פציעה בתחרות משיכת חבל

פסק דין

1.     המערער יליד 1961, שירת במשטרה כבוחן רכב. בתחרות משיכת חבל במכון וינגייט, באוקטובר 1999, נפגע בברכו השמאלית. המערער הוכר כנכה בגין נזק במניסקוס המדיאלי וקרע חלקי של ACL בברך שמאל בדרגת נכות של 10%.

2.     לימים טען המערער, כי בעיות בברך ימין שהופיעו כשנה לאחר פציעתו בברך שמאל, הינן נכות המוסבת לנכות המוכרת.

3.     ועדה עליונה מיום 17.11.04 ומיום 16.3.05 אשר דנה בבקשתו לפי תקנה 9 קבעה, כי אין קשר בין הנכות המוכרת לבעיות בברך ימין.

4.     המערער הגיש בקשה חוזרת לדיון לפי תקנה 9 אליה צירף חוות דעתו של ד"ר קליגמן מיום 28.12.06. ועדה מחוזית חוזרת מיום 11.6.07 קבעה, כי הממצאים לא מהווים ראיה חדשה אלא המשך לתלונותיו משנת 2002. לפיכך קבעה, כי אין קשר בין ברך ימין לנכות המוכרת.

5.     המערער ערער לוועדה עליונה וצירף חוות דעת משלימה של ד"ר קליגמן מיום 31.7.07. הוועדה הרפואית העליונה התכנסה לדון בענינו של המערער ביום 23.12.07. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר קליגמן ובחוות הדעת המשלימה שלו, קבעה כי אין בחוות הדעת האלו משום ראיה חדשה ואין בכך כדי לשנות את קביעתה בדבר העדר קשר סיבתי בין הבעיה בברך ימין לנכות המוכרת.

6.     חוות דעת ד"ר קליגמן מיום 28.12.06 מצאה, כי בברך ימין נזק סחוסי וקרע חלקי של רצועה צולבת קדמית המתבטאים בחוסר יציבות. את ההסבר מצא לכך בנזק הקיים בברך שמאל. ד"ר קליגמן מציין במפורש: "הנושא של ההשפעה בנזק בגפה אחת על הגפה הנגדית אינו חד משמעי בספרות המקצועית. חלק מהמאמרים טוענים שיש קשר ישיר בין הגבלה תפקודית בגפה אחת על הגפה הנגדית וחלק טוענים הפוך". לחוות דעתו של ד"ר קליגמן לא צורפה אסמכתה כלשהי, כזו או אחרת. בחוות דעתו המשלימה מיום 31.7.07 חוזר ומציין ד"ר קליגמן את העובדה כי הקשר הסיבתי אינו חד משמעי בספרות המקצועית אבל מציין שעל סמך נסיבות המקרה יש סבירות לקשר סיבתי. בחוות הדעת טוען ד"ר קליגמן, כי קיימים ממצאים של שינויים ניווניים קלים במדור הפנימי והחיצוני של ברך ימין (שלא היו קיימים קודם לכן) וזה מלמד על כך שנגרמו בעקבות שינויי דריכה בברך שמאל. גם לחוות הדעת המשלימה לא צורפה כל אסמכתא רפואית המבססת את הקשר הסיבתי.

7.     ב"כ המערער טוען, כי אם קיימת גישה שאכן יש קשר סיבתי, די בכך כדי ללכת לקראת הנכה ולהכיר בבעיות בברך ימין כנכות מוסבת. אלא שנושא של קיומה של אסכולה רפואית נסקר בפסיקה והדרישות על מנת להראות קיומו של קשר סיבתי, הינן דרישות גבוהות יותר.

