אספקת מים - דרישות שירותי הכבאות

פסק דין זוהי תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו - "1. מוטלת על המשיבה חובה על פי דין לספק לאזור עסקה של המבקשת בכלל ולמבקשת בפרט, מים בהתאם לדרישות שירותי הכבאות - ספיקת מים של 6000 ל'/ד' ו- 3 אטמוספרות לחץ לכל הפחות. 2. חובה כאמור מוטלת על המשיבה גם מכוח התחייבותו של המשיב 2; 3. על המשיבה 1 לקיים את חובתה כאמור ללא כל דיחוי." העובדות: "1. המבקשת הינה חברה בע"מ העוסקת בין היתר ביבוא ושיווק עץ. 2. המשיבה 1 (להלן: "המשיבה) הינה הרשות המקומית של העיר חיפה; והמשיב 2 (להלן: "ראש העיר") הינו ראש העיר חיפה. 3. המבקשת הפעילה את עסקה (יבוא ושיווק עצים ורעפים) במחסניה הקודמים באזור הצ'ק פוסט בחיפה, בהתאם לרשיון עסק לצמיתות אשר ניתן לה על ידי המשיבה. 4. עם העתקת מקום עיסקה לאזור מפרץ חיפה (רחוב חלוצי התעשיה 120), נדרשה המבקשת לצורך קבלת רשיון עסק, לעמוד בתנאים אשר לא נדרשו ממנה קודם לכן, אופיה או טיב עיסוקה אשר ענו בהחלט על התנאים הנדרשים לקבלת רשיון בעבר. 5. המבקשת עמדה בכל התנאים אשר נדרשו ממנה פרט לתנאי אשר הוצב על ידי שרותי הכבאות כמפורט להלן. 6. שרותי הכיבוי דרשו מהמבקשת להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית (ספרינקלרים), והיא עשתה כן. שירותי הכבאות סירבו, עם זאת, ליתן למבקשת אישור לרישוי עסקה מאחר וספיקת המים באזור עסקה אינה מגעת לכדי 6000 ל'/ד' ו- 3 אטמוספרות לחץ." המבקשת פנתה לראש העיר ביום 7.8.94 וביקשה עזרתו. במכתב מיום 13.11.94 ענה ראש העיר כדלקמן: "הנני לעדכנך כי נושא רישוי העסק הנדון נמצא בהליכים מתקדמים ומותנה כעת בהשלמת עבודות תשתית המים ובדיקת האפשרות להענקת לגליזציה בדיעבד לתוספת המיבנים שנעשתה במקום. מר יונה אגרט, מנהל אגף המים, הביוב והניקוז של עיריית חיפה השיג הסכמת שרותי הכבאות לחידוש זמני של רשיון העסק עד לתאריך ה- 31.4.95. עד אז, אמורות להסתיים עבודות הנחת תשתית המים, אשר יאפשרו עמידה בתנאי שרותי הכבאות להענקת רשיון עסק. אני מקווה כי התהליך כולו יסתיים במהרה ורישיון העסק יוענק לחברת "ד. שטסל ושות'". בכל מקרה בו נוכל לסייע הינך מוזמן לפנות אלינו ונעשה כן". קדם למכתב זה מכתבו של המהנדס יונה אגרט, מנהל אגף המים, הביוב והניקוז מיום 19.1.94 אל התובעת העירונית עם העתק לשירותי הכבאות, בו נאמר: "המערכת העירונית הקיימת יכולה לספק עד כ- 2,000 ליטר/דקה לעומת ספיקה נדרשת של 3,500 ליטר/דקה. לכן, הוחלט שיש לבצע מספר פעולות: יש לשנות את מערכת המדידה והתאמתה לדרישות שרותי הכבאות (ראה העתק מכתב מ- 27.4.93). בתאריך 13.5.93 (העתק מצורף) הוצאתי מכתב לחברת שטסל בו אנו מודיעים שבמסגרת פרוייקט שיפור הספיקות באזור התעשיה מתכוונים לשפר את הספיקות בכל האזור, כאשר לא יהיו שינויים במשטר הלחצים ברשת. בהתיעצות עם שרותי הכבאות המלצתינו כדלקמן: חברת שטסל תבצע את השינויים במערכת המדידה, דבר לכשעצמו יגדיל את הספיקות. חברת שטסל תבצע את מערכת הספרינקרים ללא קשר עם התפתחות שיפור הספיקות למפעלי האזור. אגף המים הסכמת שרותי הכבאות ממליץ לחדש את רשיון מפעל שטסל בתנאים הבאים: קבלת התחייבות ממפעל שטסל לשינוי מערכת המדידה בהתאם לדרישות שרותי הכבאות. קבלת התחייבות ממפעל שטסל להקמת מערכת ספרינקרים בתוך המפעל על פי דרישות שרותי הכבאות. עיריית חיפה תתחייב לבצע הנחת קו מים אשר יתאים לדרישות שרותי הכבאות. בגמר ביצוע העבודות תחייב עיריית חיפה באופן יחסי את כל המפעלים שיתחברו לקו החדש". המבקשת טוענת, כי על המשיבה מוטלת החובה על פי דין לספק לאזור עסקה של המבקשת בכלל ולמבקשת בפרט, מים בהתאם לדרישות שירותי הכבאות - ספיקת מים של 6000 ל'/ד' ו - 3 אטמוספרות לחץ לכל הפחות. חובה כאמור מוטלת על המשיבה גם מכוח התחייבותו של ראש העיר. השאלה הראשונה שיש לדון בה היא, מהי המשמעות המשפטית שיש לתת למכתב ראש העיר והאם מכוחו ניתן להטיל על המשיבה לספק מים לפי דרישת שירותי הכבאות. המשיבה טוענת, כי החובה החוקית לעמוד בתנאי שירותי הכבאות חלה על בעל העסק. לפיכך ברי, כי לא היתה כל כוונה מצד עיריית חיפה לפטור דווקא את המבקשת מחובתה זו, כשם שלא פטרה מפעלים אחרים אשר בפניהם ניצבה בעייה דומה. שנית, הסמכויות בעניין אספקת מים על פי פקודת המים מסורות למועצת העירייה, ולא לראש העיר. בעניין זה מפנה המשיבה לבג"צ 135/75, 321/75 סאי-טקס קורפוריישן בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשייה, פ"ד ל(1)673, 676: "הבטחה שניתנה על ידי בעל שררה בגדר סמכותו החוקית בכוונה שיהיה לה תוקף משפטי והצד השני מקבל אותה בצורה זו, ההגינות הציבורית דורשת שההבטחה תקויים הלכה למעשה, כאשר בכוחו של המבטיח למלא אחריה...". וממשיך בית המשפט שם באותו עניין, ומתייחס למקרה אחר שבו נמנע בית המשפט מלהורות על קיום הבטחה של שר. והוא מסביר: "כל כך למה? משום שניתנה מחוץ לגדר סמכותו ולא היה בידו לממשה...". משמעות הדברים היא, כי תנאי לתקפותה של הבטחה מינהלית הוא קודם לכל, קיום סמכות בידי המבטיח ליתן את ההבטחה, כאשר בידו אף למלא אחריה. בענייננו, לא מניה ולא מקצתיה. ראש העיר אינו מוסמך להבטיח למבקשת את אשר טוענת היא שהבטיח והוא גם אינו מסוגל לקיים ההבטחה הלכה למעשה. שלישית, דומה, כי גם המבקשת לא ראתה במכתבו של ראש העיר התחייבות כלשהיא. במהלך השנים התייחסה המבקשת בשוויון נפש לנושא ספיקת המים, ישבה באפס מעשה, ולא הציגה את התחייבותו הנטענת של ראש העיר כהבטחה מינהלית. רק משהוגש נגדה כתב אישום בגין ניהול עסק ללא רשיון ונתבקשה סגירתו של העסק, בחרה המבקשת (אשר פתחה את המפעל מבלי שיהא בידה רשיון עסק, ומבלי שטרחה לבדוק לפני כן אם תוכל לעמוד בדרישות גורמי הרישוי) "לצעוק חמס", וכעת מנסה היא בחוסר תום לב לגלגל את מחדליה לפתחה של המשיבה. בשולי הדברים יצויין, כי בכל מקרה, מכתבו של ראש העיר לא התייחס לכמויות המים הנטענות על ידי