פסק-דין :הנשיא א' ברק העובדות .‏1. חוק המפלגות, התשנ"ב-‏1992 (להלן - החוק) קובע כי ייסוד מפלגה נעשה על ידי "רישומה בפנקס המפלגות" (סעיף ‏2). הרישום נעשה על ידי רשם המפלגות (להלן - הרשם). בעקבות הוראות אלה הוגשה (ביום ‏7.11.2002) לרשם בקשה לרשום מפלגה חדשה בשם "מפלגת ישראל אחרת". על החוק רשאי כל אזרח ישראלי בגיר שהוא תושב הארץ להתנגד לרישום (סעיף ‏6(א)). המערערים שלפנינו הגישו התנגדות לרשם. לטענתם אין לרשום מפלגה בשם "מפלגת ישראל אחרת", וזאת משני טעמים: האחד, שם זה דומה עד כדי להטעות לשמה של מפלגה רשומה, היא מפלגת "ישראל אחת". מטעם זה יש לסרב לרישום המפלגה החדשה, כאמור בסעיף ‏8(א‏1)(1) לחוק. הטעם האחר הינו, כי קיימת עמותה אשר שמה הוא "אפשר ישראל אחרת - מתעוררים ונלחמים באדישות (ע"ר)" (להלן - העמותה). שני השמות דומים עד כדי הטעיה, וקיימת זיקה בין העמותה לבין המפלגה החדשה. מטעם זה יש לב לרישום המפלגה החדשה, כאמור בסעיף ‏8(א‏1)(2) לחוק. הרשם דחה את התנגדות המערערים. כנגד החלטה זו נתבקשה רשות ערעור לפנינו (סעיף ‏6(ג) לחוק). בהסכמת הרשם אנו נותנים רשות ערעור, ובהסכמת הצדדים אנו דנים בבקשת רשות הערעור כבערעור מסגרת הנורמטיבית :‏2. סעיף ‏8 לחוק קובע בסייגים לרישום מפלגה" .‏8. (א) לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו:א‏1) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה) ;‏1) מפלגה רשומה או שהיתה רשומה) ‏2) תאגיד שקיימת זיקה בינו לבין המפלגה) .";המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים, וטרם חלפו שישה חודשים מיום שחדל להתקיים כאמור ?הוראה זו קובעת סייגים לרישום המפלגה. היא מסמיכה את הרשם למנוע רישום מפלגה בשם מטעה. סמכותו זו של הרשם אינה מוחלטת. על הרשם לפעול במסגרת לשון החוק ולשם הגשמת תכליתו (השוו ע"א ‏4531/91 נאסר נ' רשמת העמותות, פ"ד מח(‏3) 294, 300; להלן - פרשת נאסר; רע"א ‏2096 טרופר נ' רשם המפלגות, פ"ד מט(‏5) 419; להלן - פרשת טרופר). תכלית זו מבוססת בעיקרה על איזון בין עקרונות מתנגשים. בענייננו, ההתנגשות היא בין שני העקרונות הבאים: העקרון האחד, הוא זכותה של מפלגה לשם. השם מהווה חלק מהותי ממימוש הזכות להתאגד. הוא חלק מחופש הבטוי. הוא נגזר מהאוטונומיה של הרצון הפרטי (ראו פרשת נאסר, עמ' ‏302). הוא ביטוי למהותה, למטרותיה ולפעולתה. העקרון האחר הוא החשש להטעיה (ראו פרשת נאסר, עמ' ‏306). ההטעיה פוגעת בשוויון ובאפשרות האפקטיבית לממש את הזכות לבחור. בכך היא פוגעת בדמוקרטיה עצמה. מהואיזון הראוי בין העקרונות המתנגשים .