8.     הוועדה ציינה בהחלטתה (עמ' 1 לפרוטוקול), כי התפתחות שינויים ניווניים בברך אחת לא קשורים להפרעות בברך השנייה. עוד ציינה, כי אין כל עדות מוסמכת בספרות הרפואית המבוקרת לעובדה הפוכה לכך. עוד ציינה הוועדה, ובנוסף, כי חוות הדעת של ד"ר קליגמן לא מהוות בבחינת ראיה חדשה המצדיקה את חידוש הדיון בנושא קיום הקשר הסיבתי לפי תקנה 9. יש בכל אלו, כדי לנמק את מסקנת הוועדה.

9.     הפסיקה קבעה, כי אין די בהגשת חוות דעת רפואית על מנת להקים אסכולה רפואית, אלא צריכה להיות טענה מבוססת במסמכים רפואיים. אלו לא הוגשו לוועדה הרפואית העליונה והגשת מבוא לשני מאמרים מתוך האינטרנט לבית המשפט היום, אין בה כדי להועיל.

10.     ברע"א 2027/94 קליג נ' קצין התגמולים פ"ד נ (1) עמ' 529 הסביר בית המשפט מתי עולה טענה לכדי קיומה של אסכולה רפואית:

"שאלה יפה היא, מתי דעה נעשית אסכולה. מסתמא, אין תשובה ברורה לשאלה זאת, כשם שאין תשובה ברורה לשאלה כמה כבשים עושות עדר. מצד אחד ברור כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכול, ללא מחלוקת, כדי שתהווה אסכולה. אף אין צורך שדעה תהיה נתמכת בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לוודאי כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני, אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת, כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות הרפואית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה, צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם, ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על-ידי מחקרים".

     בית המשפט הוסיף, כי על האסכולה להגדיר ברמת פירוט סבירה את מהות המצב שגרם למחלה ואין די בקביעה כללית ומעורפלת וכן נדרש שהאסכולה תקבע, כי קיים קשר סיבתי ברמה גבוהה של הסתברות בין הנסיבות המסויימות של המערער לבין הנכות המוסבת.

11.     במקרה זה, לא עמד המערער בדרישות הוכחת אסכולה רפואית התומכת בקשר סיבתי במקרה הפרטי שלו. הבאת ראיות התומכות בקשר סיבתי במקרה מסוג המקרה של המערער הינה חובתו של המערער, ולכן טענת בא כוחו, כי על הוועדה היה ליזום מחקר בנושא הינה טענה שדינה להידחות.




12.     מכל מקום, קביעת קשר סיבתי לפי תקנה 9 הינה שאלה רפואית מובהקת השמורה לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה הרפואית העליונה.

וראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374: "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית".

13.     בנסיבות אלו, דין הערעור להידחות.

14.     המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ביטוח ספורט

  2. תקנות הספורט

  3. ביטוח שחקן כדוריד

  4. תביעה נגד מגה ספורט

  5. חוק הצלילה הספורטיבית

  6. חוק הנהיגה הספורטיבית

  7. רעש ממגרש ספורט

  8. תקנות הספורט ביטוח

  9. פציעה במהלך שיעור ספורט

  10. תקנות ספורט מוטורי

  11. תאונה בשיעור ספורט

  12. איסור קיום תחרות סיף

  13. סכסוך במועדון ספורט

  14. פציעה בתחרות משיכת חבל

  15. ארנונה על מתקני ספורט

  16. פציעה במגרש ספורט במתנ"ס

  17. קצבת נכות עקב פציעת ספורט

  18. ביטוח ספורט אתגרי חו"ל - נפילה סוס

  19. עורך דין פציעות ספורט אתגרי

  20. שחקן מכבי תל אביב נפגע במהלך "משחק ליגה"

  21. תמיכה כספית ממשרד התרבות והספורט

  22. האם איגוד הכדוריד בישראל הינו אישיות משפטית ?

  23. אחריות על תאונה במסגרת פעילות ספורטיבית

  24. העברת תביעה למוסד לבוררות של התאחדות הספורט בישראל

  25. העברת תביעה לדיון בפני המוסד לבוררות מכח חוק הספורט

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון