מענק פרישה מכח סעיף 22 לחוק הגמלאות

מענק פרישה מכח סעיף 22 לחוק הגמלאות 1. ראובן כהן (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד עירית תל-אביב-יפו (להלן - העיריה) להכריז על ביטול הסכם הפרישה בין הת' לעיריה (להלן - ההסכם) וכפועל יוצא מכך להחזירו לעבודה בעיריה בתפקידו כרכז שכר במרכז לתשלומי שכר או לחילופין להחזירו לעבודה בעיריה בתנאי שכר ותנאים סוציאליים דומים לאלו שהיו לו עובר לפרישתו וכן לחייב את העיריה לשלם לו "חסרון או גריעה של שכרו שנובעים כתוצאה מהחלטת הממונה על השכר". 2. בתיק זה העידו, מטעם התביעה - התובע בעצמו ומטעם ההגנה - אבי רוטשילד. 3. מתצהירו ותצהירו המשלים של התובע עולות העובדות כלהלן: א. הת' בן 47 ועבד בעיריה מיום 22/4/80 עד 31/5/02, עת פרש לגמלאות; ב. במהלך השנים מילא הת' תפקידים רבים בעיריה כאשר משנת 1992 ועד לפרישתו כיהן כרכז שכר במרכז לתשלומי שכר (להלן - מת"ש); ג. לצורך ניהול מערכת השכר המורכבת הסתייע הת' ב-14 מפקחי שכר ופקידי שכר אשר היו כפופים אליו ישירות; ד. מיקום הת' בהירארכיה של מת"ש היה מספר 2 במחלקה אחרי עו"ד אבי רוטשילד (להלן - רוטשילד) ששמש מנהל אגף; ה. הת' זכה למתח דרגות מ-12 עד 14 בדירוג העובדים המינהליים בדומה למתחי הדרגות של יתר מנהלי המחלקות הבכירים בנת'; ו. במהלך עבודתו קודם הת' בדרגות וב-1/1/01 עד 30/4/02 בדרגה 14+; ז. ביום 27/4/99 הוענקה לת' תוספת עומס, בדומה ליתר הרכזים בעיריה, בשעור 5% בתחולה מיום 1/1/99; ח. ביום 3/12/01 פנה הת', מיוזמתו, בכתב לעיריה בבקשה לפרישה מוקדמת (להלן - המכתב); ט. במכתב ציין הת' את עיקרי בקשתו לפרישה בהתמלא התנאים הבאים - שתי דרגות פרישה (דרגה 16+), 20% גמול ניהול כסגן מנהל אגף, הגדלת שעור הגימלה ב-14% ו-3 חודשי הסתגלות; י. הת' זומן לפגישה אצל מר שץ, הסמנכ"ל למשאבי אנוש בעיריה (להלן - שץ) בה הובהר לו באופן חד משמעי שתנאי הפרישה שיאושרו לו לא יהוו כל חריגה מהתנאים המקובלים לגבי עובדים אחרים בעיריה; יא. ברוח זו התקיימה, ביום 11/2/02, פגישה במשרדו של אשר בן שושן, מנהל אגף משאבי אנוש (להלן - בן שושן) בהשתתפות בן שושן, רוטשילד והת'. בפגישה הוצעו לת' הסדרי פרישה כלהלן, להם הסכים - פרישה במעמד מנהל מחלקה וסה"כ התוספות-תוספות אחוזיות בשעור 50% ו-31 שעות גלובליות; דרגת פרישה 16 בדירוג מנהלי; שעור הגמלה יהיה 54.5%; 5 חודשי הסתגלות ומענק פרישה לפי ס' 22 לחוק הגמלאות; תאריך הפרישה - 30/4/02 ולכל המאוחר 31/5/02; הת' יסייע בהעברת התפקיד.נ יב. עם סיכום תנאי הפגישה הגיש הת', ביום 18/2/02, בקשה רשמית כנהוג בנת' להגדלת תקופת שירות, עם הפרישה; יג. כך, בהתאם לסיכום הפרישה החל הליך אישור תנאי הפרישה ע"י העיריה. תחילה, אושר ע"י הממונה לפרישה ולפיצויים מאגף משאבי אנוש של העיריה, מענק תמורת 5 חודשי הסתגלות עפ"י המשכורת הקובעת ערב הפרישה; יד. הענקת 5 חודשי הסתגלות מקובלים בעיריה; טו. עם קבלת מעמד מנהל מחלקה אושרה לת', החל מ-1/5/02, תוספת גמול ניהול בשעור 10%; טז. החל מ-5/02 הועלתה דרגת הת' מ-14+ לדרגת פרישה 16; יז. ביום 1/6/02 יצא הת' לפרישה מוקדמת; יח. ביום 20/10/02 התקיימה פגישה בין הת' לשץ בו הבהיר הת' את נסיבות פרישתו המוקדמת הקשורות, בין היתר, במעשים הנעשים ע"י רוטשילד, במהלך העבודה שלא במסגרת העבודה; יט. ביום 14/11/02 הופתע הת' לקבל מכתב משמואל נחמני, מנהל אגף בכיר לאכיפת שכר של היחידה לשכר והסכמי עבודה באוצר (להלן - נחמני) בו משיג נחמני על תנאי הפרישה של הת' ומציין שהינם