החלטה בפני בקשה הנושאת כותרת "הודעה על בזיון בית משפט ובקשה בהולה למתן צווים בגין בזיון בית משפט", שעניינה חסימת כניסה לעסק לממכר חומרי בנין הממוקם בתחום עיריית נשר. הרקע לבקשה הוא כדלקמן: כנגד המערערים הוגש כתב אישום בתיק עמ"ק 85/04 של בית המשפט לעניינים מקומיים בקרית ביאליק, שעניינו עבירות על חוק רישוי עסקים. ביום 27/12/04 ניתן גזר דין ולפיו הורה בית המשפט, בין היתר, על סגירת בית העסק נשוא כתב האישום וזאת אם לא יהיה לעסק רשיון עד לאותו מועד. בהמשך ניתנו בתיק הנ"ל גם החלטות בענין עיכוב ביצוע סגירת בית העסק ובסופו של יום הורה בית משפט קמא כי יש לסגור את העסק המתנהל ללא רשיון. על החלטה זו, מיום 3/4/05, הוגש ערעור לבית משפט זה, ע"פ 325/05. בישיבת יום 23/6/05 לא התייצב ב"כ עיריית נשר לדיון. באותו מועד הורה בית המשפט על דחיית המשך הדיון לשם זימון ב"כ העירייה ובד בבד, בסעיף 2 להחלטה, הורה כי עד למועד הדיון בערעור יעוכב צו הסגירה. לא הוגשה כל בקשה על-ידי עיריית נשר לבטל החלטה זו לעיכוב ביצוע של צו הסגירה וגם לא בקשה להקדים את הדיון לשמיעת הערעור לגופו. בין לבין נקטה עיריית נשר בצעד של חסימת הכניסה אל חצר בית העסק, באופן שאינו מאפשר את כניסת כלי הרכב מהכביש הראשי אל חצר עסק המבקש מס' 1. יצוין כי מדובר בעסק של ממכר ושיווק חומרי בנין אשר משאיות וכלי רכב נוספים נדרשים להכנס אליו לשם פריקת סחורה או הוצאת סחורה. המבקשים טוענים כי הליך הצבת הגדר החוסמת את הכניסה לבית העסק בוצע שלא כדין, כאשר בפועל נוקטת העירייה בהליך של סגירה בפועל של העסק, בדרך של חסימת דרך הגישה אליו, וזאת למעשה בניגוד להחלטת בית המשפט אשר הורה על עיכוב ביצוע צו הסגירה. טענת המבקשים היא, למעשה, שהעירייה החליטה שלא לפעול במסגרת משפטית לביטול צו לעיכוב ביצוע של צו הסגירה ובמקום זאת נקטה בפעולה בלתי חוקית שבפועל גורמת לסגירת העסק בדרך של מניעת אפשרות גישה לכלי רכב לעסק הנ"ל. ב"כ העירייה טוען כי הפעולה שנקטה העירייה לביצוע אותה סגירה אינה קשורה כלל להליך הפלילי. טענת ב"כ העירייה היא שהעירייה החליטה לנקוט בצעד של חסימת היציאה מחצר בית העסק אל הכביש הראשי וזאת מאחר ויציאת כלי רכב בדרך זו מהווה סיכון תעבורתי, ובהתאם גם סבורה העירייה שיש למנוע סיכון זה. עוד טוען ב"כ העירייה כי למעשה מקומן של טענות המבקשים לא במסגרת של הליך זה, אלא במסגרת של עתירה מנהלית. אכן סבור אני כי ההליך הנכון בו היה על המבקשים לפנות לבית המשפט הוא במסגרת של עתירה מנהלית. יחד עם זאת, בנסיבות כפי שנוצרו, סבור אני כי גם ההליך בו נקטו המבקשים הוא אפשרי, וזאת בשים לב לפעולה שבוצעה על-ידי העירייה שהיא למעשה פעולה של סגירה אפקטיבית של העסק, גם אם ממשיך העסק לפעול באופן טכני, כל זאת בניגוד להחלטת בית המשפט. אמנם בטיעוניו של ב"כ העירייה נטען שאין קשר בין ההליך הפלילי והחלטת בית המשפט לעכב את הביצוע ובין הצבת הגדר החוסמת את הכניסה לבית העסק, ואולם קשה להתעלם מהעיתוי "המקרי" של הצבת הגדר וחסימת דרך הכניסה זמן קצר לאחר שבית משפט זה, בהרכב הדן בערעור, הורה על עיכוב ביצוע צו הסגירה. אמנם במובן המשפטי העסק ממשיך לפעול, ואולם במובן המהותי מהווה פעולת העירייה סיכול של החלטה שיפוטית לאפשר לעסק להמשיך לפעול, עד לבירור הערעור לגופו. ובהתאם