החלטה העובדות 1. בפנינו עתירה מנהלית כנגד החלטתה של ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה (להלן: "הועדה") מיום 21.1.03. 2. בפרק ה' לעתירה תחת הכותרת "גילוי כל המסמכים הרלוונטים לעתירה" ביקשו העותרים מבית המשפט להורות למשיבה 1 לגלות את הפרוטוקולים הפנימיים וכל המסמכים הרלוונטים שבתיק הערר. 3. במסגרת ישיבה מקדמית שהתקיימה ביום 18.6.03 הוחלט כי נושא הבקשה לגילוי מסמכים יידון כעתירה נפרדת והצדדים יטענו טענותיהם באותה ישיבה. 4. הצדדים טענו לבקשה זו והחלטה זו מתייחסת, כאמור, לבקשת העותרים לגילוי מסמכים. דיון 5. העותרים ביקשו בעתירתם, בין היתר, לגלות את הפרוטוקולים של הדיונים הפנימיים שקיימה הועדה. לעניין זה הצהיר ב"כ המשיבות 1 ו- 2 כי לא קיימים פרוטוקולים פנימיים, וכן הצהיר: "כעניין שבעובדה לא קיים פרוטוקול" (ר' עמ' 5 לפרוטוקול מיום 18.6.03). על הצהרה זו הגיב ב"כ העותרים כי הוא מקבל את ההצהרה כי אין פרוטוקול אך הדגיש כי יטען בסיכומים נגד השיטה לפיה לא קיים פרוטוקול. לאור האמור לעיל ומשקיבל ב"כ העותרים את הצהרת ב"כ משיבה 1 לפיה אין פרוטוקולים פנימיים, כל שנותר לדון במסגרת ההחלטה שבפנינו הוא בבקשת העותרים לקבלת כל המסמכים הרלוונטים שהיו בפני הועדה לצורך קבלת החלטתה. 6. כאמור, בקשתם הנוספת של העותרים היתה לקבלת כל המסמכים הרלוונטים שהיו בפני הועדה לצורך קבלת החלטתה. בתגובה לבקשה זו טוענים המשיבים כי כלל המסמכים שהיו בפני הועדה לצורך החלטתה הוגשו ופורטו בפרוטוקול דיון הועדה. ר' ב"כ המשיבה 3 בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 18.6.03: "בדיון שהתקיים במועצה הארצית, כשהתחיל הדיון המועצה פירטה בפרוטוקול את כל המסמכים שהוגשו. הכל היה שם". ר' גם בעמ' 7: "ועדת הערר נתנה תשובה מפורטת לגבי כל המסמכים שהיו בפניה, לרבות צירופם". ר' גם ב"כ המשיבה 4 בעמ' 3: "וועדת הערר הזמינה את המסמכים מהוועדה המקומית ונתנה אפשרות לכל אחד מהצדדים להתייחס למסמכים האלה ואלה הדברים שהוגשו. ... אנחנו היינו נוכחים וכל מסמך שדובר עליו הוגש" מדברים אלו עולה כי המסמכים הרלוונטים אשר היו בפני הועדה לצורך קבלת החלטתה הוגשו ופורטו. לאור זאת יכול היה ב"כ העותרים לפנות לועדה ולבקש העתק מסמך או מסמכים ומאחר ולא עשה כן, לכאורה, לא היה מקום להגיש עתירה לגילוי מסמכים. 7. אלא שב"כ העותרים מעלה את החשד לפיו מסמכים נוספים הוגשו לועדה ולא נחשפו. ר' עמ' 5 לפרוטוקול מיום 18.6.03 בו ביקש "את כל המסמכים שהצטרפו לתיק לפחות ממועד תום הדיון האחרון ועד להחלטה". ר' גם עמ' 4 לפרוטוקול: "אני רוצה לראות אם היתה פניה של גורם כלשהו לוועדת הערר שאני לא יודע עליו". 8. חשדות אלו אותם מעלה ב"כ העותרים אינם מבוססים על ראיות והינם חשדות בעלמא. ב"כ העותרים לא הוכיח, ולו לכאורה, חשד כלשהו לקיומו של מסמך אשר הופנה לועדה ואשר העותרים לא ידעו אודותיו. לביסוס חשדותיו לעניין קיום מסמכים מצביע ב"כ העותרים על שתי נסיבות מחשידות, לכאורה, בהתנהלות הועדה: ראשית הרכב חסר של הועדה, דהיינו, אי שיתופם של שני החברים (מתוך חמישה) שהיו שותפים לשתי ההחלטות הקודמות של הועדה, וכן ה"תפנית" בהחלטה האחרונה לעומת שתי ההחלטות הקודמות של משיבה 1. לא מצאתי כי יש בנסיבות אלה כדי לבסס את החשדות בדבר קיום מסמכים נוספים. לעניין הרכב הועדה החסר מסביר ב"כ המשיבות 1 ו -2 כי אחד מחברי הועדה שנעדרו הוא מרצה בטכניון ובאותו שבוע לא יכול היה להגיע בגלל בחינות שהיו לסטודנטים ואלו החבר השני יצא להתמחות במשפטים ומחליפו לא יכל להחליפו באותו עניין (ר' עמ' 2 לפרוטוקול מיום 18.6.03). עוד טוען ב"כ המשיבות 1 ו-2 כי ההרכב הועדה של שלושה חברים הוא חוקי ומשום כך אין גם צורך לבחון את ההסבר להיעדרם של שניים מחברי הועדה. לאור תגובת ב"כ משיבות 1 ו- 2 ובמיוחד חוקיות הרכב הועדה שישב עם שלושה חברים אינני מוצאת כי עובדה זו של הרכב הועדה מוכיח, ולו לכאורה, או אפילו כ"ראשית ראיה" כי היו מסמכים נוספים אותם לא ראו העותרים. גם לגבי ה"תפנית" הנטענת בהחלטת משיבה 1, איני סבורה כי יש בה כדי לבסס את בקשתם של העותרים לגילוי מסמכים. ב"כ העותרים מצביע על ההלכה לפיה משעשתה הועדה "תפנית" בהחלטתה האחרונה לעומת החלטות קודמות, כי אז, לצורך הסבר אותה "תפנית", ניתן צו גילוי מסמכים. ראה ה"פ (חיפה) 308/96 אגודת המים השיתופית בכפר ברנדיס ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה ואח' (הוגש ע"י העותרים) וכן עת"מ (חיפה) 155/00 בן עמי צוקרמן ו-23 אח' נ' ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה ואח', דינים מחוזי, כרך לב(8) 17. בענייננו - לא נעשתה "תפנית" ע"י המשיבה 1 ומשום כך אין בהלכה עליה הצביעו העותרים כדי לבסס את בקשתם. להחלטה נשוא העתירה קדמו שתי החלטות ביניים: בהחלטת הביניים הראשונה מיום 26.7.01 (מצורפת כנספח ב' לעתירה) קבעה הועדה כי "לא השתכנענו כי נבדקו באופן ממשי חלופות תחבורתיות אחרות, על בסיס נתונים עדכניים, ולא השתכנענו כי המחיר הסביבתי של סלילת דרך ברוחב זה בציר הואדי קיבל משקל ראוי" ולכן הורתה הועדה לועדה המקומית להכין מסמך תכנוני מנומק ובו בחינה של שלוש חלופות ביחס לדרך שתעבור בתוואי הואדי, לרבות חלופה לפיה לא תעבור כלל דרך במקום (ר' עמ' 2 להחלטה). הועדה מציינת כי "עם קבלת כל המסמכים ניתן יהיה לקבל החלטה הן בעניין הדרך ... והן בכל יתר הטענות שנטענו בערר זה". עוד מדגישה הועדה, הן בכותרת ההחלטה והן בהחלטה גופה, כי מדובר בהחלטת ביניים שאינה מהווה החלטה סופית בערר. ר' עמ' 5 להחלטה: "עם קבלת הבחינה והתגובות ניתן יהיה לקבל החלטה בעררים... 3/2001...". בהחלטת הביניים השנייה מיום 26.3.02 (מצורפת כנספח ג' לעתירה) קבעה הועדה כי "נושא הרכבת הקלה לא זכה להתייחסות מספקת בלשון המעטה וכי "הועדה המקומית בחוות-דעתה לא התייחסה כלל להוראות המתאר הארצית, לאור הוראות אלה מן הראוי היה לבחון האם אושרה בתוואי זה דרך כלשהי...". מהאמור לעיל עולה כי שתי ההחלטות שקדמו להחלטה נשוא העתירה היו החלטות ביניים בלבד לפיהן נדרשת בחינה תכנונית והשלמתה כראוי. לאור בחינה תכנונית זו הגיעה הועדה להחלטתה נשוא העתירה, כפי שעולה מהחלטה זו. מהאמור לעיל עולה כי לא היתה