חורגים ומנוגדים להסכמי הפרישה של הסכמים קיבוציים ארציים והינם בניגוד לאוגדן שירות העובדים במרכז השלטון המקומי. עוד ציין נחמני שמשתנאי השכר לא קבלו את אישור הממונה כנדרש בס' 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985 (להלן - החוק) והינם בניגוד לתנאי הפרישה עפ"י חוק שירות המדינה (גמלאות) שאומץ ע"י הנת', קיים חשש שההסכם יבוטל; כ. במכתב פורטו תנאי השכר וההעסקה שבהסכם הפרישה הנוגדים לכאורה את הוראות ס' 29 א' לחוק; כא. הסכמת הת' לפרישה מוקדמת כרוכה ושלובה עם תנאי הפרישה שסוכמו עמו וקיבלו אישור ועדת הפרישה כמתחייב; כב. הת' הניח שהממונים עליו פעלו בהגינות וכראוי למעמדם ולתפקידם בנת', וסיכמו עמו תנאי פרישה ותגמול הוגנים, המגובים כחוק. זאת במיוחד לאור העובדה שמכתב סיכום תנאי הפרישה חתום ע"י מנהל המת"ש הבקיא בהליכי הפרישה של עובדים, עפ"י החוק והסכמים קיבוציים למיניהם, והינו עו"ד בהשכלתו; כג. היה ברור לת', וכך הציג זאת בפניו שץ, כי ההסכם אינו שונה מהסכמי פרישה של עובדים אחרים בנת'; כד. לת' ידוע שבאותה תקופה אושרו הסכמי פרישה לעובדים אחרים, בתנאים דומים לשלו; כה. ביום 24/4/03 הגיעה לידי הת' החלטת הממונה ממנה עולה שההסכם לא קבל אישור הממונה כנדרש על פי ס' 29 לחוק ועל כן בטל ההסכם; כו. בתוקף תפקידו היה הת' ממונה על הגשת דוחות שכר שנתיים לממונה אשר כללו, בין השאר, פרטי תנאי הפרישה של עובדים בעיריה. בדוחות נכללו עובדים שפרשו עם דרגה וחצי לפרישה ואף כאלה שפרשו עם שתי דרגות פרישה וכאלה שקיבלו הגדלה של 10% לגמלה ואף מעבר לכך וכן עובדים שקיבלו 6 חודשי הסתגלות. משכך, הסיק הת' כי תנאי הפרישה שלו, אינם חריגים ולכן הסכים להם; כז. כתוצאה מהחלטת הממונה יפחת שכרו הקובע של הת' בכ-30%; כח. הסתמכות הת' על תנאי הפרישה שסוכמו בינו לבין העיריה היתה מוחלטת וככל שהתנאים שהוצעו לו ע"י העיריה אכן חריגים, עומד הת' על זכותו לבטל ההסכם ולהשיבו לעבודה. 4. א. בראשית חקירתו הנגדית אישר הת' שלא היה סגן מנהל אגף על אף בקשתו ממאיר דורון מנכ"ל העיריה דאז לשנות את הגדרת התפקיד לסגן מנהל מת"ש. עוד אישר שמתח הדרגות בו שהה היה 14-12. ב. בהמשך אישר הת' שהפרישה לגמלאות היתה יוזמה שלו והוסיף שהתנה אותה בתנאים. עוד אישר שההסכם לא בוטל אלא תוקן עקב התערבות הממונה. ג. לשאלת ב"כ העיריה אם נתקל הוא במהלך עבודתו שהממונה פונה לעיריה לבקש פרטים, הערות והסברים לגבי תנאי עובדים ובמקרה זה הוא מסייע לרוטשילד להכין תשובה השיב - "ניתקלתי במקרים שהממונה פונה. הממונה פונה בדר"כ במקרים רוחביים, כל מי שחרג מסכום מסויים כל מי שנמצא באוכלוסיה מסויימת, לא נתקלתי במקרים שהממונה פונה בצורה יחידתית". (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 14-12). ד. בהמשך חקירתו הנגדית כאשר הקשה ב"כ העיריה אישר הת' שהעיריה נדרשה ליתן לממונה, לבקשתו, הסברים גם בנושאים של תוספות ותשלומים חריגים לעובדים ופניות הממונה בדרך כלל הן בדיעבד. 5. מתצהירו ותצהירו המשלים של אבי רוטשילד עולות העובדות כלהלן: א. רוטשילד משמש כמנהל מת"ש בעיריה; ב. היקף המשרות במת"ש צומצם זה מכבר והועמד בשנת העבודה החל מינואר 2003 על 26 משרות במקום 27 משרות שהיו במת"ש קודם לכן; ג. עקב צוק העיתים והצורך בצמצום החליטה העיריה לא לאייש את תפקיד הת' לאחר שפרש ובכך להביא לחסכון כספי במת"ש כבר החל ממחצית שניה של שנת 2002. מטלות התפקיד חולקו בין בעלי תפקידים אחרים במת"ש; ד. ההחלטה על ביטול משרה ואי איוש משרה אינם נוגעים וקשורים להליכים