פסק דין תביעה לפיצוי על נזקי רכוש עקב תאונת דרכים. הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 לאחר חקירת העדים. התובעת הייתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של רכב מסוג דייהו מ.ר. 19-615-31 (להלן: "הדייהו"). הנתבע היה במועדים הרלבנטיים לתביעה נהג משאית מ.ר. 00-726-38 (להלן: "המשאית"). בתאריך 24/10/00 בשעה 11:00 לערך אירע מפגש בין הרכבים הנ"ל בכביש אלוף שדה שברמת גן. לטענת התובעת בכתב התביעה, המבוטחת הגב' לבנון עמדה עם הדייהו בצד ימין של כביש אלוף שדה, עם אורות מהבהבים בהמתנה לנציג חברת שגריר עקב בעיית הצתה. תוך כדי ההמתנה הגיעה המשאית מאחור ופגעה בחלקה האחורי שמאלי של הדייהו. לטענת הנתבע בכתב ההגנה הוא נסע במשאית ברח' הירדן ברמת גן ובהגיעו לצומת עם רחוב אלוף שדה פנה שמאלה אחרי רכב צד ג' שנסע לפניו, לפתע הבחין כי רכב זה סוטה חדות שמאלה ורק אז הבחין כי רכב הדייהו עומד בנתיב הימני וחסם את התנועה. הוא סטה מיידית שמאלה אך לא הצליח למנוע הפגיעה. לטענתו לא היה כל איתות אזהרה בדייהו ואף לא משולש אזהרה. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במסמכים שהוגשו הגעתי לכלל מסקנה שלנתבע אחריות מכרעת לקרות התאונה אם כי ישנה רשלנות תורמת מצד נהגת הדייהו. מן העדויות עולה כי היה זה יום גשום במיוחד ועקב מזג אוויר הסוער שהיה (תאור בהודעת המשטרה ת/2) קרתה תקלה במערכת ההצתה של הדייהו ולא ניתן היה להמשיך לנסוע עמו. הגב' לבנון המתינה במקום בנתיב הימני ולא בשול עקב מדרכה שיש במקום - הפעילה אורות מהבהבים והניחה משולש אזהרה מאחורי רכבה והמתינה ברכבה לבוא נציג שגריר לחילוצה. בעודה ממתינה פגעה בדייהו המשאית מאחור. עדותה מהימנה בעיני. היא עשתה בעקרון כל מה שנדרש במצב דברים זה פרט לנושא אחד והוא הצבת משולש אזהרה. אומנם זה הוצב - אני מקבל את הסברה כי לא נשאלה במשטרה ובחברת הביטוח על כך ולכן לא ציינה נושא זה - אך הוא הוצב במרחק לא מתאים לתנאי הדרך. בגשם שוטף הצבת משולש אזהרה 10 מ' מהרכב החונה אינה מזהירה כיאות ובמועד את הנהגים ברכבים הבאים מאחור. עובדה היא שגם רכב צד ג' נאלץ לבצע פניה חדה שמאלה די בסמוך לדייהו. באשר לנתבע הרי ניתן לומר כי היה עליו לשמור מרחק מרכב צד ג' שהיה לפניו דבר שהיה מאפשר לו להגיב בזמן על הפניה החדה שלו שמאלה ולמנוע התאונה. יתרה מזו עסקינן במשאית בה יושב הנהג כידוע מורם מעל לכל המכוניות הפרטיות כך שיש לתהות כיצד זה הוא לא ראה את רכב הדייהו עומד בנתיב נסיעתו מבעוד מועד גם כאשר נוסע לפניו אותו רכב צד ג'. אין ספק שהנתבע התרשל גם בנקודה זו. אשר על כן בשים לב לכל האמור הנני מחלק את האחריות לקרות התאונה כך ש-80% יוטלו על הנתבע ו-20% על נהגת הדייהו. התובעת שילמה למבוטחתה ביום 18/10/00 סך כולל של 8,443 ₪ כעולה מכתב התביעה ונספחיו. אשר על כן הנני מחייב הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 6,754 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 18/10/00 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייב הנתבע לשלם לתובע אגרת בית שמפט ובנוסף הוצאות העדה בסך 150 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פסק דין (צד ג' 2) הנתבע המציא לצד ג' 2 הודעת צד ג' בעקבות התביעה שהוגשה כנגד הנתבע ע"י התובעת, כעולה מאישור המסירה ותצהיר פקיד מסירה שצורפו לבקשה מיום 31/1/06 למתן פסק דין נגד צד ג' 2. צד ג' 2 לא הגיש כתב הגנה. כנגד הנתבע ניתן פסק דין המחייבו לשלם סכומים שונים לתובעת. לפיכך בהעדר התגוננות הנני מחייב את צד ג' 2 לשלם לנתבע כל סכום אותו ישלם על פי פסק הדין שניתן כנגד הנתבע. בנוסף הנני מחייב צד ג' לשלם לנתבע אגרת בית משפט בגין הגשת ההודעה וכן שכ"ט עו"ד בסך 792 ₪ (כולל מע"מ) והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פגיעת רכברכברכב חונהנזק לרכב