תפנית כלשהי בהחלטות הועדה ומשום כך אין בהחלטתה האחרונה של הועדה כדי להוות גורם מעורר חשד כלשהי בהעלמת מסמכים או גורם המגביר את הצורך בגילוי מסמכים או ראיה לכאורה המצביעה על חשד שכזה. 10. גם עיון בעתירה מגלה כי לחשדות המועלים בעניין המסמכים אין כל בסיס ומכל מקום אלו לא הוכחו, ולו לכאורה. בגוף העתירה לא הועלו טענות בדבר העלמת מסמכים ולאור העדרן של טענות מסוג זה מהעתירה העלאתן במסגרת טיעונים בע"פ מהווה הרחבת חזית. זאת ועוד. את סעיפי העתירה המבקשים את גילוי המסמכים תומכים העותרים בתצהיר גב' סיגל בר ניר. לפי תצהיר זה מקור סעיפים 87-85 לעתירה הוא בייעוץ משפטי שקיבלה גב' בר ניר מב"כ העותרים. חשדות הם עניין עובדתי ולא יעוץ משפטי ומכל מקום - אין בתצהיר הסבר או תמיכה לטענה או לחשש לפיו מצויים מסמכים נוספים שלא נחשפו בפני העותרים. בעניין זה מקובלים עלי לחלוטין טיעוניה של ב"כ המשיבה 4 בעמ' 7-6 לפרוטוקול: "בענייננו ההחלטה מאוד מנומקת, לא היה נושא שהועלה ולא זכה לטיפול. הועדה הביעה דעתה באופן מנומק, היא לא החחלטה שותקת שיש צורך לחפור ולגלות מדוע ניתנה כפי שניתנה. לגבי חומר שמגיע לועדה זה גובל בטענה של חוסר נקיון כפיים. אם מישהו חושב שיש חשש לחוסר נקיון כפיים יש להצהיר על כך במפורש ולטעון טענות אלה במפורש ולתת לצד שכנגד שצריך להגיב על הטענה להתייחס לטענות קשות אלה. ... לא יעלה על הדעת שאנו באים לביהמ"ש ושומעים טענות כאלה לראשונה. על כן אני חושבת שיש כאן משהו שהוא לא הוגן וביהמ"ש לא צריך להיעתר לכך". ראה גם טיעוניה של ב"כ המשיבה 3 בעמ' 7 לפרוטוקול. 11. גם אילו החשדות אכן היו מוכחים הרי שלאור היותה של החלטת הועדה מנומקת, פוחת הצורך בגילוי מסמכים. לעניין זה ר' בג"צ 497/81 שמעון רבינוביץ נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז המרכז ואח', פד"י לו (2) 210. על פי פסק דין זה משניתנת החלטה על בסיס חוות דעת משפטית, כשההחלטה היא מנומקת, אין הכרח לגלות את חוות הדעת ואפשר שהנימוקים שבה יבואו לידי ביטוי בהחלטה גופה. כאמור, בענייננו, לא הוכח כי החלטת הועדה ניתנה על בסיס מסמכים אשר לא הובאו לידיעת העותרים. 12. במהלך הדיון ביום 18.6.03 הרחיב ב"כ העותרים את דרישתו וביקש מתן החלטה "שאומרת לא רק את הפניות החיצוניות שנעשו בתקופה זו אלא גם את תיק הערר" (ר' עמ' 5 לפרוטוקול). ב"כ העותרים ביקש לקבל לא רק את המסמכים הרלוונטים שהיו בפני הועדה לצורך קבלת החלטתה, כפי שביקש בעתירה גופה, אלא הרחיב את דרישתו לקבלת תיק הערר כולו. בקשה זו היא הרחבת חזית, איננה כלולה בעתירה ומשום כך דין הבקשה להידחות. דין בקשה זו להידחות גם מן הטעם לפיו לא הוכח כי קיימים מסמכים נוספים שלא גולו לעותרים או כי יש חשש לחוסר נקיון כפיים או כי החלטת משיבה 1 ניתנה על בסיס חומר שאינו ידוע לעותרים. 13. אשר על כן ולסיכום העתירה לגילוי מסמכים נדחית. 14. עפ"י החלטתי מיום 18.6.03 ניתנו מלוא ההוראות הדרושות להמשך הדיון, לרבות סיכומים. אי לכך ועל אף האמור בס' 2 להחלטתי הנ"ל אינני רואה צורך להוסיף הוראות נוספות. גילוי מסמכיםמסמכיםפרוטוקול