בתיק זה ונעשו הרבה קודם להגשת התביעה; ה. ביום 3/12/01, בהיות הת' בן 47 הגיש הוא בקשה לפרישה מוקדמת. הת', בתוקף תפקידו, ידע היטב כי פרישה בנסיבות של צמצומים מאפשרת לעיריה להיטיב בתנאי פרישתו יותר מאשר במצב רגיל ונימק בקשתו עקב צמצומים שאכן היה צורך בהם והוסיף נימוק של סיבות אישיות ועל יסוד כך ביקש לקבל תנאי פרישה כעולה מת/6; ו. לאחר שהתקיימו פגישות מספר אצל מנהל אגף משאבי אנוש והובהר לת' באופן חד משמעי שלא ניתן להיענות לתנאי הפרישה שהציב, זנח הוא אותם והסכים לקבל תנאי פרישה מופחתים מאלה שביקש, ע"מ לפרוש פרישה מוקדמת; ז. ביום 18/2/02 הגיש הת', לממונה פרישה ופיצויים, בקשה להגדלת שרות בלא שהתנה את בקשתו זו בתנאי הפרישה כפי שהועלו על ידו בעבר אלא ביקש את הכפלת תקופת השרות בלבד. יחד עם זאת ולנוכח סיכום הדברים מהפגישה שהתקיימה ב-11/2/02 אישרה ועדת הפרישה מהשירות ליתן לת' תוספת בשעור 10% לגמלה, 5 חודשי הסתגלות, 54.5% פנסיה ממשכורת קובעת בדרגה 16 בדירוג המנהלי; ח. בכל תקופת העבודה לא היה הת' במעמד של מנהל מחלקה ואף לא מושווה למנהל מחלקה ולא היה זכאי, לפיכך, בשום שלב ל-20% גמול ניהול. עם זאת בהתחשב ברצונו העז של הת' לפרוש פרישה מוקדמת וכי עם פרישתו תבוטל משרה, סברה העיריה כי היא רשאית ליתן, בנסיבות אלה, לת' תוספת גמול בשעור 10% באופן שמשכורתו הקובעת האחרונה ערב פרישתו, עודכנה בשיעור התוספת. כמוכ' סברה העיריה כי במסגרת עידוד הפרישה בנסיבות של צמצומים רשאית היא ליתן לת' את ההטבות כמפורט בת/7 ופעלה בהתאם לכך; ט. אמירת הת' שלא היה בידו מידע שהסכם הפרישה עמו טעון אישור הממונה הינה אמירה בחוסר תום לב בולט וחוסר נקיון כפיים, שכן הת' בעצמו, במסגרת תפקידו, אסף נתונים וסייע בהכנת התייחסויות לפניות הממונה בעניינם של עובדים פעילים וגמלאים לגביהם היה חשש ששכרם או גמלתם הינם חריגים לכאורה; י. הת' היה מעורב ומצוי בסמכויות הממונה כפי העולות בהסכם הקיבוצי מ-3/3/99 ובחוק יסודות התקציב וכן ידע כי הממונה נוהג לפנות מדי פעם לעיריה בבקשה ליתן לו פרטים והסברים על השכר המשולם לעובדיה ו/או גמלאיה; יא. ביום 14/11/02 התקבל אצל העיריה מכתבו של נחמני, מנהל אגף בכיר באוצר, המופנה לת' בו נתבקשו הת' והעיריה ליתן עמדתם לגבי תשלומים חריגים לכאורה ששולמו לת' במועדים שונים. בעיריה התקבלו מכתבים נוספים בנוסח דומה לגבי עובדים וגמלאים אחרים; יב. היוזמה לפרישה מוקדמת היתה של הת' שביקש לעזוב בתנאים כפי שהציב בת/6 אולם בספו של דבר ויתר הת' על התנאים שהציב ופרש בתנאים אחרים שהיו פחותים מאלה שדרש ושהאמין, כפי שהעיריה האמינה, שהינם תנאים שאינם נחשבים כתנאים חורגים; יג. הממונה, על פי שיקול דעתו ובמועדים שהוא מוצא לנכון, פונה לקבל פרטים והסברים על תנאי שכרם וגמלתם של עובדים בעיריה וכך עשה גם במקרה דנן; יד. בדיקותיו של הממונה את תנאי השכר והגמלה של הת' אינן מאיינות את עצם הפרישה ואינן מחייבות החזרת הת' לעיריה; טו. בין הת' והעיריה התנהל מו"מ כן ובתום לב תוך היענות לבקשת הת' לפרוש פרישה מוקדמת וליתן לו את מירב התנאים, פועל יוצא מצמצום וביטול משרה. העיריה סברה באמונה שלמה כי היא פועלת בהתאם לכללים באופן שאיננו חורג מהמותר ואף הבהירה זאת במפורש. העיריה הלכה, בתום לב, כברת דרך נכבדה לקראת הת' מתוך אמונה בצדקת הדרך וכל הטענות בדבר טעות והטעיה אין להם על מה לסמוך; טז. ביום 3/3/99 נחתם הסכם קיבוצי בין המעסיקים הציבורים, העיריה בתוכם, להסתדרות הכללית החדשה (להלן - ההסכם הקיבוצי) בו נקבעו, בין