על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא וכי יש סיכוי לערעור. בית המשפט פסק כי התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם להלן דוגמא להחלטה בנושא בקשת רשות ערעור תביעות קטנות: החלטה 1. המבקשים הם הנתבעים, הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"א מיום 18/7/05, שניתן על ידי כב' השופט פאול שטארק. בפסק דינו קבע בית משפט קמא כי על המבקשים להשיב למשיב סך של 8,061 ₪ בהם חויב בגין נזקים שנגרמו לרכב אשר הוא שכר מהמבקשת 3. 2. על פי האמור בכתב התביעה, המשיב אשר מתגורר בארה"ב שכר מהמבקשת 3 רכב מסוג פיאט פונטו. במהלך תקופת ההשכרה נפגע הרכב השכור ונגרם לו נזק. המשיב טען, כי לאחר ששב לביתו בארה"ב התברר לו שהמבקשת 3 חייבה אותו בסך השווה ל- 3,000$. בירור עם המבקשת 3 העלה כי מדובר בחיוב בגין נזק שנגרם לטענתה, לרכב המושכר. לטענתו, נציג המבקשת 3 הסביר לו טלפונית כי לרכב נגרם נזק במרכב התחתון - נזק אשר אינו מכוסה על ידי הביטוח ומכיוון שכך, עליו לשאת בעלות התיקון המלאה. בהתאם לבקשתו נשלח לו העתק מדוח השמאי אשר בדק את הרכב. הוא טען כי עיון בחוות העלה כי לא מדובר בפגיעה במרכב התחתון של הרכב, כי אם בפגיעה בחלקו הקדמי התחתון של הרכב. עוד הוא טוען כי ישנו פער של כ- 3,600 ₪ בין הצעת המחיר לחלקי החילוף והתיקון של הרכב כמפורט בחוות דעתו של השמאי לבין הסכום בו חויב בפועל על ידי המבקשת 3. 3. המבקשים טענו בכתב הגנתם כי על פי האמור בחוות דעת השמאי, הנזק שנגרם לרכב השכור הוא במרכב התחתון של הרכב. מכיוון שכך אחריות השוכר איננה מוגבלת לגובה ההשתתפות העצמית ועליו לשאת בעלות המלאה של התיקון. עוד הם טענו כי המשיב לא בדק את הרכב ולא המציא חוות דעת נגדית מטעמו אשר יכולה לתמוך בטענתו, כי הפגיעה שנגרמה לרכב איננה פגיעה במרכב הרכב התחתון. 4. בית משפט קמא לאחר ששמע את הצדדים והתרשם מעדותם, קבע כי יש לקבל את תביעתו של המשיב, וזו לשון פסק הדין: "שמעתי את טענות הצדדים. השאלה המונחת בפניי היא הגדרת הנזק שנגרם לרכב. בעיון בפסקי הדין שצורפו לכתב התביעה ניתן להבין שהנזק נשוא כתב התביעה לא נגרם לשסי לפי ההגדרות של העם ומקובל עלי פסק דינו של השופט וינוגרד בביהמ"ש השלום בי"ם ת"ק 2336/03 לפיו הוא מגדיר מה זה שסי וברור לפי פסק דינו שהנזק בענייננו אינו תואם הגדרה זו וברור שגם לפי ההגדרה הכללית המשומשת ע"י העם, גם כך לא ניתן להגיד שמדובר בנזק לשסי. לכן החיוב בגין הנזק לא היה כדין." 5. המבקשים טוענים בבקשתם זו כי בית משפט קמא בפרשנותו את המושג "שסי", רוקן מתוכן את הקבוע בסעיף 4 לחוזה ההשכרה אשר קובע כי על השוכר לשאת במלוא עלות הנזק שיגרם כתוצאה מפגיעה בגלגלים, בצמיגים ובמרכב התחתון של הרכב. עוד הם טוענים, כי בית משפט קמא טעה עת התעלם מהאמור בחוות הדעת היחידה בתיק זה אשר קבעה מפורשות, כי הנזקים שנגרמו לרכב הם בחלקו הקידמי התחתון. לטענתם, בית משפט קמא התעלם מהעובדה, כי המשיב היה מודע לתנאי הסכם ההשכרה אשר קובעים כי במקרה של פגיעה במרכב התחתון של הרכב, יהיה עליו לשאת במלוא עלות התיקון. והראיה לכך, היא חתימתו על ההסכם והודעתו למבקשת 3 כי לרכב נגרם נזק בפגוש הקידמי ואולי גם למצנן ולרדיאטור - אשר למעשה מהווים חלק פנימי במרכב התחתון של הרכב. 6. על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא וכי יש סיכוי לערעור. "התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם.” (ע"א 6581/98 זאב זאבי ואח' נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות . תק-על 2005(1), 2899 ,עמ' 2903). כן ראה סעיף 64 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד 1984. 7. במקרה זה קביעותיו של בימ"ש קמא מבוססות על פרשנות המושג מרכב תחתון או כפי שהוא מכונה בעגה המקצועית - שאסי. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחוות הדעת אשר הוגשה על ידי המבקשים לבית משפט קמא, אינני מוצאת לנכון להתערב בפרשנותו זו של בית משפט קמא. 8. לאור האמור, ולאחר שעיינתי בפסק הדין, בפרטיכל הדיון ובבקשת רשות הערעור אני דוחה את הבקשה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. רשות ערעור (בזכות או ברשות)תביעות קטנותערעור