החלטה ?1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט), שניתנה ביום ?15.12.02, ולפיה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת ליתן צו ביניים המורה למשיבות להימנע מלבצע כל פעולה הקשורה בזכייתה של המשיבה ?2 במכרז ?1035/2002, וזאת עד להחלטה בעתירה העיקרית. ?2. עניינה של הבקשה במכרז מספר ?1035/2002, שעוסק בביצוע עבודות איסוף ופינוי פסולת ממתקני המשיבה ?1 (להלן-"התעשייה האווירית"), וזאת החל מתחילת חודש ינואר ?2003. מדובר במכרז סגור שבין אלה שהוזמנו להשתתף בו נמנו המבקשת ומשיבה ?2 (להלן-"אס.איי.אי"). בתאר11.02 הודיעה ועדת המכרזים של התעשייה האווירית כי אס.איי.אי היא הזוכה במכרז. המבקשת, שלא השלימה עם זכייתה של אס.איי.אי במכרז, שלחה ביום ?6.11.02 מכתב לתעשייה האווירית, ובו מפורטות השגותיה כנגד זכיית אס.איי.אי במכרז. בתאריך ?13.11.02 השיבה התעשייה האוויריתמבקשת על פנייתה, ודחתה את טענותיה באשר לפגמים שנפלו בהליך המכרז. ביום ?26.11.02 הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד החלטת ועדת המכרזים. בד בבד הגישה המבקשת בקשה למתן צו ביניים המורה למשיבות להימנע מלבצע כל פעולה הקשורה בזכייתה של אס.איי.אי מכרז. יצוין כי בתאריך ?19.11.02 נכרת חוזה לביצוע עבודות איסוף ופינוי פסולת בין התעשייה האווירית לבין אס.איי.אי. ?3. בית המשפט קמא דחה את הבקשה למתן צו הביניים האמור. בהחלטתו קבע כי הגשת העתירה על-ידי המבקשת כשלושה שבועות לאחר קבלת ההחלטה בדבר זכייתה של אס.איי.אי, ו-?13 יום לאחר קבלת מענה לטענותיה, מגיע לכדי שיהוי, ודי בכך בכדי להצדיק את דחיית הבקשה לצו ביניים. עודבע כי בחינת מאזן הנוחות מטה אף היא את הכף נגד מתן צו הביניים, ולמעשה למבקשת לא ייגרם כל נזק מאי מתן הצו, ובמידה וייגרם, ניתן יהיה לפצותה על נזקה. בנוסף קבע בית המשפט קמא כי על פני הדברים סיכויי הצלחת העתירה אינם ברורים כלל ועיקר. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת בפניי. עם הגשת הבקשה למתן רשות ערעור, הגישה המבקשת בקשה למתן צו ארעי עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור. בתאריך ?22.12.02 ניתן צו ארעי המורה למשיבות שלא לבצע כל פעולה הקשורה לזכייתה של אס.איי.אי במכרז, וזאת עד למתן החלטה אחרת בבקשה זו המונחת פניי. ?4. בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת כי טעה בית המשפט קמא בכך שדחה את בקשתה למתן צו ביניים. בא-כוח המבקשת חזר על הטענות השונות המועלות בעתירה העיקרית. בין יתר טענותיו, טען כי אס.איי.אי לא עמדה בתנאים הנדרשים במכרז, וביניהם, הצגת רישיון מוביל, החזקת ציוד הכרח למכרז ועוד. לעניין הבקשה למתן צו ביניים, טען בא-כוח המבקשת כי בנסיבות העניין הבקשה אינה לוקה בשיהוי הן מן ההיבט הסובייקטיבי והן מן ההיבט האובייקטיבי. מן ההיבט הסובייקטיבי, התגובה לטענות המבקשת התקבלה רק בתאריך ?13.11.02, ובמכתב המבקשת מיום ?19.11.02 הודלמשיבות כי המבקשת מתעתדת לפנות לבית המשפט, ואכן העתירה הוגשה כשבוע