היתר, הגבלות הן לענין תקרת השתכרות של העובדים והן לענין מתן תוספות והטבות מקומיות לעובדים. הת' נטל חלק פעיל ביישום הוראות ההסכם הקיבוצי במערך השכר והיה מעורה היטב, ומעורב בהפעלתו בעיריה; יז. מעת לעת וללא קשר לדוחות השנתיים לממונה, נוהג הממונה, על פי שיקול דעתו, לפנות לעיריה לקבל הבהרות בנושא תנאי שכר ו/או פרישה של עובדים פעילים ועובדים שפרשו; יח. פניות הממונה מועברות לבדיקה וטיפול במת"ש ובמסגרת זו היה הת' עורך את הבדיקות ומכין את ההסברים על פי הצורך. הת' היה מעורב בכל הפניות והבירורים שהיו במסגרת הליכי העבודה בין העיריה לממונה, לרבות טיפולים בענייני שכר ופנסיה; יט. בהיות העיריה מעסיקה גדולה המטפלת בכ-12,000 עובדים ו-6,000 גמלאים, היא פועלת ומגיעה מזה שנים רבות להסדרי פרישה עם כל אחד מעובדיה מבלי צורך לקבל אישור מוקדם מאת הממונה והת' היה מודע לכך היטב. הסדרים אלה מבוקרים אך ורק בדיעבד ע"י הממונה ומשרד הפנים ועל פי שיקול דעתם בלבד. העיריה נהגה בענין זה עם הת' כפי שהיא נהגה עם עובדים אחרים; כ. הת' ידע היטב עת הגיש בקשתו לפרישה מוקדמת שהסדר הפרישה עמו לא יועבר לאישורו המקדים של הממונה וכן שכל הסדר כספי, לרבות הסדרי פרישה, יכולים להבחן בדיעבד ע"י הממונה. הת' ידע במפורש, עת סוכמו עמו תנאי פרישתו, שיכול שיתבקשו הסברים כפי שנעשה אף לגבי עובדים ופורשים אחרים, לגבי הטבות הפרישה שקיבל עם פרישתו ושתוצאתם עשויה להיות דרישה לתיקון החלקים החורגים והשבתם; כא. משהעיריה בהיותה מעביד גדול לא נהגה לקבל אישורים מקדימים טרם שעובדים פרשו לגמלאות על הסדרי הפרישה, מאת הממונה, לא היה מקום לסטות מההסדר המקובל אצלה ולקבל אישור מקדים דווקא במקרה של הת' והת' היה מודע לכך היטב וגם הוא לא ביקש לסטות מהמקובל; כב. הממונה לא התערב מעולם אצל העיריה לבטל מעיקרם את הסדרי הפרישה של עובדים אלא, לכל היותר, הורה בהתערבותו על תיקון החלק החריג ועל השבתו כפי שהחליט במקרה מושא תיק זה; כג. הת' ידע היטב שההטבות שביקש הינן חריגות - הת' ידע שבקשתו להיות מקודם ב-2 דרגות פרישה הינה בקשה חורגת, הת' ששימש כרכז שכר ביקש תוספות שכר נוספות בשעור 20% ברמה מקבילה של סגן מנהל אגף על אף שלא מילא תפקיד זה ועל אף שכמי שיישם את ההסכם הקיבוצי ידע שמתן תוספת כזו הינה חורגת להסכם. עוד ידע הת' ששנות שירותו בעיריה מזכות אותו ב-44% גמלה בלבד אך ביקש להגדיל את תקופת שירותו ב-7 שנים נוספות, כשהוא ידע שהעיריה אינה מגדילה תקופת שירות במספר שנים כה רב; כד. התיקונים ושינויים עליהם החליט הממונה בתוקף סמכותו לפי חוק, אינם מבטלים בשום פנים ואופן את פרישת הת' משמדובר בביטול החלק החריג של ההסכם; כה. הממונה, לאחר ששמע את השגות העיריה בעניינו של הת' ועיין במכתבו של הת' מיום 15/1/03, מצא שאין מקום לבטל את הסכם הפרישה עם הת' אלא כי יש לערוך תיקונים בלבד בתנאי הפרישה; כו. הת' היה נחוש ונחרץ בדעתו להפסיק עבדותו בעיריה ולפרוש לגמלאות. רוטשילד, בשיחותיו עם הת', ניסה לשכנע את הת' לחזור בו מהחלטתו אך רצונו לפרוש היה איתן. בשיחות שקיים רוטשילד עם הת', הת' לא קשר ולא כרך את רצונו העז לפרישה מוקדמת בקבלת דרישותיו. יחד עם זה, הת' ביקש מרוטשילד לעזור לו באופן שהגורמים המוסמכים בעיריה ייענו לתנאים הכספיים שביקש. רוטשילד הבטיח שכך יעשה וכך אכן עשה; כז. מאז פרישת הת' לגמלאות נערכו שינויים ארגוניים במת"ש, בוטלו תפקידו ומשרתו ומרבית מטלות התפקיד הועברו לרושטילד ושאר המטלות חולקו בין מפקחי השכר. 6. א. בראשית חקירתו הנגדית, בהתייחס