אדם שנפגע בתאונת דרכים הגיש ערעור על גובה הפיצויים בגין רכיב הפסד השתכרות לעתיד. בית המשפט בחן את התמונה הכוללת ופסק כי ראשי הנזק בהם פסק בית המשפט מתאזנים פחות או יותר ככל שהדבר נוגע לפסיקה מועטת מידי, מחד גיסא, ולפסיקה רבה מידי, מאידך גיסא. בית המשפט פסק כי גם במקרה שלא נפגעה משכורתו של הניזוק ואף הושבחה על בית המשפט לקחת בחשבון את מקצועו, את כישוריו, גילו והשכר שהוא משתכר כיום אל מול אי הוודאות הצפויה בעתיד לניזוק לנוכח שפל אפשרי בשוק העבודה ואת העובדה שאין כל ערובה לכך שבעתיד לא יפלט לשוק העבודה, יתקשה במציאת מקום עבודה חליפי והמגבלות האורתופדיות יגבילו את הכנסותיו עוד נפסק כי אין בית משפט של ערעור מתערב בהערכת הנזק של הערכאה הדיונית ולא ימיר את הערכתה של הדרגה הראשונה בהערכתו שלו אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר או משנתגלתה טעות בולטת בשיקולי בית המשפט. ערעורהפסדי השתכרות