מכרז מקלט לנערות במצוקה

פסק דין עובדות משרד העבודה והרווחה (להלן: "הרשות") פירסם ב-1.5.03 מכרז (מס' 110/03) לניהול מקלט לנערות ערביות במצוקה. לאחר פסילת רוב ההצעות שהוגשו נותרו לדיון בפני ועדת המכרזים שתי הצעות, הצעת העותרת והצעת משיבה 2. בישיבתה מ-22.7.03 התייחסה ועדת המשנה להצעות שבפניה תוך מתן ניקוד להצעות בכל אחת מאמות המידה שנקבעו בתנאי המכרז, ומאחר שהצעת משיבה 2 זכתה לניקוד הגבוה ביותר המליצה להעניק למשיבה 2 את הזכיה במכרז. המלצה זו אושרה על ידי ועדת המכרזים, וביום 28.8.03 הודע לעותרת כי הצעתה לא נתקבלה בשל הניקוד הנמוך שניתן לה. ב-4.9.03 פנתה העותרת לרשות וביקשה להעביר אליה את החומר אשר עמד בפני ועדת המשנה לרבות ההצעות שנדונו בועדה. חלק מהחומר הועבר בו ביום, חלק נוסף ב-9.9.03, וב-11.9.03 נמסר לעותר העתק הצעת משיבה 2, למעט העתק דוחות כספיים והעתק חוזה שכירות. על פי תנאי המכרז (נספחים 2 ו-3) היה על בעל ההצעה הזוכה בתוך 30 יום מקבלת הודעה על זכיית הצעתו לבצע את השינויים המחוייבים במבנה המיועד למקלט לצורך התאמתו לדרישות המפרט, וכן לרכוש ציוד וכלים ולהתקשר בהסכם עבודה לצורך עמידה בדרישות כח אדם שנקבעו על ידי הרשות. כעולה מהמסמכים שצורפו כנספחים י לתשובת משיבה 2, החל מ-15.9.03 ועד 30.9.03 השקיעה משיבה 2 מעל -.250,000 ₪ בהכשרת המבנה המיועד למעון ליעודו, ומימשה את האופציה לשכירת המבנה. רק ב-1.10.03, למעלה מ-30 יום לאחר שהודע לה על תוצאות המכרז, הגישה העותרת לבית המשפט את עתירתה שבפני, שבמרכזה הטענה כי משיבה 2 אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע בסעיף 12(14) לתנאי המכרז, לפיו "על המציע להיות בעל נסיון של שנה לפחות - בחמש השנים האחרונות, בהפעלת מסגרת הדומה במאפייניה העיקריים למקלט". דיון א. עמידת משיבה 2 בתנאי הסף העובדות באשר לנסיונה הקודם של משיבה 2 פורטו בנספח 1 להצעתה כדלקמן: ניהול מרכז טיפולי להתפחות הילד, ניהול מעונות יום וגני ילדים, ופרוייקט "מסיכון לסיכוי" שעניינו הדרכה וטיפול בילדים ובהורים במסגרות משולבות. הנה כי כן, אין למשיבה 2 נסיון בניהול פנימיה, אין לה נסיון בטיפול בנערות, ובוודאי שלא בטיפול בנערות במצוקה בכלל ובתנאי פנימיה בפרט. עם זאת, למיועדת לניהול המעון מטעם משיבה 2, הגב' אמל טאהא פאהום, נסיון בהפעלת מסגרת הדומה במאפיינה למקלט נושא המכרז, ומדיוני הועדה ברור כי ראתה בנסיונה של הגב' פאהום קיום תנאי הסף שנקבע בסעיף 12(14). אלמלי כן סביר להניח שהיתה פוסלת את ההצעה בשל אי עמידה בנסיון הנדרש, שכן הועדה אינה מתייחסת כלל ועיקר לנסיונה הקודם של משיבה 2 עצמה. הרשות מפנה לתנאי הקבוע בסעיף 12(14) סיפא לתנאי המכרז, לפיו "החלטה האם המסגרת שעליה הצביע המציע 'מסגרת דומה' הינה בשיקול דעתה הבלעדי של ועדת המכרזים". בהסתמך על תנאי זה טוענת הרשות כי אין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעתה של הועדה. טענה זו אינה מקובלת עלי. בצדק מפנה בא כח העותרת להלכת בג"צ 241/60 כרדוש נ' רשם החברות פד"י טו(1) 1151, 1162 בה נקבע כי הענקת "שיקול דעת מוחלט" בחיקוק אינה שוללת ביקורת שיפוטית. החלטה הלוקה בשרירות לב או בחוסר סבירות קיצונית או מונעת על ידי שיקולים זרים, חשופה להתערבות שיפוטית גם אם לבעליה הוענק שיקול דעת מוחלט. בתנאי המכרז לא הוגדרו "המאפיינים העיקריים" של המקלט נושא המכרז, וועדת המכרזים לא הגדירה לעצמה מהם אותם מאפיינים עיקריים. הדעת נותנת ששלושת המאפיינים הם אלו: א. המקלט הינו מוסד פנימייתי הפועל 24 שעות ביממה במשך 365 ימים בשנה. ב. המקלט מעניק לחוסים בו הגנה ומספק להם את צרכיהם הפיסיים והרוחניים. ג. האוכלוסיה לה נועד המקלט - נערות ערביות הנתונות במצוקה. משיבה 2 לא ניהלה מעולם מוסד פנימייתי, לא קיבלה על עצמה הגנה וסיפוק