המבקשת, כי אם לנתון אחר של 3500 ל/ד, אשר הובא לידיעת המבקשת. לדעתי, אם קוראים את מכתבו של ראש העיר על רקע מכתב המהנדס אגרט לתובעת העירונית, שעמד בפני ראש העיר והומצא לידי ב"כ המבקשת (ראה נספח א2), נראה שהכוונה היתה להתחיבות חד משמעית שתשתית המים תעמוד בתנאי שירותי הכבאות. במכתבו של יונה אגרט, בסעיף 2ג' מדובר על כך שעירית חיפה תתחייב. מהקשר הדברים נראה שהמדובר בהתחיבות בעלת אופי משפטי. היא ניתנה בהקשר לרשיון עסק. מכתבו של יונה אגרט נכתב לתובעת העירונית שהיא עורכת דין. עפ"י הבטחת העיריה הסכימו שירותי הכבאות למתן רשיון זמני של העסק. המכתב של מר אגרט נשלח לב"כ המבקשת וכן העתק נשלח לשירותי הכבאות ולא נשאר בגדר התכתבות פנימית בלבד. ראש העיר אימץ אל חיקו את מכתבו של מר אגרט. אין זה מעלה או מוריד שהפרויקט המובטח אינו נוגע רק למבקשת אלא גם לעוסקים אחרים באותו אזור תעשיה. אין הבטחה מאבדת מכוחה רק בשל כך שגם אחרים פרט למבקשת יהנו מאותו פרוייקט. לבסוף, אינני סבור שההבטחה מתיחסת לכמות של 3,500 ליטר/דקה בלבד, כמות עליה מדובר בסעיף 1 למכתבו של מר אגרט, אלא ל"הנחת קו מים אשר יתאים לדרישות שירותי הכבאות". כאמור בסעיף 1ג' לאותו מכתב וגם במכתבו של ראש העיר מדובר על עבודות תשתית "אשר יאפשרו עמידה בתנאי שירותי הכבאות". הכלל הוא שהבטחה מינהלית שהתכוונו לתת לה תוקף משפטי, יש לקיים גם אם הצד השני לא שינה מצבו לרעה עקב ההבטחה, אלא קיים איזשהו אינטרס ציבורי המצדיק שלא לקיימה (נטל ההוכה בדבר קיומם של צרכים ציבוריים אלה הוא על הרשות (ראה למשל ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין פ"ד נ(5) 478, 483 פסקאות 8, 9 (מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן)). במקרה הנדון, לא הוכיחה העיריה כל נתון שמכוחו ניתן להצדיק נסיגה מההבטחה שנתנה. האינטרס של "אמינות הממשל בעיני הציבור" (כלשון פסה"ד בענין קרשין הנ"ל בסעיף 9), הוא אינטרס חשוב וביהמ"ש חייב ליתן יד לקיומו. העובדה, שהמבקשת לא פנתה מוקדם יותר בדרישה לקיים את ההתחיבות, אינה פוטרת את העיריה מחבותה. גם אם נניח שנדרש אישור המועצה למימוש הבטחת ראש העיר, הרי מוטלת על ראש העיר החובה להביא הענין להכרעת המועצה ואילו בעניננו, נראה שראש העיר לא פעל בכיוון זה ולא עשה דבר. לפיכך, אני סבור, שהעיריה קשורה בהבטחה שנתנה. מאחר ועברו, ברוך השם, כמעט שבע שנים מאז מתן ההבטחה, הגיעה העת לקיימה ובכל ההקדם. לפיכך, זכאית המבקשת לסעד שנתבקש בתיק זה, במובן זה שעל ראש העיר לעשות כל המוטל עליו וכל שביכולתו לעשיית כל הצעדים המעשיים והפורמאליים כדי להביא להספקת מים בכל ההקדם האפשרי, בהתאם לדרישות שירותי הכבאות. נוכח האמור, אינני סבור כי עלי להיכנס לשאלה אם קיימת חובה שבדין על העיריה לבצע את הפרוייקט הנדרש. העיריה תשלם למבקשת הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. שריפהאספקהכבאות / מכבי אשחוק המים / רשות המיםמים