סבור אני כי מוסמך בית המשפט לדון בבקשה גם במסגרת של הליך זה. לגופו של ענין, הצבת הגדר החוסמת את הכניסה בוצעה בניגוד לכל סדרי המנהל התקינים ובלא שקדם כל הליך הנדרש כחוק. כפי שניתן לראות מהצילומים שהוצגו לבית המשפט, מדובר בכניסה לחצר שהיא כניסה שהוסדרה מזה שנים. הדבר נראה באופן ברור בצילומים בהם נראות אבני השפה של הכביש אשר לאורך קטעים מסויימים צבועות באדום לבן, כאשר מול פתח הכניסה מונמכות אבני השפה באופן המאפשר כניסת רכב ואין עליהן את אותו צבע האוסר עצירה במקום. כניסה זהה, גם היא בדרך של הנמכת אבני שפה, קיימת בעסק סמוך הגובל בבית העסק המבקש. כניסה זו גם היא בדרך של הנמכת אבני השפה. אין צורך לומר שכניסה זו לא נחסמה. בנסיבות אלו, ברור הוא שכל שינוי בהסדרי הכניסה אל בית העסק ושינוי בסדרי התנועה מהכביש הראשי אל בית העסק, חייב להיות על-פי הליך כחוק ובמסגרתו יש ליתן הזדמנות לכל אדם הנפגע מההחלטה המשנה את סדרי התנועה את ההזדמנות לטעון טענותיו בטרם תינתן החלטה. כלל בסיסי זה המחייב מתן הזדמנות לאדם העתיד להפגע מהחלטה שלטונית להשמיע טענותיו, הוא אבן יסוד במשפט המנהלי וזכות בסיסית שאין הרשות המקומית רשאית להתעלם ממנה. ראה: עמ"ה (נצרת) 169/99 ארסלאן חאלד בדוי נ' פקיד השומה, תק-מח 2000(1), 1248 ,עמ' 1251: "החלטה מנהלית, שיש בה כדי לפגוע בזכות של האזרח, צריכה להתקבל לאחר שמיעת טענותיו, בבחינת "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". ראה גם רע"פ 4398/99 עינת הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3), 637 ,עמ' 641-642: "הפרה של זכות הטעון היא פגם בהחלטה של רשות מינהלית...." מעבר לכך, כל הסדר תנועה, שינוי סימנים על פני דרך, הצבת תמרורים, מחסומים וכיו"ב, טעון התייעצות מוקדמת עם המשטרה וזאת בטרם מתן החלטה וביצועה. שינוי חלקם של הסדרי התנועה אף מחייב הסכמה מראש של רשות תמרור מרכזית וזאת לאחר התייעצות עם המשטרה. התייעצות כנ"ל לא נערכה ולמעשה לא התקיים אף דיון במסגרת המוסדות האחראיים על סדרי התנועה בכביש, בכל הנוגע לאותו שינוי של חסימת כביש הכניסה. יצוין לענין זה שמהנדס תנועה מטעם המשטרה הודיע במכתב למהנדס העיר נשר כי יש צורך בכל ההסדרים הנ"ל וציין במכתבו את העדר הבהירות בכל הנוגע למצב החוקי של דרך הכניסה אל בית העסק, וכן עולה ממכתבו הצורך בהעברת דרישה מוקדמת לבעל העסק לחסימת החיבור, קיום דיונים בועדות מתאימות ואישורים כנדרש בתקנות התעבורה ובחוק התכנון והבניה בהתאם לסמכותה בקביעת תוכנית מתאר מקומית ראה סעיפים 63(2), 85, ו89 לחוק התכנון והבניה. אלא שעיריית נשר בחרה להתעלם ממכתב המשטרה ופעלה בדרך של הצבת הגדר ללא קבלת כל האישורים הנ"ל ולמעשה ללא קיום של דיון כחוק. הצבת גדר החוסמת מעבר היא פעולת בניה המחייבת אישור בניה. לא ננקט גם כל הליך לקבלת היתר בניה. אין צורך לומר כי לו היה ננקט הליך כנ"ל, ממילא היתה ניתנת הזדמנות לכל הרואה עצמו נפגע מהקמת מחסום זה לטעון טענותיו בפני הועדה לתכנון ובניה, וזאת בטרם מתן היתר. בהעדר היתר בניה הרי שהצבת הגדר היא פעולה בלתי חוקית. על כל אלו יש להוסיף כי מהצילומים שהוצגו לבית המשפט עולה, כי בית העסק הסמוך אשר גם לו יציאה לכביש הראשי ממשיך לפעול כסדרו ולעשות שימוש באותה יציאה גם בעצם היום הזה. אין