. זאת ועוד. בסעיף 2 להודעה בהסכמה נאמר: "הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם, לפיה תוגש הבקשה הנדונה (להפסקת התובענה - הערה שלי, ע.ב.) וזו תחודש על פי בקשת כל אחד מהצדדים לבדו בתנאים שסוכמו ע"י הצדדים במקביל, כאשר בהתאם להוראות החוק ימשיך המבקש, כל עוד התובענה מופסקת, בכהונתו כחבר המועצה המקומית אלעד". (ההדגשה שלי - ע.ב.). בהסכם המהווה חלק בלתי נפרד מההודעה בהסכמה, אשר ניתן להם תוקף של פסק דין, נאמר בסעיף 2, כפי שכבר צוטט לעיל, ואני רואה מקום לחזור עליו לשם ההדגשה: "יעקב ימשיך בתפקידו כחבר המועצה, כאשר ככל שצוריאל ימצא לראוי ולנכון לממש את המכתב בדבר חדילת כהונתו של יעקב, תוגש על ידו בקשה לחידוש התובענה וזאת רק לאחר ובתנאי שקיבל את אישור הבוררים, כמשמעותם להלן". (ההדגשה שלי - ע.ב.). 9. ודוק: לא ניתן להבין את שני הסעיפים שצוטטו לעיל, אלא באופן שכל עוד לא חודשה התובענה על ידי המשיב, וזאת בתנאים ובמנגנון הקבועים בהסכם, ימשיך המבקש לשמש בתפקידו כחבר מועצה. אין מחלוקת כי המשיב לא פנה לבוררים ולא ביקש את חידוש התובענה. במקרה כזה ועל פי המוסכם, ממשיך המבקש לכהן בתפקידו כחבר המועצה, ולא ניתן לעקוף הסכמה זו על ידי משלוח הודעה חדשה למבקש על חדלות כהונתו במועצה, מה גם שאין מחלוקת כי עילות הפסלות בהודעה החדשה, היא ההודעה השניה, זהות לאלה שבהודעה הראשונה. 10. לא זו אף זו. בהתאם להוראת סעיף 3 להסכם, הרשות לפנות לבוררים בבקשה לחידוש התובענה, נתונה למשיב רק אם לא יעמוד המבקש בהסכמים שיושגו בין הצדדים ולא ישתף פעולה במסגרת הקואליציונית במועצה. משמע, כל עוד מקיים המבקש אחר ההסכמות שבין הצדדים, אין המשיב רשאי לבקש חידוש התובענה, גם אם הוא סבור שמתקיימות לכאורה עילות הפסלות שבגינן נשלחה ההודעה הראשונה. אין זה מתקבל, איפוא, על הדעת, כי על ידי משלוח הודעה חדשה הזהה לקודמתה בדבר חדלות כהונתו של המבקש במועצה, יוכל המשיב לפטור עצמו מהתמודדות עם השאלה, האם המבקש מקיים אחר ההסכמות שהושגו בין הצדדים ומשתף פעולה במסגרת הקואליציונית במועצה, אם לאו. זאת שעה שעל פי הוראות ההסכם, רק בהתעורר שאלה כאמור רשאי המשיב לבקש את חידוש התובענה, קרי: "להחיות" את ההודעה הראשונה, ולא לפני שיקדים ויפנה שאלה בענין זה לבוררים ויקבל מאיתם רשות לחידוש התובענה. 11. נמצאנו למדים, כי במשלוח ההודעה השניה פעל המשיב בניגוד להוראות ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין. להתנהגות זו יש להתייחס ביתר חומרה נוכח העובדה שעסקינן ברשות ציבורית וראש מועצה בתוקף תפקידו, אשר מידת תום הלב בקיום הסכם המצופה מהם נגזרת לא רק מדיני החוזים אלא גם מעקרון ההגינות השלטונית שבה הם מחוייבים. אשר על כן ומשלא נתבקש ביטול פסק הדין ולא נתבקש ביטול ההסכם שבבסיסו, אין תוקף להודעה השניה ואני מורה על בטלותה. המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. חברי מועצהפיטורים