לתנאים שבת/7, השיב רוטשילד שלא היה יסוד להניח שהמדובר בתנאים חריגים. "אני בפירוש האמנתי בהכירי את המקרים האחרים של הסדרי פרישה הנהוגים בהעיריה מזה זמן רב, האמנתי ואני אומר את זה במלוא הכנות, וגם התרשמתי שמר בן שושן בדעתי, וגם ראובן כהן שהשתתף באותה פגישה, שההסדר הזה איננו חורג מהמקובל בעיריה בנסיבות דומות". (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 14-11) עוד הבהיר רוטשילד שבעבר הממונה התערב בהסדרים דומים לזה של הת', ואף נתן 4 דוגמאות לכך. ב. בהמשך אישר רוטשילד שהיה מכותב לפניה ת/19 ולשאלה אם ראה את תגובת העיריה לממונה בענין זה השיב שלא ראה תגובה כתובה, והוסיף - "אני השתתפתי בפגישה אצל אותו שולח המכתב - מר שמואל נחמני במסגרת הליך של שימוע שאליו הוזמנה העיריה. אני באותה פגישה ניסיתי לשכנע את מר נחמני במקומות שאני חושב שהוא טועה. העליתי בפניו את כל הטענות. זה היה בפגישה שהתקיימה ב-10/4/03 ולאחר מכן כפי שאנו יודעים בדיעבד, הוא לא השתכנע והממונה הוציא את ההחלטה כפי שהוציא". בהמשך הוסיף - "אני מבקש להוסיף, שגם לאחר שהממונה החליט את שהחליט אני חושב שהממונה על השכר טועה לפחות ב-2 נושאים. אני פניתי לממונה לאחר שהוא הוציא את החלטתו. אני הפניתי את תשומת ליבו על לפחות 2 טעויות בהחלטתו. נפגשתי עם מר נחמני בעניין הזה והוא הבטיח לי שהוא ישקול ויתן את תשובתו. עדיין לא נתקבלה התשובה". (עמוד 19 לפרוטוקול שורות 18-13, 26-22). ג. לשאלת ב"כ הת' השיב רוטשילד שלא לשץ, לא לבן שושן, לא לשאר חברי ועדת הפרישה ולא לו היה איזה שהוא יסוד להניח שהממונה לא יאשר את הסדר הפרישה של הת'. לשאלת ב"כ הת' אם יש סיבה ספציפית שהממונה "דג" מכל הפורשים של העיריה דווקא את הת' השיב - "אני לא יודע, אני מבהיר שהממונה על השכר פונה בעניינם של עובדים ו/או פורשים ואני אף פעם לא מחפש את הסיבה כי אני גם לא יודע אותה. אני רוצה להבהיר שיש לי כאן להראות דוגמא שפונה אליי דווקא המל"ל בעניינו של עובד לברר פרטים על שכר. אני לא יודע מה המניעים לבקשות". (עמוד 22 לפרוטוקול שורה 26 - עמוד 23 לפרוטוקול שורה 2). ד. בהתייחס לנ/1 השיב רוטשילד שכתוצאה מהפניה היתה התערבות של תנאי פרישה של עובדי העיריה ב-5/1/03 - "העיריה נדרשה לשנות הסדרי פרישה של 3 גמלאים שפרשו במהלך 5 השנים האחרונות ואני ביצעתי חיוב בגימלתם בהתאם להוראת הממונה על השכר". וגמלת אותם גמלאים היתה פחותה מ-82.5 אחוז שכר מנכ"ל. בהתייחס לנ/2 הבהיר רוטשילד שהמסמך עצמו מתייחס למספר נושאים נוספים על חוזי הבכירים כמו למשל תוספת גמול ממושך כאשר בסופו של דבר נתקבלה החלטה להפחית מגמלאים תוספת זאת. "ב-5/1/03 התקבלה החלטה להשבה והפחתת הרכיב של תוספת גמול ממושך מיום פרישת הגימלאים. מדובר בסדר גודל, להערכתי למעלה מ-200 אלף ₪ שנדרש כל גמלאי להשיב". (עמוד 23 לפרוטוקול שורות 8-7, 23-21). 7. א. עיון בת/6 מעלה שביום 3/12/01 פנה הת', בכתב, לרוטשילד בבקשה לפרישה מוקדמת. בפניה כתב, בין היתר - "במסגרת הצמצומים הנערכים בעיריה ומסיבות אישיות הריני מבקש לפרוש פרישה מוקדמת בהתמלא התנאים הבאים: דרגת פרישה - דרגה 16+.ב גמול ניהול - 20% ... בדומה לסגן מנהל.ו הגדלת שיעורי הגמלה - תוספת של 14% ...נ חודשי הסתגלות - שלושה חודשי הסתגלות.