בהסבריהם של ב"כ העירייה ומהנדס העירייה על ההבדל שבין שני בתי העסק, כדי להצדיק את ההבחנה שעשתה העירייה וניכר כי מדובר בהפליה פסולה, ללא כל בסיס בחוק, וככל הנראה אך ורק כתוצאה מההליך הפלילי המתנהל במקביל. גם מטעם זה של הפליה פסולה, החלטת העירייה להציב את הגדר נגועה באי חוקיות בוטה. ראה: בג"צ 6758/01 אלי ליפשיץ (העותר בבג"ץ 6758/01) נ' שר הביטחון (המשיבים בבג"ץ 6758/01) ואח' תק-על 2004(1), 3636 ,עמ' 3642. "ההבדל בין הפליה פסולה לבין הבחנה מותרת נעוץ, כידוע, בשאלת קיומה של שונות רלוואנטית בין הקבוצות שלהן העניקה הרשות יחס שונה. "הכלל הוא, כי שונות רלוואנטית עשויה להצדיק הבחנה" ואילו "מקום בו אין מתקיימת שונות רלוואנטית החלת דין שונה על בני אדם שצורכיהם שווים, מהווה הפליה פסולה" (בג"ץ 205/94 נוף נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 449, 460. כן ראו: ד"נ 10/96 בורונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל, פ"ד כה(1) 7, 35; ובג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94, 109)". ראה גם בג"צ 266/81 אפרים אברון נ' רשות השידור, פ"ד לה(3), 502 ,עמ' 504-505 "ההחלטה...היא החלטה מתחום המשפט הציבורי, ועל-כן כפופה היא, עקרונית, לאותן עילות התערבות, שפותחו על-ידי בית-משפט זה באשר להחלטות מינהליות, כגון הפליה פסולה, שרירות, חוסר תום-לב או חוסר סבירות...." בסיכומו של דבר, חסימת דרך כניסה לבית עסק אשר שימשה אותו שנים (וזאת אפילו על-פי גירסת מהנדס העירייה), אינה יכולה להעשות בדרך של הצבת גדר המחסום בשעות ערב מאוחרות, ללא שקדם דיון בועדות המוסמכות, בלא שניתנה לבעל העסק הנפגע הזדמנות להשמיע טענותיו, ובאופן המעיד על הפליה של עסק זה בהשוואה לבתי העסק הסמוכים אליו. בנסיבות אלו אני קובע כי אכן הדרך בה נקטה העירייה היא דרך פסולה, שמטרתה העיקרית היא סיכול פעולתו של בית העסק, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט אשר אפשרה את המשך פעולתו עד למתן פסק דין בע"פ 325/05. בהתאם, אני מורה לעיריית נשר המשיבה לפרק את הגדר החוסמת את הכניסה לבית העסק של המבקשים ולאפשר את פעילות העסק, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהוגש בע"פ 325/05. אני קובע כי יש לפרק את הגדר הנ"ל עד לא יאוחר ממחר, 2/8/05, שעה 09:00. יש להעביר עותק החלטה זו בדחיפות, בפקס, לב"כ הצדדים, לפי המספרים הבאים: עו"ד הכהן - פקס: 8103015 ; עיריית נשר - פקס: 8299200 ; עו"ד טנדלר - פקס: 8212166. יצויין כי בקשה זו הוגשה בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט. בשלב זה אינני מורה על נקיטת צעדים של אכיפה בדרך של קנס, בהתאם להוראות פקודת בזיון בית המשפט, ואולם אם לא תבוצע ההחלטה, כי אז ישקול בית המשפט נקיטת הליכים וחיוב אישי בקנסות כלפי ממלאי התפקידים בעיריית נשר האמורים לפעול בהתאם להחלטה זו. דהיינו, בית המשפט ישקול במקרה זה לחייב בתשלום קנס אישי את ראש העיר, מהנדס המועצה וכל ממלא תפקיד אחר הקשור בהצבת הגדר הנ"ל או באי פירוקה, בהתאם להחלטת בית המשפט. בנסיבות הענין, אני גם מחייב את העירייה/משיבה לשלם למבקשים את הוצאותיהם בגין הצורך להתדיין בבקשה זו בסך של 5,000 ₪ + מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חסימת כניסה