הצרכים הפיסיים והרוחניים של המטופלים על ידה במשך כל שעות היממה לאורך כל ימות השנה, ועסקה אך במוסדות יומיים לגיל הרך. במצב דברים זה אין ספק שמשיבה 2 עצמה אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע בסעיף 12(14) למכרז. תנאי המכרז אפשרו השתתפות מציע שהוא עצמו אינו בעל הנסיון הנדרש, אם מנהלו הכללי הינו באופן אישי בעל נסיון כזה. הגב' פאהום, שעל נסיונה הקודם הסתמכה ועדת המכרזים אינה משמשמת בתפקיד מנכ"ל משיבה 2. האדם המשמש בתפקיד המנכ"ל אינו בעל הנסיון הנדרש. האם רשאית היתה ועדת המכרזים להסתפק בקיום תנאי הנסיון הנדרש במנהל המיועד של המקלט, ולראות בו קיום בקירוב של תנאי הסף שנקבע בסעיף 12(14)? לדעתי על שאלה זו יש להשיב בשלילה. הדרישה שהנסיון הנדרש יתקיים או במציע עצמו או בבעל השליטה במציע או במנהל הכללי של המציע, נועדה להבטיח שהגורם הקובע במציע יהיה בעל הידע והתובנה הנדרשים, ויעמיד לרשות מנהל המקלט את האמצעים הכספיים והאחרים הדרושים להגשמה ראויה של יעוד המקלט. מנהל המקלט שאינו מנכ"ל המציע ואינו בעל שליטה במציע, ואשר התקיימו בו תנאי הנסיון הנדרש, מוחזק כמי שישכיל להציג בפני המנכ"ל או בעל השליטה את הדרישות הנכונות, אולם ההחלטה אם ועד כמה להיענות לדרישותיו, אינה בידיו. לפיכך לא מן הנמנע שבעל השליטה במציע או המנכ"ל, שהוא עצמו חסר את הנסיון הנדרש, לא ייענה לדרישותיו של מנהל המקלט, אם כדי לחסוך בעלויות ואם מחוסר רגישות או הבנה מספיקים לצרכי המקלט. נראה לי כי הדרישה שהגורם אשר בידו יכולת ההחלטה הוא עצמו יהיה בעל הנסיון הנדרש נועדה למנוע מצב זה. לפיכך אני סבור שבהניחה כי בעמידת הגב' פאהום בתנאי הנסיון הנדרש קיימה ההצעה את תנאי הסף שנקבע בסעיף 12(14) נתפסה הוועדה לכלל טעות, והיה עליה לפסול את הצעת משיבה 2 בשל אי עמידה בתנאי הסף האמור. ב. שיהוי כאמור, ב-28.8.03 הודעו לעותרת תוצאות המכרז. העותרת היתה מודעת לדרישת תנאי המכרז להתאים בתוך 30 יום מההודעה על קבלת ההצעה את המבנה המיועד לצרכי המקלט ולדרישה להתקשר בתוך אותו פרק זמן עם העובדים. הצעת משיבה 2 הועברה לעיונה של העותרת ב-11.9.03 (למעט 2 מסמכים שאינם עוסקים בנסיונה הקודם של משיבה 2), ובמועד זה היו בפני העותרת כל המסמכים הצריכים לעניין תקיפת זכייתה של משיבה 2 בנושא האמור. במצב דברים זה היה על העותרת להזדרז ולהגיש את עתירתה בדחיפות, שכן היה עליה להיות מודעת לכך שעל משיבה 2 לפעול בזריזות כדי שתוכל לעמוד במחוייבותה להשלים את כל ההכנות הדרושות הן מבחינת שכירת המבנה והתאמתו לצרכי המקלט והן מבחינת שכירת עובדים. העותרת לא עשתה כן, והשהתה את פנייתה לבית המשפט 3 שבועות מיום שעמדו לרשותה הפרוטוקולים ועיקר מסמכי הצעת משיבה 2. כאמור בתקופת המתנה זו השקיעה משיבה 2 סכומים ניכרים בהיערכות לפתיחת המקלט, ולדעתי שיהוי זה מחייב את דחיית עתירת העותרת. העותרת מסבירה את השיהוי בכך שבהיותה חברה ציבורית בקשה לחסוך את העלויות הכרוכות בשכירת שרותי עורך דין בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים ופנתה לקבלת יצוג משפטי פרו בונו. בהסבר זה של העותרת אין כדי למלטה מתוצאות ההשתהות בפנייתה לבית המשפט. תקיפת תוצאות מכרז חייבת להיעשות בזריזות ראויה, כדי למנוע מבעל המכרז ומהזוכה נזקים, והמשתהה בפניה לבית המשפט מסתכן בדחיית עתירתו, בין אם השיהוי נגרם בשל חוסר אמצעים כספיים, ובין אם, כמו בענייננו, בשל הרצון לחסוך בהוצאות. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשתה. לאור מסקנתי זו איני רואה צורך להדרש לנושאים אחרים אשר הועלו בטיעוני בעלי הדין. העותרת תשלם למשיבה 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ₪. מאחר וקבעתי כי מעיקרא ראוי היה לפסול את הצעת משיבה 2, איני עושה צו להוצאות לטובת הרשות. מכרזמקלט לנשים מוכות