ב מועד הפרישה המתבקש הינו החל מ-1/4/2002 ..." ב. עיון בת/7 מעלה שביום 11/2/02 התקיימה פגישה במשרדו של בן שושן, מנהל אגף משאבי אנוש בהשתתפות בן שושן, הת' ורוטשילד בה סוכמו הסדרי הפרישה כפי שנרשמו בת/7, בסעיף 4 לת/7 נרשם שלאור חשיבות הנושא, הסיכום בענין הפרישה אושר טלפונית ע"י חברי ועדת הפרישה; ג. עיון בת/19 מעלה שביום 14/11/02 פנה שמואל נחמני, מנהל אגף בכיר אכיפת שכר ביחידה לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, לתובע בנושא חריגות לכאורה בשכרו ובתנאי פרישתו. במכתב פורטו תנאי השכר וההעסקה הנוגדים לכאורה את הוראות סעיף 29 א' לחוק ונכתב שהממונה, בהתאם לסיעפים 29 א' (א) (2) ו-29 (ב) (2) (ב) לחוק החליט ליתן לצדדים המעורבים הזדמנות להביא בפניו כל מידע כתוב שימצאו לנכון שיש בו כדי לתמוך בטענות האמורות. כמכתב אף נכתב לת' שבמקביל נתבקשה תגובת העריה בעניינים אלה. ד. עיון בת/24 מעלה שביום 13/4/03 פנה הממונה, בכתב, לרון חולדאי ראש עירית ת"א בענין שכרו של הת'. למכתב צורפה החלטת הממונה, בהתאם לסמכותו מכח סעיף 29 ב' לחוק (להלן - ההחלטה) וראש העיריה נדרש ליישם ההחלטה לאלתר ולאשר בכתב ביצועה. על פי ההחלטה אושר (1) תשלום גמלת הת' בהתאם לדרגה 14+ בדירוג המנהלי; (2) לפנים משורת הדין ולאור נסיבות פרישת הת' אישור להמשיך ולשלם לת' גמלה בשיעור 52.5%; (3) הפסקת חישוב תוספות אחוזיות בשיעור 15% בשכרו הקובע לגמלה של הת'; (4) על אף ששולמו לת' 5 חודשי הסתגלות שחושבו על בסיס השכר כולל התוספות הבטלות כפי שפורטו בהחלטה, לפנים משורת הדין ובהתחשב בנסיבות פרישתו של הת' אושר תשלום עבור חודשי הסתגלות כאמור בלא שהממונה הורה על השבת סכומים כלשהם בגין רכיב זה; (5) מהמסכים עולה ששולם לת' מענק פרישה לפי ס' 22 לחוק שירות המדינה (גמלאות) שחושב על בסיס השכר החורג כפי שהוצג בס' 3 ו-5 להחלטה ועל כן על העיריה לחשב את מענק הפרישה על פי השכר הקובע בהתאם להוראות כעולה מההחלטה ולתבוע מהת' השבת ההפרשים. עוד נקבע בהחלטה שעל העיריה לתבוע מהת' השבת כל הסכומים ששולמו לו ביתר בהתאם לסעיפים 5-3 להחלטה וזאת ממועד פרישתו. וכן שעל העיריה לפעול בהתאם לאמור בהחלטה החל מגמלת חודש 4/03; ה. עיון בנ/1 עד נ/12 מעלה שבמהלך השנים פנה הממונה לעיריה לבקש פרטים, הערות והבהרות בהתייחס לשכר ותנאי עובדים וגמלאים והת' היה מעורב בהכנת תשובות העיריה לממונה. 8. לאחר ששמענו את העדים והתרשמנו מהם ומעדותם ולאור החומר שבתיק בית הדין הננו קובעות עובדתית כלהלן: א. הת' עבד בעיריה מיום 22/4/80 עד לפרישתו לגמלאות ביום 31/5/02; ב. מיום 1/1/93 שמש התובע רכז שכר במת"ש; ג. בתוקף תפקידו במת"ש ידע והכיר הת' היטב את חוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985 והיה בקיא בהוראותיו. הת' נטל חלק פעיל ודומיננטי בפעילויות שהתקיימו והתנהלו בין העיריה והממונה על השכר בנוגע להסדרי שכר ו/או הסדרי פרישה ו/או תוספות שכר חריגות והיה מעורה בכל ההשלכות הנובעות מכך; ד. במסגרת תפקידו הת' סייע והיה אחראי על הכנת דוחות לממונה וטיפל במישרין בהכנת תשובות והסברים לפניות הממונה בנושא תשלומים חריגים לעובדים פעילים ולגמלאים; ה. התובע ידע שכל תשלום חריג כפוף לאשור הממונה לאור הוראות החוק וכי בדיקת הממונה בדרך כלל נעשית בדיעבד; ו. הת', בתוקף תפקידו, ידע כי פרישה בנסיבות של צמצומים מאפשרת לעיריה להיטיב בתנאי פרישה יותר מאשר במצב רגיל; ז. ביום 3/12/01, בהיות הת' בן 47 שנים, הגיש הוא בקשה בכתב לפרישה מוקדמת לגמלאות בנימוק של צמצומים וכן נסיבות אישיות; ח. במכתבו ביקש התובע, לפרישתו המוקדמת, דרגה 16+ בדירוג המנהי, גמול ניהול בשעור 20%, הגדלת שיעור הגמלה ב-14% וחודשי הסתגלות, הכל כמפורט בת/6; ט. אבי רוטשילד, מנהל מת"ש, ניסה לשכנע את הת' לחזור בו מבקשתו