‏3. שאלה זו אינה חדשה עמנו. היא התעוררה בפרשת נאסר (לעניין רישום עמותה) ובפרשת טרופר (לעניין רישום מפלגה). על רקע שתי פרשות אלה, מקובל עלינו כי האיזון הראוי בין העקרונות המתנגשים מתבטא באיזון העקרוני הבא: הרשם רשאי לסרב לרשום מפלגה בשם פלוני אם קיימת ודאת קרובה כי רישום בשם פלוני יביא להטעיה של הציבור. ביסוד הבחירה באמת מידה זו עומדים שני שיקולים: ראשית, אמת מידה זו מקובלת עלינו באיזון בין הזכות לשם לבין הצורך למנוע הטעיה (ראו בג"ץ ‏693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(‏1) 749, 77; שנית, המפלגה היא "יחידה חוקתית" (ראו בג"ץ ‏1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, פ"ד מה(‏1) 749, 836; בג"ץ ‏5364/94 ולנר נ' יושב-ראש מפלגת העבודה הישראלית, פ"ד מט(‏1) 758, 802). היא מכשיר מרכזי בתכנון הפוליטי ובעיצוב הפעילות החברתית במדינה (ראו קלינגהופר,סגרת החוקית של מפלגות בישראל", ספר אורי ידין ‏199, 202 (כרך ב', תש"ן); י' מרזל, המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות (חיבור לשם קבלת התואר דוקטור למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים) (‏2002)). לאור אופיה זה ראוי הוא שלא להרחיב בדרך פרשנות את המקרים המונעים רומה של מפלגה בשל שמה. יש לאפשר ל"שוק הדעות הפוליטי" לפעול. יש לשמור על הדינמיות בתחרות בין המפלגות מן הכלל אל הפרט .‏4. על רקע נורמטיבי זה, נפנה לטעמי ההתנגדות של המערערים ולהחלטת הרשם. טעם ההתנגדות הראשון שהעלו המערערים הינו כי השם "ישראל אחרת" הוא דומה עד כדי להטעות לשמה של המפלגה הקיימת "ישראל אחת". הרשם דחה טענה זו, ואנו מסכימים עימו. לא הרי ישראל "אחת" כהרי ישראל"אחרת". לא קיימת ודאות קרובה לכך, כי ציבור השומע את השם "ישראל אחרת" יטעה לחשוב כי עניין לנו ב"ישראל אחת". אכן, קיימת אפשרות, ולו רחוקה לטעות מעין זו, אך הסתברות שכזו אינה מספקת. מעניין לציין, כי דווקא מפלגת "ישראל אחת", שלה עניין למנוע את ההטעיה הנטענת, לא הגישה התנגדות לרישומה של "ישראל אחרת", ולא התייצבה בדיון בפני הרשם או בפנינו .‏5. הטעם השני להתנגדות המערערים נעוץ בקשר שבין "מפלגת ישראל אחרת" לבין עמותה אשר שמה הוא "אפשר ישראל אחרת - מתעוררים ונלחמים באדישות (ע"ר)". אין מחלוקת שקיימת זיקה בין העמותה לבין מפלגת "ישראל אחרת". לטענת המערערים, העמותה גייסה כספים רבים מעבר למותר למפגה על פי דין, ורישום מפלגת ישראל אחרת יאפשר עקיפה פסולה של מגבלות המימון החלות על מפלגות. אפילו אלה הם פני הדברים - וכמו הרשם, גם אנו איננו נוקטים בעניין זה כל עמדה - אין די בקיומה של זיקה בין המפלגה לבין העמותה כדי למנוע את רישומה של המפלגה בשם המוצע על ידה. בצדק ציין הרשם, כי בנוסף לקיומה של זיקה יש להראות כי השם של המפלגה והעמותה זהה או דומה עד כדי להטעות (סעיף ‏8(א‏1)). תנאים אלה לא מתקיימים בפרשה שלפנינו. מקובל על הכל כי אין זהות בין שמה של המפלגה ("מפלגת ישראל אחרת") לבין שמה של העמותה ("אפשר ישראל רת - מתעוררים ונלחמים באדישות (ע"ר)"). מקובלת עלינו עמדת הרשם כי אין גם דמיון בין שני השמות "עד כדי להטעות". כפי שראינו, המבחן הוא זה של הוודאות הקרובה. מבחן זה אינו מתקיים במקרה שלפנינו. ישנה אך אפשרות - ולדעתנו, אפשרות זו רחוקה היא - לטעות לחשוב כי "מפלגת ישראל אחרת" אינה אלא העמותה "אפשר ישראל אחרת - מתעוררים ונלחמים באדישות (ע"ר)". אין כל וודאות קרובה להתרחשותה של טעות בעניין זה .