לאחר מכן ביום ?26.11.02, זמן מינימלי הנדרש להכנת העתירה. מן ההיבט האובייקטיבי, המשיבות קיבלו התראה על הגשת העתירה מבעוד מועד, ולא נגרם להם כל נזק כתוצאה מהעיכוב ההכרחי בהגשת העתירה. עוד טע כי סיכויי העתירה להתקבל טובים, וכן טען כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת מתן צו הביניים, מכיוון שהנזק שייגרם למבקשת במידה ולא יינתן הצו גדול מהנזק שייגרם למשיבות במידה ויינתן צו כמבוקש. מנגד טענה אס.איי.אי כי צדק בית המשפט קמא בשעה שדחה את הבקשה למתן צו ביניים. באי-כוחה של אס.איי.אי הגיבו בפירוט ניכר לטענות השונות שהועלו על-ידי המבקשת בנוגע לעתירה לגופה. בין יתר טענותיהם הדגישו את עובדת קיומה של מערכת איומים ולחצים, שהופנתה כנגד בעלי אס.איי.אי וכנגד עובדי החברה עקב השתתפותה במכרז האמור. אס.איי.אי אף טענה כי פנייתה של המבקשת לוקה בשיהוי ניכר, וזאת מכיוון שהיה על המבקשת לפרוש את טענותיה מרגע שנודע לה על השתתפות אס.איי.אי במכרז הסגור, ולא רק מרגע ההודעה על הזכייה במכרז. כמו כן טענה לעניין השיהוי כי נגרמו לה נזקים משמעותיים, עקב השיהוי, וביניהם כריתת חוזים לצורך ביצוע ההתחייבויות ועוד. עוד טענה אס.איי.אי כי בהינתן כל האמור בדבר הטענות לגוף העתירה, נראה כי סיכויי העתירה להתקבל קלושים, ומשכך, יש לדחות את הבקשה למתן צו ביניים. בנוסף טענה כי מאזן הנוחות מטה אף הוא את הכף נגד מתן צו הביניים, מכיוון שלמבקשת לא ייגרמו נזקים משמעותיים במידה וצו הביניים לא יינתן. בתגובתה לבקשת רשות הערעור הודיעה התעשייה האווירית כי עומדת היא על טענותיה השונות אשר הועלו בפני בית המשפט קמא, והכחישה את טענות המבקשת ככל שאלה נוגעות לתעשייה האווירית. עם זאת, השאירה התעשייה האווירית את ההחלטה בדבר צו הביניים לשיקול דעתו של בית המשפט. עוד ביקשה התעשייה האווירית לחייב את המבקשת בהפקדת ערבות בנקאית לכיסוי הנזקים הצפויים לה בתקופת הביניים למקרה שעתירת המבקשת בתיק העיקרי תידחה. ?5. בהסכמת הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. ?6. כאמור, בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיבות, וקבע כי הגשת הבקשה שלושה שבועות לאחר עיון במסמכי המכרז ו- ?13 ימים לאחר קבלת מענה בכתב לטענות, עולה כדי שיהוי המצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה לצו הביניים. איני מקבלת קביעה זו של בית המשפט קמא. במכתב מתאריך ?11.02 נדחו טענותיה של המבקשת על-ידי התעשייה האווירית, וביום ?26.11.02 הוגשה העתירה לבית המשפט. יש לאפשר לצד הטוען כנגד כשירותו של מכרז לערוך את בירוריו, וזמן קצר אך סביר להכין את עתירתו. בכל מקרה בו עולה טענת שיהוי על בית המשפט לבחון מהו הזמן הנדרש למבקש בסיבות העניין כדי לברר ולערוך את טענותיו, והזמן הדרוש ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו. בעניין שלפניי איני רואה כי קיימת חריגה מהזמן הראוי להגשת הבקשות, מה עוד שלאחר קבלת הנתונים, בתאריך ?19.11.02, נשלחה לתעשייה האווירית הודעה מטעם המבקשת, ובה נמסר כי בכוונת מבקשת לפנות לערכאות בעניין המכרז. מן ההיבט האובייקטיבי נראה כי הנזקים שנגרמו בגלל השיהוי הקונקרטי אינם משמעותיים, וגם לשם הכרעה בעניין זה, יש לתת את הדעת למכתב האמור מיום ?19.11.02. בהינתן כל האמור אין לקבל את טענת השיהוי. ?7. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים עליו לתת את דעתו לשני עניינים, האחד, סיכויי העתירה להתקבל, והאחר, "מאזן הנוחות", שעניינו ביחס בין הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן צו ביניים אל מול הנזק שייגרם למשיב במידה ויינתן צו ביניים כמבוקש. בין יתר שיקולי במסגרת בחינת מאזן הנוחות, יעדיף בית המשפט לשמר מצב קיים, ויבחן אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי. אבן הבוחן העיקרית בבחינת בקשה למתן צו ביניים הינה בחינת "מאזן הנוחות", ואילו בחינת סיכויי העתירה לגופה מהווה יסוד משני בלבד (ראו בשג"צ ?2598/95 אדם טע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (לא פורסם); וכן ראו גם בר"מ ?1557/02 מגמארט ציוד ספורט בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבטחון (לא פורסם)). ?8. בענייננו אין צורך לנקוט עמדה בדבר סיכויי העתירה להתקבל. טענותיה של המבקשת הן מסוג הטענות שניתן לבררן רק במהלך בירור העתירה. עם זאת, מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובת המבקשת. המבקשת היא זו שסיפקה את השירות עד לתאריך ?1.1.03, ולמעשה בעקבות מתן הצו הארעי שיכה לספק את השירות עד היום. דחיית הבקשה למתן צו ביניים תיצור למעשה מצב חדש, ותשנה את הסטטוס קוו הקיים בעניין זה. כמו כן נראה כי הנזקים שייגרמו למבקשת, אם לא יינתן צו הביניים ואם תזכה בעתירתה, יהיו גדולים מהנזקים הצפויים למשיבה. לעניין זה יפים דברי השופט חשין במקרה הדומה בנסיבותיו למקרה שלפנינו, שנאמרו בעע"ם ?2311/02 י.ר.א.ב שירותי נוי (?1985) בע"מ נ' דסאל מרחבים חברה לעבודות עפר בע"מ (לא פורסם) "אינני יכול לומר כי סיכויי המערערים לזכות גדולים מסיכוייהם שלא לזכות וכדברים האלה ניתן לומר על הגנתה של החברה המשיבה. השיקול המכריע לדעתי חייב שיהיה שיקול מאזן הנוחות, ושיקול זה נוטה בבירור לטובתם של המערערים; בעיקר לטובתה של החברה המערערת. חברה זו עסקה בפינוי האשפה בשנים האחרונות, ושילוחה לביתה יחייב פירוק כל המנגנון שבנתה לביצוע שינועה של האשפה. פירוק מנגנון זה - פירוק והרכבה מחדש אם תזכה החברה בערעורה - נזקם לדעתי מרובה באורח ניכר מן הנזק שיבוא על המשיבה בהיכזב ציפיותיה לזכות במיכרז לאלתר". אשר על כן דין הערעור להתקבל, וניתן בזה צו ביניים המופנה אל המשיבות ומורה להן שלא לבצע כל פעולה הקשורה לזכייתה של אס.איי.אי במכרז ?1035/2002, וזאת עד למתן פסק דין בעת"מ ?1526/02. המבקשת תפקיד ערבות בנקאית על-סך ?120,000 ? לכיסוי נזקי התעשייה האווירית, ולוי נזקי אס.איי.אי. אם לא תופקד הערבות האמורה עד ליום ?10.2.03, תוקפו של צו הביניים ייפקע בו ביום. מכרזפינוי פסולתהתעשייה האוויריתפסולתפינויתעשיה