לפרישה מוקדמת אך התובע היה נחוש בדעתו לפרוש; י. לאחר שהתקיימו עם הת' מספר פגישות אצל מנהל משאבי אנוש והוברר לו חד משמעית שלא ניתן להיעתר לתנאי הפרישה כפי שהעלה בת/6, הסכים הוא לתנאי פרישה מופחתים כמפורט בת/7; יא. ועדת הפרישה אישרה לת' גמלה בשעור 54.5% ממשכורת קובעת בדרגה 16 בדירוג מנהלי; תוספת 10% לגמלה ו-5 חודשי הסתגלות, ללא כל התניה; יב. התובע הסכים לתנאי הפרישה וביום 31/5/02 פרש לגמלאות; יג. תנאי הפרישה בוצעו, הלכה למעשה, ככתבם וכלשונם על ידי שני הצדדים וזאת החל מיום 1/6/02. העיריה שילמה לת', ללא התלייה ומבלי שהיה עליה להמתין למילוי תנאי כלשהו, את תשלומי הגמלה; יד. ביום 14/11/02 או בסמוך לכך, פנה הממונה, ביוזמתו, הן לתובע והן לעיריה לבחון את הסדר פרישתו של הת' וליתן עמדתם לגבי תשלומים חריגים, לכאורה, ששולמו לתובע במועדים שונים (ר' ת/19); טו. הממונה פונה במועדים שונים ועל פי שיקול דעתו בלבד לקבל פרטים בתחומים שונים על תשלומים, תוספות, הסדרי פרישה וכו' והעיריה מחוייבת להשיב לכל פניה; טז. העיריה איננה יוזמת פניות לגופים, לרבות הממונה, בענייני שכר ותנאי העסקתם של עובדים פעילים ועובדים שפרשו; יז. ביום 10/4/03 התקיימה ישיבה ביחידה להסכמי שכר במשרד האוצר במהלכה העלתה העיריה טענותיה בעניינו של התובע, תוך נסיון לשכנע את הממונה לאשר לת' את תנאי הפרישה, משלא היתה בהם חריגה; יח. ביום 13/4/03 הוציא הממונה, לאחר שזכויות השימוע והטיעון מוצו, בתוקף סמכותו מכוח סעיף 29 לחוק, החלטה בדבר השינויים שיש לערוך בתנאי הפרישה של הת' (ר' ת/24). ההחלטה נשלחה לת' ולראש העיריה; יט. משהעיריה סברה כי בהחלטת הממונה ת/24 נפלו שתי טעויות, השיגה היא בפני יחידת הממונה לתקן את החלטתו בשני עניינים אלה - השגה שנדחתה ע"י הממונה; כ. השינויים שקבע הממונה לא ביטלו את הסכם הפרישה אלא תיקנו אותו בלבד; כא. לאחר פרישת הת' בוטלה משרתו והמטלות, ברובן, עברו לטיפול של רוטשילד כאשר השאר - התחלק בין עובדי מת"ש; כב. לאחר פרישת הת' צומצמו מספר המשרות במת"ש מ-27 ל-26; כג. הוכח שהתובע ביקש לפרוש פרישה מוקדמת לגמלאות, העיריה קבלה את בקשתו ובכך הגיע נושא הפרישה לכלל גמירות דעת בין הצדדים; כד. משעצם הפרישה המוקדמת לגמלאות היתה מוסכמת על שני הצדדים החלו הם בהדברות בעניין שיעור ההטבות והיקפן כאשר שני הצדדים כאחד עשו את מירב המאמצים ליתן לתובע את מירב התנאים שניתן; כה. שוכנענו שלת' ולעיריה כאחד היה ברור שהממונה יכול לבדוק את תנאי הפרישה ולהתערב, גם בדיעבד, בהסכם הפרישה, לאור הוראות חוק יסודות התקציב וכפי שהממונה נהג ונוהג לעשות בפועל, על פי שיקול דעתו בלבד, עם עובדים פעילים ועם עובדים שפרשו. 9. משאין מחלוקת שהת' יזם את פרישתו המוקדמת לגמלאות וכי הסכם הפרישה עליו הוסכם בין הצדדים לא זכה לאישור הממונה, עלינו לבחון מהי התוצאה של אי אישור הממונה לחלק מתנאי הסכם הפרישה. הסעיף הרלוונטי לעניינינו הינו סעיף 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה - 1985 כפי שתוקן בשנת תשנ"ח והמסמיך את הממונה לשנות או לבטל הוראות בהסכם חורג. סעיף 29 ב (א) ו-(ב) לחוק עניינם תוצאות בטלותו או שינויו של הסכם כאמור וזה לשונו: "29ב. (א) הסכם או הסדר ששר האוצר ראה לגביו כי הוא נוגד את הוראות סעיף 29 (א) וכי חלות עליו הוראות סעיף 29 (ב), לא יחולו עליו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973. (ב) שר האוצר רשאי לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור בסעיף קטן (א) גם לפי כל