‏6. התוצאה היא, איפוא, כי בדין החליט הרשם לרשום את "מפלגת ישראל אחרת" בפנקס המפלגות. ואשר לזיקה שבינה לבין העמותה - זיקה שלפי הטענה מאפשרת עקיפה של ההוראות החלות על מימון מפלגות - זו צריכה להתברר במסגרות אחרות. המסגרת הנורמטיבית בעניין שמה של מפלגה צרה מפתור סוגיה זו .התוצאה היא כי דין הערעור להידחות ה נ ש י א :השופט א' מצא .אני מסכים לפסק-דינו של חברי הנשיא ומטעמיו .בשולי פסק הדין מבקש אני להעיר, כי הוראת סעיף ‏8(א‏1)(2) לחוק המפלגות, התשנ"ב-‏1992, נחקקה במטרה המוצהרת לסייע באכיפת הוראות חוק מימון מפלגות, היינו במניעת "תופעה של איסוף תרומות וניהול תעמולה בלא מגבלות על ידי התאגדות שאינה מפלגה, ורישום מפלגה באותו שםוך לבחירות" (דברי ההסבר להצעת חוק המפלגות (תיקון מס' ‏11) (הגבלה על שימוש בשם), התשס"א-‏2001, ה"ח ‏768). לפי ההוראה האמורה לא יותר למפלגה לשאת את שם התאגיד (לרוב עמותה) שפעל למענה טרם רישומה. ואולם עילת הפסוּל, שעליו מורה הסעיף, נעוצה בהטעיית הציבור. בכסבורני, מחטיא התיקון את תכליתו. כך, למשל, אין הסעיף מונע ממפלגה ליהנות מפעולת עמותה קשורה, על-ידי כך שתבחר לעצמה שם הדומה לשמה, ובלבד שמידת הדמיון בין השמות אינה עולה כדי הטעיית הציבור. לא כל שכן, אין הסעיף מונע מצב שבו הפעולה למען המפלגה העתידית תתבצע על-ידי תאגיד ששמו שונה לחלוטין משם המפלגה העתידית .עם זאת נראה כי עיקר הבעיה בהסדר האמור טמונה בכך שהוא מכביד שלא בדרך ראויה על תנועה רעיונית חוץ-פרלמנטרית (הפועלת בדרך כלל כעמותה) המבקשת להתאגד כמפלגה חדשה ולהתמודד בבחירות לכנסת. כידוע, זוהי אחת מן הדרכים המקובלות אשר בהן קמות מפלגות חדשות. סעיף ‏8(א‏12) האמור מציב בפני תנועות כאלה ברירה בלתי-ראויה: ביכולתן להחליף את השם אשר בו נודעו בציבור ואשר עליו מיוסד המוניטין שצברו - שם המהווה נכס מרכזי שלהן; או, אם חפצות הן לרשום את המפלגה בשמה של התנועה, עליהן להפסיק את פעולתה של העמותה שבמסגרתה פועלת התנועה למשך שישה חודשים, שרק עם סיומם יוכלו פעיליהן לרשום את המפלגה. "תקופת צינון" שכזו עבור תנועה רעיונית מציבה מכשול ממשי על דרך התאגדותה כמפלגה חדשה, ומעמידה אותה במצב נחות ביחס למפלגות קיימות. התכלית הראויה של שמירה על טוהר הבחירות ושוויון ההזדמנויות בהן אינה מחייבת נקיטת אמצעי כה קשה. ייטיב, לטעמי, המחוקק לעשות אם יסדיר את הבעיה הקשורה בניצול אמצעי המימון של מפלגות חדשות, שנצברו או שהוצאו בתקופה הקודמת לרישומן, באמצעות חוקי המימון, במקום בקביעת מגבלות על שם המפלגה, שמן הבחינה החוקתית נודעת לו רגישות מיוחדת ש ו פ ט :השופט א' ריבלין .הריני מצטרף לפסק דינו של חברי הנשיא א' ברק ולהערותיו הנכוחות של חברי השופט א' מצא ש ו פ ט .הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק מפלגות