אחד מאלה: (1) להודיע לצדדים על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף 29 (ב) (להלן - ההסכם הנוגד), ועל החובה של הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד; (2) בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנוהג לגבי כלל עובדי מדינה, ומטעמים שבצדק - (א) לקבוע מהו ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד, לרבות בדרך של אישור הוראה מהוראות ההסכם הנוגד; (ב) לקבוע הוראות אשר יחולו על הגוף המתוקצב או הנתמך אשר הינו צד להסכם הנוגד, בדבר חובתו לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם הנוגד, היקפה של ההשבה ומועדה; פעולה לפי פיסקה זו תנקט לאחר שניתנה לצדדים להסכם הנוגד הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ואולם אם צד הביא את טענותיו לפי סעיף 29 א' (א)(2) תינתן לו הזדמנות להוסיף עליהן בלבד. (3) להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף 29 א' (ב)(3) לגוף המתוקצב או הנתמך או לעובד, לפי הענין ובהתאם להודעתו". 10. מחומר הראיות, מהתנהגות התובע, השיחות והפגישות שניהל עם בכירים באגף משאבי אנוש ועם מנהלו הישיר - אבי רוטשילד - בענין פרישתו המוקדמת לגמלאות עולה בבירור כי עצם הפרישה המוקדמת לגמלאות, אותה יזם הת', לא היתה מותנית או מותלה בשום דבר וענין. 11. על אף שהצדדים סברו שאין בהסכם הפרישה חריגה מהתנאים המקובלים היו הם מודעים לכך שהממונה יכול להתערב, מכח סמכותו בחוק, בתנאי שכר ופרישה וכי התערבותו לרוב נעשית בדיעבד וכי תוצאותיה עלולות להיות, מכח הוראות סעיף 29 ב' לחוק יסודות התקציב, ביטול או שינוי התנאים. 12. הסכם הפרישה אליו הגיעו הצדדים נבדק על ידי הממונה, בהתאם לסמכויות שהוענקו לו בסעיף 29 ב' לחוק, ונמצא כולל תנאים החורגים ממדיניות השכר בשירות הציבורי. מחומר הראיות עולה שלא רק שהממונה לא חרג מסמכותו אלא שהחלטתו סבירה בנסיבות העניין. 13. משהחלטת הממונה ניתנה לאחר תיקון סעיף 29 לחוק, התוצאה מההחלטה אינה ביטול ההסכם אלא שינוי תנאי פרישתו. תוצאה זו הינה צודקת בנסיבות הענין משהוכח שהת' יזם והתכוון לפרוש פרישה מוקדמת והעיריה קבלה את בקשתו. הליך הפרישה כולל קביעת תנאי הפרישה ויש לעשות כך בהתאם למדיניות השכר במגזר הציבורי. 14. אין לקבל טענת ב"כ התובע, בסיכומיו, כי הצדדים טעו טעות משותפת עת התקשרו בהסכם הפרישה. הן הת' והן העיריה היו מודעים לכך שהסכם הפרישה הוסיף הטבות לת' תוך שמחד סברו ששיעור ההטבות שהוסכם עליו נהוג ומקובל בנסיבות דומות ומאידך, ידעו היטב כי הממונה רשאי, מכח החוק וכפי שאף נהג ונוהג במקרים אחרים, להתערב בהסכם הפרישה. לא ניתן לומר שהת' התקשר בהסכם הפרישה עקב טעות משהוכח שידע כל העת שבסמכות הממונה להתערב בדיבעבד בהסדרים והסכמים בעניינם של עובדים וגמלאים, כפי שבפועל נהג ונוהג. 15. עולה, איפוא, משהת' יזם והתכוון לפרוש פרישה מוקדמת לגמלאות והעיריה קבלה את בקשתו, משהגיעו הצדדים להסכם פרישה לאחר ניהול מו"מ בתום לב, משהסכם הפרישה נבדק על ידי הממונה, בדיעבד, מכח סמכותו בסעיף 29 לחוק ונמצא כולל תנאים החורגים ממדיניות השכר בשירות הציבורי, משהממונה לא חרג מסמכותו כאשר שינה (ולא ביטל) את תנאי הפרישה ומשהחלטתו סבירה בנסיבות הענין - דין התביעה להדחות. 16. בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, לא מצאנו מקום לחיוב התובע, אשר הינו גמלאי, בהוצאות ועל כן אין צו להוצאות. 17. סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. מענק פרישהפרישהמענק